מילת מפתח: בתי ספר
מיון:
נמצאו 1120 פריטים
פריטים מ- 1101 ל-1120
  • רפרנס

    הספר בוחן את מורכבות תפקיד המנהל מהיבטים שונים, ומציב את האידיאל שאליו רצוי לחתור – בית הספר המתפקד כקהילה, בית הספר שבו המנהל הופך להיות ל"מנהיגם של מנהיגים, ". רעיון מרכזי העובר כחוט השני בספר זה הוא שתפיסתנו לגבי מושגי הניהול והמנהיגות תלויה במטפורה שבה אנו משתמשים כדי להגדיר את בית הספר. למשל, התפיסה המסורתית רואה בבית הספר ארגונים מסוג זה או אחר, מה שגורם לנו לחשוב בדרך מסוימת על המבנה הארגוני של בית הספר, על המוטיבציה של המורים, על כוח וסמכות, על פיתוח תכניות לימודים ועל פיקוח והערכה, אך חשיבותנו במושגים אלו תהיה חסרת משמעות אם נחליף את המטפורה ארגון במטפורה קהילה. במקרה זה, יהיה עלינו לגבש תפיסה חדשה של ניהול בית ספר ושל מנהיגות בו, אשר תעלה בקנה אחד עם מושג הקהילה, ותביא בחשבון את האופן שבו מתפקדת קהילה. (תומס סרג'יובני)

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

  • לינק

    מחקר איכותני זה מתמקד בבדיקת המודל החינוכי המנחה חמישה בתי ספר ישראליים אשר צומחים ופועלים מתוך אחד השסעים בחברה הישראלים. בתי הספר הנחקרים הם נווה שלום, קשת, קדמה, ביאליק ובית הספר הדמוקרטי בחדרה. במחקר נמצא הרבה מן המשותף באסטרטגיות ובגישות של בתי הספר (גמישות, פתיחות, פלורליזם) לצד דמיון ושוני בתכנים ובדגשים (בר-שלום יהודה).

  • לינק

    אחד הקשיים של המורה המתחיל נוגע למערכת היחסים עם ההורים. אחד היבטים בסוגיה רגישה זו היא הקושי של המורים לשתף הורים בחיי הכיתה מבלי שהמורה יחוש מאוים כמי שנתון לבחינה מדוקדקת מצדם. מאמר זה מבוסס על מחקר שבדק את דפוסי התקשורת בין מורים בתחילת דרכם המקצועית לבין הורים, על מנת לבחון את ההשלכות של פרשנות המסרים התקשרותיים על תפקודם של המורים. (ורד מנצל)

  • לינק

    סקירת מחקרים המתעדים ובודקים את הלם הפגישה הראשונה של המורה המתחיל עם בית הספר. המחקרים מציעים דגמים שונים של ליווי מורים חדשים, ומתעדים את השינוי המתרחש תוך כדי התאקלמות המורה המתחיל בעבודתו.

  • לינק

    המחקר מציג מודל להכשרת מורים להוראה בכיתה ההטרוגנית. אוכלוסיית המחקר הנוכחי משתייכת למגזר הבדווי באזור הנגב בישראל. המשתתפים הצליחו לחשוף את חמשת העקרונות הראשיים של ההוראה השיתופית, והביעו רגשות חיוביים כלפי תכני הלמידה ודרכי ההוראה. ממצאי המחקר מראים שבסופה של ההתנסות בסדנה, המשתתפים שינו את עמדותיהם להוראה מסורתית והראו נטייה ברורה להוראה הטרוגנית (רחל קרופ).

  • לינק

    חלקם הגדול של בתי הספר בעולם המערבי פועלים עפ"י: המודל המסורתי – מודל ההעברה. מודל זה הוא היררכי. הידע עובר ממוקדי יצירה מחוץ למערכת החינוך אל המורים והתלמידים בבתי הספר. בעלי האמצעים על העברת הידע הם בעלי השליטה וקובעים את החוקים להפצת הידע.היום בעידן הידע, המשאב המרכזי של כל חברה הוא הידע שלה. בית הספר הוא ארגון לומד הפועל בחברת ידע. נשאלת השאלה כיצד בית הספר ישמר את הידע הקיים, ישתף בידע, ירכוש מיומנויות ליצירת ידע חדש? בשבע שנים האחרונות אנו עדים ליוזמות מלמטה למעלה בתהליכי ניהול ידע בשל צורך שעולה בקרב מורים, מפקחים, במחוזות ובאגף טכנולוגיה ומידע. מאמר זה סוקר יוזמות אלה ומנסה לענות על השאלה זו. (חגית עזר)

  • לינק

    עקבות בעשב היא יחידת לימוד המיועדת לבתי ספר יסודיים, החל מכיתה ג', העוסקת בחינוך לסובלנות בדרך אלגורית תוך הצגת ערכה החיובי של חברה הטרוגנית ורב-תרבותית. מוקד עיסוקו של המאמר הוא בשאלה כיצד לחדור למערכת הבית-ספרית, שהיא עמוסה ותובענית ולהוביל תהליך שינוי שהיה רלבנטי ויישומי לבית הספר בדרך סובלנית ורב-תרבותית. החלק הראשון של המאמר מדגיש ומאיר את מורכבותו של הקוריקיולום, החלק השני, "הקוריקולום כמשקף קולות של מורים ותלמידים" עוסק בחשיבות פיתוחה של אינטליגנציה רגשית בתוך הקוריקולום והחלק האחרון מתאר את הניתוח הנרטיבי ככלי מחקרי ששימש את המחברת בעבודתה (ליאורה ישראלי).

  • לינק

    המחקר מנסה לבדוק משתנים שונים שקיימים במערכת בתי הספר התיכוניים בישראל, ואת השפעתם על תחושות הניכור של תלמידיו. במסגרת המחקר נבדקו שלושה משתנים מסביבתו של התלמיד הקשורים להיותו חלק משכבת התלמידים בני גילו: גודל בית הספר, עיצוב תפקיד מרכז השכבה וגיל התלמידים (שפר מלאכי).

  • לינק

    למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. שני בית הספר העל-יסודיים המתוארים כאן הם בתי ספר דינמיים, בתי ספר בתנועה. אין ספק כי יוסיף להתחולל בהם שינוי: גילויים חדשים על למידה, אסטרטגיית הוראה וארגון. בתי הספר , המתוארים במאמר, נבדלים במידת מה זה מזה בפילוסופיה ובמבנה שלהם, אך יש כמה מאפיינים משותפים לשניהם ( Jenkins, J. M. , Keefe, J. W ) .

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להציג שני יסודות של השאיפה למעורבות של ההורים, או ההימנעות ממנה, שבחרנו להגדירם כהזדהות ההורים עם בית הספר, מטרותיו ותכניו וכערות של ההורים למתרחש בבית הספר. הזדהות גבוהה של הורים עם בית הספר פירושה שההורים מקבלים בחיוב את הערכים שבית הספר עשוי להקנות לילדיהם, ושהם תומכים בנורמות שבהם דוגל בית הספר. ההזדהות תלויה במידת הידע שיש להורים על מערכת החינוך בכלל ועל בית הספר שבו לומד ילדם בפרט. ערות של הורים פירושה שההורים רגישים במידה זו או אחרת למתרחש בבית הספר ולתרומתו לחינוך ילדיהם, והם מעניקים לבית הספר תשומת לב רבה, ובמיוחד הם רוצים שתהיה להם ידיעה והכרות קרובה עם המתרחש בו (יצחק פרידמן, יעל פישר) .

  • לינק

    על פי תפיסת שת"ל, בתי הספר יהפכו לבתי ספר מקדמי צמיחה, אם יתקיים בהם סיפוק משמעותי של הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים. גישת שת"ל מציעה תהליכים חינוכיים שעשויים לקדם שינויים הומניסטיים מקדמי צמיחה בבתי הספר. למשל: סיוע בהגדרת מטרות בית הספר, זיהוי ואבחון אלמנטים היוצרים תסכול צרכים בסיסיים, סיוע בתכנון ובמימוש תהליכים הנדרשים להשגת המטרות וכמובן, סיוע בהתפתחות המקצועית של המורים.

  • סיכום

    מחקרים רבים מצביעים כי לשביעות הרצון של התלמידים מבית הספר השלכות על תחומים שונים בחיי תלמידים. לדוגמא, נמצא קשר בין תפיסת התלמידים את בית הספר לבין הישגיהם בלימודים . מדדי אקלים מערכתי בבית הספר בישראל העלו כי בהשוואה למדינות אחרות, שיעור נמוך יחסית של תלמידים מרגישים כי משתפים אותם בקביעת החוקים והכללים בבית הספר (כ38%) והם חושבים כי חוקים אלו אינם נוקשים מדי (כ-34%). התלמידים בישראל, בדרך כלל, אינם מרוצים מבית הספר. הם אינם מרוצים מאופן התייחסותם של המורים אליהם, ואינם מרוצים מן האקלים הבית-ספרי. ממצאים אלו קשים, ויש לתת עליהם את הדעת ( אדוה הים-יונס , יצחק פרידמן ) .

  • לינק

    רשמי סיור של ד"ר עמי וולנסקי במערכת החינוך היפאנית. לפי מבנה ארגון הלימודים החדש ביפאן משנת 2002 אפשר ללמוד כי מערכת החינוך היפנית מכוונת את עצמה, גם אם אינה אומרת את הדברים במפורש, לתפיסה ש"הילד במרכז". על פי תפיסה זו, יותר משהילד נדרש להתאים את עצמו לתכנית לימודים נוקשה ואחידה, מתאימה עצמה תכנית הלימודים לצורכי הילד. מעתה המורה מתרכז בילד, בסקרנותו, בצרכיו, במניעיו, במגבלותיו ובקצב התפתחותו. ההנחיות הניתנות לבית הספר, הגמישות במבנה ארגון הלימודים – כל אלה מכוּונים להתאמה מרבית של ההוראה לצורכי היחיד ולצורכי הקהילה. בסקירה גם מידע על מבנה תעודות ההוראה של המורים במערכת החינוך היפאנית.

  • לינק

    ניסוי פדגוגי בביה"ס ברמות חפר אשר בעיקרו הוא תהליך של למידה בדיאלוג יצירתי. הוא נבנה מתוך האידיאולוגיה של בית הספר הדוגלת במתן יחס אישי לכל תלמיד וקידומו כלומד עצמאי, כחוקר וכיוצר. הדיאלוג עומד בבסיס כל העשייה הבית ספרית ומשפיע על מרקם היחסים בין תלמידים, מורים והורים. תהליך הלמידה בשיטת הדיאלוג היצירתי מתקיימת בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, בכל מקצוע או שילוב מקצועות. (ברוריה סלע)

  • תקציר

    ההקשר שבו המחברים מצדדים ומגלם לדעתם תרבות מסוימת של הוראה – מערך מסוים של יחסי עבודה בין מורים לעמיתיהם, שקושר אותם יחד לכלל קהילה תומכת וחוקרת, המחויבת ליעדים משותפים ולשיפור מתמיד. לטענת המחברים רבים הסיכויים שמורים שלמים יופיעו, יתפתחו וישגשגו בבתי ספר שלמים, שמעריכים, מפתחים ותומכים בשיפוט ובמומחיות של כל מורה ומורה, בחתירתם המשותפת לקראת שיפור. לא ייתכנו תרבויות שיתופיות חזקות ללא פיתוח אישי מוגבר, ועל כן חייבים להימנע מלדכא אינדיבידואליות תוך כדי הדחף לסלק אינדיבידואליזם. בה בעת, אין להותיר מורים לגמרי לבדם, שכן הגירויים והלחצים של פרופסיונליות אינטראקטיבית מובנית משמשים מקור קבוע לרעיונות חדשים ולתמיכה, כפי שגם השיטה של חובת הדיווח הולמת את שיקול הדעת ואת האנרגיה של מקצוע ההוראה. (מייקל פולן, אנדי הארגריבס)

  • סיכום

    המחקר מתאר את מאפייני המורים המשלבים אינטרנט בעבודתם, כיצד הם עושים זאת, מהי עמדתם בכל הנוגע ליתרונות, חסרונות, מידת הרצון להרחיב את פעילותם ברשת והסיבות לכך, שינויים בתפקיד ובמעמד המורה בכיתה ואופן ההתמודדות עם הקשיים המלווים תהליך זה. בדיקת מאפיינים ופעילויות אלה, תאפשר המשך תכנון תהליך הטמעת האינטרנט בהוראה. כמו כן היא עשויה לשמש בתכנון תהליך הכשרת מורים, במטרה להעלות את רמת המוטיבציה שלהם, להתנסות בשילוב אינטרנט בהוראה במידה רבה יותר. (תמר שמיר)

  • לינק

    הרעיון שעל בתי ספר לפעול כקהיליות הוא רעיון שכיח בקרב העוסקים בחינוך. עם זאת ראוי לציין שמשמעותו של רעיון זה משתנה בעיני אנשים שונים. בחינוך השימוש במונח קהילייה נושא משמעויות שונות ובהן למשל, הקהילייה כתיאור מקום גיאוגרפי, הקהילייה במשמעות של העולם הציבורי או הפוליטי של בית הספר, הקהילייה כקבוצת אנשים בעלי ערכים משותפים או הקהילייה במשמעות של האיכות הקוהרנטית של בית הספר עצמו . המאמר ממשיג את הרעיון של קהיליות חינוכיות באמצעות מיפוי של מטפורות שהדגישו עבודה מוצלחת במסגרת קהיליות כאלה על בסיס סקירה של מאמרים וספרים. ניתוח הספרות המחקרית החל בקידוד הלשון המופיעה בחומר על פי דימויים, תימות ו"רעיונות גדולים" שעלו מדברי הכותבים. מתוך עיון בדיונים ובתיאורים של קהיליות בית ספריות עלו מטאפורות שהתמיינו לכמה ממדים של התופעה הנחקרת.( Beck, L.G. (1999).

  • סיכום

    מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)

  • סיכום

    דוח זה מביא שבעה לקחים משמעותיים ממחקר, שנמשך שלוש שנים ושהתמקד ברשתות של בתי ספר, הפועלות לשיפור איכות ההוראה וארגונה בבתי הספר. הדוח מספק דוגמאות מעשיות והנחיות מעשיות למנהלי בתי ספר, מפקחים, ממונים וקובעי מדיניות בנוגע לארגון שירותי החינוך ולקשר שבין בתי הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין