מילת מפתח: בתי ספר
מיון:
נמצאו 1120 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    במאמר זה, המחברים טוענים שהכשרת המורים צריכה לעבור שינוי יסודי לגבי הידע והמומחיות של מי לוקחים בחשבון בהכשרה של מורים חדשים. תוך שימוש בכלים שסופקו על ידי התיאוריה לפעילות היסטורית תרבותית (cultural historical activity theory) והתיאוריה של דמוקרטיה דיונית (deliberative democracy theory), המחברים טוענים שעל ידי עיצוב מחדש של מי ייחשב כמומחה, וחשיבה מחדש על האופן שבו הסטודנטים להוראה וסגל ההוראה חוצים גבולות מוסדיים כדי לשתף פעולה בין קהילות ובין בתי ספר, התכניות להכשרת מורים יכולות לחקור את האתגרים שלהן ולהמציא פתרונות חדשים כדי להכין את המורים שהתלמידים שלנו זקוקים להם (Zeichner, Ken; Payne, Katherina A.; Brayko, Kate, 2015).

  • תקציר

    שיעורי הבית הם חלק הולך וגובר מחיי היומיום של ילדים צעירים אך יחד עם זאת נושא זה נחקר מעט מאוד. במסגרת האג'נדות הבין-לאומיות של התחלה בחוזקה ואחריותיות בית-ספרית, שיעורי הבית בחיי ילדים צעירים זכו להתעלמות או נלקחו בחשבון מנקודת מבטם של מבוגרים במקום מנקודת המבט של הילדים עצמם. מאמר זה מתקן מצב זה באמצעות דיווח על מחקר אוסטרלי שבחן 120 ילדים, בגילאי ארבע עד שמונה שנים, ששיעורי הבית מופיעים כחלק מרכזי בחיי היומיום שלהם (Farrell, Ann; Danby, Susan, 2015).

  • תקציר

    למרות המחקר המקיף והיתרונות המתועדים, למידה שיתופית (cooperative learning) איננה נמצאת בשימוש נרחב באנגליה. חקר המקרה המתואר כאן מספק דוגמא אחת לגישור הפער בין הפוטנציאל של גישת הלמידה השיתופית לבין השימוש בה באמצעות בתי ספר העובדים יחד, ועם קהילה של אנשי סיוע, או מומחים, לצורך תמיכה (Jolliffe, Wendy, 2015).

  • תקציר

    המחבר טוען בעד מודל חדש לאחריותיות חינוכית במחוזות בית-ספריים בארה"ב, ומציע שהמערכת מבוססת המבחנים היא האחראית לכך שמורים עוזבים את המקצוע ולירידה במספר הפונים לבתי הספר לחינוך. הוא מציין שמודל של אחריותיות המבוסס על ניהול תעשייתי הוא מודל מיושן למאה ה-21 (Tucker, Marc, 2015).

  • סיכום

    צבע, קווים מעוגלים, פופים וחדרי הירגעות הם חלק מהחידושים שנכללים בשנים האחרונות בתכנון ועיצוב בתי ספר בישראל. ברשת אפשר למצוא בתי ספר שנתנו עוד דרור לדמיון ויצרו סביבות חדשניות מאוד, לעיתים אף קשות לעיכול (לימור דומב).

  • מאמר מלא

    בספר של עידן ירון ושלי "תמונות מחיי בית הספר" מופיעות עמדות גזעניות ספציפיות של תלמידים, עמדות בעלות מושאים שונים ומטענים רגשיים שונים. העמדות הללו תלויות זו בזו ונוגעות לזהותם של הגזענים הצעירים. אלה עמדות גזעניות בהתהוות. הן משקפות את העמדות הגזעניות המגובשות יותר של המבוגרים. הואיל ועמדה גזענית קשורה לזהות, אי אפשר להחליף אותה בקלות; לזהותו של הגזען יש לגשת בהתחשבות ובזהירות (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    פרויקט "בתי הספר המואצים" הוא ניסיון מהפכני של הנרי לוין, אחת הדמויות המשפיעות ביותר על החינוך האמריקאי, לקדם תלמידים מתקשים באמצעות העשרה חינוכית נמרצת. "למידה מואצת", אומר לוין בריאיון להד החינוך, "יכולה להכניס ילדים ונערים בסיכון לתוך המיינסטרים החינוכי, דבר שכיתות מיוחדות מעולם לא הצליחו ולעולם לא יצליחו לעשות" (יעל דקל).

  • תקציר

    תיאורים מדעיים אודות מנדל (Mendel) והסיפור שלו במסגרת בית הספר הם בעייתיים מפני שחוזרים שוב ושוב על כמה הצהרות השנויות במחלוקת בין היסטוריונים של המדע כאילו היו עובדות מוצקות. במאמר זה, המחבר דן בתרומה של ההיסטוריה של המדע ושל מאמרים שפורסמו בעיתונים מדעיים המכוונים למורים, העשויה להביא לשיפור בדרך בה המדע בבית הספר עוסק במנדל והתיאוריה שלו (Charbel N. El-Hani).

  • סיכום

    האתגר הקיים היום הוא לתמוך בלמידה מעמיקה יותר של יכולות קוגניטיביות, בין-אישיות ותוך אישיות הנדרשות לחיים ולעבודה במאה ה-21. הערכות מסכמות והערכות ביניים חדשות עשויות לסמן מעבר לחיזוק ההערכה של למידה מעמיקה ויש להן תפקיד מרכזי במדידת ביצועים ובמדידת אחריותיות של מוסדות חינוכיים. אך אין בכך די שכן נדרשת הערכה היכולה להדריך מורים לקיים הוראה מגיבה (responsive) ומעמיקה במקומות ובעיתוי שבהם היא החשובה ביותר, היינו, בכיתה, בין מורים לתלמידים, מרגע לרגע ומיום ליום. הערכה מעצבת עשויה לאפשר השגת מטרה זו (Robert Linquanti).

  • סיכום

    המחקר בדק דפוסי העצמה (empowerment) בקרב מורים בעלי עמדות מנהיגות בבית-הספר. מעורבות בבית-הספר, התפתחות מקצועית, קבלת תפקידי מנהיגות, עצמאות ומעורבות בקבלת החלטות הם כולם מאפיינים המעלים את רמת שביעות הרצון של מורים ומקדמים תחושת יכולת ומחויבות ברמה האישית והבית-ספרית (Bogler & Somech, 2004). תפקידי מנהיגות מרחיבים את סמכות המורים, מחזקים תחושות של אחריות ונכונות להשקיע מאמץ מיוחד בעבודה ויתר שיתוף פעולה עם ההנהלה. שאלות המחקר היו: מה הם הטיפוסים הבולטים של מורים המעורבים בתהליך העצמה? כיצד תופסים מורים את משמעות התפקיד המנהיגותי? מהם הגורמים המקדמים או מעכבים אינטראקציה עם תהליך העצמה? (Avidov-Unger, O., Friedman, I., & Olshtain, E.)

  • לינק

    מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

  • סיכום

    ד"ר בלהה נוי, המפרסמת כעת את ספרה "של מי הילד הזה", מבקשת להצביע על הסיבות לקשיים בשיתוף הפעולה בין הורים למורים, ולהציע דרכים לשיפור והידוק מערכת היחסים הסוערת והחיונית הזו (רותי גליק).

  • מאמר מלא

    החינוך התקיים לפני הפסיכואנליזה ויכול להתקיים בלעדיה; הפסיכואנליזה מציידת את החינוך בתובנות עמוקות היכולות לסייע למורים בעבודתם;מסקנה: החינוך והפסיכואנליזה הם עולמות שונים שיכולים וצריכים להיפגש (אמיר אזרחי).

  • לינק

    אריק שינינגר (Eric Sheninger) מסביר כיצד ניתן לגרום ללמידה לעבוד עבור התלמידים בהרצאתו ב-TEDxBurnsvilleED. לעיתים קרובות מדי, בית הספר מתמקד במה שעובד עבור המבוגרים – ולא במה שעובד עבור התלמידים. אך כשהלמידה הופכת לדיגיטלית יותר, ישנם מנהיגים חינוכיים האומרים שהגיעה השעה לעצב למידה למען צורכי הילדים, כך שהם יוכלו ללמוד עם כלים בחללים המתאימים לשם כך (Tanya Roscorla).

  • לינק

    ד"ר אריה קיזל מפרסם בבלוג שלו מאמר חדש של ניקול דקוסטרה (Nicole Decostre) בנושא: "Citizen's Responsibility and Matthew Lipman's Philosophy for Children Program".דקוסטרה היא המתרגמת מאנגלית לצרפתית של ספריו של פרופ' מתיו ליפמן (Matthew Lipman) שעוסקים בפילוסופיה עם ילדים. המאמר שלה הוצג בכנס "חשיבה ביקורתית – ידע – אחריות" מטעם האגודה האוסטרית לפילוסופיה עם ילדים (ACPC) באוקטובר 2014.

  • לינק

    כתבה שפורסמה בתחילת חודש זה ב"הארץ" מדווחת על תכנית המתגבשת במשרד החינוך לצירופם של סטודנטים להוראה אל מורים מנוסים. הכוונה היא להקטין את היחס בין מספר התלמידים לבין מספר המורים. הסטודנטים שיצורפו יהיו סטודנטים בשנת לימודיהם השלישית שלהם. היא נועדה לאפשר התמודדות עם הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל, צפיפות שהיא גבוהה באופן משמעותי מזו המקובלת במדינות ה-OECD (יורם אורעד).

  • לינק

    רותי סלומון דנה בפוסט הזה בכתיבת השאלה אשר אמורה להניע את פרויקט התלמידים. "PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה"."שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף".

  • לינק

    הספר עוסק בהיסטוריה המודרנית של לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים בארץ ובשינויים שהתחוללו בתחום זה לאורך השנים. הוא עומד על העלייה ההדרגתית בחשיבות השיקולים הביטחוניים והפוליטיים בהוראת הערבית, ועל האופן שבו הדבר גרם ל"יצירת" שפה שאינה מקרבת אלא מרחיקה (יונתן מנדל).

  • תקציר

    מחקרים, הכוללים ניתוח של תכנית הלימודים וקבוצות מיקוד של סטודנטים להוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ושל מורי מורים, נערכו בשלוש אוניברסיטאות, אחת בהולנד, אחת בבלגיה ואחת בארה"ב. התכניות הראו תשומת לב מוגבלת להיבטים אחרים מלבד תקשורת, ושותפויות משפחה-בית ספר לא הוערכו. הממצאים מציינים שההכשרה תלויה בעיקר בנטיות של מורי המורים האינדיבידואליים. אף על פי שכל המשיבים הכירו בחשיבות של שותפויות משפחה-בית ספר, המשיבים מהחינוך היסודי החזיקו בעמדה חיובית יותר כלפי ההורים מאשר אחרים(de Bruine, Erica J.; Willemse, T. Martijn; D’Haem, Jeanne; Griswold, Peter; Vloeberghs, Lijne; van Eynde, Sofie. , 2014).

  • תקציר

    מחקר זה הושק באמצעות מענק של הקרן הלאומית למדע National Science Foundation GK-12 שבו עמיתים בוגרים במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) מוצבים בכיתות ומעורבים בפעילויות STEM עם תלמידים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12).החקירה בדקה באם נוכחות עמיתי ה-STEM השפיעה על הדימוי הסטריאוטיפי של מדען בעיני התלמידים(Hillman, S. J., Bloodsworth, K. H., Tilburg, C. E., Zeeman, S. I., & List, H. E).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין