מילת מפתח: בעיות התנהגות
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    תורת האילוצים (TOC-Theory of Constraints) מציעה כלי חשיבה המאפשרים לפתח ניהול ממוקד ולשכלל מיומנויות תקשורת באופן המגביר את יעילות המערכת. לפי תיאוריה זו, אילוץ הוא משאב המכתיב את תפוקת המערכת, הנמדדת על פי המידה שבה המערכת משיגה את מטרתה. ניצול טוב יותר של האילוץ מביא לשיפור משמעותי של התפוקה ובכך מקרב את המערכת להשגת המטרה.בחינוך הפורמלי מיושמת התיאוריה בשלושה תחומים עיקריים: הוראת תכנים, היבטים התנהגותיים ושיפורים ארגוניים (גולדרט, מירי ורייטר שושי, 2017).

  • תקציר

    תפיסותיהם של תלמידים לגבי יחסי מורה-תלמיד, תדירותן של בעיות התנהגות, והשימוש של מוריהם בהרחקות מהכיתה, בהשעיות מבית הספר, ובמתן שבחים ותגמולים נבחנו במחקר זה. המחקר כלל 3,588 תלמידים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בסין, ביפן ובארה"ב (George G. Bear, Dandan Chen, Lindsey S. Mantz, Chunyan Yang, Xishan Huang, Kunio Shiomi, 2016).

  • סיכום

    בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).

  • לינק

    מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

  • לינק

    המאמר מציג מודל להתערבות מערכתית בבעיות התנהגות בבית הספר בניצוחו של הפסיכולוג החינוכי. המודל מבוסס על עקרונות פסיכולוגיית העצמי של קוהוט. בחלק א', הנוכחי, המחברים דנים באמונות השגויות המרפות את ידיהם של אנשי חינוך בבואם להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים בבית הספר, ומציגים את עקרונות פסיכולוגיית העצמי ואת תפיסתה הייחודית בנוגע להתפתחות של בעיות התנהגות ( עירית חגי ויהודה חגי).

  • לינק

    כיצד ניסיון מבחין בין אנשי מקצוע מנוסים לבין חסרי ניסיון? כיצד הוא מסייע למישהו להפוך לפותר בעיות יעיל יותר? התשובות לשאלות הללו נמצאו סותרות. למרות שמחקרים אמפיריים אכן תומכים ביתרון של "המומחה" באופן כללי, מספר מחקרים מצאו באופן מפתיע שטירונים פותרים בעיות ביעילות שאינה פחותה מעמיתיהם הבכירים יותר. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד מורים מתחילים ומנוסים פותרים תרחישים פשוטים ומורכבים של התנהגות בעייתית של תלמידים ( אליעזר יריב) .

  • לינק

    התופעה מוכרת לכל מורה: שניים-שלושה ילדים עושים בלגן בשיעור ומפריעים לכל הכיתה. ענת אשד, יועצת לצוותים חינוכיים ומנהלת פורום מכון אדלר, מסבירה מה מקור הבעיה – ואיך מטפלים בה בצורה הטובה ביותר. "כמורה, זה איתות לכך שיש בכיתה ילדים שרע להם. נקודת המוצא שלי היא שהילדים מתנהגים באופן שלילי כי הם מרגישים לא בטוחים ופגיעים, ואני מאמינה שאפשר לשנות התנהגות. לפיכך, על המורה לעבוד מצד אחד על הצבת גבולות, ומצד שני על שינוי" ( רותי גליק) .

  • תקציר

    במאמר זה מציגה המחברת ממצאי מחקר שמטרתו הייתה לחשוף עמדות של מורים כלפי פנייה לעזרה או הימנעות ממנה בבואם להתמודד עם בעיות התנהגות בכיתה. שאלת הפנייה לעזרה או ההימנעות ממנה עלתה לתודעתה במסגרת עבודתה כמדריכה פדגוגית בהכשרת פרחי הוראה וכיועצת חינוכית שמסייעת למורים להתמודד עם בעיות בכיתה ובראשן – בעיות התנהגות ( חגית ענבר-פירסט) .

  • לינק

    במסמך של מרכז המידע והמחקר בכנסת ( 2013 ) מוצגים נתונים על משמעת תלמידים ונדונה מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה. ובתוך כך להתנהגות תלמידים בבית הספר, יש חשיבות רבה ביצירת -סביבה שמאפשרת למידה ותורמת לבניית אופיו המוסרי והערכי של התלמיד. מחקרים מצאו קשר בין התנהגות נאותה של תלמידים בבית הספר ובין הישגי תלמידים. נתונים בנושא התנהגות תלמידים מעידים כי בשנים האחרונות חל שיפור ברמת המשמעת של תלמידים בישראל.

  • לינק

    הפרעות בכיתה מעכבות למידה ומשבשות את ההוראה. כדי להבין את התופעה השכיחה הזו, שלרוב נחקרת בגישה פוזיטיביסטית ובאופן שמנציח את "אשמתם" של התלמידים, נערכו שני סבבים של מחקר שדה, שבחנו את כל הגורמים שמעורבים בהפרעות, גם כאלה שלא נהוג לחקור אותם (כגון המורים). הממצאים מפריכים את הדימוי המקובל של התופעה: לא רק תלמידים מפריעים; המורים וכן גורמים נוספים, "חיצוניים", אחראים לרבע עד שליש מכלל השיבושים ( אליעזר יריב, אילה בן סימון ויפעת אביגדור ).

  • סיכום

    ילדים בגיל טרום בית ספר בעלי התנהגות חסרת פחד (נועזות) מגלים פחות אמפתיה ויותר התנהגות אגרסיבית כלפי חבריהם, כך עולה ממחקר חדש שנערך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. "הממצאים מראים כי התנהגות חסרת פחד אצל ילדים ניתנת לזיהוי והיא בעלת מכניזם גנטי ונוירולוגי והיא פחות קשורה, לפחות בגיל הרך, עם מאפייני חינוך או מאפייני הורות", אמרה ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, שערכה את המחקר.במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' עפרה מייזלס, ביקשה החוקרת לבדוק האם התנהגות חסרת פחד אצל ילדים בגילאים 3-4 קשורה למאפיינים פיסיולוגיים וחברתיים-רגשיים מסוימים והאם יש קשר למאפייני הורות כמו מצב סוציו-אקונומי, סדר לידה, רווחה אישית, פרקטיקות גידול ילדים וכד'.

  • לינק

    בעיות התנהגות בכיתה והפרעות משמעת הן אירועים מורכבים שיש להם ממדים רגשיים וקוגניטיביים סמויים. המחקר הנוכחי נעזר בשתי סכמות אנליטיות כדי להבין לעומק את מהות ומאפייני השיח של מורים עם תלמידים במהלך הטיפול בהפרעות משמעת. 31 סטודנטים במכללה להוראה צפו במקרים של הפרעות משמעת בגני ילדים ובכיתות של בתי ספר יסודיים ותיעדו 20 מהם. בתום השיעור הם ראיינו (בנפרד) את המורה ואת התלמיד על האירוע וסייעו לחשוף את הנרטיב הפנימי של השותפים. הממצאים משקפים מיצוב סמכותי, ולעתים קרובות כוחני, של הגננות ושל המורות כלפי התלמידים. הן משתמשות בשפה בוטה, חסרת עידון, שיש בה לא מעט פקודות, הנחיות והתרסות כלפי התלמידים שהפרו את המשמעת ברוב המקרים הנרטיב של המורות משקף היצמדות לכללים שלהן בניהול הגן והתייחסות מעטה לנסיבות האישיות של התלמיד המפריע. הנרטיב של התלמידים פחות מגובש ונוטה להצדקת המעשים . החוקר מסכם באומרו: "ללא התבוננות אמִתית במראה אין סיכוי לפתור את הבעיה ( אליעזר יריב). קישור למאמר המלא

  • לינק

    ראיון עם לימור לוקוב, מומחית להפרעות קשב וריכוז ממכללת לוינסקי, המכשירה מאבחנות דידקטיות. "בכל כיתה יש כ-10 עד 15 אחוז תלמידים בעלי בעיות קשב וריכוז, וההפרעות השיטתיות מגיעות לרוב מצדם. הפרעות קשב וריכוז לא מופיעות אמנם בגלל סיבה חיצונית או סביבתית, אבל לסביבה השפעה מכרעת, וביכולתה למתן או להחריף את ההפרעות. לכן, ככל שמאתרים תלמידים אלה מוקדם יותר, קל יותר לסייע להם ולשפר גם את האווירה בכיתה". מה הדבר ראשון שצריכה המורה לעשות בתגובה להפרעות בכיתתה? "היא צריכה להשתדל לאסוף אינפורמציה וללמוד על אופי ההפרעות. חשוב לערוך תצפיות שיטתיות על ההתרחשויות בכיתה, לרבות איסוף מידע ממורים נוספים, במטרה לספק תשובה לגבי מקור ההפרעה" ( רותי גליק).

  • לינק

    המאמר מתאר תכנית הכשרה של סטודנטיות להוראה העוסקת בטיפוח כישורים חברתיים ובמניעת קשיים התנהגותיים בקרב תלמידיהן. במרכז ההכשרה, לצד הרצאות ודיונים תאורטיים, נמצאת משימה הכוללת תכנית התערבות שמטרתה לטפח כישורים חברתיים כאמצעי למניעת קשיים התנהגותיים אצל תלמידים בכיתות האימון של הסטודנטיות. במאמר זה מוצגות בהרחבה התובנות שנוגעות לעקרונות של התערבות שנועדה להתמודד עם קשיים חברתיים נפוצים של שלוש סטודנטיות, שהשתתפו בתכנית ההכשרה המתוארת בשנת תשס"ה, במסלול הנה"ר,במכללת לוינסקי לחינוך ( קלודי טל ).

  • לינק

    המאמר דן בנושא אלימות בית ספרית לצורותיה השונות; בוחן את המקורות לתופעה ואת דרכי ההתערבות הנגזרות מהם דרך ארבע פרספקטיבות מרכזיות: התסכול, הלמידה, האינטראקציה החברתית והאפיזודה האלימה ודרך מודל-על המשלב בין ארבעתן. המאמר מתאר תכניות התערבות הנהוגות במסגרות חינוכיות תוך התמקדות בחמישה בתי ספר לחינוך מיוחד המאכלסים תלמידים בעלי הפרעות התנהגות. הממצא המרכזי העולה מתוך הדברים גורס שתכניות התערבות יעילות מותנות בהפעלת מודל מערכתי שכולל אנשי הצוות, מורים ותלמידים מחויבים לו, ומוביל אותו מנהל בית הספר ( פנינה שפי, יפה בר-זיו).

  • סיכום

    יום עיון של מרכז שניידר בשיתוף גף ליקויי למידה במשרד החינוך ( שפ"י ) 25.5.08. תקצירי הרצאות יום העיון. מארגני יום העיון בחרו להאיר את צידה הפחות מוכר של לקות הלמידה ולהתמודד עם שאלות הקשורות בהבנת המימדים הייחודיים הקשורים ללקות למידה לא מילולית. במהלך יום עיון חשוב זה נעשה ניסיון להתמודד עם השאלות ע"י התבוננות במישורים שונים: שאלות הקשורות בהיבטים התוך-אישיים כגון יכולת לעבד רמזים לא מילוליים , יכולת ויסות , טמפרמנט בסיסי , כישורי שפה וכיו"ב. שאלות הקשורות בקשר הורה-ילד ושאלות הקשורות בהשפעה ההדדית של הסביבה הלימודית והחברתית של הילד על התפתחותו הרגשית והחברתית. בשאלה כיצד מתפתחת הבנה חברתית –רגשית , עסקה הרצאתה של פרופסור עדנה כצנלסון . ד"ר רעיה אריאל עסקה בלקות למידה לא מילולית NLD – מהי לקות זו ? מהם המאפיינים הנוירו-פסיכולוגיים? מהו הדיון המחקרי העדכני כיום בתופעה. הרצאותיהם של יעל ברוקנר וד"ר עופר גולן עסקו בשיטות הטיפול בקשיים אלו.

  • לינק

    בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה גוברת במקרי תוקפנות וקשיי התנהגות בקרב בני נוער, ילדים והן בגיל הרך במסגרות החינוך. מאחר ותופעה זו מוכרת והוכחה מחקרית יש חיפוש מתאים אחרי מקורות ותוכניות בלימה ומניעה שיפחיתו את התפשטות תופעת האלימות. במסגרת חיפוש אחר מענה מתאים עלתה המחשבה שאם נאתר את הילדים בעליי קשיי ההתנהגות כבר בגיל הרך, אותם ילדים שמאופיינים בקשיים בולטים ומשמעותיים כגון: התפרצויות, תוקפנות פיזית ומילולית, זריקת חפצים, סירובים קשים ופגיעה באחרים, נרכזם בגן אחד, שבו כל הצוות החינוכי והטיפולי מונחה בתחום ניתוח ההתנהגות וברוח זו יפעל הגן. נקבל הן הטבה משמעותית בתפקודם של הילדים כבר בגיל הגן וכן נקטוף פירות מהותיים בתחום ההתנהגות בגילאי בית הספר השונים. בד בבד נכשיר צוות טיפולי מיומן שיקבל כלים להתמודדות עם תלמידים בעלי קשיי התנהגות בעתיד. בנתניה מופעל ת מסגרת "הגן ההתנהגותי" המיועדת לילדים בעלי קשיי התנהגות בולטים (גילאי 3 עד 6). גן זה פועל בנתניה זו השנה השנייה, כולו מתנהל ע"פ תוכנית התנהגותית מערכתית ואישית באמצעות כל אנשי צוות הגן – החל מהגננת, הסייעת, בת השרות, הצוות המשלים ועד לצוות הפרא-רפואי והמטפלים בתחום הרגשי ( הלית טופז בורובסקי, אריאלה קנוניץ ).

  • סיכום

    המחקר הישווה בין שתי דרכים לעיצוב התנהגות: "שיטת הנזיפה השקטה" ו"שיטת העיצוב העצמי". בשיטת הנזיפה השקטה הבסיס הרעיוני הוא שהמורה לא צועקת על תלמיד בפני כל הכיתה אלא ניגשת לתלמיד ומעירה לו באופן אישי, ובכך לא הופכת אותו למרכז הכתה. בקבוצת שיטת הנזיפה השקטה ממוצע ההפרעות היה 32.8% ובקבוצת הביקורת 50.9% למרות שבאחוז הנזיפות לא היה שוני משמעתי. מורות שהשתתפו במחקר טענו שהשיטה השפיעה מאד על התנהגות התלמידים, הרגיעה אותם, ויצרה קשר אישי בין המורה לתלמיד שגרם לרגיעה כללית. למרות שהמחקר נעשה בבי"ס מיוחד שבו הכתות יחסית קטנות, החוקרת מאמינה שהשיטה תהיה יעילה גם בבתי ספר רגילים עם כתות גדולות יותר (חיה אוסטרובר)

  • לינק

    הפרעת קשב וריכוז מקיפה חמישה אחוזים מילדי בית הספר. בקרב מתגייסים לצה"ל השכיחות היא 4.9%. יש יותר בנים מבנות ביחס של 1:9 במחקרים קליניים ו-1:4 במחקרים אפידמיולוגיים. כלומר, בנים לוקים יותר בהפרעת קשב. בנוסף לכך, קל יותר לזהות בנים שסובלים מבעית קשב בגלל פעלתנות היתר ואי הסדר שהם גורמים למערכת ולבית, ולכן הם מופנים יותר לאבחון. ההפרעה נפוצה בכל שכבות האוכלוסיה ובכל הגילאים. שני שליש מהילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב ימשיכו לסבול מכך גם בבגרותם, אם כי פעלתנות היתר דועכת עם הגיל. בשליש מהמקרים יש דעיכה חלקית או מלאה של ההפרעה, בגלל הבשלה נוספת של המוח. המאמר מתאר את תהליך האבחנה , ההשלכות של האבחנה והתחלה של התערבות מערכתית (נופר ישי-קרין)

  • מאמר מלא

    במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך" הציג פרופ' אלמוג בהרצאתו שורת סיבות לקריסתה של מערכת החינוך. עם זאת לטענתו, כסוציולוג והיסטוריון, יש להבין את ערעור המערכת כחלק מתהליך כללי ובקונטקסט רחב של המשבר המבני הדרמטי שמתחולל כיום בעולם, ולעובדה שכלל המערכות ששירתו את מדינת הלאום הפסיקו להתאים לתרבות הגלובלית. קיימת חוסר שביעות גוברת של התלמידים מבית הספר, המורים, שיטות הלימוד והחומר הנלמד. במקביל מעמד המורה נשחק והוא מתוגמל פחות והתשתיות הבית-ספריות אינן מותאמות לעידן הממוחשב ומהפכת הטלקומוניקציה. אלמוג מעריך שבעתיד, בין השאר, המערכת כולה תעבור תהליכי הפרטה ומיקור-חוץ ובתי הספר וסביבות הלימוד ייאלצו להיות גמישים הרבה יותר. (עוז אלמוג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין