מילת מפתח: בתי ספר גדולים
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • לינק

    תפיסת ביה"ס כקהילה של אנשים אשר עוסקים בידע וערכים באינטראקציה ומתייחסים לתהליכים אלה באופן רפלקטיבי מתממשת במערכות "ריאלידע-ריאליויקי". מערכת "ריאלידע" מנוהלת על ידי המורים ומספקת להם כלים לבניית סביבות למידה עשירות. מערכת "ריאליויקי" היא בעלת קוד פתוח ומנוהלת על ידי משתמשיה ומתעדת את תוצרי החשיבה. הרציונל לבניית המערכות אינו טכנולוגי אלא פדגוגי ומתבסס על עקרונות של שיח באינטראקציה ליצירה משותפת ומתמדת של ידע. במערכת "ריאליויקי" המנוהלת על ידי כלל משתתפיה על בסיס של קוד פתוח ומזמנת בנייה של שיח תלמידים המניב תוצרי ידע משותפים, נבנו דפים לתיעוד תהליך המחקר המדעי של צוותים מעורבים של תלמידים משני בתי הספר החל בבחירת שאלת המחקר ובניסוח השערת המחקר, המשך בשלבי המחקר וכלה בהצגת הידע החדש שנוצר (גלעד שפירא)

  • תקציר

    מה היא רמת האפקטיביות של הרפורמה לארגון מחדש של בתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב? רפורמה הידועה בארה"ב בשם Schools-Within-Schools. החוקרים בדקו 5 בתי ספר תיכוניים ברחבי ארה"ב בהם בוצעה הרפורמה של פיצול בתי הספר התיכוניים לקהילות לומדות קטנות יותר. ממצאי המחקר ראו אור בספרם החדש הם מנתחים את התועלות של הרפורמה שהביאה לשינוי מבני ותפקודי בבתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב. מעבר ליתרונות הפדגוגיים של פיצול בתי הספר יש לרפורמה זו גם השלכות על הריבוד החברתי בבתי הספר והמתחים החברתיים בביה"ס והעניין נדון לעומק בספרם. בבתי הספר בקליפורניה בהם הונהגה רפורמת SWS נוצרה גם פערים בין אוכלוסיות תלמידים ואי-שיווניות גדולה יותר בין תלמידי בתי הספר. הממצאים בספר אינם מצביעים על שיפורים משמעותיים בהישגי התלמידים בעקבות הרפורמה אלא על דיכוטומיה בין קבוצות תלמידים מבחינת ההישגים (Lee, Valerie E., Douglas D. Ready)

  • לינק

    המשבר בבתי הספר התיכוניים בארה"ב הולך ומחריף. האלימות והניכור החריפו בעשור האחרון ורמת הבוגרים נותרה ירודה. נראה כי הבעיה לא נובעת ממחסור ממשאבים אלא מתפיסה ארגונית וסוציולוגית שגויה לגבי מסגרת ביה"ס התיכון ברצף החינוכי. אין לראות בבתי הספר התיכוניים חוליית המשך לבתי הספר היסודיים, אלא מוסדות השייכים לרצף חינוכי אחר לחלוטין. בתי הספר התיכוניים צריכים להינתק ממערכת החינוך הסדירה ולהיות קרובים יותר ברוחם למכללות. הפיכתם למכללות יגביר הן את המוטיבציה של התלמידים והן של המורים וישנה באופן רדיקלי את האקלים החינוכי בהםׁ( Greene, Jay, P).

  • תקציר

    מחקר שבוצע בשני בתי ספר קהילתיים על יסודיים. שניהם בתי ספר חילוניים המצויים במרכז הארץ. מן הממצאים: למרות שלכאורה התנהלו יחסי הנהלת בית הספר עם ההורים הפעילים על מי מנוחות תוך הערכה הדדית, הרי למעשה הם התנהלו בצל איום מתמיד שנבע לא ממעשיהם של ההורים אלא מכוחם הפוטנציאלי. קהילתיות בית ספרית בשני בתי הספר הנחקרים לא הביאה להגברת אוריינטציה דמוקרטית.ניתן היה לזהות שלושה מעגלי שייכות: שייכות לקהילה הבית ספרית, שייכות לעיר בה מצוי בית הספר ושייכות לקהילה המדומיינת אליה משתייכת אוכלוסיית בית הספר.קשה להפריד בין מעגלי השייכות השונים אך בכל זאת קיימים מאפיינים לכל מעגל שייכות. השייכות הבית ספרית היא האמוציונלית ביותר (דוד קמיר).

  • מאמר מלא

    מחקרים אודות גודל בית הספר משתנים כל הזמן. מחקרים שנעשו לפני 30 שנה ויותר הצביעו לטובת בתי הספר הגדולים. כיום, המחקרים בעשור האחרון מצדדים בהקמת בתי הספר הקטנים יותר. אחד הגורמים המשפיעים על הצלחתם של בתי ספר קטנים הוא ביכולתם לטפח קהילות מקצועיות של מורים הסוככות תחת מנהיגות פדגוגית בעלת חזון. בעוד שבתי הספר הגדולים נוטים לחוסר יחס אישי, וניכור, בתי הספר הקטנים מסוגלים ליצור קשרים קרובים, קהילות גמישות ועומק פדגוגי של הליכי הלמידה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי גודלו של בית ספר הרצוי מבחינת ההיקף, אך בשנים האחרונות קיימת הסכמה עקרונית כי גודל שכבת הלימוד אינו צריך לעלות על 100 עד 150 תלמידים. מחקרים מציעים כי מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים לא יעלה על 300-400 וכמות התלמידים בבתי הספר התיכונים צריכים לנוע בין 400-800. (עמי סלנט)

  • סיכום

    המחקר בוחן את תחושת השייכות לבית הספר בקרב כל תלמידי כתות ו' וח' במחוז גדול בקנדה. השונות בתחושת השייכות של התלמידים היתה בעיקר בתוך בתי הספר ולא בין בתי הספר. ברמת התלמיד, תחושת השייכות הושפעה הכי הרבה, בשתי הכתות, מהתנאים הפיסיים והמנטאליים של התלמיד ופחות ממאפיינים אינדיבידואליים ומשפחתיים שלו. הערכה עצמית של התלמיד היא המנבא החשוב ביותר לתחושת השייכות של התלמידים ולאחריו מצבו הבריאותי. ברמת בית הספר, אקלים בית הספר משפיע יותר מהקונטקסט הבית ספרי בעיצוב תחושת השייכות של התלמיד. (Xin Ma)

  • לינק

    המחקר מנסה לבדוק משתנים שונים שקיימים במערכת בתי הספר התיכוניים בישראל, ואת השפעתם על תחושות הניכור של תלמידיו. במסגרת המחקר נבדקו שלושה משתנים מסביבתו של התלמיד הקשורים להיותו חלק משכבת התלמידים בני גילו: גודל בית הספר, עיצוב תפקיד מרכז השכבה וגיל התלמידים (שפר מלאכי).

  • סיכום

    בתי הספר המקיפים וקמו בישראל בסוף שנות ה-60 בעקבות המודל הבריטי של בתי הספר המקיפים ( comprehensive schools) בתמיכתו הנמרצת ובעידודו של שר החינוך דאז מר זלמן ארן. המבנים החדשים על הסדנאות והמעבדות שלהם העניקו לצוותי החינוך שפעלו בהם יוקרה וגאווה, ומערכת החינוך הישראלית הצטרפה בזכותם לתנועת החינוך המקיף של אירופה. אך למרבה צערם של חסידי בית הספר המקיף הופיעו עם הזמן גישות חינוכיות חדשות שחלקו על יתרונותיו. גם הישגי התלמידים בבתי הספר העיוניים, ירידת מעמדו של החינוך הטכנולוגי והמקצועי וירידת ערכה של העבודה הוסיפו לשחיקת יוקרתו של בית הספר המקיף. בתי הספר המקיפים אמנם השתלבו יפה ברפורמה הידועה של שנות השבעים והשמונים. הם תוכננו כבתי ספר שש-שנתיים וכללו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. הם ענו על צרכיה של חברה חדשה שביקשה להימנע מחלוקת התלמידים לעיוניים ולמקצועיים, אך מטרה זו נזנחה עם השנים ומטרה אחרת – הצלחה בבחינות הבגרות – באה במקומה. ההצלחה בבחינות הבגרות קבעה את מעמדם של בתי הספר. בתי הספר המקיפים החלו להפריד את התלמידים "הטובים", המתאימים לחינוך עיוני , מהתלמידים "הפחות הטובים", המתאימים לעבודת כפיים. המטוטלת חזרה לחלוקה דה-פקטו של התלמידים למסגרות נפרדות. הרעיון הבסיסי של החינוך המקיף איבד בהדרגה את תומכיו ( שמואלי אליעזר) .

  • סיכום

    מחקרים רבים מצביעים כי לשביעות הרצון של התלמידים מבית הספר השלכות על תחומים שונים בחיי תלמידים. לדוגמא, נמצא קשר בין תפיסת התלמידים את בית הספר לבין הישגיהם בלימודים . מדדי אקלים מערכתי בבית הספר בישראל העלו כי בהשוואה למדינות אחרות, שיעור נמוך יחסית של תלמידים מרגישים כי משתפים אותם בקביעת החוקים והכללים בבית הספר (כ38%) והם חושבים כי חוקים אלו אינם נוקשים מדי (כ-34%). התלמידים בישראל, בדרך כלל, אינם מרוצים מבית הספר. הם אינם מרוצים מאופן התייחסותם של המורים אליהם, ואינם מרוצים מן האקלים הבית-ספרי. ממצאים אלו קשים, ויש לתת עליהם את הדעת ( אדוה הים-יונס , יצחק פרידמן ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין