מילת מפתח: בתי ספר
מיון:
נמצאו 1120 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    המאמר מציג מסגרת מושגית פרשנית הנובעת מחקר מקרה אורך מרובה וחוזר של חמש אוניברסיטאות אוסטרליות הבוחנת פרקטיקות ייחודיות התומכות בתכניות מבוססות ומצליחות להכשרת מורים למדעים מבוססות בית ספר (Mellita Jones, Linda Hobbs, John Kenny, Coral Campbell, Gail Chittleborough, Andrew Gilbert, Sandra Herbert, Christine Redman, 2016).

  • תקציר

    למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

  • לינק

    יוסי בן דב עשה מעבר חד מקריירה ארוכה בהיי-טק לניהול בית הספר הריאלי בחיפה, אחד המוסדות הוותיקים והידועים בישראל. "הבנתי שמרגש אותי לעסוק בפיתוח של דבר שיש לו ערך חברתי", הוא אומר. ואולם גם ניסיונו הרב בעולם העסקים לא הכין אותו להתמודדות עם האיום שעומד כעת בפני בית הספר – הפסקת התקצוב ממשרד החינוך, על רקע תשלומי ההורים הגבוהים שהוא גובה (תמירה גלילי).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ קורא תיגר על הטענה שהטעם ללימודי תכנות בבתי ספר הוא הכנת התלמידים לשוק העבודה: "השבוע לארי קובן פרסם מאמרון שמגיע למסקנה דומה, אבל הוא דווקא מגיע אליה לא על ידי חיזוי העתיד, אלא במבט על העבר. קובן סוקר את ספרו של רוברט גורדון, The Rise and Fall of American Growth, שיצא לאור השנה. בעיני קובן, המחקרים של גורדון מסייעים לערעור הרציונל הרווח לרפורמות בבתי הספר – הציפיה שהדגש המרבי בבתי הספר צריך להיות על הכנת התלמידים לשוק העבודה. ללא ספק הערעור הזה מהווה תרומה חיובית לחינוך. אותו רציונל כלכלי מתעלם מהמטרות האחרות של מערכת חינוכית בחברה דמוקרטית – הכשרת אזרחים שמסוגלים ליטול חלק פעיל בחברה שלהם, ובניית אדם השואף להגשים את עצמו במלוא מגוון יכולותיו. הניתוח ההיסטורי של גורדון פותח פתח לחזרתם של אלה למרכז העשייה החינוכית" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    הצרכנים פונים יותר ויותר הן לאינטרנט הן לאפליקציות לצורך סיוע לבריאות נפשית. הטכנולוגיות הניידות כמו טלפונים חכמים ומחשבי לוח (טאבלטים) מציעים לתלמידים גישה אנונימית ומהירה לאתרי אינטרנט ולסביבות אפליקציה. אולם זמינות אינה מבטיחה איכות או מהימנות. מחקר גישוש מבוסס-רשת זה נערך כדי להעריך אתרי אינטרנט ואפליקציות מבחינת יכולתם לספק מידע איכותי ומהימן לגבי ייעוץ ולגבי יועצים (Furlonger, Brett; Budisa, Sonja. , 2016).

  • מאמר מלא

    רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).

  • לינק

    במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על סקירת ספרות שיטתית הרלוונטית לשילוב כיתתי של טכנולוגיות מחשב בבתי ספר. המטרה של סקירה זו היא להשיג השקפה מצטברת אודות השימושים, ההשפעות והיישומים של יוזמות מחשוב 1:1 עבור ילדי בית ספר. בשונה מסקירות קודמות, מחקר זה אינו מוגבל למדינות מסוימות או לטכנולוגיות מסוימות. הוא כולל כל מכשיר שמשמש במחשוב 1:1 (לא רק המחשב האישי) ובתי ספר ברחבי העולם. המאמר חוקר את הנושאים שנחקרו לגבי שימוש 1:1 בבתי ספר ומציג גם שימושים שלא נחקרו עדיין אך צריכים להיות חשובים למחקר (Islam, M.; Gronlund, Ake, 2016).

  • סיכום

    אם בתי הספר באמת היו רוצים פרקטיקות מבוססות מחקר שישפרו את הלמידה של התלמידים, הנה רשימה נבחרת של מועמדים לתפקיד: הפסקה, אמנות, מוסיקה ושחמט. זו עובדה שלמידה ומשחק שחמט מעניקים לילדים מיומנויות והרגלים המסייעים להם להצליח בבית הספר ובחיים. הדבר הוכח אינספור פעמים תוך שימוש בכל סוגי המדדים. המאמר מתאר את היכרותה של המחברת עם מוריס אשלי (Maurice Ashley), רב-האמן הבין-לאומי הראשון ממוצא אפרו-אמריקאי בשחמט והשפעתו (Libow-Martinez, Sylvia , 2016).

  • לינק

    השאלה "למה בכלל בית ספר?" מובילה כמתבקש אל מטרות החינוך של העשור השני במאה ה-21. השאלה הזאת עולה יותר ויותר בתקופה שבה ניתן להשיג כמויות אדירות של מידע וידע באופן עצמאי ובקלות. הספר בוחן את מאפייני תקופתנו, ובעקבותיהם סוקר 22 מקורות (אישים או אסכולות) מחוללי מטרות חינוכיות. בעקבות הסקירה מחלץ המחבר 14 מטרות מרכזיות, שלטענתו אין אפשרות לקיים בית ספר עם אחת מהן בלבד, ואין אפשרות לממש באותו בית ספר את כולן יחד. הספר בוחן כל אחת מן המטרות מה יש בה ועם אילו מטרות אחרות מתאים לה לחבור, או אם אילו מטרות אחרות היא נמצאת בסתירה. הספר מציג את הבעייתיות לממש מטרות חינוכיות בכלל, ומדוע בתי הספר מתקשים להשתנות, בניגוד לכל מה שקורה בסביבתם. הספר מסתיים בדיון על מטרה חינוכית לאומית – מעבר למוטת כנפיו של בית ספר בודד – כיצד ניתן לצמצם את הפערים החינוכיים הגדולים שקיימים בישראל (אברהם פרנק).

  • לינק

    המשימה של פלטפורמת "ניפגש" היא יצירת חוויה לימודית שמעצימה את הלומדים וגם את המורים. הניסיון מלמד שכלים טכנולוגיים שאינם אינטואיטיביים לשימוש לא מצליחים להיטמע בבתי הספר ולא מייצרים את האימפקט החינוכי הצפוי מהם. לכן הפלטפורמה המתוקשבת של "ניפגש" מאד ידידותית ומאד אינטואיטיבית לשימוש ולא צריך לקחת קורס או השתלמות על מנת להכירה ועל מנת לעשות בה שימוש. פלפטפורמת "ניפגש" באמצעות כלי משחוק וכלים חברתיים, מספקת סביבה לימודית וחברתית מלהיבה לתלמידים ומנגישה להם את המידע שהם צריכים באופן דינמי ומהנה, כפי שהם מורגלים מחיי היום יום שלהם. באופן זה, ההיענות שלהם לפעילויות המורה מעודדת את המורות להמשיך לפעול ולהפעיל (עמי סלנט).

  • לינק

    ספר זה דן בשאלת הסמכות החינוכית בבית הספר על רקע מעמדה המתערער בישראל ובכלל העולם המערבי. הספר מאיר ומבהיר את מושג הסמכות החינוכית מזוויות ראייה מגוונות, ומראה שלא ניתן לקיים את הפעילות הבית-ספרית ללא סמכות חינוכית. הוא מצביע על הפיחות ועל המשבר שחלו בסמכות זו בתקופתנו ועל הגורמים האחראים לכך, ומבקש לתלות את שורשי המשבר העכשווי בסמכות החינוכית בהלכי הרוח המצויים בליבת תפיסת העולם הפוסט-מודרניסטית ובאידאולוגיות הכלליות והחינוכיות הנגזרות ממנה, ומשפיעים על המציאות הפוסט-מודרנית. בחלקו האחרון של הספר מוצגת ביקורת על גישות שונות העוסקות בניסיונות שיקום הסמכות החינוכית, והוא מסתיים בפרישת מצע תאורטי לבנייה מחודשת של מושג הסמכות החינוכית בתנאי המצב הפוסט-מודרני (ערן גוסקוב).

  • סיכום

    יצירתית יותר, אישית יותר, שיתופית יותר, טכנולוגית יותר. חוקרי חינוך ודוחות עדכניים מהעולם משרטטים את פני העתיד של הלמידה וסביבותיה (נעמי מנדל-לוי).

  • לינק

    מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

  • תקציר

    מחקר זה סקר אתרי אינטרנט בית-ספריים, בייחוד כיצד 30 בתי ספר בדרום אוסטרליה השתמשו באתר האינטרנט שלהם כפורטל להוראה וללמידה, כדי לתמוך בפעולות מנהליות וכפלטפורמה שיווקית. זוהו מחוונים של אתרי אינטרנט מתקדמים ומתהווים באמצעות ניתוח תוכן דדוקטיבי של האתרים, אשר סיפקו מסגרת לפיתוח אתר אינטרנט (Taddeo, Carmel; Barnes, Alan, 2016).

  • לינק

    בשנת 2006, במסגרת ועידת TED, הרצה חוקר החינוך הנודע קן רובינסון על הנושא "איך בית הספר הורג את היצירתיות". בתוך זמן קצר הפכה ההרצאה לנצפית ביותר בתולדות TED, עם יותר מ־37 מיליון צפיות. בהרצאתו טען רובינסון שמערכת חינוך הממוקדת בהישגים וציונים מונעת ממרבית הילדים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. בבתי ספר יצירתיים חוזר רובינסון אל אותה הרצאה מפורסמת ומפרט את הפתרונות לבעיה שהציג בה: מה עלינו לעשות על מנת שכל ילד, בכל בית ספר, יוכל לגלות את הכישרונות והתשוקות החבויים בו ולהפיק מהם את המיטב (קן רובינסון ולו ארוניקה).

  • תקציר

    חוקרים רבים מסכימים על כך שתהליכי למידה של מורים הם חברתיים ושיש להפגיש בין מורים על מנת ללמוד האחד מהשני. חוקרים גם קבעו שלצורך שינוי אינטלקטואלי ופדגוגי נדרשות פעילויות התפתחות מקצועית המתקיימות לאורך זמן בבית הספר. המטרה של המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ידע לגבי למידת המורים בעת השתתפות בפרויקט של התפתחות מבוססת בית ספר (Postholm, May Britt; Waege, Kjersti, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מקונן על הפקעת הובלתו של תחום התקשוב החינוכי מידיהם של אנשי חינוך בידי יזמים והי-טקסטים. הוא מצר על כך ש"מצד אחד אפשר להפיק נפלאות מהכלים שעומדים לרשותנו, אך מצד שני אותן נפלאות באות לביטוי בדרכים מאכזבות ביותר" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ שופך מים צוננים על ההתלהבות העולה מכתבתו של רועי ציקורל (ציקו) באתר "הגיע זמן חינוך" לגבי רשת אלט-סקול (AltSchool): "אינני יכול להעיד על איכות הלמידה בבתי הספר של AltSchool, ואני נוטה לחשוב שגם ציקורל איננו יכול לעשות זאת. צילומים של ילדים מחייכים, ציטטות של הורים שמרוצים ממה שקורה בבית הספר, ועיצוב שיווקי נוצץ ביותר הם אולי עדות מרשימה, אבל הם אינם מלמדים על הצלחה חינוכית (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    המאמר מתמקד בסקר ה-2015 Education Next על רפורמות בית-ספריות בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים את ממצאי הסקר לגבי עמדות הציבור האמריקני; מדידת הביצועים של בתי ספר ומורים; השקפותיו של ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו (Bill de Blasio) לגבי מבחנים מתוקננים; והעברת הצעת החוק של האצלת הסמכות מחדש בידי בית הנבחרים (Henderson, Michael B.; Peterson, Paule.; West, Martin R, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין