מילת מפתח: בחירת לימודים
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • לינק

    המחקר המתואר במאמר זה התמקד בבדיקת הקֶשר שבין בחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך לבין נטיות מקצועיות של סטודנטים בארבע מכללות לחינוך. במחקר השתתפו סטודנטים שלמדו בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" וסטודנטים שלמדו בתכניות דיסציפלינריות. המחקר התבסס על התאוריה המגדירה את הנטיות המקצועיות כ'עוגני קריירה'. תשובות המשתתפים (Schein, 1977) של שיין לשאלונים הסגורים ולשתי שאלות פתוחות אפשרו לבחון את מניעיהם לבחור בתחום הלימודים שבחרו, כמו גם את תפיסתם באשר לתרומתו של תחום זה לעתידם המקצועי (זהר טל וחיה אלטרץ).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את החשיבות היחסית של בחירת תחומי דעת (subject choice) ושל הישגים בחטיבה העליונה בהסברת אי-השוויון החברתי בנגישות להשכלה הגבוהה בסקוטלנד ובאירלנד. שתי מדינות אלה שונות במידת הבידול בתוכנית לימודים (curriculum differentiation), בדרגת הסטנדרטיזציה בבחינות בית-ספריות ובקריטריונים לכניסה להשכלה הגבוהה. בפרט, בסקוטלנד בחירת תחומי הדעת בחטיבה העליונה מבודלת יותר (הן במונחים של מספר הן בסוג תחומי הדעת הנבחרים) והקצאת המקומות בהשכלה הגבוהה מתוקננת (standardized) פחות ותלויה יותר בתחומי הדעת שנלמדו בבית הספר מאשר באירלנד (Iannelli, Cristina; Smyth, Emer; Klein, Markus, 2016).

  • סיכום

    מורים רוצים וזקוקים לתמיכה כדי לפתח את ההוראה וכדי שתלמידיהם יצליחו בלימודים. המונח "התפתחות מקצועית" מהווה מטריה רחבה למגוון פעילויות מסדנה בת שעה אחת בקורס מקוון ועד תוכניות ארוכות טווח ומורכבות. הסקר המקיף המוצג כאן מצביע באופן כללי על נתק בין מה שמורים חושבים על ההתפתחות המקצועית המסופקת להם לבין מה שחושבים אלה המובילים אותה: 29% מהמורים הביעו שביעות רצון רבה מההתפתחות המקצועית (להלן ה"מ), 34% סבורים שהה"מ השתפרה, רוב גדול אינו מאמין שהה"מ מסייעת להם להתכונן לאופי המשתנה של ההוראה (טכנולוגיה, כלי למידה דיגיטליים, ניתוח נתוני תלמידים ועוד), פורמטים של ה"מ הנתמכים ע"י ראשי מחוזות ומנהלים ואימון/הדרכה (coaching) דווחו ע"י מורים כפורמטים שאינם הולמים את צורכיהם, יש הסכמה בין מורים ומנהלים בדבר המאפיינים של התפתחות מקצועית טובה (Boston consulting group).

  • לינק

    השיטה החדשנית שהנהיגו בשבדיה התבססה על שובָרי חינוך, אשר משנה מגמת הקצאת המשאבים לחינוך ומתעלת אותם ישירות למשפחות במקום לבתי הספר. כך יכולות המשפחות לבחור בין בתי ספר ציבוריים ופרטיים, ובהתאם – לשלם את כל שכר הלימוד המבוקש או רק את חלקו. שיטת השובָרים מבוססת על ההנחה, כי בחירת הורים ותחרות בין בתי הספר הפרטיים והציבוריים ישפרו את החינוך לכל הילדים. את השובָרים מממנים המדינה, מוסדות פרטיים, או שילוב של שניהם. שני מרכיבים עיקריים עמדו בבסיס הרפורמה השוודית: האחד, מתן עצמאות מלאה להורים בבחירת בתי הספר שבהם ילמדו ילדיהם (פרטיים או ציבוריים), תוך הענקת שובָר כספי מטעם המדינה לכל בית ספר בגין כל תלמיד שהצטרף אליו. כך קיבלו ההורים כוח עצום: לקבוע איזה בית ספר יגדל ואיזה יקטן, איזה בית ספר יזכה במשאבים רבים ואיזה בפחות. המרכיב השני היה מתן אפשרות לפתיחתם של בתי ספר פרטיים, שלהבדיל מבעבר, יכלו לקבל מן המדינה מימון (שובָרים) על פי מספר התלמידים שבוחרים ללמוד בהם. עם זאת, על בתי הספר הוטלה המגבלה של קבלת כל תלמיד המבקש ללמוד בהם, ללא קשר ליכולתו הלימודית, לרקעו או ליכולתו הכלכלית (גבריאל בן עמי).

  • לינק

    סקירת ביקורת של ספר חדש בארה"ב. ספר זה הינו אנתולוגיה הכוללת הקדמה, עשרה פרקים ומסקנה. הטענה המרכזית של הכותבים היא כי יש להתייחס אל התלמידים כאל לקוחות, ובהתאם לזאת להקנות להם אפשרויות הנמצאות מחוץ למודל "בית הספר השלם" – הגישה המסורתית, לפיה תלמיד משתתף בשיעורים רק בבית הספר בו הוא או היא רשומים באופן פורמלי. סוג ההתאמה האישית המקודם בספר זה הוא בבסיסו תצורה של קוריקולום בוטיק. הוא מאפשר להורים לבחור נותני שירות חינוכי (לרבות מומחים שונים, למשל בתחום היזמות), פורמטים הדרכתיים (כולל לימודים מקוונים ועצמאיים), ואפילו את המורים. מודל ההתאמה האישית כמדיניות ציבורית מבוסס על כמה טענות מפתח המוצגות בצורה מפורטת ומעמיקה בספר זה. ספר זה כולל מספר נקודות חשובות התורמות להרחבת גוף הספרות העוסקת ברפורמה בעולם החינוך. בהקשר זה בולטת במיוחד יצירתם של הכותבים מודל מאורגן ומנוסח היטב. בנוסף, מבטאים הכותבים את העניין אותו מגלים כיום רבים ברפורמה המבוססת על שלוש האסטרטגיות; מגוון השירות המוצע, שיטת שוברי החינוך והסרת הפיקוח ( Hess, Frederick M. and Bruno V. Manno ).

  • לינק

    המחקר ביקש לבחון את ייחודם של גברים הלומדים הוראה לעומת נשים הלומדות הוראה ולעומת גברים ונשים הלומדים מחשבים. נבחנו מניעים בבחירת לימודים, תפיסות שמרניות וחדשניות אודות קריירה ומשפחה ותפיסות מגדריות ואוריינטציה מגדרית של המשתתפים. אוכלוסיית המחקר כללה 221 משתתפים סטודנטים וסטודנטיות ממכללת סמינר הקיבוצים וממכללות ג'ון ברייס וסלע בלימודי מחשבים. כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי. בין הממצאים: המניע העצמתי ביותר לבחירת מסלול לימודים הוא "אוטונומיה, יוזמה ומימוש עצמי". עם זאת הלומדים הוראה מונים יותר ממניעים פנימיים והאחרים –ממניעים חיצוניים (אילנה אבישר ונורית דביר ).

  • לינק

    המאמר מציג מחקר שבו יצרו החוקרים פרופילים של מאפייני הרקע וההנעות להוראה של סטודנטים שבחרו ללמוד במסגרות של הכשרה להוראה בשלוש אוניברסיטאות באוסטרליה. אוכלוסיית המחקר כללה קבוצות שלמות של מתכשרים בשנת ההכשרה הראשונה (1,653) בשלוש האוניברסיטאות. המחקר מראה שהמשתתפים בחרו בהוראה למרות הנ"ל. השתמעויות למדיניות ולמעשה – ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לשמש כלי חשוב בידי קובעי מדיניות ומבצעיה בהקשר של גיוס מועמדים להכשרה להוראה ( Richardson, P. & Watt, H.M.G) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין