מילת מפתח: בתי ספר עתידניים
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    לימור ליבוביץ מתייחסת בבלוג שלה לתובנות העולות מכתבה מעניינת שדנה בשיפור חווית העובד. ליבוביץ מעריכה כי בדומה לשינויים המתחוללים בסביבות העבודה, גם "חדרי הכיתות ייעלמו ויופיעו במקומם מרחבים אחרים. מרחבים אלה לא יאורגנו לפי גיל הלומדים, תחום הלמידה או זהות המורה המלמד. הם יאורגנו אחרת. איזה צורות לארגון מרחב הלמידה הבית-ספרי יתהוו בעתיד? יש לכך כמה 'מבשרים'…כבר כעת קיימים באוניברסיטאות (גם בארץ) מרחבים כאלה. באוניברסיטה נוכל כבר לראות מרחבי למידה שמספקים שרותי למידה לדוגמה- בספריות. מרחבים אלה כבר מתפתחים כיום בבתי ספר. כרגע הם קיימים לצד החדרים המסורתיים" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    מחבר המאמר, ד"ר אלי אייזנברג ,( סמנכ"ל בכיר וראש מינהל למו"פ והכשרה באורט ישראל ) מציג מודל חדשני של בית הספר אורט יוצר-העתיד המיועד להוביל ולפרוץ דרך בתחומים הבאים: תכנים , מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה-21 , ערכים, למידה, הוראה והנחייה, מבנה פיזי ועיצוב סביבתי. בית הספר החדשני של אורט לא יהיה ממיין ויקבל את אוכלוסיות התלמידים של קהילתו ואלה הרוצים להתחנך בו ויקדם את ניעותם החברתית והכלכלית.

  • לינק

    לאחרונה ביקר שרון גרינברג ,מנהל הפיתוח המתוקשב ברשת אורט, במגרש כדורגל מושלג בקנט הסמוכה ללונדון. הוא מדווח על כך בבלוג שלו . "האנגלים המארחים סיפרו לנו כי עד לפני כמה שנים היה במקום בית ספר. לאן הוא נעלם ואיך זה שיורד שלג בלונדון? אז הם הסבירו: בהיותו ראש ממשלה הוביל טוני בלייר תפיסה ועל פיה חינוך הוא השקעה, ולא הוצאה. זאת לא רק אמרו, הם גם עשו (ועושים) מתוך כ-3,500 בתי ספר התיכוניים במדינה, הוחלט להרוס עד היסוד 50% ולבנותם מחדש, ואת ה-50% הנותרים הוחלט לשפץ בצורה יסודית. מה זה יסודית? – מהמסד עד הטפחות. כל התפיסה הארכיטקטונית שבאה לידי ביטוי בבתי הספר נועדה לעורר את הנוער לקניית דעת. לארכיטקטורה אקדיש פוסט נפרד. מכל מקום, כיום הבריטים נמצאים בעיצומו של התהליך וכבר אפשר לראות בתי ספר רבים שנבנו מחדש והם נמצאים בשלבים מתקדמים של מימוש התכנית".

  • לינק

    התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 הביאה גם לגיבוש התיאוריה של בתי ספר אלו מעבר לגבולות אוסטרליה. מאמרם של שני חוקרי חינוך מובילים, ג'ים גריסון ושניידר פורסם בכתב העת החינוכי השפיט Teacher College Record . במאמר זה מנסים גריסון ושניידר לבסס את המודל הפדגוגי של בתי הספר מפיקי הידע על יסוד המאפיינים של דיוואי תוך הדגשת היבטים אפיסטמולוגיים של המיומנויות הדיגיטאליות החדשות שבתי ספר אלו מנסים להקנות לתלמידיהם (S.B. Schneider & Jim Garrison).

  • לינק

    במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

  • סיכום

    קול קורא ליצירת קהילה חינוכית בינלאומית לטיפוח ולקידום רעיון ביה"ס חדשני בתפיסת School 2.0. האתר החדש מסוג WIKI שהוקם לאחרונה באינטרנט נועד לקדם את הרעיון של בתי ספר מסוג School 2.0 המייצגים תפיסה אחרת של הוראה ולמידה. רעיונות חינוכיים שונים ומגוונים הקשורים לתפיסה הרעיונית של בתי ספר מסוג School 2.0 נועדו להיות מתועדים באתר זה. כבר כעת יש באתר תיעוד ראשוני של אמרות כנף ומשפטי מפתח של אישים בחינוך המתוקשב העומדים מאחורי התנועה הרעיונית של School 2.0 (ביניהם Will Richardson , David Warlick ואחרים)

  • לינק

    החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

  • סיכום

    המאמר מתאר את השינויים העתידיים הצפויים להתחולל במערכות חינוך, וכיצד הם עשויים להשפיע על תפקוד המורים ותפקידם, ועל הכשרתם לקראת מילוי המשימות החדשות. על המורה יהיה להקדיש משאבים רבים להתפתחותו המקצועית, לשלוט במגוון מאגרי המידע הקיימים, להעמיק את ידיעותיו בתחום מומחיותו, אך גם לרכוש ידע בתחומים שאינם קשורים לנושא מומחיותו. שליטה במגוון מאגרי הידע תדרוש מהמורה להיות לומד לכל החיים. אפשר לצפות שמידת ההטרוגניות של התלמידים תהיה בעתיד רבה יותר מהיום, ועל המורה יהיה להציג פתיחות מרבית ולהעניק לפרט את הלגיטימציה לטפח את העדפותיו גם אם הן נוגדות את ה"זרם המרכזי". (רונית בוגלר)

  • מאמר מלא

    סקירה על הפעילות של בתי ספר וירטואליים בחו"ל ובישראל ודרך ההתארגנות שלהם להעברת שיעורים וקורסים לתלמידים מרוחקים. הסקירה מתארת את היוזמות בתחום, הסוגים השונים של בתי הספר הוירטואליים (החלקיים, המלאים והמשולבים) ואת חשיבות תפקיד המנחים בבתי ספר וירטואליים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    בספרו החדש טוען ד"ר רוני אבירם כי בתי הספר ומערכות החינוך בעולם המערבי "אינם מספקים את הסחורה" ולוקים בכשלים תפקודיים שונים למרות גלי הרפורמות והשינויים שעברו עליהם בעשורים האחרונים. יש צורך לשנות את בית הספר כדי שיתאים למציאות החדשה ויתפקד בה ביתר הצלחה. אולם הצורך לשינוי מעורר את השאלה כיצד יש לשנות את בית הספר? על פי איזה דגם? בית ספר העתידני צריך להתבסס על שלוש תכונות מהותיות: 1. מחויבות להתאמה (מושכלת, קונסנזואלית, מודעת ודינאמית) למציאות הפוסט-מודרנית. 2. מחויבות לשינוי מסדר שני. 3. קיום מנהיגות (מקצועית) שמקיימת את תהליכי המחקר והפיתוח, הניהול וההערכה של בית הספר העתידני (באופן לא דואלי).

  • תקציר

    בעבר היו השינויים בחברה ובטכנולוגיה איטיים, כמעט בלתי-קיימים. רוב בני האדם מתו בדיוק באותו עולם שלתוכו נולדו. היום, לעומת זאת, אין לנו שמץ מושג איך ייראו החיים בשנת 2050. איננו יודעים במה נעבוד, איך יפעלו צבאות ומנגנוני מינהל, מה יהיו היחסים בין גברים ונשים או מה תהיה תוחלת החיים. הגוף האנושי עצמו עשוי לעבור שינויים דרסטיים הודות לביו-טכנולוגיה ובינה מלאכותית. לכן, חלק ממה שילדינו לומדים כיום בבית הספר עלול להתגלות כלא רלוונטי בעליל בשנת 2050. רוב בתי הספר עסוקים בהאבסת תלמידים במידע. בעבר היה בזה היגיון, כי מידע היה מצרך נדיר, אולם כיום המצב שונה – ואנו מוצפים בכמויות אדירות של מידע נגיש וזמין ברשת ובמקומות אחרים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין