מילת מפתח: בתי ספר מאמנים
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • לינק

    מחקר זה מנסה לבדוק את השפעת תכנית "אקדמיה-כיתה", תכנית חדשה בהכשרת מורים, על התפתחותם המקצועית של הסטודנטים, מנקודת מבטם. המחקר בוחן את ההשפעה של תכנית ההכשרה החדשה על יחסי הסטודנטים עם המורים המכשירים, המדריכים הפדגוגים ותלמידי בית הספר. אוכלוסיית המחקר הינה 32 סטודנטים שנה ג' הלומדים במכללת סכנין המתנסים שלושה ימים בשבוע בבתי ספר סמוכים (Assadi, Nabil; Murad, Tareq, 2017).

  • לינק

    המחקר נעשה במסגרת של פרויקט שיתופי (אוסטרליה) להתפתחות מקצועית לעידוד מורים להכיר את השפה ואת המושגים המרכזיים של דגם פדגוגי חדש שעיקרו שיפור ההוראה בהנחה שהוראה איכותית משפיעה על איכות החינוך והלמידה. השתתפו שלושה שותפים אקדמיים שעבדו עם בתי ספר במסגרות חינוכיות וגיאוגרפיות שונות לאורך 9 חודשים. במחקר השתתפו 35 מורים מ-11 בתי ספר שונים. כל שותף אקדמי עבד עם קבוצה שונה של בתי ספר ומורים ( Reynolds, R., Ferguson-Patrick, K., & McCormack, A).

  • סיכום

    המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

  • לינק

    עבודת דוקטורט מעניינת שנכתבה בשנת 2010 בארה"ב מציגה את כל המכלול של התמחות פרחי ההוראה בתחום המדעים והאילוצים הפדגוגיים הנלווים לכך. אוכלוסיית היעד היו פרחי הוראה בבתי הספר המאמנים בשנת ההתמחות שלהם כמורים למדעים במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה. המחקר כולל ראיונות עם פרחי ההוראה המתמחים, מורי המורים והמורים המאמנים. המחקר מגלה כי נוכח השפעתם הגדולה של המורים המאמנים במהלך השנתיים של ההתמחות בבתי הספר נחשפים פרחי ההוראה לניגודים ופערים משמעותיים בין שיטות פדגוגיות שונות , אלו שאליהם נחשפו וחונכו ע"י מורי המורים ואלו שהודרכו ע"י המורים המאמנים בבתי הספר. חשיבות המחקר הנוכחי הוא בחשיפה המלאה של הפערים הגדולים בין בתי הספר המאמנים והמוסדות המכשירים וההשלכות שיש לכך על פרחי ההוראה. . עבודת הדוקטורט הוגשה באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ( Rozelle, Jeffrey ).

  • תקציר

    רעיונות לשיתוף פעולה בין המכללה כמוסד המכשיר מורים לבין בית הספר כמוסד המאפשר התנסות הביאו ליצירת תכנית בעלת מודל ייחודי ניסויי עבור פרחי הוראה בהכשרה דיסציפלינרית. תכנית זו מאפשרת התנסות של המתכשרים להוראה בבית ספר מאמן. הבסיס למודל זה הנו האמונה, שלבית הספר המאפשר התנסות במצבים אותנטיים יש תפקיד חשוב בהקנייתו של הידע הפדגוגי-פרקטי של המורה. המאמר מתאר את המסגרת הקונספטואלית לדגם ההתנסות המעשית בבית הספר המאמן (PDS) ואת הרציונל של " אחוות אחים" שמה של התכנית שהוזכרה לעיל.כמו כן מודגשים ההיבטים המעשיים של השותפות בין המכללה לבין בית הספר ביישום המודל הייחודי להתפתחות פרופסיונלית בהוראה, לרבות רפלקציה על ההתנסות ורפלקציה על השותפות בתום שלוש שנים של התנסות (שוש מלאת).

  • תקציר

    מדריכות פדגוגיות הן הדמויות המשמעותיות ביותר בתהליך ההכשרה של סטודנטים להוראה. עם זאת, קיימת עמימות רבה לגביהן. עמימות זו באה לידי ביטוי באופנים רבים, ונזכיר כאן רק כמה מהם: ריבוי ההגדרות לתפקיד והשונות ביניהן, העובדה שאין תבחינים ברורים ואחידים באשר למי יכולה להתקבל לתפקיד ומהו מסלול ההכשרה הנדרש ממנה. מה חייבת המדריכה לעשות במסגרת תפקידה, וכן אילו תכנים היא מחויבת ללמד ובאילו דרכים עליה להדריך את המתכשרים להוראה. האם העמימות הזו טובה? או שאולי היא פוגעת במילוי התפקיד? האם וכיצד החופש שניתן למדריכה הפדגוגית קשור לתחושת המסוגלות המקצועית שלה? נקודת המוצא של המחקר, שחלק מממצאיו יובאו במאמר הנוכחי, הייתה לבחון את מקורות תחושת המסוגלות המקצועית של מדריכות פדגוגיות. הספרות מלמדת, שאדם בעל תחושת מסוגלות גבוהה הוא אדם יעיל יותר, המשיג הישגים גבוהים יותר ולכן יש חשיבות רבה באיתור המקורות הבונים את תחושת המסוגלות שלו. עם זאת, מתברר כי בתחום ההדרכה הפדגוגית לא נחקרה שאלת מקורותיה של המסוגלות המקצועית. ממצאי המחקר מציעים התבוננות חדשה על שאלה זו בזיקה לתפקיד המדריכה הפדגוגית, והם מעלים למחשבה נוספת ולדיון מחודש את סוגיית החופש האקדמי בהקשר זה (אפרת קס).

  • לינק

    המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה. המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה (נירית רייכל, עדנה מור)

  • לינק

    המחקר הנוכחי שנערך בנורווגיה מציג את המודל ליצירת "עמיתות" מלאה בין אוניברסיטה טכנולוגית ובין בתי ספר שהפכו לחלק אינטגראלי מהמערכת המכשירה שם. במחקר ההערכה הנוכחי שבדק את יתרונות וחסרונות מודל העמיתות נמצא כי שביעות הרצון של פרחי ההוראה מההכשרה בשדה היא גבוהה מאד במיוחד מהקשר המתפתח עם המורים המאמנים והחשיפה לחיי ביה"ס. עם זאת, נמצא כי מסגרת הזמן של השנה האחת המיועדת להכשרה בשדה אינה מספיקה על מנת להקנות ניסיון הוראה מגוון ורפלקטיבי ויש לבנות מסגרת של הכשרה ארוכה יותר בעמיתות, כזו המציבה את הסטודנט יותר משנה בבתי הספר המאמנים. במסגרת מורחבת של הכשרה משותפת בשדה יש לעודד יותר את הסטודנטים לעסוק יותר במחקר עצמי, רכיב הנוטה להדחק לשוליים במהלך העמיתות בין האוניברסיטה ובתי הספר המאמנים (Haugaloken , Ove Kr. and Ramberg, Per)

  • לינק

    מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורות והגננות החונכות במערך שותפות ה- PDS בין בתי הספר והגנים בקדימה-צורן לבין המסלולים הבאים במכללה האקדמית בית ברל: הגיל הרך, היסודי, חינוך מיוחד ואנגלית. מקומם המרכזי של החונכות במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. נראה כי יש חשיבות רבה להבין מה חושבות ומרגישות החונכות בתפקידן וכיצד ניתן לשפר את תפקודן כחונכות. הבנה זו חשובה לא רק לצרכי ההכשרה של הסטודנטים אלא גם לצרכי קידום ההוראה והלמידה בתוך בתי הספר והגנים. במיוחד חשוב להבין את תפיסת תפקיד החונכת ב- PDS במובחן מהתנסות מסורתית, כיוון שהספרות המחקרית בנושא זה עדיין מעטה (אריאב תמר, היוש טלי ופרייטג אילנה).

  • סיכום

    ההרצאה הציגה מחקר בן ארבע שנים שבדק מודל של פרקטיקום בקורס דו-שנתי להכשרת מנהלי בתי-ספר. החיבור המושכל בין תיאוריה לבין פרקטיקה נתפס כמרכזי להצלחת תהליך ההכשרה של מנהל בית-הספר. ההכרה בדבר החשיבות של חיבור זה הולכת וגדלה לנוכח השינויים המתמידים שלהם נדרש התפקיד בהתמודדות מול הסביבה הארגונית החינוכית התובענית והבלתי יציבה. מודל הפרקטיקום נועד לעשות חיבור זה תוך שתוף פעולה הדוק בין המכללה לבין בתי ספר המשמשים כבתי ספר מאמנים. מנתונים שנאספו לגבי המודל שנוסה, עולה שביעות רצון רבה ותחושה של חוויה משמעותית של הלומדים והמנהלים המנחים. גם מורי המכללה מדווחים על התבגרות מקצועית של הסטודנטים בעקבות התהליך. (רנה ברקול)

  • סיכום

    סיפור המקרה המוצג במאמר הוא סיפור של גלגול ובחינה עצמית ביקורתית של מחשבות ושל עמדות תחיליות המאפיינות יחס של "מודל של חסר" של מדריכה פדגוגית כלפי המורה המאמנת ומעבר הדרגתי לעמדה חדשה, המחפשת שיתופיות בין שתי התרבויות, זו של המכללה וזו של בית הספר. במוקד האירוע מסופר על מערכת יחסים בעייתית בין מדריכה פדגוגית, מורה מאמנת ומנהלת בית ספר. במערכת יחסים זו מעורבות גם זוג סטודנטיות, חניכות המדריכה הפדגוגית. ניכר חוסר תיאום בין הציפיות של המורה המאמנת והמנהלת מצד אחד לבין ציפיות המדריכה הפדגוגית מן הצד האחר באשר להתנסות הסטודנטיות בהוראה בכיתה (זילברשטיין, משה. פנייבסקי, רבקה)

  • סיכום

    סיפור מקרה שהתרחש בשנה השלישית של ניסוי שמטרתו יצירת שותפות בין בית הספר היסודי ממלכתי "בן גוריון" במזכרת בתיה לבין מכללת אחוה. מירי היא מורה חונכת בשנה הראשונה של חניכת סטודנטים בניסוי. שתי סטודנטיות בשנתן השלישית, ריקי ומיטל, מתחנכות בכיתה של מירי – כיתה ג'. הסיפור המתואר ע"י פרופ' משה זילברשטיין ועדנה גוז הוא סיפורה של ריקי בעיקרו, ומופיעות בו ריקי הסטודנטית, מירי המורה החונכת ועדנה המד"פית. המאמר מתאר בצורה אנליטית את שלושת הפתרונות שעדנה המד"פית מעלה ומנסה בהתייחסותה אל הסיפור המיוחד של ריקי כמענה למשבר שהיא עוברת. הפעילות המתוזמנת היטב של עדנה המד"פית עם מירי, המורה החונכת, ובתוך כך ניסיונה של ריקי לשתף פעולה, הם שחילצו אותה מעומק המשבר שהייתה שרויה בו והחזירו לה את התקווה להמשיך ולהתפתח להיות מורה ראויה. מסיבה זאת, סיפור המקרה מצטייר בעיני הכותבים במטפורה של פואמה פדגוגית (משה זילברשטיין, עדנה גוז)

  • סיכום

    מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)

  • לינק

    בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת תלפיות ביישום השינויים. הושם דגש מיוחד על שדרוג מבנה העבודה המעשית בהתאמה ל"מודל החלחול" ולמודל פתרון בעיות של (Hall & Hord (1987. השדרוג כלל מעבר לשני ימי עבודה מעשית בביה"ס המאמן (במקום יום אחד), מעורבות רבה יותר של הסטודנטיות בחיי ביה"ס, הכרות עמוקה יותר של צרכים מיוחדים בקרב תלמידים ותרומה של הסטודנטיות לביה"ס מעבר להוראה דיסציפלינרית בכיתות האימון. מטרת השינויים – להעניק לסטודנטית הכשרה רחבה בהתמודדות עם שונות בין תלמידים, להגביר את תחושת מסוגלותה כמורה ובמקביל לסייע לביה"ס המאמן לקדם את תלמידיו ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם – כל תלמיד כפי יכולתו וצרכיו.

  • סיכום

    ההתמחות המעשית בשדה של סטודנטים להוראה לצד הפיתוח המקצועי של בתי הספר המאמנים עצמם הם היסודות העיקריים של הניסוי הפדגוגי שהופעל במשך חמש שנים באחד ממחוזות החינוך של טקסס בארה"ב. הנחת היסוד של הפרויקט הייתה כי זיהוי צרכי הלמידה הישירה של התלמידים בבית הספר הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר בהכשרת המורים. החלק הייחודי של התכנית הוא צורת ההפעלה של הצוותים בשטח. כבר מהשנה הראשונה מגבשת התכנית צוותי הדרכת הוראה וליווי משותפים שנועדו לתמוך בסטודנטים להוראה בכל תקופת ההתנסות והתמחות שלהם בשדה. כל צוות הדרכה וליווי כולל סטודנט להוראה אחד או יותר, שני מורים ותיקים מביה"ס הפועלים כמורים מאמנים ואיש קשר קבוע מבין מורי המורים של האוניברסיטה. כל צוות הדרכה וליווי אחראי באופן מלא על תזמון לוח השעות והשיבוץ של הסטודנטים להוראה והכוונת ההתנסות המעשית שלהם בביה"ס ומחוצה לו (Wayne M. Linek, Charlene Fleener, Michelle Fazio, I. La Verne Raine, and Kimberly Klakamp)

  • סיכום

    מטרת המחקר לבחון את חשיבות יום ההתנסות המעשית בהוראה בביה"ס מנקודת מבטו של פרח ההוראה. נאספו ונותחו נתונים של 6 סטודנטים שנה ב' בחנ"ג במכללת אוהלו בתשס"ג. הסטודנטים מצפים מההתנסות המעשית בהוראה, בעיקר שתקנה להם ידע וניסיון מעשיים בתנאי אמת.מהממצאים ניתן להסיק מספר מסקנות מעשיות, המעניקות יתרון למודל של ביה"ס מאמן, ובפרט למודל של עמיתות מכללה-שדה על פני המודל המסורתי של הדרכה פדגוגית. (יהודית הררי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין