מילת מפתח: בנות
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • תקציר

    חוקרים באוניברסיטה אמריקנית מצאו כי תלמידות תיכון משקיעות מדי שבוע כשעה יותר בהכנת שיעורי הבית שלהן לעומת הבנים בני כיתתן. המחקר, אשר פורסם בחודש שעבר ב-Educational Researcher, ניתח נתוני רשימות יומן מסקר אמריקני לגבי שימוש בזמן (American Time Use Survey) ונתונים מסקר שנערך במסגרת מחקר אורך חינוכי בשנת 2002 (Educational Longitudinal Study of 2002). המחקר מצא פער מגדרי של כ-1.2 שעות של זמן למידה שאינה בית-ספרית בשבוע. בנים הקדישו בממוצע 4.33 שעות בשבוע לשיעורי הבית, בעוד שבנות עבדו 6.33 שעות (Cooper, Lovey, 2015).

  • תקציר

    קהילת פרו-אנורקסיה ("פרו-אנה") נוצרת באינטרנט בין משתתפות הזקוקות לעידוד ותמיכה בתהליכי דיאטה והרזיה. המשתתפות הינן נערות בגילאי העשרה הסובלות מדימוי גוף שלילי, אשר חשות בדידות וניכור חברתי כלפי מצבן וכלפי תפיסתן את אידיאל היופי. בקהילות פרו-אנה האנורקסיה מועלית על נס: תמונות, שירים ומכתבים מופנים ל"אנה", עוסקים בהאדרת הרזון ובדרכים לדבקות במטרה המיוחלת של ירידה במשקל. קהילות אלו מהוות קבוצת השתייכות לנערות המבקשות אחר מידע אשר עוסק בדיאטה, שיטות להפחתה במשקל ומרחב לשיתוף בתחום הרגשי ובתחום החברתי, מבלי שישפטו את מחשבותיהן ורצונותיהן. בעוד אתרים ופורומים של פרו-אנה הם מחתרתיים וקשה למצוא אותם ברשת ולעקוב אחר התכתובת המתרחשת במסגרתם, הבלוגים – יומני הרשת – חשופים לכל וכך מהווים צוהר לחיי הקהילה (מירן בוניאל-נסים ומיכל דולב-כהן).

  • לינק

    מאמר זה מעריך האם פערי מגדר בעמדות הולכים אחרי דפוסים מפתיעים באופן דומה. ניתוח רב-משתנים של הזיקה של בוגרי כיתה ח' למתמטיקה ושאיפות לעבודות הקשורות למתמטיקה שכלל 53 מדינות מראה שפער המגדר שקשור לעמדה הוא למעשה גדול יותר בחברות "פוסט-מטריאליסטיות" עשירות. יתר על כן, הן בנות והן בנים רואים מתמטיקה באופן שלילי יותר בחברות אלה(Maria Charles, Bridget Harr, Erin Cech & Alexandra Hendley, 2014).

  • לינק

    המחברים טוענים כי מנטורינג מקוון (חונכות מקוונת ) עשוי לסייע לשפר את העניין המועט שמגלות בנות בלימודי מדעים ואת השתתפותן בלימודים אלה. כדי לבחון הנחה זו, הוערכה תכנית מנטורינג אישית בת שנה עבור תלמידות מכינה בגילאי 11 עד 18 שנים. החניכה והמנטורית מתקשרות זו עם זו ועם המשתתפות האחרות בתכנית באמצעות שליחת דואר אלקטרוני, ניהול רב-שיח מקוון (chat) ופורומים. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים בקבוצת הניסוי הראו רמות גדולות יותר של התפתחויות רצויות לטווח זמן קצר ולטווח זמן ארוך (toeger, Heidrun; Duan, Xiaoju; Schirner, Sigrun; Greindl, Teresa; Ziegler, Albert, 2013).

  • לינק

    הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

  • סיכום

    השפעת ההפרדה בביה"ס על בחירת בנות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה . יהלומית רוזנברג, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בתיכון הדתי "בר אילן" בנתניה, חקרה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן את השפעת ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר. במשך שנים היה "בר אילן" בית ספר מעורב, אך כדי למלא את דרישת ההורים לחיזוק החינוך התורני נדרשה ההנהלה לבצע, מאז 1998, מהלך הדרגתי של הפרדה, שבסופו הוקמו שני בתי ספר נפרדים במבנים נפרדים – אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים. מרים שכטר, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, גורסת כי מפאת היות החברה בלתי שוויונית, פיתוח מודעות מגדרית בקרב מורים ומורות הינו תהליך הדורש זמן והדרכה ( פישביין, איילת).

  • לינק

    המחקרים שבדקו בעבר מדוע בנות מדירות את רגליהן ממדע זה גילו שהן נרתעות בין השאר מהאווירה התחרותית שיוצרים הבנים בשיעורים וכן כי ההעדפה של בנים מצד המורים או המורות מפריעה להצלחתן. החוקרים גם דיברו על הציפיות החברתיות השונות מבנות ומבנים . אבל בשנים האחרונות מתברר שלבנות יש גם השגות על דרך לימוד המקצוע, ובעיקר חסרה להן הרלוונטיות לחייהן הן. על רקע זה נולדה לפני כשנתיים תוכנית ניסיונית ללימודי פיסיקה שהדגש בה הוא מודעות ורגישות לבנות וצורכיהן. תוכנית זו, שיזמה היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מופעלת בשני תיכונים בירוחם, וכן ברחובות, בדימונה ובגן יבנה ( תמר רותם).

  • תקציר

    בעבודה זו נבדקה תפיסת המיניות של מתבגרים על פי קבוצות השתייכות ומגדר (דתיים ולא-דתיים, בנים ובנות). (ריקי גלזנר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין