מילת מפתח: בתי ספר יסודיים
מיון:
נמצאו 347 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    התצוגה בכיתות בית הספר מעידה בדרך כלל על השקעה ומאמץ רב מצד מחנכת הכיתה, בעיקר בכיתות הנמוכות. המשימה המוטלת עליה אינה פשוטה: אם התצוגה תיראה דלה מדי היא עלולה להיתפס כאילו לא "השקיעה" בה מספיק. אם היא תהיה צבעונית ומגוונת מדי היא עשויה להיתפס כמי שיוצרת "מפגע" חזותי עמוס העלול לבלבל את התלמידים או את אורחי הכיתה. אך כיצד יודעים מה לתלות וכמה? מה היא המידה הנכונה? נראה שבשטח הדבר דומה למתכון של עוגה שהסבתות נהגו לאפות בעבר. "שימי קצת מזה וקצת מזה, לא יותר מדי מזה…". אך איך יודעים כמה זה קצת, כמה הרבה, ומה הוא המתכון המדויק לתצוגה נעימה ויעילה? (יעל מילוא-שוסמן).

  • תקציר

    המאמר חוקר רפלקציות הקשורות להתנסות המעשית (פרקטיקום) של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הנתונים כוללים את כתבי התלקיטים של 13 סטודנטים. נעשה שימוש בגישת הניתוח התמטי כדי לחקור את תוכן ורמת הרפלקציה של הסטודנטים, והאופן שבו היא תרמה לתיאוריה הפרקטית ולפיתוח המקצועי שלהם (Korkko, Minna; Kyro-Ammala, Outi; Turunen, Tuija, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את התרומה של קורס הכשרת מורים בפועל למתמטיקה למורי בית הספר היסודי (כיתות א'-ו') בישראל. ממצאי המחקר מבהירים כי מחנכים המלמדים מתמטיקה בבית הספר היסודי ונכחו בקורס הם לרוב נשים בשנות הארבעים שלהן, בעלות תואר ראשון בחינוך ותעודת הסמכה ללימוד מתמטיקה, עם 13 שנות ניסיון בהוראה בממוצע. המורים שהשתתפו בקורס ציינו את רצונם להעשיר את הידע הדידקטי שלהם כדי לרכוש כלים מגוונים להוראת מתמטיקה עבור כלל אוכלוסיית התלמידים, גם עבור תלמידים מחוננים וגם עבור תלמידים עם לקויות למידה (Mishal, Adina; Patkin, Dorit, 2016).

  • תקציר

    קיימת תשומת לב הולכת וגוברת בקהיליית החינוך המדעי בנוגע לחשיבות של מעורבות תלמידים בפרקטיקות של המדעים. אולם, יש הרבה מה ללמוד לגבי האופן שבו תלמידים מתחילים ושומרים על מעורבותם בפקרקטיקות אלו. במאמר זה, המחברים טוענים שאפקט אפיסטמי—רגשות ותחושות הנחווים במדעים, כגון ההתרגשות מהיות בעל רעיון חדש או רוגז לנוכח חוסר עקביות—הוא חלק ממה שמדרבן ומייצב מעורבות דיסציפלינרית (Lama Z. Jaber, David Hammer).

  • תקציר

    מטרת מחקר זה לייצר הבנה עמוקה יותר לגבי הקשר בין המעורבות ההורית הנתפסת בהכנת שיעורי הבית (כלומר, הפיקוח מצד ההורים על שיעורי הבית והתמיכה של ההורים בהכנת שיעורי הבית), לבין ההתנהגות של התלמיד בעת הכנת שיעורי הבית (כלומר, הזמן המוקדש להשלמת שיעורי הבית, ניהול הזמן וכמות שיעורי הבית שהושלמו) וההישגים הלימודיים של התלמיד. הנתונים הראו שההתנהגות של התלמידים בעת הכנת שיעורי הבית, המעורבות הנתפסת של ההורים לגבי הכנת שיעורי הבית וההישגים הלימודיים קשורים באופן מובהק (Nunez, J.; Suarez, N.; Rosario, P.; Vallejo, G.; Valle, A.; Epstein, J., 2015).

  • תקציר

    ספרו החדש של אלן הסה (Alan J. Hesse), מעביר את תאוריית הברירה הטבעית והאבולוציה בצורה מהנה, קלה להבנה ובפורמט קומי לכל הגילאים. הספר מציע לקוראים הצצה למסעו של דרווין אל איי הגלאפגוס, תוך עמידה על תיאור המאפיינים ההכרחיים של מסע זה. לקראת סוף הספר ולאחר תיאור מפת המסע, נדונים עקרונות הברירה הטבעית, באמצעות דוגמאות הלקוחות מסיפור המסע. נאמן לפורמט ספרי הקומיקס, הספר מציע גרפיקה הומוריסטית ודיאלוגים לצד העובדות המדעיות (Alexandra D. Owens).

  • לינק

    מחנכים משתמשים זה זמן רב בתמריצים חיצוניים או במגבלות הכוללים את ההבטחה לתגמול או את הציפייה להערכה כדי להניע תלמידים. בעוד שתמריצים חיצוניים מסייעים, בפועל, להבטיח שעבודה תתבצע ותיעשה בזמן, יש להפעיל זהירות כאשר יצירתיות מונחת על כף המאזניים. במצבי הוראה ולמידה שבהם קיימת תשובה אחת "נכונה" ודרך טובה ביותר אחת לפתרון, תמריצים חיצוניים עשויים להיות יעילים ביותר. אולם, כאשר מוצגות בפני תלמידים פעילויות ובעיות פתוחות יותר, נמצא כי אותם תמריצים חיצוניים הורסים את ההנעה הפנימית והיצירתיות של תלמידים מערביים (Beth A. Hennessey, 2015).

  • תקציר

    המחברים בחנו התערבות חינוכית שתוכננה לקדם אינטראקציות הקשורות למתמטיקה בין ילדים לבין הורים, באמצעות ניסוי שדה אקראי שבו השתתפו 587 תלמידים שסיימו את כיתה א'. ההתערבות, בעיות מספריות במתמטיקה המשולבות בסיפור קצר שהועברו דרך יישום ב-iPad, הגבירה באופן ניכר את ההישגים של הילדים במתמטיקה במהלך שנת הלימודים בהשוואה לקבוצת הביקורת שעסקה בקריאה, בייחוד עבור ילדים שהוריהם חששו באופן שגרתי ממתמטיקה (Berkowitz, Talia; Schaeffer, Marjorie W.; Maloney, Erin A.; Peterson, Lori; Gregor, Courtney; Levine, Susan C.; Beilock, Sian L., 2015).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לנתח את הידע הטכנולוגי, הפדגוגי והתוכני הדרוש למורים בחינוך היסודי כדי לשלב טכנולוגיות מידע ותקשורת (Information and Communication Technologies – ICTs) בהוראה. התוצאות החשובות הראו כי למורים יש ידע רב יותר בתחומי הפדגוגיה והתוכן מאשר בטכנולוגיה, אשר משמעותו היא שרמת הידע הטכנולוגי שלהם אינה מספיקה כדי לשלב ICTs במשימות ההוראה שלהם (Roig-Vila, Rosabel; Mengual-Andres, Santiago; Quinto-Medrano, Patricia, 2015).

  • מאמר מלא

    מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

  • תקציר

    היכולת לזהות את הרעיון המרכזי דרך קריאה של טקסט אינפורמטיבי היא מיומנות ברמה גבוהה שהתלמידים מפתחים בכיתות של בית הספר היסודי כבסיס לרכישת מיומנויות אחרות בכיתות גבוהות יותר. מאמר זה מספק אסטרטגיות לימודיות עבור מיומנות חשובה זו כמו גם לשיפור הבנת הנקרא (Lord, Kathleen M. , 2015).

  • תקציר

    מורים יכולים להעביר משוב תוך שימוש במונחי גוף ('אתה חכם') או במונחי תהליך ('עבדת קשה'). משוב במונחי גוף יכול להוביל לתוצאות אקדמיות שליליות, אך קיים מחקר ניסויי מועט הבודק את השפעת המשוב על תפיסות של ילדים לגבי יחסי תלמיד-מורה. המחברים בחנו את ההשפעות של משוב במונחי גוף, תהליך, ואי-מתן משוב על התפיסות של ילדים את הקשר שלהם עם מורה (דמיוני) בעקבות הצלחה או כישלון ( Skipper, Yvonne; Douglas, Karen, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אמונות מורים, ידע ופרקטיקה כיתתית לגבי למידה מכוונת עצמית (Self-regulated learning) עבור עשרה מורים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. החוקרים השתמשו במודל הלמידה מכוונת עצמית של בארי זימרמן (Barry Zimmerman) כמסגרת עבור השיטות והתוצאות שלהם. הם אספו נתונים באמצעות שאלונים, תצפיות בכיתות וראיונות עם המשתתפים. נמצא כי למורים היו אמונות חיוביות לגבי תפקידה של למידה מכוונת עצמית בכיתות שלהם אך היו להם מספר הסתייגויות לגבי היכולת של התלמידים לווסת באופן עצמי את הלמידה בכיתות (Spruce, Robin; Bol, Linda, 2015).

  • תקציר

    חקירה זו בחנה את ההתנסויות של שלושה מורים בשנתם הראשונה עם המדריכים למורה ועם יומני המעקב בכיתות של בית הספר היסודי. למרות שהמדריכים למורה סייעו למשתתפים ללמוד את תכנית הלימודים ולהחליט כיצד לערוך ברצף את התוכן, המדיניות הנוקשה של הקמפוס שדרשה מהמשתתפים לעקוב אחר יומני המעקב הובילה לדילמות מקצועיות לא נוחות ולהתנגדות מצד המורים (Bauml, Michelle, 2015).

  • תקציר

    קריאה מקוונת דורשת אסטרטגיות ומיומנויות הבנה מסורתיות וחדשות, שיש ללמוד אותן ולתמוך בהן, בייחוד עבור קוראים מתחילים צעירים. המשמעות של קריאה מונחית באינטרנט היא שקריאה זו מספקת אסטרטגיית הוראה מוצלחת עבור המורה בבית הספר היסודי, כזו התומכת בילדים צעירים ברמות השונות של מיומנות בקריאה בדפוס ובקריאה באינטרנט תוך לימוד קריאה של טקסטים אינפורמטיביים ברשת (Salyer, David, 2015).

  • לינק

    המאמר מייעץ לגבי בחירת מכשירים אלקטרוניים כמו מחשבים ניידים וטאבלטים לשימוש בכיתה. דגש מיוחד ניתן לצרכי התלמידים ברמות הגיל השונות. המאמר מציע שעמידות וניידות הינן גורמים חשובים עבור תלמידים בבית הספר היסודי, בעוד שהגמישות והיכולת ליצור תוכן חשובות עבור תלמידים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון (Flanigan, Robin L. , 2015).

  • סיכום

    בעשורים האחרונים נצבר מידע אטיולוגי משמעותי המקשר בין סגנונות הורות, המתאפיינים בשליטה הורית גבוהה ובהעדר קבלה הורית, לבין חרדה מוגברת בקרב ילדים. עם זאת, סקירת ספרות המחקר בתחום מלמדת כי תחום האטיולוגיה של דפוסי חרדה ספציפיים של ילדים, בזיקה לסגנונות הוריים, לא קיבל ביטוי אמפירי עקיב ומספק. המחקר הנוכחי מתמקד אפוא בבחינת הקשר שבין סגנונות הורות לבין דפוסי חרדה ספציפיים של הילדות ובניסיון לנטר את התפקיד הייחודי, שמימדים הוריים ממלאים בהקשר של חרדה מוגברת של ילדים. במחקר השתתפו 101 ילדים בני 13-11 בלא היסטוריה קלינית ידועה מבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל (יוסי יפה).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שבו השתתפו אחד-עשר בתי ספר יסודיים ותיכוניים, שבהם המורים היו מעורבים בפיתוח של תכנית לימודים מבוססת חקירה שיתופית עבור חינוך לאזרחות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את ההבנה של המורים לגבי חינוך לאזרחות, את מה שהמורים מחשיבים כהתמקצעות הנדרשת עבור חינוך לאזרחות וכיצד ניתן לעודד התמקצעות זו. התוצאות מראות כי קיימת עלייה במודעות של המורים לגבי חינוך לאזרחות ואת הנוכחות המרומזת שלו בפרקטיקות שלהם (Willemse, T. Martijn; ten Dam, Geert; Geijsel, Femke; van Wessum, Loes; Volman, Monique, 2015).

  • לינק

    מהם יישומונים? כלי עזר אינטראקטיביים בעברית ובערבית המסייעים למורה בהוראת המתמטיקה; מטרתם להמחיש לתלמידים נושאים במתמטיקה באופן פשוט, חזותי ואינטראקטיבי, ולהעמיק את החשיבה וההבנה. אתר יישומטיקה כולל מעל 70 יישומונים העוסקים בכל הנושאים המרכזיים של תכנית הלימודים לשכבות א-ו. לחלק מן היישומונים מצורפים שיעורים מובנים המתאימים לכ- 90 שעות לימוד (המרכז הישראלי למצוינות בחינוך).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברת בחנה את הקשר בין ידע מתמטי של מורים לבין הוראה. המחברת עקבה במשך שלוש שנים אחרי עשרים ואחד מורים לכיתות א' עד ח' (K-8) שנרשמו לתכנית לתואר שני, כדי לבחון כיצד הידע המתמטי וההוראה שלהם השתנו עם הזמן. התוצאות של מודלים רב-רמתיים (Multilevel Growth Models) הצביעו על כך שההישגים בידע המתמטי של המורים חזו שינויים באיכות של תכנון השיעור שלהם, בסדר היום המתמטי שלהם, ובאקלים הכיתתי (Copur-Gencturk, Yasemin, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין