מילת מפתח: אסטרטגיות הוראה
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    ההרצאה הפרונטלית לא חייבת להיות ברירת מחדל. רשימה של 50 אלטרנטיבות להרצאה הפרונטלית שפורסמה בימים האחרונים, סוקרת עשרות שיטות אחרות שאפשר להפעיל בכיתה. חלקן מוכרות יותר (למידת עמיתים בקבוצות, למידה מתוך אתגר או בעיה, כיתה הפוכה, משחוק, למידה בהכוונה עצמית) וחלקן חדשות ומפתיעות (למידה וירטואלית מול כיתה אחרת, "למידת כיווץ הפסקאות", "למידה דו צדדית" או "למידת כיתת mooc"), מומלץ להכיר לפני ההרצאה הפרונטלית הבאה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    זהו הזמן לזרוק את ספר החוקים הישן. הכיתה של היום דורשת מורה חדשן, השולט בטכנולוגיה ודוחה פרקטיקות שפג תוקפן, ובמיוחד את המשפט "זה תמיד נעשה בדרך זו". הכותב, שנבחר למורה השנה במדינת אילינוי, הוביל את תלמידיו להישגים מצוינים תוך קריאת תגר על שיטות הוראה קיימות. בספר הוא מפרט כיצד למקסם את האפקטיביות של המורה ע"י חשיבה מחוץ לקופסה (Josh Stumpenhorst).

  • לינק

    רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק השלישי בסדרה של שלושה פוסטים העוסקים בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE). לאחר שלב השאלה הגדולה ושלב החקירה, היא סוקרת כעת את השלב האחרון של שיעור על פי דגם SOLE, שלב הסקירה."בסיום כ-40-50 דקות של החקירה המורה מבקשת מהקבוצות להתאסף ולשבת ביחד בנוחות. כל קבוצה מציגה את הממצאים שלה ומספרת על תהליך החקירה בקצרה…אחרי שכל הקבוצות הציגו את המסקנות שלהם מקיימת המורה דיון על השאלה עצמה ועל תהליך החקירה. זה גם הזמן שלה להוסיף ולסכם את המידע שהציגו התלמידים" (רותי סלומון).

  • סיכום

    איך מלמדים שנה אחר שנה את אותם נושאים בלי להשתעמם ולחוש תסכול? איך באים לעבודה עם אור בעיניים ושיר חדש בלב, למרות הקשיים של המקצוע? יש מורים שמצליחים, לצד הקשיים, לבוא בחדווה אמיתית לעבודה, בכל בוקר מחדש. כמה מורים ומומחים מצביעים על גורמים שתורמים ליכולת להצליח בעבודה ומציעים שיטות ודרכי הסתכלות שיעזרו לשרוד במקצוע ואפילו ליהנות ממנו (לימור דומב).

  • תקציר

    החלטה רעה אחת לגבי העסקה עלולה להוביל להישגים נמוכים של תלמידים. ספרות המחקר תומכת בכך שמורים הם המרכיב המשפיע ביותר להצלחת התלמידים. כתוצאה מכך, פרקטיקת ההעסקה הנוכחית של העסקת מורים המבוססת על אינטואיציה והתחבבות חייבת להשתנות. בהינתן עידן עתיר הסיכונים (high stakes), מנהלים זקוקים להבטחה שהמורים שהם מעסיקים אכן יכולים לענות על הצרכים של התלמידים ולעמוד במטרות בית הספר. המטרה של מאמר זה היא לקבוע אילו שאלות של פרוטוקול הריאיון יחזו רמות גבוהות של התנהגויות של הוראה אפקטיבית המופגנות בידי מורים בכיתה (Schumacher, Gary; Grigsby, Bettye; Vesey, Winona, 2015).

  • מאמר מלא

    בספר של עידן ירון ושלי "תמונות מחיי בית הספר" מופיעות עמדות גזעניות ספציפיות של תלמידים, עמדות בעלות מושאים שונים ומטענים רגשיים שונים. העמדות הללו תלויות זו בזו ונוגעות לזהותם של הגזענים הצעירים. אלה עמדות גזעניות בהתהוות. הן משקפות את העמדות הגזעניות המגובשות יותר של המבוגרים. הואיל ועמדה גזענית קשורה לזהות, אי אפשר להחליף אותה בקלות; לזהותו של הגזען יש לגשת בהתחשבות ובזהירות (יורם הרפז).

  • לינק

    מאמר זה מציג את מודל גן בראשית הפועל על פי הגישה הפרוגרסיבית. בגישה זו הילדים מובילים את הלמידה במהלך בחירת הפעילות בעזרת הסביבה שהגננת יוצרת והפיגום שהיא מציבה. הבעיה היא שילדים רבים לא מצליחים להתמיד בלמידה עקבית מתוך בחירה, וגננות רבות מתקשות לתת לכך מענה. מודל גן בראשית מאפשר לילדים להתגבר על הקושי ולהמשיך ולבחור את פעילותם, ומאפשר לגננת לפעול לפי תכנון שנתי מדויק ולהוביל את יישומו בעקביות (טל שריר ואלה שובל).

  • לינק

    הנירולוגית והמורה לשעבר ג'ודי וויליס מסבירה כיצד טכניקות כגון הליכה לאחור ושינוי הרהיטים בכיתה שלכם יכולות להניע תלמידים ביום הראשון של החזרה ללימודים (Judy Willis).

  • סיכום

    כיצד מורים יכולים להגביר מוטיבציה אצל כל התלמידים שלהם, בנים ובנות, ללמוד מדעים? זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בימינו בפני המורים. בספר Enhancing Adolescents' Motivation for Science: Research-Based Strategies for Teaching Male and Females Students המחברות מספקות תיאוריה, מחקר ופרקטיקות של מוטיבציה כדי לסייע למורים לעמוד באתגר זה (Lee Shumow & Jennifer A. Schmidt).

  • סיכום

    מחבר סקירת הביקורת מציין שעשה טעות בזה שהחל לקרוא את "על הוראת מדעים: עקרונות ואסטרטגיות שמחנך צריך לדעת", מבלי להשתמש במרקר (עט מדגיש). הוא כותב כי יכול להיות שזה הספר הטוב ביותר על הוראה שהוא קרא במשך 37 שנים שהוא במקצוע. למרות שהמיקוד שלו הוא הוראת המדעים, כל מורה יצא נשכר מהשימוש בו (Peterson Ralph).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את האפקטיביות של הוראה באסטרטגיה של קריאה מקוונת לעומת הוראה באסטרטגיה של קריאה מהדפוס על הבנת הנקרא של לומדי אנגלית כשפה זרה.חמישים ושבעה סטודנטים משתי כיתות קריאה עם רמות מיומנות ברות השוואה הוקצו למודול של למידת קריאה באופן מקוון או למידה של קריאה מהדפוס.ההבדל היחיד היה לגבי האמצעי: בין ההוראה שמבוססת על קריאה מהדפוס בכיתה אחת לבין הוראה מבוססת מחשב בכיתה אחרת(Huang, Hsin-chou. , 2014).

  • סיכום

    הוראה מגיבת-תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה (Gay, 2010, Ladson-Billings, 2009). הם מפעילים שיטות, אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות, התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר (Hersi & Watkinson, 2012). כותבי המאמר מציגים סקירת מחקרים אמפיריים מתוך הספרות המקצועית השוטפת במטרה לזהות פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת-תרבות (Aceves, T. C., & Orosco, M. J).

  • תקציר

    במדינת ווירג'יניה בארה"ב הגיעו למסקנה כי יש ללמוד מניסיונם של מורים שהצליחו להטמיע ולשלב היטב את התקשוב בהוראה ובלמידה . תחנת השידור הציבורית ( מקבילה לטלוויזיה החינוכית בישראל אבל הרבה יותר רלבנטית) לקחה על עצמה את האתגר. הם אספו מידע על מורים מצליחים בתחומי התקשוב החינוכי , תחקרו אותם והעלו את הממצאים והתובנות לשידור ולאתר אינטרנט שהקימו במיוחד לכך. בסקירה הם מציגים את התובנות העיקריות של המורים פורצי הדרך בבתי הספר של וירג'יניה ( Kelly Walsh ).

  • לינק

    האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכה? ההוראה ההפוכה מתאימה בעיני ד"ר גילמור קשת כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להיתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה ( גילמור קשת) .

  • לינק

    החודש שלפני חנוכה – זמן מושלם לפרויקט של חקר, אז איך מתחילים? הכנת התלמידים לפרויקט חקר בשלושה רבדים: לעודד mindset מתאים לחקר, ידע "מטה-אסטרטגי", מיומנויות ביצועיות. סקירה מועילה של המרצה והמורה ד"ר גילמור קשת בבלוג המרתק שלה.

  • לינק

    פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).

  • לינק

    בסרטון של הרצאת טום ווג'ק בTED , Tom Wujec: 3 ways the brain creates meaning תוכלו לראות את היתרונות של הצגת מולטימדיה ברמת הלומד היחיד וברמת קבוצה של לומדים המשתפים פעולה בחשיבה משותפת.ה"סוד" של הלמידה המשמעותית (ותקשורת) הוא בנייה של מודלים מנטליים.מודל זה ייבנה באמצעות שלושה אזורים בקוגניציה (שיוצרים את אפקט ("אה הה"… הבנתי), אשר מקבלים מידע מהקליפה הוויזואלית של המוח. (עיבוד לעברית ע"י לימור ליבוביץ בבלוג המועיל שלה) .

  • לינק

    המחברת מציעה תשובות לשאלות נפוצות העולות בסדנאות שהיא מעבירה בנושא הערכה מעצבת. במהלך השנים, ננקטו רפורמות רבות בחינוך, אולם הערכה מעצבת שונה מרובן בשתי דרכים חשובות. (Laura Greenstein, 2013).

  • סיכום

    למשוב השוטף והמעצב שהמורה נותן כחלק מהדיון בכיתה יש השפעה רבה על התלמיד. כשהמשוב במיטבו הוא מקדם למידה טובה. משוב של מורה בכיתה הוא אמצעי מכוּון להשפעה על אישיותם ולמידתם של התלמידים. הוא מושפע מדפוסי ההוראה של בית הספר ומההשקפה החינוכית של המורה. משוב בכיתה שונה ממשוב בהקשרים אחרים ( מאיה בוזו־שוורץ ויורם הרפז ).

  • לינק

    מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין