מילת מפתח: אנימציה
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • לינק

    לימור ליבוביץ עומדת בבלוג שלה על הקשר בין שירה לבין אנימציה על רקע הרצאת הטד של בילי קולינס (Billy Collins: Everyday moments, caught in time): "בילי קולינס הוא משורר אמריקאי אהוב, מכובד וידוע הוא בוודאי לא צריך לפרסם את עצמו באמצעות יצירת אנימציה על שיריו. אז מדוע הוא עשה זאת? החיבור בין חברת סנדנס לבין בילי קולינס היה מובן מאליו בעיני קולינס. קולינס, המומחה בשירה מקבל השראה מהתנסויותיו וגם מקומיקס. הוא מודה ש'באגס באני' (לוני טונס) הוא אחד ממקורות ההשראה שלו. אדם יצירתי מחבר בין עולמות שונים ויוצר עולם חדש, וזה בדיוק מה שקרה בחיבור בין השירה של קולינס לאנימציה המקסימה של חברת סנדרס" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    לימור ליבוביץ דנה בפוסט שלה בהרצאה מאתר TED העוסקת באופן שבו הנפשות עשויות לסייע למדענים לבחון השערה: "הביולוגית ג'נט איוושה הלכה ללמוד יצירת הנפשות באולפני ההנפשה הידועים בהוליווד, רק כדי להצליח להעלות השערות מחקריות טובות יותר למחקרים שלה. המחשה של מידע מורכב מסייעת לאנשי המקצוע לקיים שיח מעמיק על המידע ולקדם את המדע. היא לא הסתפקה בזה. היא הקימה קבוצה המשלבת חוקרי מדע, מתכנתים ואנימטורים שביחד פיתחו תוכנת קוד פתוח שמאפשרת לכל אחד שרוצה (ביולוגים ואפילו תלמידים שיש להם ידע) ליצור את ההדמיה של מידע מדעי (ברמה מולקולרית) ולפתח השערות מדעיות, לדון עם עמיתי מחקר ולהמציא לנו…תרופות מצילות חיים".

  • לינק

    לימור ליבוביץ מציגה סקירה העוסקת בהבחנה בין שתי ההמיספרות של המוח: "Eden היא בלוגרית שפועלת בארה"ב. יום אחד לפני כשנתיים היא ראתה פרסומת של מכונית… שמנסה "למכור" לקהל שהמכונית שלהם… מכוונת לשני החלקים של המוח- גם הימני וגם השמאלי. היא מיד התיישבה וציירה מהן הפעולות שהיא עושה ביום-יום עם הצד הימני ומה הפעולות שהיא עושה עם הצד השמאלי. למעשה, היא בנתה לעצמה תרגיל מקסים שעזר לה לעבד את המידע החדש שגילתה בפרסומת. כל פעולת עיבוד מאפשרת למידה עמוקה יותר, ועל אחת כמה וכמה משימה שמחברת ציור וכתיבה- אל ההיבטים האישיים. הלמידה פעילה, אישית, רלוונטית ומעצימה מאוד את האדם בעת שהוא מנסה לפענח את נקודות החוזק והחיזוק אצלו. נסו בכיתה. הרווחתם עוד דרך הוראה המכוונת ללמידה משמעותית".

  • תקציר

    מחקר זה נועד לבחון את ההשקפות של מורים למדע וטכנולוגיה כלפי איורי מושגים (concept cartoons) המשולבים בלמידה מבוססת בעיות. בהקשר זה, השקפות המורים לפני ואחרי לימוד והרצת פרויקט ניסיוני. הנתונים נאספו באמצעות שיטות וכלי מדידה איכותניים. המשתתפים במחקר היו מורי מדע וטכנולוגיה מתשעה בתי ספר יסודיים בעיר איזמיר בתורכיה, בשנה האקדמית 2011-12 (Balim, Ali Gunay. Turkoguz, Suat. Ormanci, Ummuhan. Kacar, Sevinc. Evrekli, Ertug. Ozcan, Erkan).

  • תקציר

    קיים טווח רחב באיכויות חינוכיות ובאיכות הכוללת של אפליקציות של ספרים אינטראקטיביים עבור מחשבי טאבלט. בעוד שחלק מהספרים האלקטרוניים מייצגים ספרות ילדים איכותית המוצגת בפורמט שממקסם את המזמינות של הטכנולוגיה, ספרים אחרים דומים יותר לסרטים מצוירים. מאמר זה מספק קווי הנחיה לצורך הערכת הפוטנציאל החינוכי של ספרים אלקטרוניים, ומעלה הצעות ספציפיות לגבי מקורות העוסקים באופן שבו ניתן למצוא אפליקציות באיכות גבוהה עבור קוראים מתחילים (Zipke, Marcy, 2014).

  • לינק

    לאחרונה חקר את הנושא של אנימציה וקוגניציה, ריצ'רד וייסמן, פרופסור בריטי לפסיכולוגיה. במסגרת המחקר, עבד פרופ' וייסמן עם אנדרו פארק, האנימטור המהולל של RSA . אנדרו נטל כדקה וחצי מתוך הרצאה מצולמת של וייסמן, לא נגע בפס הקול, אך החליף את "הראש המדבר" באנימציה בסגנון "היד המציירת" – יד המציירת במהירות על המסך דימויים חזותיים המאיירים את ההרצאה ( עידו אמין) .

  • לינק

    הנושא של עומס קוגניטיבי המוטל על לומדים במהלך ההתמודדות שלהם בסביבה מתוקשבת מורכבת ממשיך להעסיק חוקרים בעולם. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק תהליכים קוגניטיביים של תלמידים הלומדים באמצעות סביבה מתוקשבת מורכבת הכוללת מולטימדיה , אנימציות וקבצי קול (audio-visual conditions ) . ממצאי המחקר הוכיחו כי התמודדות של לומדים בסביבה מתוקשבת המורכבת ממולטימדיה ( אנימציות ) וקבצי קול יוצרת, אמנם עניין רב אצלם , אך בסופו של דבר יש בה גם כדי ליצור עומס קוגניטיבי על הלומדים שמשמעותו פגיעה בזיכרון העבודה שלהם לטווח ארוך ( Wong A, Leahy W, Marcus N, Sweller J ) .

  • לינק

    האם ניתן לטעון ש"אנימציה אחת שווה אלף תמונות"? מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה של הוראה משלבת סרטוני אנימציה של חברת בריינפופ על לימודי מדע וטכנולוגיה בקרב תלמידי בית ספר יסודי. המחקר נערך על פי השיטה הכמותית. כלי המחקר כללו שאלונים מקדימים ומסכמים למדגם מייצג של שתי קבוצות מחקר: ניסוי – תלמידים שלמדו בסיוע אנימציות ממוחשבות . המשתנה הבלתי תלוי היה שיטת ההוראה(שילוב סרטוני אנימציה) בעוד שהמשתנים התלויים היו: מוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים, מיומנויות חשיבה מסוג: הבנה, יישום והנמקה וציוני התלמידים במקצוע מדע וטכנולוגיה בתעודות סוף שנה. ממצאי המחקר הראו כי תלמידים מקבוצת הניסוי שיפרו באופן משמעותי מיומנויות חשיבה ברמה של הבנה, יישום והנמקה בהשוואה לעמיתיהם מקבוצת הביקורת ( מירי ברק).

  • לינק

    הוראת המדעים עוסקת במושגים מופשטים ובתהליכים שלעתים קרובות מאוד לא ניתן לראות אותם או לדגת בהם. הפיתוח של תוכנות מסוג Java, Flash ויישומים אחרים המבוססים על הרשת מאפשר למורים ולמחנכים להציג אנימציות מורכבות שמדגימות באופן אטרקטיבי תופעות מדעיות. המחקר הנוכחי העריך את שילובם של סרטי אנימציה המבוססים על הרשת בתכנית הלימודים למדעים בבתי הספר היסודיים. המטרה של המחברים הייתה לבחון את השיטות של המורים לשילוב סרטי אנימציה והשקפותיהם לגבי תפקידן של האנימציות בהגברת מיומנויות החשיבה של תלמידים צעירים. המחברים שאפו גם לחקור את ההשפעה של סרטים מצוירים על תוצאות הלמידה של התלמידים ( Miri Barak and Yehudit J. Dori).

  • לינק

    טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים. המחקר בוחן השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין