מילת מפתח: אתיקה
מיון:
נמצאו 59 פריטים
פריטים מ- 41 ל-59
  • לינק

    המאמר מתאר תהליך של בניית קוד אתי מקצועי אישי של סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן להוראה. זהו תהליך הבנייתי המתקיים בשני ערוצים השזורים זה בזה. מצד אחד , תהליך של התפתחות אישית של סטודנטית , שיש בו ביטוי לצמיחה של מודעות עצמית , ליכולת להערכה עצמית וללמידה פעילה המתבטאת בבחירת ערכים , כהצהרה עליהם ובהתנהגות על פיהם. מצד אחד , הסטודנטית עוברת תהליך למידה שבו היא רוכשת גוף ידע שמטרתו ביסוס התשתית התיאורטית ובניית הרציונאל לתהליך ההתפתחות האישי. במאמר מוצגים מטרות התהליך ויישומו המעשי. כמו כן , מובאים ממצאים מתוך הכתיבה הרפלקטיבית של הסטודנטיות , שבהם הן התייחסו לתהליך ותוצריו , ומוצגים קשיים ושאלות שעלו בתהליך הלימודי ( מירי הראל , עדנה בשן ).

  • תקציר

    המחקר בדק מהן העמדות והתפישות של מרצים במכללה לגבי קיומו וחשיבותו של קוד אתי בחינוך בכלל ובמכללות להכשרת מורים בפרט. עוד בדק המחקר את העמדות של המרצים כלפי קיומן של נורמות הוראה במכללה, המחייבות את כלל המרצים והמהוות תנאי מוקדם לקיומו של תהליך גיבוש קוד אתי. אוכלוסיית המחקר כללה 97 מרצים במכללה גדולה אחת. ייצוג הולם נמצא בקרב המרצים לתחומי הוראה שונים. כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי שכלל שאלות סגורות ופתוחות ( קטקו תמר, דוניצה-שמידט סמדר, יוסף גילי ).

  • לינק

    מושגי היסוד התיאורטיים והרעיונות המרכזיים במאמר : התנסות, התנסות רפלקטיבית, ההיבט האתי שבהתנסות רפלקטיבית, השיח הפנימי של הפרט הכופה שינוי אמונות ("הפולש הזר") , הגרוטסקה הספרותית. במאמר מוצע, בשונה מראיית ההתנסות כ"אישית" (personally owned) להכיר בה כבמעין שיחה בין האדם (self ) לבין מה שעוד לא ידוע לו. זוהי שיחה המואצת ע"י מרכיב של הפתעה, ההופכת למאפיין מרכזי של הפרקטיקה הרפלקטיבית. המטרה היא להפוך את העשייה הרפלקטיבית מתהליך שעיקרו שיפור הפרט לתהליך שבמהותו הוא חקר של דרכי ההוראה הנפרסות לפני ואחרי ההיחשפות להפתעה המדוברת (Pollard, V).

  • סיכום

    המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)

  • סיכום

    ככל שהדרישה למורים איכותיים גוברת מוסדות הכשרה, תוכניות לקליטת מורים מתחילים וכל האחראים על התפתחות מקצועית תוהים מה תפקיד הדיספוזיציות בהוראה יעילה. מאמר זה מבקש לבחון את ההגדרה של דיספוזיציות כשיפוט מקצועי של מורה וכפעולה מקצועית בתחום המוסרי של קוגניציה של מבוגרים. באמצעות הערכה איכותית וכמותית של השיפוט של מורה מתחיל נמצאה שונות בין דפוסים צפויים ודפוסים המתקיימים בפועל, בנוסף להלימה בין שיפוט המורה לבין פעולותיו. בהתבסס על הממצאים מציע המאמר השתמעויות להכשרת מורים. (Johnson, L & Reiman, A.J)

  • סיכום

    ההצגה מתמקדת בדילמות, שקדמו ומלוות מחקר העוסק בתפיסות ועמדות של אנשי סגל וסטודנטים סוגיות הקשורות בנורמות אתיות אקדמיות ובין אישיות. זאת הן כבסיס לטיפול מושכל יותר בכשלים המתגלעים בחיים השוטפים והן כבסיס לעיצוב מדיניות מכללתית. הדילמות המוצגות קשורות בין השאר בהשפעתם של מרכיבי רקע כמו שאלוני שביעות רצון ומדיניות שיווק. אלו היוו גורמים משמעותיים בהנעה לעריכת המחקר. (מיכל גולן וניר רסיסי)

  • רפרנס

    הספר מבוסס על סיפורים שנאספו במאות ראיונות עם אנשי חינוך ממגזרים שונים ומציג מקרים נבחרים מסיפורי הדילמה של מורים ומנהלים בשבעה שערים נושאיים: הערכת הישגי התלמידים; אכיפת כללי התנהגות; טובת היחיד מול טובת הכלל בכיתה; זכות התלמיד לפרטיות; מפגש בין השקפות עולם שונות; יחסי צוות חינוכי-הורים; יחסי מורים עמיתים. בכל אחד מהשערים הקוראים מעמידים עצמם לנוכח ניסיון הזולת ושואלים במה הדברים נוגעים לו ולבתי-הספר שלהם בעוד הדילמות נבחנות בביקורתיות ונקשרות אל מושגים עיוניים. (נעמה צבר בן- יהושע, לירון דושניק, גדי ביאליק)

  • לינק

    האם כל מחקר הוא ראוי ומותר? האם נכון, או חובה, לשתף כל אחד במחקר? מהם כללי הפרסום של ממצאים מחקריים? על מי מוטלת האחריות להשלכות של המחקר? הספר אתיקה במחקר, הראשון בתחומו בשפה העברית, נכתב בידי חוקרים מובילים מפקולטות שונות באוניברסיטה העברית בירושלים. פרקיו מאירים סוגיות אתיות שונות במחקר ואת השלכותיהן התאורטיות והמעשיות בספר נכללים גם פרקים הדנים בסוגיות אתיות במחקר בתחומים כגון פסיכולוגיה וגנטיקה, ובסוגיות כגון שימוש בבעלי חיים ובתאי גזע עובריים לצרכים מחקריים. נוסף על כך מנותחים בו שישה מקרים של סוגיות אתיות שונות (רות לנדאו, גבי שפלר)

  • סיכום

    המאמר מתמקד בחוזה העבודה בין יועצים מאמנים (mentors) לבין סטודנטים המתמחים בייעוץ חינוכי במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר. חוזה העבודה ממלא תפקיד מרכזי ביצירת התשתית להתמחות מוצלחת ולעבודת אימון פרופסיונלית ויעילה, המקדמת צמיחה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המרכיבים העיקריים של חוזה העבודה במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר, על פי תפיסתם של יועצים מאמנים ושל סטודנטים מתמחים. במחקר השתתפו 158 יועצים מאמנים מכל הארץ ו-171 סטודנטים מתמחים. ארבע הקטגוריות הרחבות של מרכיבי החוזה, שהתגלו בעקבות ניתוח התוכן היו: 1. נוהלי ההתמחות והאימון; 2. עבודת המתמחה: המטרות, התכנים והגבולות; 3. יחסי האימון; 4. אתיקה מקצועית(רבקה לזובסקי, אביבה שמעוני)

  • מאמר מלא

    ככל שהוידאו דיגיטאלי כאמצעי לתיעוד מחקרי הולך ונעשה נפוץ בתחומי המחקר , כך עולות דילמות אתיות שונות מבחינת המחקר בכלל והמחקר בחינוך בפרט. הוידאו הדיגיטאלי נעשה יותר שימושי לתיעוד מחקרי , אך מצד שני ניתן לערוך קטעים ולנפות בקלות קטעים באמצעות תוכנות עריכה. המאמר הנוכחי סוקר את מגמות השימוש בוידאו דיגיטאלי כאמצעי חדשני במחקר האיכותני ואת המתכונת שבה מציגים ומתעדים החוקרים את הראיונות וכדומה. הבעיות האתיות נוגעות לא רק לסלקציה המהירה והמכוונת של הקטעים אלא בעיקר לצילומים של ילדים ובני נוער אותם מעלים לעתים החוקרים לאינטרנט. חלקו העיקרי של המאמר מדווח על פרויקט מחקר שנערך ב5 בתי ספר באוסטרליה ( בתי ספר תיכוניים ובתי ספר יסודיים) תוך התייחסות למתודולוגיית התיעוד הויזואלי שננקטה בכיתות ולעקרונות שהנחו את צוות החוקרים מבחינת שיקולי האותנטיות והאתיקה (כגון הסתרת זהויות של המרואיינים בסרט הוידאו המוצג לצד ממצאי המחקר) בהתנהלות של המחקר החינוכי ( SANDY SCHUCK AND MATTHEW KEARNEY )

  • רפרנס

    במאמר מובאים עיקרי הדברים של קבוצת דיון שעסקה ביחסים בין החוקרים לבין עצמם. נושא הדיון הוא דילמות אתיות ביחסים בין עמיתים כאשר עמית אחד משמש עורך, יו"ר ועדה או שופט, ועמית אחר משמש חוקר או כותב. במצב זה מצוי עמית אחד בעמדת כוח ביחס לעמית האחר. הדילמות העולות הן בין המחויבות לבצע עבודה מקצועית ברמה גבוהה לבין קידום העניינים של יחיד או של קבוצה. ההמלצה היא להקים מנגנון שיחייב את בעל הכוח, שלחוות דעתו משקל מכריע, לתת דין וחשבון על החלטותיו(מנחות: דרורה כפיר ורויטל היימן)

  • תקציר

    אגודות שונות למחקר חינוכי מפתחות קודים אתיים ומקיימות פעילויות מתמשכות לדיון בקודים האלה. לדעת פרופ' לאה קוזמינסקי, סוגיות אתיות במחקר אינן רק נושאים שחובה לנקוט בהם משנה זהירות, אלא הן גם מדגימות את ערכי המחנכים והחוקרים, ערכים שאינם מנותקים מההקשר שבו הם פועלים. מכאן גם החשיבות של דיון פתוח ומתמשך בסוגיות באתיות העולות במחקרי חינוך. בעבודה של מכון קרנגי לקידום ההוראה בקליפורניה שפורסמה ב-2002 הוזמנו 7 אנשי סגל המכון לכתוב תיאורי מקרה על סוגיות אתיות בהן נתקלו במהלך עבודתם המחקרית. שלוש סוגיות מרכזיות שעלו ממחקרי המורים על הוראתם: שימוש מחקרי בחומרי למידה ובעבודות של תלמידים; בחירת המתודולוגיה המחקרית; האתיקה של העיסוק באי-הצלחה של תלמידים.

  • תקציר

    בית הספר חייב להרחיב את פעולותיו בתחום החינוך הרגשי והערכי. בני אדם זקוקים לחיבה, לאהבה, לחמלה, לידידות, לחברות, לחום, להגנה, לתמיכה. בית הספר צריך לעסוק באלה באופן מתוכנן ומכוון, לא כעיסוק שולי וכנספח לעיסוק בדעת ובמיומנויות אינטלקטואליות. חלק נרחב במאמר מוקדש לתפקידו של בית הספר: צוותים בבתי ספר צריכים לשוחח ולבנות יחד מערכות ערכים מקובלים וראויים כחלק מתפיסת העולם שבית הספר רוצה לחנך על פיה את הילדים. ה"אני מאמין" הבית-ספרי או כל מצע בית-ספרי אחר צריך לכלול מערכת ערכים בסיסיים, אנושיים, חשובים, שאותם יש להזכיר, לטפח ולהסביר כחלק מהעבודה השגרתית, היום יומית של המוסד החינוכי. (ברכה אלפרט)

  • סיכום

    בהרצאה מוצגת המורכבות הרבה הקיימת בשילוב שיקולים אתיים בפעילות המחקרית של הפרדיגמה האיכותית. עם שינוי האידיאל ביחסי חוקר-נחקר נוצרים קשיים חדשים במימוש אידיאל זה, מתחים בין האידיאל לבין מחירו לחוקר ולעולם המחקר וסכנות חדשות עבור הנחקרים.נשאלת השאלה – למי הבעלות על נתוני המחקר? בידי מי הסמכות לפרשם? בעוד שאפשר להתרשם כי שמירה על אוטונומיית המשתתף ומניעת נזק כמו גם חתירה לשמירה על כבודו ועל הדדיות הולכים ומשתרשים במערכת היחסים האידיאלית לחוקר-נחקר בעבודת השדה ואיסוף הנתונים, הרי שאי הבהירות מאפיינת את תקפות איכויות אלה לשלבים המאוחרים יותר של המחקר והדרכים הראויות לבטאן.סיכום מתוך הרצאה של פרופ' נעמה צבר-בן יהושע מתוך יום העיון "אתיקה במחקר החינוך: דילמות ושברן", שנערך במכון מופ"ת.

  • סיכום

    ברוב המוחץ של המקרים ההכרעות נעשות מחוץ לשיח על הלומד. פני המחנך לרוב פונים לאחור, אל התוכניות שקובעות השכלתו, אל הסטנדרטים והוראות ה"עשה" שנקבעו עבורו ויקבעו הערכתו. לדעת וייס זהו שורש אלימותה של העשייה חינוכית. עשייה שהיא נחרצת ולא מביטה בפניו של התלמיד עליו היא למעשה פועלת. לפיכך אין מנוס שתלמיד הרואה כי זו עשייה לגיטימית, לומד מכך שניתן להתעלם מזכויותיו ורצונותיו של הפרט וינקוט בעתיד באותם דרכים. ראול וייס מבקש לבסס "תרבות סותרת אלימות" המתמקדת בהוראות "עשה למען" ולא רק "אל תעשה".

  • לינק

    המאמר מבקש לצאת מההסכמות הקיימות בדבר יסודותיו התיאורטיים של החינוך ההומניסטי אל האתגר של תרגומם לכדי פרקטיקות חינוכיות. בהסתמך על התובנה של אריסטו, שמבחנו העליון של החינוך הוא במעשים ובתוצאות, המשימה שמאמר זה מבקש להתמודד עימה היא כיצד לבנות את הגשר שבין התיאוריה לפרקטיקה. "גשר" זה ייפרש במאמר בארבעה שלבים: ראשון הוא "המבוא" שבו יוצגו ההסכמות הקיימות בדבר מאפייני היסוד המהותיים לחינוך ההומניסטי, השלב השני יתמקד בשינוי הדימוי העצמי הפרופסיונלי של מורים ובאתגרים ששינוי זה שם לפתחם, השלב השלישי יעסוק בדרכים לתרגומה של השקפת העולם ההומניסטית למדיניות חינוכית בתחום הערכי והאזרחי, והחלק האחרון יציג מגוון יסודות חינוכיים, החיוניים ליצירת תרבות הומניסטית בית ספרית (אלוני, נמרוד).

  • רפרנס

    אנתולוגיה מאת נמרוד אלוני המכילה מבחר עצום של טקסטים קלאסיים, מודרניים ופוסטמודרניים, יחד עם מבואות שיטתיים לסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת הפילוסופיה של החינוך. האנתולוגיה כוללת קשת רחבה של מקורות וגישות: החל מההגות המופתית של היהדות המקראית, אתונה הקלאסית, הבודהיזם ההודי, קונפוציוס ולאו-צה הסיניים, הנצרות והאיסלאם; עבור לפילוסופיים הגדולים של העת החדשה ; וכלה בגישות נאו-קלאסיות, נטורליסטיות, דמוקרטיות, ביקורתיות ורב-תרבותיות בפילוסופיה הכללית והחינוכית של ימינו.

  • סיכום

    לדעת המחברת אין לטעות לגבי המונח "למידה מרחוק", ולהניח שהיחסים בין המורה לתלמיד פחות רלווונטים בהם לעומת למידה פנים מול פנים. ניתן לבסס יחסים אתיים בין המורה לתלמיד באמצעות החומר הנלמד, דרכי ההערכה וצורת ההוראה הנבחרים על ידי המורה. מוצעים שני מאפייני ליבה שעלו מניסיונה המקצועי: כבוד (respectfulness) במשמעות של הערכת תרומתו הייחודית של כל תלמיד לכתה, והוגנות (fairness) – התחשבות ויחס אישי לכל הסטודנטים. (Georgia Hambrecht)

  • סיכום

    מטרת המאמר היא להעלות את רמת המודעות של עובדי הגיל הרך בישראל לחשיבות מעורבותם בקבלת החלטות אתיות, ולהציע דרך הוראה של אתיקה בקורסי הכשרה של עובדי הגיל הרך. שני גורמים מקשים על ההכשרה החינוכית בנושא אתיקה בישראל: הטרוגניות עובדי הגיל הרך בישראל והטרוגניות אוכלוסיית הילדים. המחברת מנסה להצביע על חשיבות הפצת כללים של אתיקה מקצועית בקרב עובדי הגיל הרך בישראל, ולהציע דרכים להשגת מטרה זו. (איריס צדוק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין