מילת מפתח: בלשנות
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • לינק

    הספר עוסק בהיסטוריה המודרנית של לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים בארץ ובשינויים שהתחוללו בתחום זה לאורך השנים. הוא עומד על העלייה ההדרגתית בחשיבות השיקולים הביטחוניים והפוליטיים בהוראת הערבית, ועל האופן שבו הדבר גרם ל"יצירת" שפה שאינה מקרבת אלא מרחיקה (יונתן מנדל).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).

  • תקציר

    המאמר מתחקה אחרי קשרי משמעות בשדה הסמנטי של מילות ה'שקר'. הוא מציע כלים בלשניים-סמנטיים שיבהירו את מעמדו ואת תוכנו של מושג מופשט כ'שקר'. המאמר עושה שימוש בכלי ניתוח סמנטיים שפיתחה הסמנטיקה הקוגניטיבית התאורטית בעשורים האחרונים מתוך ביקורת על המושג הקלסי והצר של ה'הגדרה' (תמר סוברן).

  • לינק

    דיווח ממפגש לימודי רב-תחומי שבו דנו בממצאים עדכניים על האתגרים שברכישת הקריאה בערבית ובכלל, ובהשלכות של הידע המחקרי על העשייה החינוכית. המפגש אורגן ע"י צוות היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עריכה: אביטל דרמון, מנהלת היזמה איתי פולק, מרכז ועדת שפה ואוריינות .

  • תקציר

    הספר "מה הסיפור" על התפתחות היכולת הנרטיבית עוסק בהתפתחות הכושר הנרטיבי מילדות ועד בגרות. חלקו הראשון סוקר את התפתחות היכולת לספר סיפורים בשנות הילדות; וחלקו השני מוקדש להצגת עבודת מחקר שבדקה את קשרי הגומלין בין ההתפתחות הקוגניטיבית-חברתית, התפתחות השפה והתפתחות הכושר הנרטיבי במהלך שנות ההתבגרות. בספר אפשר לקרוא על הקשר בין גיל המספרים ובין מגמת ההתפתחות בבחירת התוכן המרכזי של הסיפורים, על סימון מוקדי הסיפור ועל הדרכים למשיכת המאזין. כמו כן, יש בספר התייחסות לשאלה, אם למגדר יש השפעה על עיצוב הסיפור (מיכל סגל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין