מילת מפתח: בתי ספר
מיון:
נמצאו 1120 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • סיכום

    תלמידים מצטיינים במתמטיקה לא בהכרח מצטיינים גם בתחומים אחרים; המתמטיקה הנלמדת בבית הספר אינה מסייעת הרבה לחיים מחוץ לבית הספר; תלמידים שאינם מצוידים ביכולות מתמטיות מולדות (והם הרוב הגדול) יתקשו במתמטיקה חרף מוריהם המצוינים. חלק ראשון מתוך שניים (יורם הרפז).

  • תקציר

    היעדרות ללא אישור מבית הספר, המכונה בדרך כלל השתמטות, נפקדות ונשירה, היא בעיה שמצוינת יותר ויותר בשנים האחרונות על ידי הסוכנות הלאומית לחינוך (National Agency for Education), המועצות המחוזיות, הקהילות והמדיה בשבדיה. זהו גם נושא הנמצא בעדיפות גבוהה באירופה וברחבי העולם. מאמר זה מציג סקירה של התוצאות וההמלצות של 155 דוחות מחקר המתמקדים בנוכחות בבית הספר ובמניעת היעדרות. הסקירה מצביעה על הצורך בשינוי גלוי לב ומפורט בפרספקטיבה מהתמקדות במאפיינים האינדיבידואליים ובגורמים הקשורים מבחינה אינדיבידואלית לאחריות של בית הספר ושל הקהילה (Britten Ekstrand, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את ההנחות האפיסטמולוגיות הנמצאות בבסיס ההיררכיה של תכנית הלימודים, אשר המחברת מתייחסת אליה כ"היררכיה המסורתית של תכנית הלימודים". מדובר ברעיון נפוץ ובעייתי הטוען כי לכאורה מקצועות לימוד מופשטים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מוערכים יותר מאשר מקצועות המקושרים להתנסות קונקרטית, לתכליתיות ולגוף, כמו חינוך גופני ותחומי לימוד מקצועיים (Bleazby, Jennifer, 2015).

  • לינק

    לאחרונה מסתמן מעבר אינטנסיבי בארה"ב ללמידה מטאבלטים למחשבים ניידים מסוג כרומבוק. מחשבי כרומבוק שמריצים את מערכת ההפעלה כרום OS של גוגל הפכו ברבעון השלישי של 2014 להתקני המחשוב הפופולריים ביותר שנרכשים על ידי בתי ספר בארה"ב לשימוש התלמידים. המחשבים הללו השאירו מאחור את מכשירי האייפד של אפל שמילאו את המשבצת הזו בשנים האחרונות. גם בישראל החל ניסוי של משרד החינוך ליישום מחשבי כרומבוק בלמידה פעילה בבתי הספר. הסקירה סוקרת את תהליכי היישום בבתי הספר בחו"ל ובישראל (עמי סלנט).

  • סיכום

    פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).

  • תקציר

    בשנת הלימודים תשע"א הושקה "תוכנית התקשוב הלאומית- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המבוססת על תקשוב מקיף ופדגוגיה חדשנית. מטרות המחקר היו להעריך את מידת המוכנות לשינוי בקרב מורים בבתי ספר המשתתפים בתוכנית התקשוב הלאומית, ולבחון את הקשר בין התאמת ערכי היחיד והארגון למוכנותם של המורים לשינוי. כמו כן, עקב ייחודה של הרפורמה הנחקרת, שבה על המורים לאמץ טכנולוגיה חדשה במטרה לפתח פדגוגיה חדשנית, נבדקו הקשרים בין תפיסות לגבי השליטה המוקדמת בישומי תקשוב וההתנסות בתקשוב בבית הספר לבין מוכנות המורים לשינוי, בנוסף נבדקו הקשרים בין מאפייני הרקע הכללי והמקצועי של המורים למוכנותם לשינוי (גילת כהן, גלית ברנשטוק).

  • מאמר מלא

    מורים הם אזרחי המדינה, וככאלה גם הם בוחרים, אם לכנסת ישראל ואם לרשויות מקומיות. אלא שנוסף להיותם אזרחים מורים הם "גם" מחנכים, מורים מקצועיים, מנהלים, סגנים ועוד. ככאלה, יש להם "אמירה" לא רק בינם לבין עצמם אלא גם בינם לבין תלמידיהם. טוב יעשו המורים אם יתייחסו, ולא בסמוי אלא בקול צלול ובהיר, למתרחש במדינה, ובהחלט כן – גם לפוליטיקה, למפלגות, לבחירות בכלל ואפילו – רחמנא ליצלן – לבחירתם האישית בפרט: "אני עומד לבחור ב…" (נריה גוטל ).

  • לינק

    כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015 כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות כרבע עד שליש משוק צריכת הספרים ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר. המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה (יפה אהרוני).

  • לינק

    רותי סלומון משתפת את הקוראים בהחלטתה לקחת פסק זמן מתחום ההדרכה. סלומון מעידה על עצמה כי היא "מעבירה השתלמויות כבר קרוב ל-20 שנה; השתלמויות שעוסקות בשילוב טכנולוגיה בהוראה, בלמידת חקר, בלמידה מבוססת פרויקטים, בדגמי הוראה ולמידה חדשניים, בלמידה "משמעותית", בתפקיד המורה במאה ה-21 ועוד". להלן מוצגים 12 כללים ומאפייני אישיות אשר יסייעו לך כמנחה לקדם הגשמה של חזון חינוכי בבית הספר (רותי סלומון).

  • רפרנס

    כן בבית ספרנו הוא ספר שרואה אור בזמן הנכון. הוא עוסק בשאלה כאובה המלווה את מערכת החינוך בישראל ובעולם כולו ונוגעת לשאלת תפקידם של המורים ויכולתם, זכותם וחובתם להביע את עמדותיהם הערכיות בבית הספר. לי עצמי ברור כי אין הוראה הבאה ממקום ניטרלי או ממלכתי. מאחורי כל תהליך של הוראה עומד סדר יום ערכי מסוים, וטוב שהוא מוכר וידוע לתלמידים, ואינו מסתתר מאחורי היומרה לנתק את החינוך מהפוליטיקה (יולי תמיר).

  • לינק

    האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) פרסמה לאחרונה מסמך מקיף, המונה עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה בגן ובבית הספר ואשר מבוססים על מחקר בתחום הפסיכולוגיה (אפריל 2015). הקטגוריות העיקריות בהן עוסקים העקרונות הן: 1. קוגניציה ולמידה; 2. מוטיבציה; 3. הקשר חברתי ורגשי; 4. הקשר ולמידה; 5. הערכה. לגבי כל עיקרון, מופיע הסבר קצר לצד המלצה ליישום על ידי המורה (גילמור קשת).

  • לינק

    המאמר מתייחס למדיניות הרצויה במערכת החינוך האוסטרלית ביחס לגודל הכיתות ולשאלה כיצד ניתן להשתמש במשאבים מוגבלים באופן האפקטיבי ביותר. לטענת הכותב, 112 מחקרים מהעולם, אותם סקר במאמר אקדמי שהתפרסם ב-2014, מראים כי במקום לבצע הפחתה "רוחבית" מוגבלת בגודל הכיתות, עדיף בהרבה למקד את השקעת המשאבים על פי שלושת העקרונות הבאים: (א) התמקדות בכיתות הנמוכות בביה"ס היסודי ולא בכל דרגות הכיתה; (ב) פיצול כיתות לגודל 15-20 תלמידים במקצועות היסוד; (ג) העדפה בתקצוב לאוכלוסיות מוחלשות ולבעלי צרכים מיוחדים (דיוויד זינגייר).

  • לינק

    בתגובה לריאיון עם פאסי סאלברג "בעוד עשר שנים לא יהיה לילדים מה לחפש בבתי ספר – הם יהיו מיותרים", כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי "קיומם של בתי ספר אינה הבעיה המרכזית בקידום החינוך. הבעיה מתקשרת, בין היתר, לחוסר עדכניותם, למיעוט הרלוונטיות שלהם, לחוסר התאמתם לשינויים המתרחשים בחברה ולמיעוט האוטונומיה שלהם, ולא פחות מכך – לצורתם החיצונית שבמקרים רבים רחוקה מלזמן עשייה, למידה וחדוות למידה, חקירה, סקרנות ועוד" (יורם אורעד).

  • סיכום

    כשקארן טל שמעה באוניברסיטה כי הצלחתו של אדם תלויה ברקע הסוציו-אקונומי שלו, היא נדרה לשנות את המשוואה הזו. שלושה עשורים אחר כך, אשת החינוך שהפכה את ביאליק רוגוזין לבית ספר משגשג, למרות הרקע הקשה שלו, הקימה מיזם שמבקש להביא את הבשורה לבתי ספר נוספים בפריפריה. בדרך השפיעו עליה אנשי חינוך רבים – וגם אבא שלה (תמירה גלילי).

  • לינק

    מה היא המדיניות המומלצת לשיפור החינוך בעת הזו? האסופה שלפניכם נכתבה עבור השר החדש, אישה או גבר, שייכנס למשרד החינוך. מטרת קובץ המאמרים הזה היא כפולה: להציע לשר/ה הנכנס/ת נקודות מבט שונות על מה שנדרש למערכת החינוך הישראלית בזמן הזה; וליצור שיח מושכל בין אנשי החינוך באשר הם: בתי הספר, אקדמיה, משרד החינוך, ראשי רשויות ובעלי-עניין אחרים (אברהם פרנק ואורן יהי-שלום).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט חדש שבו הוא מעלה תהיות לגבי הרפורמה המוצעת במערכת החינוך הפינית שעל פיה: "בתי הספר לא ילמדו עוד לפי מקצועות או נושאים (כמו פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה…הלימוד בדרך זו הוא ללא ספק מרענן ומושך אך קשה להתעלם מאלמנט מטריד – נטישת הלמידה על פי תחומי הדעת, למידה שמשמעותה הבנת תחומי הדעת ברמה כללית ויסודית יותר מאשר למידת תכני תחומי הדעת עצמם בלבד" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מחקר זה מכוון להפריד בין ההקשר (context), התהליכים והתוצאות כשלושת הרכיבים העיקריים של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר בששה בתי ספר שונים בסינגפור. המחברים יצרו מהנתונים מסגרת לפיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר המורכבת מחמישה נושאים שהתרכזו ב"תרבות של למידה". מסגרת זו מספקת ראייה חלופית להמשגה המסורתית של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר על ידי הדגשה של הקשרים הלא-ליניאריים בין שלושת המרכיבים הללו (Chen, Der-Thanq; Wang, Li-Yi; Neo, Wei-Leng, 2015).

  • לינק

    אחרי שוויתרה על לימודי כתב היד מנהיגה מערכת החינוך הפינית עוד מהפכה ראשונה מסוגה בעולם: בתי הספר לא ילמדו עוד לפי "מקצועות" או "נושאים" (כמו גאוגרפיה והיסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את שלל הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה.הרפורמה באה על רקע השינוי שהביאו איתן המודרניזציה, התעשייה והטכנולוגיה לעולם העבודה לעומת זה שהיה קיים לפני כמאה שנה למשל. התקווה היא לאפשר לתלמידים לפתח כבר בשנות התיכון את כישוריהם המקצועיים והאינטלקטואליים בהתאם לנטיותיהם.

  • תקציר

    במהלך שלושה עשורים, המדינות אימצו חבילת רפורמות למערכות החינוך שלהן במאמץ לשפר את ביצועי בתי הספר. בעוד שחוקרים עוסקים בספקולציות לגבי התוצאות הפוליטיות של מהלכי מדיניות אלו, עד היום לא נערך מחקר אמפירי שבחן כיצד רפורמות אלה משפיעות על הפרקטיקה של הדמוקרטיה האמריקנית. על ידי שילוב נתונים מסקר מקורי של הורים לילדים הלומדים בבתי הספר הציבוריים עם מידע לגבי הסטנדרטים הממשלתיים לחינוך, בחינה ומדיניות של מתן דין וחשבון, המחבר בוחן כיצד מאפייני התכנון של מדיניות זו משפיעים על העמדות של ההורים כלפי הממשלה, ההשתתפות בפוליטיקה ומעורבות בחינוך של ילדיהם (Rhodes, Jesse, 2015).

  • תקציר

    התפתחויות אחרונות בהכשרה ראשונית להוראה מספקות מספר מודלים ממוקדי בית ספר. כפועל יוצא, פרחי הוראה יכולים לשהות עתה זמן ממושך יותר בבתי הספר מבעבר. בחלק מן המודלים הללו, פרחי ההוראה מהווים חלק ברור יותר מבית הספר כמוסד מאשר במקרה של מודלים המובלים יותר בידי אוניברסיטאות. שינוי מיקום ה"בית" עבור פרחי ההוראה משמעו שלבתי ספר עשויה להיות אחריות מוגברת עבור צרכיהם הרוחניים. מאמר זה סוקר את הספרות המחקרית הקיימת לגבי מתח, חרדה, רגשות וזהות פרח ההוראה ביחס לשיבוצים בהכשרה ראשונית להוראה כדי לבחון אילו המלצות הועלו לגבי האופן שבו יש לענות על הצרכים הללו ועל מי מוטלת האחריות למענה (Philpott, Carey, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין