מילת מפתח: אמנות
מיון:
נמצאו 19 פריטים
פריטים מ- 1 ל-19
  • תקציר

    הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.

  • לינק

    מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין רינה דודאי, מרצה לספרות בסמינר הקיבוצים, ובין איריס ארז, רקדנית וכוריאוגרפית. ארז היתה בנעוריה תלמידתה של דודאי בבית הספר התיכון. כעשרים שנה לאחר שנסתיים הקשר ביניהן כמורה ותלמידה נפגשו דודאי וארז במטרה להיזכר באירועים המשמעותיים בלמידת ספרות, אלה שהותירו בארז התלמידה חותם. זיכרונותיה של ארז עוררו אצל דודאי תובנות חדשות על תחום עיסוקה, הן בעבר כמורה לספרות והן בהווה כמורת מורים לספרות.מהמפגש עלה כי בכוחם של שיעורי הספרות להפגיש את התלמידים עם החומרים האפלים של החיים: מצבים בלתי-מודעים או מודעים-למחצה ומצבי קיצון מבחינה מוסרית; כתוצאה מכך, מתחדדת רגישותם של התלמידים לקלוט פרטים קטנים ולהבחין בניואנסים וכן הם חווים קתרזיס – זיכוך או ניקוי המתאפשר בזכות צפייה בטוחה מבעד לתווך הספרותי בסיטואציות של רצח, גילוי עריות או קרבה למוות שאליהן נקלעות הדמויות. הספרות מחזקת גם את הרגישות לאחר ומעשירה את התודעה. בכך היא תורמת לחיים משמעותיים יותר הן מהבחינה האסתטית (הגברת היכולת לעבד קלט חושי וליהנות ממנו) והן מהבחינה האתית (התחשבות בזולת, סובלימציה של רגשות ודחפים שליליים).

  • סיכום

    מאמר זה דן באמות המידה להצטיינותם (ולא רק מצוינותם) של מורים. לטענת המחברת, מורים הם אוּמנים, מומחים בתחומם מבחינה מדעית ומחקרית ומבחינת הפרקטיקה היישומית והפדגוגית. הם יכולים לחבר בין תיאוריה למציאות ולפעול בהקשר חברתי, פוליטי ותרבותי. מאידך, להיות מורים זו יצירת אָמנות, שמשמעה להיות בעלי שאר רוח, דמיון יצירתי, ועוד. זוהי היכולת לצייר בנפשם של הלומדים רעיונות, ולשרטט בהכרתם שאלות ביקורתיות ונוקבות וסוגיות, שאין עליהן מענה מיידי. היא כוללת מוזיקליות ליצירת כמיהה להרמוניה, לאסתטיקה, לאתיקה, לאהבת היופי שבקואורדינציה, לדעת לזהות שיר מרגש ולהגיב לספר או לטקסט מדעי, ולהבין את הסוגות האמנותיות וממה הושפעו. המאמר מציין את תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה) במכללת סמינר הקיבוצים כדוגמה הממחישה תפיסה זו של מורים ושל הוראה (תמר קטקו).

  • סיכום

    המאמר דן באירוניה ובכפל התפקידים שב"אני" של המורה כלפי תלמידיו – דיוקן האדם שלו – המאפשרים את התהליך החינוכי ואת צמיחתו של היחיד-התלמיד מתוך חירות ועצמיות (אריאל הירשפלד).

  • לינק

    אליוט אייזנר (Elliot Eisner), חלוץ בחינוך לאמנות, מציע כי ניתן להתמודד עם אתגרים חינוכיים באמצעות פנייה לעדשות אמנותיות. במאמר זה, המחברת שואבת מהצעתו של אייזנר כדי לשקול את ההנחות, הערכים והחזון של חינוך מתמטי על ידי פיתוח תיאוריה של תכנית הלימודים במתמטיקה כצורה של אמנות (Dietiker, Leslie, 2015).

  • לינק

    מדוע מחזאים כותבים מחזות? האם עומדת לנגדם תכלית נוספת מלבד עצם כתיבת המחזה והצגתו על במה? למרות טענתו של אריסטו שתכלית הטרגדיה היא הקתרזיס, ואין לה תכלית נוספת, טוען המחזאי מוטי לרנר כי חשובי המחזאים במאה ה-20 כתבו מתוך הכרה ברורה בתכלית מהותית נוספת שיסודה בכמיהתם לתיקון האדם והחברה. בחלקו הראשון של ספרו תכלית המחזאי הוא מתאר את תכליותיהם של עשרה מן החשובים במחזאי המאה ה-20, ומבהיר מדוע הפרוטגוניסט והקתרזיס הם האמצעים העיקריים העומדים לרשותו של כל מחזאי החותר לתיקון. בחלקו השני של הספר הוא דן בשלושה ממחזותיו הגדולים של ארתור מילר: "כולם היו בניי", "מותו של סוכן" ו"ציד מכשפות", ומנתח בפרוטרוט את תכליותיו של מילר בכתיבת המחזות האלה ואת תבניות הפרוטגוניסט והקתרזיס שיצר בכל אחד מהם כדי להשיגן (מוטי לרנר).

  • לינק

    כל צבעי הנפש, ספרה החדש של ד"ר עדנה ניסימוב-נחום (הוצאת מופ"ת, 2013), מביא לפנינו מחקר, תובנות וכלים יישומיים לטיפול באמנות בילדים המתנהגים בתוקפנות. ניסימוב-נחום, ראש התוכנית לתואר שני באמנות במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים, מנתחת בשפה בהירה את דגם ההתנהגות הזה ומציעה מודל מקורי לטיפול באמנות בילדים במטרה לצמצם אותו. "מעשה היצירה מתיר לאדם לבטא תוקפנות באופן סימבולי, ובו בזמן ליהנות מתהליך ומהתוצר מבלי לפגוע בזולת, דבר שנורמות החברה אינן מאפשרות בהתנהגות הבינאישית", היא מבהירה ( יעל אפרתי).

  • לינק

    במהלך שנת 2013 חלו כמה התפתחויות משמעותיות בתחום הנגישות והזמינות של מאגרי מידע דיגיטאליים באמנות באינטרנט . ההתפתחות המשמעותית ביותר נוגעת לגוגל – פרויקט האמנות שלהם ממשיך לגדול. אפשר כעת לצפות בחינם בכ- 40,000 עבודות מ-250 מוזיאונים ברחבי העולם. מנוע החיפוש של גוגל הצמוד למאגר האמנות המקיף הזה מראה בטבלת החיפוש הנגללת את כל המונחים או ביטוי החיפוש הרלבנטיים לשאילתא .

  • לינק

    מדי יום מתרבות הידיעות על אלימות של ילדים. אנו מזדעזעים ממעשי התעללות והתאכזרות של ילד הפוגע בילד אחר או במבוגר. התנהגות זו מעמידה בפנינו, המבוגרים, אתגרים רבים ומעמתת אותנו עם הצורך להגיב. עניינו של ספר זה הוא המפגש של מטפלים באמצעות אמנות במערכת החינוך עם ילדים המופנים לטיפול בשל התנהגותם התוקפנית. ייחודו של הספר הוא בשילוב של מחקר, תאוריה ופרקטיקה. חלקו הראשון מנתח את המצוי בשדה לאור מחקר מקיף, שנערך בישראל, בהשתתפות למעלה ממאה מטפלים באמנות ומדריכות קליניות. הנתונים נאספו באמצעות כלי מחקר מגוונים: שאלונים, ראיונות וציורים של מטפלים. הממצאים העלו שמטפלים רבים חשים קשיים מיוחדים בטיפול באוכלוסייה זו, הנובעים בין השאר מן הניגוד שבין ההכלה שהם רוצים לספק למטופלים ובין התוקפנות המאיימת על אלה (עדנה ניסימוב-נחום).

  • לינק

    לימודי האמנויות פורחים בחינוך הממלכתי דתי העל־יסודי, עם כ־100 בתי ספר המציעים מגמות לתקשורת וקולנוע; 40 בתי ספר עם מגמות תיאטרון; 40 בתי ספר לעיצוב גרפי; 10 מגמות מחול לבנות; וכ־170 בתי ספר עם מגמות אמנות. אברהם ליפשיץ, ראש מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך: "זה חלק מהאמונה שלהיות יהודי משמעו להיות אדם יוצר" ( איילת פישביין) .

  • לינק

    מטרתו העיקרית של ספר זה היא להפחית, ואולי אף לבטל, את החשש הקיים במפגש הישיר בין קהל לבין יצירות אמנות בלתי-מוכרות, ולאפשר לצופה שאיננו מקצועי בתחום האמנות ליצור קשר בלתי-אמצעי עם יצירות בנות-זמננו ולגלות שהן עשויות להיות מעניינות, רלוונטיות ונוגעות בחייו.הספר נועד לכל מי שמעוניין להתקרב ליצירות אמנות בנות-זמננו וכן לאנשי חינוך במוזיאונים, למורות ולמורים לאמנות המוזמנים להתנסות במודל של הדרכה דיאלוגית אותנטית וקולקטיבית, המיועדת לקבוצה הקוראת במשותף יצירת אמנות ( רחל שליטא ) .

  • לינק

    נוסף על המאבק הצודק על מקומם של מקצועות האמנות בתכנית הלימודים, יש לשלב את האמנות בכל מקצועות הלימוד. זווית חדשה על אמנויות בחינוך (יוסי איתן, 2012).

  • לינק

    מרצי החוג לאמנות בסמינר הקיבוצים מציגים מבחר מעבודות התלמידים במסלולים השונים. "מרתק לראות", כותבת ראש החוג, "כיצד הסטודנטים מנסים ליישם תהליכים יצירתיים שהם חווים בתהליכי העשייה האמנותית גם על ההתנסויות השונות שלהם בהוראה". המאמר מציג בחירות של מרצים, המתייחסים לעבודות סטודנטים שנעשו לאחרונה במסגרות הלימוד השונות בחוג (יעל אילת ון־אסן , 2012).

  • לינק

    השאלה המתריסה “מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר (נורית כהן עברון, 2012).

  • לינק

    תקציר של נייר עמדה שניסחו מרצים ממכללת סמינר הקיבוצים עם המפמ"רית לאמנות חזותית במשרד החינוך לקראת כנס החינוך השנתי של מכללת סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב, שיעסוק השנה בחינוך לאמנות (שי פרוגל, דורית ברחנא־לורנד, מיכל לוי־קרן, סיגל ברקאי).

  • לינק

    בספר זה, המחבר מייק פלמינג מציג לקורא שאלות מפתח תיאורטיות המקושרות לחינוך לאמנויות ומסביר בבהירות כיצד שאלות אלה קשורות לפרקטיקה. הספר מציע דו"ח מהימן לגבי האופן שבו כותבים עיקריים בתחום האסתטיקה, תיאוריית האמנות ולימודים תרבותיים מתייחסים לרעיונות הרלוונטיים לחינוך (Mike Fleming).

  • לינק

    המאמר מתייחס למחקר של הכותבת אשר עוסק בתהליכים של חקר העצמי המתבססים על ציור דיוקן עצמי ועל שילוב בין אמנות ומחקר איכותני (Cederboum, 2009). המאמר מציג תהליכים שהוגדרו על ידי הכותבת כ'מחקר על מחקר': שילוב בין חקירה באמצעות פעילות אמנותית – ציור דיוקן עצמי – ובין חקירה בכלים מדעיים באמצעות הפרדיגמה האיכותנית המשלבת קריאה פרשנית בגישה האינטרטקסטואלית. שילוב ייחודי זה מציב את פעולת ציור הדיוקן העצמי ואת התוצר של פעולה זו ככלי ליצירה, לחקירה ולהתפתחות. כערך מוסף, הוא מתגלה גם כתהליך טיפולי התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי ( נורית צדרבוים).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הפרויקט "אמנות בקהילה" על הסטודנטים המתנסים באימוני הוראה בארבעה מישורים" אמנותי, קהילתי, קבוצתי ואישי. המחקר נעשה במסגרת המכון לאמנות במכללת אורנים שבו הוכשרו סטודנטים בשנה ב' להנחות פרויקטים אמנותיים בקהילה. המושג "קהילה" מתייחס לקבוצות חוץ בית-ספריות ולקבוצות תלמידים מבתי ספר קהילתיים. כמו כן הופעלה התוכנית גם עם קבוצות מבוגרים גמלאים במתנ"ס שכונתי. מן הממצאים מסתמנת למידה משמעותית בקרב הסטודנטים במסגרת המטרות שהוצבו בארבעת המישורים: בממד האישי הודגשה הלמידה על העצמי ורכישת מיומנויות הוראה בעיקר בתהליך שלניסוי וטעייה ופחות בהדרכה יזומה. במישור הקבוצתי התמודדו הסטודנטים עם קונפליקטים בינאישיים לא מעטים שהקשו לא אחת על עבודתם עם הילדים והציבו בפניהם אתגרים רבים. במישר הקהילתי בלט בעיקר מפגש התרבויות והכרת השונה והאחר דרך הנרטיבים של הילדים ושל המבוגרים ובמישור האמנותי בלטה המוטיבציה להצטיין וליצור תוצר מוגמר ברמה גבוהה ( שושי לשם).

  • לינק

    הגנן ,עידו גנירם, מתעד בבלוג שלו את חווית ההתמודדות של ילדי גן עם ציור של פיקאסו . הגננת תלתה בגן את ציורו של פיקאסו, 'הליצן העצוב'. במסגרת הבניית כישורי הרגשות הגננת שאלה אותם – למה הוא עצוב? עידו כותב בבלוג שלו : "מדהימה אותי יכולת ההזדהות שלהם. כלומר, במובן מסויים זה נראה כאילו הם חושבים רק על עצמם – מה שלהם קשה, יהיה קשה לכולם. אבל האמת נראית לי הפוכה לגמרי: הם כואבים באמת את כאבו של הילד!"

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין