מילת מפתח: אתנוגרפיה
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • תקציר

    מאמר זה עוסק בשאלה: כיצד מדיניות דיגיטלית יכולה לסייע בסיפוק צרכי הלמידה של מבוגרים הנמצאים בשוליים מבחינת גישה לאינטרנט ולשירותים דיגיטליים? המאמר מבוסס על תיאור מקרה של אדם המתקשה בכל הקשור לגישה דיגיטלית למידע, בעקבותיו מציעות החוקרות לקובעי מדיניות דיגיטלית לשקול בחיוב מתן סיוע בלמידה דיגיטלית. סיוע זה יכול להתבטא בהשקעה בחדרי מחשב ציבוריים, הנחיה בלמידה דיגיטלית ואף הפחתת דמי האינטרנט החודשיים.

  • לינק

    אחרי שכל משפחתה נרצחה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה – עד שמכתב הגיע לביתה בטבעון ושינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות: בגרמניה היא אשת עדות המתגוררת כמה חודשים בשנה בבית ילדותה שהפך למוזאון. בישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? מה הם אומרים על החברה הישראלית? הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה – אחרי ארבעים שנות שתיקה – לשאת עדות (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • סיכום

    המאמר מציג גישה חדשנית ללימוד השואה, הנשענת על מחקר אוטואתנוגרפי של סטודנטים לחינוך. לפנינו חלופה לגישות המסורתיות – גישות שהתמקדו בלימוד תולדות השואה – המדגישה חקירה של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. במסגרת הזאת, לא זו בלבד שהסטודנטים לומדים באמצעות פעולה, אלא שתהליך הלמידה מחייב התבוננות פנימה וניתוח של התנסותם האישית. אלה הם תהליכי למידה דיאלוגיים, המכירים בשונות ובריבוי נרטיבים, שאינם מסתפקים בתפיסות ובנרטיבים הקולקטיביים המקובלים, ולכן עשויים לערער את מעמדם ההגמוני. כפי שמציינת המחברת, תהליך זה צפוי לפתח בקרב הסטודנטים גישה החורגת מ"תחושת הקורבנוּת והנקמה" המעוגנות בזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל. למידה המתבססת על מחקר אישי כזה צפויה לטפח מודעות חברתית-ביקורתית ולקדם פעולה למען שינוי חברתי (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • תקציר

    מגזר הקולג'ים למטרות רווח הוא ככל הנראה הסקטור השנוי ביותר במחלוקת והכי פחות מובן בהשכלה הגבוהה כיום. העשור הקודם הוביל לשפע של עניין ציבורי ומבט בוחן באם קולג'ים ואוניברסיטאות למטרות רווח מספקים חינוך איכותי לאוכלוסיות סטודנטים מוחלשות. בעוד שהפוליטיזציה שלהם זכתה לתשומת לב רבה, קיים מחקר מועט בהרבה לגבי התנסויות סטודנטים במוסדות למטרות רווח היכול לתרום בצורה טובה יותר להבנה מושגית, מוסדית ומעשית של מגזר זה של השכלה גבוהה. תוך שימוש בנתונים אתנוגרפיים מקולג' למטרת רווח בגודל בינוני בפרוורים, המחברת בילתה שבעה חודשים לחקירת התרבות החינוכית מהפרספקטיבה של הסטודנטים הרשומים (Iloh, Constance, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה נסמך על ההיסטוריה של Esbrina, קבוצת מחקר מבוססת בספרד בעלת כמעט 20 שנות ניסיון ומסורת מושרשת של למידה ורפלקציה עצמית. המחברים מנתחים את ההקשרים החברתיים והאקדמיים שבהם הקבוצה נוצרה וזכתה להכרה. הם מציגים את הרקע של חברי הקבוצה, נטיות ותפקידים, כדי לספק תובנה לגבי המתחים שהתעוררו בהחלטה על נושאי מחקר, גישות מתודולוגיות ושיטות מחקר. המחברים מתמקדים בשני פרויקטים ספציפיים וחוקרים תהליכי למידה של אלה המעורבים בהם (Hernandez-Hernandez, Fernando; Sancho-Gil, Juana M. , 2015).

  • סיכום

    במאמר זה מבקשים המחברים להציג את ממצאי המחקר האתנוגרפי של החינוך הפורמלי והלא פורמלי לילדים ולבני נוער בישראל שפורסמו בעשורים האחרונים בארץ ומחוצה לה. מכאן שלא כללו בסקירה זו את החינוך הגבוה ואת הכשרת המורים, שאמנם נעשו עליהם לא מעט עבודות מחקר איכותניות שונות, אך רק מעט אתנוגרפיות ( שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, נעמה צבר-בן יהושע).

  • תקציר

    טקס קבלת השבת הוא טקס ייחודי בחיי גן הילדים בישראל. אמנם מדובר בטקס המעוגן בלוח השנה, אך המחזוריות שלו אינה שנתית אלא שבועית, וככזה הוא נחגג מדי יום שישי, עשרות פעמים במשך שנת לימודים. אפשר גם לראותו כטקס מעבר ייחודי, שכן הוא אינו מסמן מעבר הנוגע למעגל החיים של היחיד, כי אם מעבר קבוצתי בזמן מימות השבוע "הרגילים" ליום המנוחה. על מנת להבין את האופן שבו הטקס מתנהל וכדי לעמוד על משמעותו בחינוך הלא דתי בגיל הרך, צפו בו מחברות המאמר בגנים שונים ובחנו כיצד הוא מעוגן בפרקטיקות טקסיות הנשענות על עולם המסורת היהודית. תוך כדי צפייה הן הקשיבו למסרים חינוכיים שונים השזורים בטקסים, המתבטאים בשלושה סוגי שיח (פסיכולוגי, אינדיבידואליסטי וקוסמו-פוליטי). ( אורית יפה, תמר רפופורט ).

  • לינק

    פרופסור חיים חזן מהחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר את ייחודיות הגישות המנחות אותו במהלך ביצוע המחקר האתנוגרפי במדעי החברה .

  • תקציר

    עבודה זו היא מחקר נרטיבי חינוכי של סיפורי חיים של 27 סטודנטיות ו-7 מדריכות פדגוגיות מן המסלול לחינוך יסודי במכללה אקדמית לחינוך בישראל. המחקר בחן את המשמעות של 'להכיר סטודנטים ועמיתים להוראה כאחרים ממני' מנקודת מבט של מדריכה פדגוגית, באמצעות מסע נרטיבי אל תוך סיפורי החיים שלהם. מושגים וכלים מן המחקר האוטוביוגרפי והאתנוגרפי שימשו בהשאלה כעדשות שדרכן אפשר היה לבחון מזוויות מבט חדשות את עולמן של סטודנטיות ומדריכות. (אריאלה גידרון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין