מילת מפתח: אתר אינטרנט בית-ספרי
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    גוגל סייטס (Google Sites) הוא אחד המוצרים השימושיים לחינוך. בין אם מדובר באתרים פנימיים של צוותי מקצוע בבתי ספר, אתרי מקצוע שכבתיים או אתרים שתלמידים בונים כתשתית טכנולוגית לפורטפוליו דיגיטלי מגוון, עכשיו, בפלטפורמה החדשה זה קל יותר, מהיר, ופשוט… הפלטפורמה החדשה של גוגל גוגל סייטס נבנתה מחדש ע"י צוות פיתוח של גוגל לפני חצי שנה ועברה מתיחת פנים משמעותית. צוות הפיתוח של גוגל ממשיך לעבוד על שיפור הפלטפורמה ובחודשים הקרובים יפותחו עוד תבניות מוכנות לגוגל גוגל סייטס (עמי סלנט).

  • תקציר

    מחקר זה סקר אתרי אינטרנט בית-ספריים, בייחוד כיצד 30 בתי ספר בדרום אוסטרליה השתמשו באתר האינטרנט שלהם כפורטל להוראה וללמידה, כדי לתמוך בפעולות מנהליות וכפלטפורמה שיווקית. זוהו מחוונים של אתרי אינטרנט מתקדמים ומתהווים באמצעות ניתוח תוכן דדוקטיבי של האתרים, אשר סיפקו מסגרת לפיתוח אתר אינטרנט (Taddeo, Carmel; Barnes, Alan, 2016).

  • לינק

    אגף החינוך של עיריית הרצליה העביר בספטמבר 2013 את הפלטפורמות החינוכיות שלו ממערכת ה Sharepoint הכבדה ) המחייבת גם השקעה גבוהה בעלויות שנתיות) לפלטפורמה גמישה וידידותית יותר של חברת 022.הפורטל של 022 כולל קטגוריות תוכן, כתבות בנושאים שונים ובעיצובים שונים, כתבות תוכן בעברית ובאנגלית, מבזקי חדשות, תפריטים מעוצבים, מערכת תגובות, גלריית תמונות מתחלפות, אפשרות להוספת סרטונים מיוטיוב, פורומים, סקרים, לוח אירועים, טופס יצירת קשר, מאגר תמונות וקבצים, אפשרות ליצירת רשימת תפוצה ושליחת ניוזלטרים (עלוני פרסום), אפשרות לקבוע את הפורטל כך שיהיה מיועד לקבוצת משתמשים סגורה ומוגן בסיסמאות כניסה, אפשרות לשיתוף כתבות בפייסבוק, אפשרויות לקידום האתר באמצעות הוספת תגיות תוכן למנוע החיפוש של גוגל.

  • לינק

    'גוגל סייטס היא פלטפורמה חינמית של גוגל לבניית אתרים, המבוססת על טכנולוגיות של WEB2 וטכנולוגיות WIKI. הסביבה מאפשרת לבנות דפי HTML לקשר ביניהם ועל ידי כך לאסוף ולארגן מידע .אין צורך לדעת שפת HTML אלא בפעולות שניתן להגדירן מעצבים אתר בטעם האישי ומוסיפים לכל עמוד ועמוד כל מה שדרוש: כמו סרטוני YOUTUBE , תמונות, קישורים, מסמכים של גוגל דוקס ואפילו מטמיעים בתוך האתר אתרים אחרים או דפים מאתרים אחרים .

  • לינק

    תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

  • סיכום

    בשיעור מקוון זה המועבר בלמידה מרחוק עברו המורים המשתלמים ללמוד על כלים מתוקשבים שיש בהם כדי לקדם את הלמידה המקוונת בכלל והאינטראקציה המתוקשבת בפרט . אחד הכלים האלו , ההולך ומרחיב את אחיזתו בשטח החינוך הוא Moodle. כלי מתוקשב נוסף אשר הוצג במערך השיעור המקוון הוא מערכת LIVE@EDU . ולבסוף הוצג גם גוגל סייטס – פלטפורמת בניית האתרים של גוגל ( עמי סלנט) .

  • תקציר

    אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ30% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שלוש שנים היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. בסקירה מובאות דוגמאות יציגות לאתרי אינטרנט פעילים של כיתות ביה"ס ברחבי הארץ ( עמי סלנט) .

  • סיכום

    אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

  • לינק

    המורה אביבה כותבת בבלוג שלה על הניסיון לשלב ולהטמיע את מעטפת האינטרנט החדשנית "קולסקול" בביה"ס. אתר קולסקול , הניתן בחינם מאפשר : א. תשתית אפקטיבית לתכנים פדגוגיים. ב. תקשורת רב-ערוצית בין ילדים, הורים והצוותים הפדגוגיים. "קול סקול" מאפשר לבית ספר רשת חברתית בטיחותית שהכניסה היא רק עם שם משתמש וסיסמה הניתנת בקלות להפעלה ולימוד , ידידותית למשתמש, מאפשרת תקשורת בין כל קהילת בית הספר לפי תחומי עניין. העלאת קבצים ושמירתם. המשתמש , לדוגמא המורה, יכולה להחליט האם היא שומרת את הקובץ לשימוש אישי בלבד או משתפת חלק או את כל הצוות. מאפשרת בניית מאגר תכניות לימוד לצוות ההוראה. מאפשר שליחת הודעות לכל הצוות בצורה בטוחה. התלמידים יכולים להתכתב בינם לבין עצמם בצורה בטוחה .

  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר בפורטל מס"ע על חשיבות פיתוח מרחבי למידה כיתתיים מתוקשבים ע"י מורים בבתי הספר. שילוב הכלים המתוקשבים במרחבים ובתהליכי הלמידה בבתי הספר נעשה כמדיניות כוללת ויוזמת ע"י צוות תקשוב דרום בראשותו של אלישע בביוף. בשדרוג הקרוב תתוסף האפשרות להשתמש בבלוג כמקור הכנסת המידע של המורה לאתר הכיתתי באינטרנט. הדבר יקל על המורים ויחסוך מהם את הצורך הכפול בעדכון הבלוג והאתר הכיתתי (או לחילופין לבחור באחד מהם…). מעבר לכך, הדבר מאפשר לתלמידים להגיב להודעות המורה באתר הכיתתי.

  • לינק

    בהתבסס על התיאוריה המוסדית, המניחה שהתנהגות ארגונית מוסברת במידה רבה על ידי יחסי הארגון עם סביבתו (Meyer & Rowan, 1992), ראו החוקרות באתר הבית-ספרי עוד אמצעי שבעזרתו מבסס ומעצב בית הספר את מעמדו ותדמיתו בסביבתו. על פי הגישה המוסדית, החלק החשוב באתר הוא החלק הפתוח, אותו חלק שאליו נחשפים בעלי העניין בסביבתו של בית הספר.במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות למפות את מרכיבי האתר הבית-ספרי (כגון פרסום הצהרתי, אירועים חברתיים, מנהלה, מידע לימודי, פורום בית הספר וכולי) כפי שהם באים לידי ביטוי באתרים של בתי ספר בארבע סביבות מוסדיות – ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, יסודיים ועל-יסודיים. לצורך כך נבדקו 60 אתרי אינטרנט של בתי ספר מארבע הסביבות, 15 אתרים מכל סביבה. נמצא כי האתרים של בתי הספר אכן משתנים בשכיחות מרכיביהם, עוצמתם, וסוגם (טכני וסימבולי), לפי הסביבות הספציפיות: האתרים של בתי הספר העל-יסודיים הממלכתיים הם עשירים ביותר גם טכנית וגם סימבולית, כשאחריהם אתרי העל-יסודי ממ"ד. אתרי בתי הספר היסודיים, הממלכתיים והממ"ד, הם הרבה פחות עשירים מהעל-יסודיים בשני המרכיבים, הטכני והסימבולי, אך אתרי בתי הספר היסודיים הממלכתיים עשירים יותר מאתרי בתי הספר הממ"ד הן במרכיב הטכני והן בסימבולי (קליין, שרית ודורית טובין).

  • לינק

    אחד המאפיינים של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים מערכות תקשוב מבוססות MOODLE וכלים מתוקשבים אחרים היא המעורבות שלהם בדחיפת המודול של מרחב לימוד מתוקשב כיתתי. מדובר על מורים בעלי מוטיבציה רבה לנצל את תכונות הכלים המתוקשבים ולהעשיר את חווית הלמידה של תלמידיהם. ( ראו דיווח קודם). היוזמה היא על פי רוב של המורים עצמם ללא קשר לתכנית התקשוב הלאומית הארצית עליה מכריזים יותר בעיתונות . לאחרונה ביקרנו באינטרנט במרחב הלימוד המתוקשב שהקימה המורה והמחנכת נועה בבית הספר היסודי רמת החייל בתל אביב. ניתן לראות כי מרחב לימוד כיתתי זה מתעדכן ומועשר כל הזמן בחומרי למידה , חומרי רקע וקישורים רלבנטיים לתכנון הלמידה בכיתה ב'. כמו כן , ניתן לראות בצד שמאל את התקדמות התלמידים מבחינת הגשת המשימות.

  • לינק

    הסקירה המקיפה, שהוכנה, במקור לקורס מתוקשב בלמידה מרחוק ( פדגוגיה אחרת של כלים מתוקשבים) , כוללת ייצוגים של מרחבי למידה כיתתיים פעילים בבתי ספר בארץ. בתחילת הסקירה מוצגים ארבעת העקרונות שצריכים להיות מיוצגים בפעילות של מרכז למידה מתוקשב. כאשר מתבוננים על פעילות מרחבי הלמידה המתוקשבים בבתי הספר בישראל אפשר למצוא בכל אחד מהם ייצוג של חלק או יותר מהעקרונות הנ"ל. המשתלמים בקורס נדרשו לעבור על חלק ממרחבי הלמידה המתוקשבים ולבחון את פעילותם מול ארבעת העקרונות. התעורר ויכוח בין המורים המשתלמים , האם עקרון של אינטראקציה במרחב הלמידה מתוקשב (הקשר המתוקשב בין המורה לתלמידיו כגון מענה בפורום הכיתתי, עדכונים שוטפים של המורה בלוח הודעות כיתתי) חשוב יותר מאשר תכני לימוד שאותם העלו המורים לאתר. המסקנה, בביה"ס היסודי יש לאינטראקציה בין המורה והתלמידים במרחב הלימוד חשיבות רבה יותר מאשר חומרי הלמידה במרחב הלמידה, אך בביה"ס תיכון וגם בחט"ב לצורת הצגת חומרי הלמידה במרחב הלמידה יש לכאורה חשיבות גדולה יותר. יחד עם זאת , גם בבתי ספר תיכוניים מצפים התלמידים למשוב ולקשר שוטף עם המורים באינטרנט ( עמי סלנט) .

  • לינק

    מניתוח חקר המקרה המוצג במערך השיעור אנו רואים כאן , למעשה, 2 שלבי התפתחות אסטרטגיים בתקשוב אתרי האינטרנט של בתי ספר :שלב א': הקמת אתר האינטרנט , הכנסת מערכת ניהול תכנים דיגיטליים ( כגון כליקיט- תוכנה לניהול תכנים של רשת אורט), עיבוד החומרים וצבירתם לאתר באמצעות מערכת כליקיט או מערכת ניהול תכנים דומה ( כגון מערכת ניהול התוכן בפורטל הרצליה) . שלב ב': הכנסת מערכת של בלוגים לכתיבת תכנים ע"י המורים , שילוב של רשת חברתית בחיי ביה"ס ( שילוב טכנולוגיות טכנולוגיית WEB 2.0 ). עוד בסקירה על הבעייתיות של אתר האינטרנט הבית ספרי המחפש את זהותו ( עמי סלנט).

  • לינק

    לאתרי אינטרנט בכיתה יש פוטנציאל לתמוך בלמידה של התלמיד ולהגבירה על ידי כיוון למיומנויות הדרושות במאה ה-21, כגון: שיתוף פעולה בין מורים, תלמידים, הורים ומורים אחרים, אוריינות מדיה ומיומנויות בינאישיות ומכוונות עצמית (self-directional), כמו גם מיומנויות של חשיבה ופתרון בעיות. כלי web 2.0 כגון: בלוגים, קבצי קול מוקלטים (podcasts) מחזקים את אתרי האינטרנט של המורה כדי להכין תלמידים לקראת העתיד. על ידי הפיכת הלמידה לאירוע חברתי, המורים מסייעים לתלמידים להשתלב באינטרנט בחומר הקורס. בנוסף, מורים תומכים במיומנויות של המאה ה-21 באמצעות הוספת רשומה חדשה בבלוג (posting) לגבי העבודה של התלמיד. במאמר זה, המחברים מדווחים על מחקרם בנושא אתרי אינטרנט בכיתה כדי לקבוע האם אתרים אלה תומכים במיומנויות הדרושות במאה ה-21 ( Tingen, Jennifer; Philbeck, Lauren; Holcomb, Lori B.).

  • לינק

    מורים היוצרים ביוזמתם מרחב למידה כיתתיים או מקצועיים ( לתחום דעת מסוים) ממשיכים לפעול וליזום בבתי הספר בארץ. הם מנצלים כלים מתוקשבים על מנת ליצור את מרחב הלמידה המתוקשב ולהעשיר אותו בתכנים על מנת לאתגר את התלמידים . יש מורים שמנצלים את כלי התקשוב היעילים של פלטפורמת MOODLE , כגון המורה שרה אור מביה"ס חט"ב ע"ש י.בן צבי בפ"ת שפיתחה מרחב למידה מתוקשב מאתגר בביולוגיה . מרחב למידה מתוקשב זה, שבנתה שרה אור, כולל הצגת פעילות אחרונה, הצגת מונחים מתוך האגרון , עדכונים שטופים מתוך אתר הידען ( על מנת ליצור סקרנות ועניין אצל התלמידים) וארגון התכנים בביולוגיה במוקד דף הבית.

  • לינק

    אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין מרכיביהם של אתרי האינטרנט הבית ספריים לבין סביבות בתי הספר, בהתייחס לזרם ( ממלכתי וממלכתי דת) ולשלב (יסודי ועל יסודי). בהתבסס על התיאוריה המוסדית, נבדקו קיומם והיקפם של מרכיבי ליבה – המעצבים את האתר הבית ספרי כמרחב למידה, ומרכיבים סמליים – המעצבים את האתר כחלון ראווה, והקשר של מרכיבים עם סביבות בית הספר. באמצעות כלי מחקר, שפותח במיוחד למחקר זה, מופו ומוינו מרכיבי הליבה המרכיבים הסמליים במדגם מייצג של 60 אתרים. מהממצאים עולה שאכן יש קשר בין מאפייני האתר לבין הסביבה אך לא מדובר רק בשתי סביבות של שלב וזרם, אלא בארבעה סביבות שונות: יסודי ממלכתי , על יסודי ממלכתי , יסודי ממ"ד ועל יסודי ממ"ד . בדיון מוצגות השלכות תיאורטיות ומעשיות של ממצאים אלו (שרית קליין, דורית טובין).

  • לינק

    חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

  • לינק

    חלק ב' של מאמרה המועיל הקודם של אריאלה לונברג הדן בשיקולים של הקמת אינטרנט לכיתות ביה"ס. בכל פלטפורמה שבה תחליטו לבנות את האתר, יש צורך בתכנון הארגון לפני יצירתו, ארגון טוב יעלה את רמת השימושיות וישפר את הזמינות שלו לקהל היעד: לכל נושא בניווט שם אחד ברור (לא ליצור כפתור "שיעורי בית" לקישור אחד וכפתור "משימות" נוסף). יש מספר תכנים שחייבים להיות חלק מאתר הכיתה: דבר המורה (או חלק אישי אחר), נהלים כיתתיים, לוח שנה ארוך-טווח, שיעורי בית יומיים, תהליכי למידה, מקורות או קישורים חינוכיים כספרים מקוונים או תוכניות לימודים מחוזיות וארציות. מומלץ גם לתת הפניות לתוכניות הלימודים השונות באתר משרד החינוך, כדי לספק תמונה מלאה להורים המעוניינים בכך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין