מילת מפתח: בחינות בגרות
מיון:
נמצאו 25 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    ההפרדה הדיכוטומית בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים מאבדת מתוקפה, ועל אחת כמה וכמה שאין הסבר טוב לחלוקה הקיימת בין משרד החינוך למשרד התמת מבחינת הבעלות על בתי הספר המקצועיים… בבתי הספר המקצועיים יש מגמות לימוד רבות, שערכן לעתיד רב חשיבות. עם זאת, אין סיבה ראויה לכך שמגמות אלה תחומות לקבוצה מוגדרת של תלמידים; הן טובות לכולם. שני עניינים מגבילים את היכולת של מערכת החינוך הפורמלי להציע זאת לכלל — החלוקה לשני משרדי ממשלה ובחינות הבגרות".

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את ההנחות האפיסטמולוגיות הנמצאות בבסיס ההיררכיה של תכנית הלימודים, אשר המחברת מתייחסת אליה כ"היררכיה המסורתית של תכנית הלימודים". מדובר ברעיון נפוץ ובעייתי הטוען כי לכאורה מקצועות לימוד מופשטים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מוערכים יותר מאשר מקצועות המקושרים להתנסות קונקרטית, לתכליתיות ולגוף, כמו חינוך גופני ותחומי לימוד מקצועיים (Bleazby, Jennifer, 2015).

  • לינק

    אם יש דבר אחד שגורם לפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת המכללה לחינוך בסמינר הקיבוצים, להתרעם הרי זה הלחץ וההיסטריה שבהם נתונה מערכת החינוך בישראל. "אני מתנגדת להתכוננות בהיסטריה למבחנים", היא מכריזה. "מצד אחד אי אפשר בלי מיצ"ב, וראמ"ה היא גוף מאוד רציני. אבל ככל שיהיו יותר מיצ"בים חיצוניים, כך המערכת יותר נלחצת. צריך להקטין את הפיקוח של מפקחים ושל משרד החינוך ולתת חופש למנהלים. לשאול אותם מה החלום שלהם, ובשלב מסוים לעשות הערכה, בשקיפות מלאה" (גלי מרקוביץ סלוצקר).

  • לינק

    פרופ' חנן יניב קורא בטור באתר החדשות של נענע 10 למהפכה אשר תנתק את בתי הספר מן המערכת האקדמית: "אין לך מכשול עיקש יותר, העומד בפני כל ניסיון לשינוי מעמיק של מערכת החינוך, מאשר בחינות הבגרות. השאיפה והלחץ להצלחה בבחינות הבגרות מכשירה כל אמצעי, שהרי ברור שתעודת בגרות טובה היא המפתח למוסדות האקדמיים ותואר אקדמי הוא מפתח להצלחה בחיים. האמנם?" (חנן יניב).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה בישראל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. מהמחקר עולה כי שיעור התעסוקה של נבדקים שנבחנו בבגרות במתמטיקה בהיקף של 3 יחידות לפחות גבוה מזה של אלו שנבחנו בהיקף נמוך יותר (או לא נבחנו כלל), אולם אין פערי תעסוקה בין אלה שלמדו בהיקף של 3, 4 ו-5 יחידות. לעומת זאת, נמצאו פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים בכל מספר יחידות. חלק הארי של פערים אלו הוא עקיף, כך שככל הנראה לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מביאים לבחירת מסלול לימודים אקדמי יוקרתי, וזה מביא בתורו לתעסוקה איכותית יותר ברמת שכר גבוהה יותר. עם זאת, לימודים ברמת 5 יחידות קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים (איל קמחי ואריק הורוביץ).

  • לינק

    אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של שנת הלימודים ותלמידי ישראל עוזבים את שגרת הלמידה לטובת חזרה אינטנסיבית על כל מה שלמדו לקראת המתכונות ובחינות הבגרות. כיצד נבצע חזרה אפקטיבית ומעניינת? האם פשוט ללמוד שוב את החומר מההתחלה? האם לסכם ולהגיש להם את הכול בדפים עמוסי טבלאות? מהו היתרון היחסי של המורה על פני מיקודיות למיניהן? ( חובב יחיאלי).

  • לינק

    החלטת שר החינוך על אודות ביטול מרבית בחינות הבגרות היא החלטה שנויה במחלוקת, אולם ביטול חלקי בלבד עלול לגרום נזק. עצם העובדה שרק בחלק מהמקצועות תיוותרנה בחינות הבגרות על כנן היא אמירה באשר לחשיבות המקצועות השונים, אשר תשפיע באופן מכריע על אווירת הלימודים ותקטין עוד יותר את המוטיבציה להשקיע בלימוד המקצועות ה"לא נחשבים". לפיכך החלטה לבטל כליל את בחינות הבגרות הייתה יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, מכיוון שהייתה מאותתת באופן חד־משמעי למערכת החינוך על הצורך להחליף דיסקט. ואולם גם החלטה על צמצום חלקי של הבחינות מזמנת אתגר עצום לביצוע חריש עמוק במערכת החינוך ועשויה לשמש מנוף לשינוי מהותי בשיטות ההוראה ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    אם יש מדינה בעולם שם מתפתח החינוך המתוקשב בצורה נרחבת , אז , ללא ספק זו פלורידה בארה"ב . בשנה האחרונה הם פיתחו תכנית עצמאית ללמידה מקוונת לבחינות בגרות מקוונות באינטרנט . התכנית המקוונת אושרה באופן רשמי ע"י מחלקת החינוך של פלורידה לטובת בתי הספר המקוונים שם . קדמו לכך הנחיות של המושל ריק סקוט שהובילו לידי חקיקה . התכנית המקוונת מופעלת באמצעות אוניברסיטת פלורידה. למיזם הוקצבו 15 מיליון דולר רק לשנת 2014 ( Waters, John K ).

  • תקציר

    בבחינת הבגרות האחרונה ( יוני 2013 ) בהיסטוריה, שתי שאלות ניסו לחרוג מהתבנית השבלונית, ולבקש המשגה מופשטת ורפלקסיה ביקורתית בנושא הלאומיות, אחד הנושאים המורכבים והמאתגרים. השאלות נוסחו באופן גמלוני במקצת, שיצר מראית עין של קושי בלתי ניתן לגישור, אבל כוונתן היתה טובה ומרעננת. וכך כוונה טובה מצד הגורמים המקצועיים נענתה ב"גיהינום" של זעקות שוד ושבר מצד רוב התלמידים והמורים, שמעולם לא התנסו בחשיבה ביקורתית בשיעורי ההיסטוריה. השאלה גם איתגרה מערכת שלמה של תעשיית תשובות לבגרות, שלא היו באמתחתה תשובות מוכנות למכירה. להבא, כשחושבים על שינוי מרענן שכזה, יש ליישמו בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ולא כבלון ניסוי, המנוגד לתבניות השינון המאפיינות את לימודי ההיסטוריה בישראל ( אייל נווה ).

  • לינק

    הזינוק בציוני הבגרות בישראל אינו מעיד על הרחבת הידע ושיפור מיומנויות התלמידים. כך מגלה מחקר חדש שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) בקרב כחצי מיליון תלמידים שהיו זכאים לתעודת בגרות לאורך 12 מחזורים, בשנים 2002-1991. הממצאים, שהוגדרו כ”אינפלציה של ציונים”, הראו כי ממוצע ציוני הבגרות של התלמידים שסיימו את בית הספר לפני שנים הוא בהכרח נמוך ביחס לממוצע של התלמידים בבגרויות הנערכות כיום, אולם הידע שלהם לא פחות מאלה של הבוגרים החדשים. העלייה נמדדה בכל מקצועות החובה לבגרות ( טלילה נשר ) .

  • לינק

    הדיון במבחני הבגרות במנותק מהשלם הגרוע דומה לדיון על תפריט ארוחת הבוקר באנייה שאיש אינו יודע לאן היא מפליגה. הדיון עצמו עקום: דנים בשיטת ההערכה לפני שדנים בחזון ובמטרות ששיטת ההערכה צריכה להיגזר מהם. שום דבר טוב לא יֵצא מדיון מנותק כזה. המאמר נכתב ע"י פרופ' שלמה קניאל , חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן.

  • לינק

    לציוני הבגרות מתאם גבוה יותר מלציוני הפסיכומטרי עם ציוני השנה הראשונה בלימודים האקדמיים. שאלה עקרונית היא מהי אותה הצלחה באקדמיה שאליה מייחסים המחקרים את תוקף הניבוי של הפסיכומטרי. האם אנחנו, כמחנכים וכאנשי אקדמיה, שלמים עם כך שהיכולת הנדרשת כדי להצליח באקדמיה היא היכולת להתמודד עם מספר גדול של פריטים בתוך פרק זמן קצר? האם איש האקדמיה "מצליח" באמת ניחן ביכולת להבחין בניואנסים דקים בין טיעונים ודעות שונות? ( צחי מילגרום) .

  • לינק

    המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח למידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל – משניא את בית הספר על התלמידים. בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". ( עמי וולנסקי).

  • לינק

    מאמר מעניין של המורה דביר קפלן , המלמד בביה"ס ולכן זווית הראייה שלו חשובה לא פחות מאלו שחובשים את ספסלי האקדמיה. במדינת ישראל, נכון לשנת 2012, התופעה הבלתי רצויה במערכת החינוך טמונה במטרתה הבלתי פורמלית. מטרה זו, שאינה מצוינת במפורש בחוק המתייחס למטרות החינוך של המדינה, הינה השימוש בבחינות הבגרות כמנגנון סינון למערכת ההשכלה הגבוהה. כיום תעודת הבגרות בכלל ובחינות הבגרות בפרט משמשות ככלי עזר במערך הסינון האקדמאי. המערכת החינוך ניתן להצביע על תופעות בלתי רצויות מולן רבות. החל ממורים שחוקים וכלה במערכות פדגוגיות שאינן עומדות במבחן הזמן, אך יותר מכל, ניתן לומר שהתופעה הבלתי רצויה הגדולה ביותר טמונה בחוסר הסקרנות, היצירתיות ואי פיתוח ההבנה והחשיבה בקרב התלמידים ( דביר קפלן) .

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת " שלובים" , מדגיש במאמרו את תסכולם של מורים רבים במערכת החינוך ולא רק במקצוע התנ"ך אלא במקצועות רבים נוספים. בתחילת המאה העשרים ואחת, כאשר האינפורמציה גלויה לעין כל ובכמויות, עושר ומגוון עצומים, המתחדשים במהירות בלתי רגילה, האם יש עוד מקום לבחינות הבגרות? ולפחות, האם יש מקום לבחינות בגרות במתכונתן הקיימת? בחינות אלה מסתמכות בעיקר על קליטת מידע (ולא בהכרח בניית ידע), כמעט ללא עיסוק במיומנויות חשיבה, דבר הנחוץ מאד בעידן שלנו .

  • לינק

    המורה והמחנכת נועה מדווחת בבלוג שלה על המשמעויות של הוראה בסביבת לימודים דחוסה שבה מורים מלמדים תלמידים לקראת בחינות הבגרות. כותבת נועה : "הדרך הפשוטה ביותר להגדיר את ארבעת החודשים האחרונים היא "טירוף". בארבעה חודשים (מינוס חגים) דחסתי לתוך מוחותיהם המטושטשים כל כך הרבה "חומר" שפיטום אווזים מחוויר לעומתו."

  • סיכום

    יותר ויותר מורים במקצועות הרוח בתיכונים מתלוננים על לימוד טכני שמכוון להישגים בבגרויות בלבד ולא מעורר חשיבה יצירתית ולמידה ביקורתית. כך לדוגמא , מורה לתנ"ך מקרית גת מספרת כי המרוץ לבגרות נובע בעיקר מעומס החומר לעומת מספר שעות הלימוד, "ואז בבגרות, יש שאלות פשוט קטנוניות, נתפסים לאיזו נקודה לא מהותית שקשורה רק לשינון. ובכלל, הבחינות הפכו לאלוהות: מקצוע שאין בו בגרות באותה שנה הוא פחות חשוב. שכחו מהי למידה לשם למידה ( טלילה נשר).

  • לינק

    ד"ר טלי פרוינד כותבת בבלוג של מט"ח על הפריצה הגדולה שתיווצר עם ההחלטה על תקשוב כל בחינות הבגרות. מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, הודיע לאחרונה על מהפכה שעיקרה – לקיים בעתיד את כל בחינות הבגרות באמצעות מחשב. לדברי ד"ר שושני, "הכניסה היא בהדרגה, ונחליט גם על המקצועות וגם על הפרקים שבהם נבחן בדרך האינטרנטית". מהפכה זו נולדה עקב הרצון של קברניטי משרד החינוך להעמיד את מערכת החינוך בחזית הקדמה וכן למנוע בעתיד הדלפות מוקדמות של טופסי הבחינות, דוגמת שני מקרי ההדלפה של בחינת הבגרות במתמטיקה שהתרחשו בשנה האחרונה. נקווה כי המהלך של משרד החינוך יסלול את הדרך בפני מפתחי המהלך המתוקשב לשלב שיטות הערכה חדשניות וחלופיות בבחינות הבגרות המתוקשבות כפי שנעשה בהצלחה בבחינות הבגרות בגיאוגרפיה.

  • לינק

    במאמר זה מציגה ד"ר חנה דויד עשרה היגדים רווחים אודות מערכת החינוך בישראל, ומביאה נתונים המציבים סימן שאלה ביחס לאמיתותם. למשל: האם אכן כל נער או נערה יכולים להגיע לתעודת בגרות? האם אכן הזרמת כספים למערכת החינוך תביא לשיפור בהישגי התלמידים? האם ביטחון עצמי של התלמיד ביחס ליכולותיו אכן הינו המפתח להישגים גבוהים? ועוד ועוד. בנוסף מביאה דויד תרגום של טקסט מתוך ספר של Murray העוסק ב"רומנטיות חינוכית" ובשאלה מהי הצלחה חינוכית.

  • לינק

    זה שנים שנבחני בחינות הבגרות, הורים לנבחנים, מורים רבים במערכת, בוחנים, פקידי משרד החינוך ורבים וטובים יודעים שתרבות השקר והעמדת הפנים היא חלק בלתי נפרד מהבחינות: העתקות בזמן הבחינה נעשו דבר שבשגרה והן הולכות ומשתכללות עם השנים; בוחנים שתפקידם לשמור על טוהר הבחינות עוזרים בעקיפין ובמישרין לנבחנים בעיצומה של הבחינה; מורים נענים ללחצים אדירים שמופעלים עליהם ונותנים ציוני מגן גבוהים במיוחד במבחני המתכונת באופן שאינם משקפים את הישגי הלומדים והורים שהפרוטה מצויה בכיסם משקיעים הון עתק במימון לימודים פרטיים שעיקר מטרתם לשכלל את יכולתם של הלומדים לעבור את בחינות הבגרות ללא כל קשר לרצף הלימוד של התלמידים במהלך שנות לימודם בבית הספר. כל התופעות האלה מביאות לידי מסקנה עגומה: בחינות הבגרות אינן כלי הערכה אמין המשקף למידה. הן טכניקה מלאכותית הניתנת ליישום ולשכלול ללא כל קשר לנעשה בבית הספר, ולכן אינן מהוות מדד ללימוד רציף ותהליכי. חמור מכך, יש בהן מרכיב שקרי כל כך ברור וגלוי לעין, עד שהן מוזילות לחלוטין את ערך הלמידה ( אייל נוה ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין