מילת מפתח: אמצעי מדיה
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • לינק

    מאמר זה חוקר שיפוטים של צעירים לגבי הדיוק של טענות לאמת (truth claims) הקשורות לסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת. בניסוי המשובץ בסקר מייצג מבחינה לאומית של 2,101 צעירים בגילאי 27-15, התבקשו הצעירים לשפוט את הדיוק של אחת ממספר רשומות מקוונות מזויפות. באופן עקבי עם המחקר אודות הנמקה מוּנעת (motivated reasoning), הערכות הצעירים היו תלויות ב-(א) ההלימה של הטענה עם עמדת המדיניות הקודמת שלהם ובמידה פחותה יותר ל-(ב) האם הרשומה כללה אמירה לא מדויקת (Kahne, Joseph; Bowyer, Benjamin, 2017).

  • לינק

    הספר מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורת מציג בהרחבה את נקודות ההשקה שבין המדיה למציאות החדשותית והאקטואלית, ואת חלקן של שתי אלו בעיצוב האקטואליה בעיני הציבור. הספר מעוגן בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, ומטרתו להכשיר אנשי חינוך להיות סוכני שינוי ותקשורת משמעותיים לקהל הצעירים בעולם המידע של המאה ה-21, עידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. הדגש בספר מושם על שילוב בין ניתוח והבנה ביקורתיים של טקסטים מגוונים במדיה לבין התנסות בהפקה וביצירה של טקסטים חדשים. מטרתו לחנך צעירים להיות אזרחים מעורבים ופעילים בחברה ו"אזרחי רשת" – באמצעות שימוש מושכל ואקטיבי במדיה. תפיסת החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית היא צורך השעה עבור מורי מורים, מורים וצעירים, המתמודדים עם האפקטים הווירליים של החיים במרשתת ועם סוגיות אתיות וערכיות שהסביבות המגוונות של התקשורת מעוררות (מירה פוירשטיין).

  • סיכום

    המגוון העצום של מקורות וערוצי מידע פותח בפני הילדים מרחבים חדשים להתפתחות אישית וחברתית, אך הוא גם יוצר בלבול רב, התפזרות, קשיים בהתמקדות ובריכוז, בעיות קשב והסתגלות וטשטוש גבולות וערכים. כיום יותר מבעבר, תפקיד המורה-מחנך מורכב יותר וברור פחות: שינוי סביבת החיים של הילדים מחייב אותו, כמבוגר משמעותי עבורם, ללכת בדרך שתעצים אותו ואת התלמידים ותגשים את תפקידו כמחנך משמעותי, המעצב ומשפיע על דור ההמשך. כיצד עושים זאת? ד"ר גילה כהן זלכה, מרצה וראש מגמה באוניברסיטת בר אילן ובמכללה האקדמית אחוה, חוקרת התנהגות ילדים במדיה לגווניה, ובמסגרת זו היא בחנה את הכלים המאפשרים השגת יעדים אלה בעבודתה עם "ילדי המסכים" (רווית שרף).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על למידה עם מולטימדיה הכולל ראיון עם פרופ' ריצ'רד מאייר (Richard E. Mayer) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). ליבוביץ מציינת כי "יש כמה דברים מעניינים שמאייר אומר לנו המורים שיש להם מחשב ומקרן ברקו בכיתה: 1. וידאו או כל טכנולוגיה לא יבטיחו למידה משמעותית או הבנה אם הם לא תוכננו נכון והמורה לא ישתמש בפדגוגיה הנכונה כדי לקדם הבנה אצל הלומדים…; 2. יש לחשוב על המטרה של הלמידה ולתכנן נכון את החומרים שישמשו את הלומדים ואת משימות הלמידה; 3. הוספת אפקטים חזותיים וקוליים למצגת מולטימדיה לא תשפר הבנה ולא תגרום לעניין נוסף. חשוב שהתוכן עצמו יהיה מעניין ללומדים".

  • סיכום

    ארנת טורין ראתה וקראה הרבה חומר לצורך המחקר הזה: כל אזכור או הופעה של מורה בסרטים שהופקו בארץ מאז שנות השלושים; בסטירות או קומדיות טלוויזיוניות משנות השישים ואילך; ובאין־ספור מאמרים וכתבות בעיתונות מאז שנות החמישים.טורין מספרת באחד הקטעים האישיים בספרה שבמהלך הרצאותיה לפני קהלים שונים היא גילתה שחלק ניכר מהציבור סבור שדמותה הנלעגת של המורה, כפי שהיא מופיעה בתקשורת, משקפת די בנאמנות את המורות במציאות (אריה דיין).

  • לינק

    הרבה מורים לתלמידים המתקשים בכתיבה מחפשים דרכי הוראה חדשות שיקדמו למידה משמעותית, במאמר מסוים מצאה לימור ליבוביץ דוגמה ליישום אוריינות מולטימודאלית (מודאליטי=אופנויות) בשיעורי שפה.החידוש- שימוש במצלמה ובמשחק תפקידים לקידום קריאה וכתיבה (ותהליכי טיוט).

  • לינק

    דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל ( ארנת טורין) .

  • תקציר

    מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

  • לינק

    ד"ר ארנת טורין, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה, עמיתת הוראה בחוג לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב ואחת ממורות התקשורת הותיקות בישראל, יצאה בשנים האחרונות למסע אקדמי בנושא התמורות בייצוג מורים בתקשורת הישראלית. לשם כך היא בחרה שלושה שדות מרכזיים לניתוח דמותם של המורים: קולנוע,טלויזיה ועיתונות. בקולנוע היא חיפשה פריזמה לבחינת התמורות בדיוקן משלח היד ולעיון במשמעויותיו הסמליות, בטלויזיה ראתה שימוש אינטנסיבי בסטריאוטיפים בקומדיות וכשדה לבחינת ההבנייה המגדרית של ההוראה ולבחינת הקשר בין ייצוגי נשים לייצוגי מורים ובעיתונות מצאה כר לבדוק סיקור של מאבקי שכר – כאופני מסגור של נשים עובדות ומאורגנות.את התוצאה, המרשימה ורחבת היריעה המחקרית,פרסמה עתה בספר שהוציאה בהוצאת מכון מופ"ת תחת השם ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית (אריה קיזל) .

  • לינק

    האם ניתן לטעון ש"אנימציה אחת שווה אלף תמונות"? מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה של הוראה משלבת סרטוני אנימציה של חברת בריינפופ על לימודי מדע וטכנולוגיה בקרב תלמידי בית ספר יסודי. המחקר נערך על פי השיטה הכמותית. כלי המחקר כללו שאלונים מקדימים ומסכמים למדגם מייצג של שתי קבוצות מחקר: ניסוי – תלמידים שלמדו בסיוע אנימציות ממוחשבות . המשתנה הבלתי תלוי היה שיטת ההוראה(שילוב סרטוני אנימציה) בעוד שהמשתנים התלויים היו: מוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים, מיומנויות חשיבה מסוג: הבנה, יישום והנמקה וציוני התלמידים במקצוע מדע וטכנולוגיה בתעודות סוף שנה. ממצאי המחקר הראו כי תלמידים מקבוצת הניסוי שיפרו באופן משמעותי מיומנויות חשיבה ברמה של הבנה, יישום והנמקה בהשוואה לעמיתיהם מקבוצת הביקורת ( מירי ברק).

  • לינק

    פרופסור יורם עשת וד"ר סיגל עדן מהאוניברסיטה הפתוחה ערכו השוואה בין איכות עריכת הטקסט בפורמט מודפס ובפורמט דיגיטלי בקרב סטודנטים., כי בניגוד לכל הציפיות המוקדמות של החוקרים ובניגוד למה שאפשר היה ללמוד מן המחקרים הקודמים בתחום, לא נמצאו על ידם כל הבדלים בין הביצועים בשני הפורמטים בדפוס ובדיגיטלי. הם גילו שמי שביצועיו טובים בפורמט אחד, ביצועיו טובים גם בפורמט האחר.

  • לינק

    הרעיון המרכזי מאחורי הלמידה ההפוכה, "הוא שהמורים יכולים להיות זמינים כאשר התלמידים זקוקים להם ביותר. " אם אני מרצה במשך 30 דקות בשיעורי הכימיה שלי, נשארות לי בערך 20 דקות להקדיש לשיעורי בית ולתת לתלמידים זמן להתחיל עם השיעורים". בשלב הזה, , התלמידים נשארים גם להתמודד לבדם עם שיעורי הבית שלהם וגם צריכים לחזור למחרת לכיתה לצורך לימוד חומר חדש. ואז הסתבר, כמו לרבים מאתנו אנשי החינוך, כי תלמידים רבים בוחרים שלא לעשות כלל את שיעורי הבית שלהם או נוטים לוותר לעצמם ברגע שהם נתקלים במשהו שקשה להם להבין.הלמידה ההפוכה, לעומת זאת, היא סגנון שמחייב את התלמידים להיות מעורבים יותר בתהליך הלמידה. ( גילה בן הר)

  • לינק

    הדמיות ועצמי למידה באו לענות על הצורך שהתלמידים יהיו מעורבים ושותפים בחוויית הלמידה. כל עצם למידה מהווה יחידת לימוד קצרה וממוקדת. הדמיה ממוחשבת מתארת תהליך טבעי או מעשה אדם, היא מאפשרת לתלמידים להיות שותפים בהפעלת ההדמיה . הם יכולים לחזור על הפעולה מספר פעמים ובהדמיות משוכללות יותר יכולים לתת בכל פעם נתונים שונים ולראות מה קורה. כאן התלמידים קובעים את הקצב ומספר הפעמים של ההפעלה.

  • לינק

    הוראת המדעים עוסקת במושגים מופשטים ובתהליכים שלעתים קרובות מאוד לא ניתן לראות אותם או לדגת בהם. הפיתוח של תוכנות מסוג Java, Flash ויישומים אחרים המבוססים על הרשת מאפשר למורים ולמחנכים להציג אנימציות מורכבות שמדגימות באופן אטרקטיבי תופעות מדעיות. המחקר הנוכחי העריך את שילובם של סרטי אנימציה המבוססים על הרשת בתכנית הלימודים למדעים בבתי הספר היסודיים. המטרה של המחברים הייתה לבחון את השיטות של המורים לשילוב סרטי אנימציה והשקפותיהם לגבי תפקידן של האנימציות בהגברת מיומנויות החשיבה של תלמידים צעירים. המחברים שאפו גם לחקור את ההשפעה של סרטים מצוירים על תוצאות הלמידה של התלמידים ( Miri Barak and Yehudit J. Dori).

  • לינק

    בניגוד למבוגרים, ילדים אינם מהגרים דיגיטליים. הם סופגים את המדיה הדיגיטלית מינקות ומשתמשים בטכנולוגיה בדרכים חדשות וזרות לחלוטין למבוגרים. המחקר והמצגת הבאים הם תוצר של מחקר מקיף עבור קרן Kaiser בהשתתפות 2,000 משפחות אודות הרגלי השימוש במדיה של בני 8-18. הם מקדישים 38 דקות ביום לקריאה, בהשוואה ל-43 דקות ב-1999. דווקא בקריאת ספרים נרשמה עליה קטנה וצניחה בקריאת מגזינים ועיתונים. זמן השימוש במחשב גדל בהתמדה. מתוך זמן הפעילות און ליין, 25% מוקדש לרשתות חברתיות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין