מילת מפתח: אסטרטגיות הוראה
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 61 ל-68
  • לינק

    אסתי דורון , המלווה כמה וכמה פרויקטים מתוקשבים בבתי ספר בארץ הן כמדריכה והן כחוקרת כתבה מאמרון מעניין על שאלת השילוב של מחשבים ניידים בהוראה-למידה בכיתה. " אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור." אסתי דורון מרגישה שהשימוש בניידים צריך להיות בכל שיעור. אפילו למשך חמש דקות, אפילו לצורך חיפוש ראשוני של מושג. נושא ניהול השעור כשהנייד על השולחן מעסיק אותי רבות. כמה אחוזים מזמן הלמידה שלהם בבית הספר התלמידים משתמשים במחשבים הניידים? אילו מיומנויות מידעניות ואלו מיומנויות מחשב חדשות הם רוכשים במהלך השנים שבהם הם לומדים באמצעות הניידים? האם אנחנו באמת מצליחים לגרום ללמידה אחרת משמעותית יותר?

  • לינק

    לשם שינוי , ספרו החדש של פרופסור Larry Cuban אינו עוסק בניתוח היסטורי של כישלונות רפורמות חינוכיות בארה"ב אלא באיכות ההוראה של מורים כיום. לאחר שקנה את שמו בחקר רפורמות בחינוך בארה"ב עוקב הפעם פרופסור Larry Cuban מקרוב אחרי דרכי ההוראה של מורים בשלוש מחוזות חינוך גדולים ושונים בארה"ב . הספר מתאר את ההתמודדות של המורים בכיתה עם ההוראה ונפתוליה. פרופסור Larry Cuban מציג את דרכי ההתמודדות של המורים הנמצאים בין הפטיש לסדן. בין הנחיות תוכניות הלימודים והלחצים להשגת ההישגים הנורמטיביים המשתנים לפרקים ובין הצורך לתת מענה להורים ולתלמידים עצמם. כיצד מתמרנים המורים בין דרישות מתנגשות וכיצד הם מצליחים בסופו של דבר ליזום ולחדש בתחומי הפדגוגי-דידקטי כדי לאתגר תלמידים בכיתה. חשיבותו של הספר בתמונה הבלתי אמצעית של מורים בפעולה בבתי ספר בארה"ב. ההתעניינות המחודשת של פרופסור לארי קובן בדרכי ההתמודדות של מורים הופכת את ספרו לאחד המרתקים שנכתבו על בתי ספר בשנים האחרונות. ההחלטה של פרופסור לארי קובן לעבור מתחומי חקר הרפורמות לחקר דרכי ההוראה מעידה על החשיבות שהוא מייחס לאיכות ההוראה בתהליכי השינוי הנדרשים .

  • סיכום

    המחקר נערך במטרה לזהות את השוני בין עמדות "מרצים פעילים" ) מרצים שמפעילים הוראה פעילה בקורסים שלהם) לבין עמדות שאר המרצים בשלושה מוסדות אקדמיים, ביחס להוראה פעילה. המחקר בוחן את מידת האימוץ של תחומים שונים בהוראה פעילה על ידי המרצים ואת השפעתם של גורמים הקשורים לרקע בהוראה של המרצים, על עמדות המרצים ביחס להוראה פעילה .כלי המחקר היה שאלון שפותח במיוחד לצורך מחקר זה . נבחנו עמדות מרצים ביחס להוראה פעילה בשישה תחומים : הוראה בכיתות גדולות, ציפיות מרמת המעורבות והאחריות של הסטודנטים בלמידה, עצמאות הסטודנטים בלמידה, יכולת הסטודנטים לבנות ידע , מחויבותם להוראה משמעותית בהתייחס להספק מול הבנה ותפיסת תפקיד המרצה . ממצאי המחקר מורים, כי קיים הבדל מובהק בכל ששת התחומים שבהם עוסק שאלון המחקר, בין ממוצע עמדות כלל המרצים לבין ממוצע עמדות קבוצת המרצים הפעילים . הפער הגדול ביותר בין המרצים הפעילים לשאר המרצים הוא בתחום הפעלת כיתה גדולה: מרבית המרצים נוטים לחשוב כי דיונים בכיתה גדולה אינם מובילים להתקדמות בחומר הלימוד .בעוד ש"המרצים הפעילים" סוברים כי ניתן להפעיל סטודנטים בכיתה גדולה, לחלקם לקבוצות וליצור דיון פורה במליאה. בסיום המחקר מוצגות המלצות למרצים המעוניינים לקדם את נושא הלמידה הפעילה במוסדם( דוד פונדק, אורית הרשקוביץ, שחם מירי , רבקה וייזר-ביטון).

  • לינק

    הספר מציג את טיפוח אסטרטגיית החשיבה `קבלת החלטות` כמרכיב חיוני לתפקוד יעיל, מיטבי וערכי בחברה בכללה. יתר על כן, יש בו כדי להאיר את היישום של אסטרטגיית חשיבה זו בתכניות הלימודים של מדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי (1999) ולחטיבות הביניים (1996). מטרתן המרכזית של תכניות אלו, הנשענות על תפיסת העולם של ה- STS , הוא פיתוח אזרחים המעורבים בתהליכים חברתיים, המסוגלים לנקוט עמדה ולקבל החלטות מושכלות. הספר נכתב על יסוד עבודת הדוקטורט של הכותבת, אשר ביקשה לבחון את האמונות ואת העמדות של בני נוער בישראל סביב סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת – חלוקת המים בין מדינות האזור. בחינת מערכת הערכים אשר הובילה להכרעות בדילמות הקשורות בסוגיה העלתה כי הבניה של אסטרטגיית החשיבה קבלת החלטות תרמה לשינוי עמדות ושיפרה את יכולת הטיעון של אותם בני נוער ( דרסלר , מירי).

  • לינק

    על סמך ההנחות של "תאוריית המטרות", בחן המחקר הנוכחי את יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה זו לעומת זו- הוראה פרונטאלית והוראה מורכבת –לקידומם של מכוונות ( אוריינטציה) לשליטה ודפוסי הניעה ( מוטיבציה ) המאופיינים בהסתגלות. שלושה משתני הניעה- תפיסת הסביבה הלימודית , מטרות הישג אישיות ודפוסי הניעה להישגים, נבדקו באמצעות שלושה שאלונים נפרדים שמילאו 267 תלמידים ב-10 כיתות : 5 כיתות שבהן ננקטת הוראה מורכבת ו-5 כיתות שבהן נהוגה הוראה פרונטאלית. הממצאים תומכים בהשערות ששתי האסטרטגיות מובילות להשפעות נבדלות הן על כל אחד משלושת משתני ההניעה והן על היחסים ביניהם. נמצא , שלעומת תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה פרונטאלית, תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה מורכבת תפסו את המטרות הכיתתיות כמכוונות שליטה, נטו לאמץ מטרות אישיות של שליטה והפגינו דפוסי הניעה המאופיינים בהסתגלות. אשר לדפוס הקשרים בין שלושת משתני ההניעה, נמצא שבכיתות ההוראה המורכבת, מטרות ההישג האישיות של התלמידים תיווכו בין תפיסת הסביבה הלימודית לדפוסי ההניעה שלהם, ואילו בכיתות ההוראה הפרונטאלית התיווך היה חלקי בלבד. הממצאים מספקים הוכחה נוספת להשפעה של הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים ( רחל בן ארי . אליאסי, ליאת).

  • לינק

    למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. שני בית הספר העל-יסודיים המתוארים כאן הם בתי ספר דינמיים, בתי ספר בתנועה. אין ספק כי יוסיף להתחולל בהם שינוי: גילויים חדשים על למידה, אסטרטגיית הוראה וארגון. בתי הספר , המתוארים במאמר, נבדלים במידת מה זה מזה בפילוסופיה ובמבנה שלהם, אך יש כמה מאפיינים משותפים לשניהם ( Jenkins, J. M. , Keefe, J. W ) .

  • סיכום

    מציאות מדומה מאפשרת למשתמש, ללומד, להיות מעורב באופן סימולטיבי "בזמן אמת" בסיטואציות (מדומות כמובן) הדורשות חקירה ושיתוף פעולה תוך עירוב מגוון חושים והפעלת כישורים רבים. אלא שטעות לחשוב שמערכות של מציאות מדומה מובילות באופן אוטומטי ללמידה פעילה. ההיפך הוא הנכון: יש להביא בחשבון גורמים רבים על מנת שהשימוש הפדגוגי במציאות מדומה יהיה מוצלח. יש לדעת כיצד לשלב את המערכות במסגרת חברתית ופדגוגית רחבה יותר (Gouveia et al., 2017) ולשם כך דרוש ידע מסוים והכרות של המערכות הטכנולוגית כמו גם מחשבה פדגוגית על המשימות המתאימות. אתגרים אלה לא מובאים לעתים בחשבון או נוטים להישאר בצלו של אפקט החדשנות הפתייני.

  • תקציר

    MOOC הם ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course, קורסים מקוונים הפתוחים בפני הקהל הרחב (להלן: קורסי מוק). קורסים אלה מאפשרים לכל אדם להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מהמוסדות האקדמים הטובים בעולם. קורסי המוק מבוססים בעיקר על וידאו וככאלה הם מציבים אתגרים בפני חלק מהמשתתפים. תמיכה חברתית ולמידה פנים אל פנים עשויה להגביר את הישגי הסטודנטים החווים קשיים ולהקל על המחסומים הניצבים בפני הרוצים לגשת לקורסים המקוונים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין