מילת מפתח: אמנות חזותית
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • סיכום

    מחקרים העוסקים בגיל הרך דנים בשנים האחרונות בסוגיית "קולם" של ילדים. מחקר החינוך לאמנות, לעומת זאת, מתמקד דווקא בבחינת עמדות המבוגרים, לומדים ומלמדים, וכתוצאה מכך גישותיהם של ילדים לא נבחנו באופן מספק. המחקר העומד במרכז המאמר בחן בגישה פנומנולוגית את מקומן של האמנויות החזותיות בחייהם של ארבעה ילדים בני 6-5 מכיתה משולבת של גן וכיתה א' בסידני, אוסטרליה. מגוון כלי מחקר מ"גישת הפסיפס" (mosaic approach) הותאמו לחקירת האופן שבו ילדים מבינים את חוויית לימודי האמנות שלהם. לאור השאלות החדשות שעלו בעקבות הכרת תפיסותיהם של ילדים, נשקלו אפשרויות לשיפור דרכי הוראת האמנות.

  • לינק

    במהלך שנת 2013 חלו כמה התפתחויות משמעותיות בתחום הנגישות והזמינות של מאגרי מידע דיגיטאליים באמנות באינטרנט . ההתפתחות המשמעותית ביותר נוגעת לגוגל – פרויקט האמנות שלהם ממשיך לגדול. אפשר כעת לצפות בחינם בכ- 40,000 עבודות מ-250 מוזיאונים ברחבי העולם. מנוע החיפוש של גוגל הצמוד למאגר האמנות המקיף הזה מראה בטבלת החיפוש הנגללת את כל המונחים או ביטוי החיפוש הרלבנטיים לשאילתא .

  • לינק

    מטרתו העיקרית של ספר זה היא להפחית, ואולי אף לבטל, את החשש הקיים במפגש הישיר בין קהל לבין יצירות אמנות בלתי-מוכרות, ולאפשר לצופה שאיננו מקצועי בתחום האמנות ליצור קשר בלתי-אמצעי עם יצירות בנות-זמננו ולגלות שהן עשויות להיות מעניינות, רלוונטיות ונוגעות בחייו.הספר נועד לכל מי שמעוניין להתקרב ליצירות אמנות בנות-זמננו וכן לאנשי חינוך במוזיאונים, למורות ולמורים לאמנות המוזמנים להתנסות במודל של הדרכה דיאלוגית אותנטית וקולקטיבית, המיועדת לקבוצה הקוראת במשותף יצירת אמנות ( רחל שליטא ) .

  • לינק

    השאלה המתריסה “מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר (נורית כהן עברון, 2012).

  • לינק

    המאמר מתייחס למחקר של הכותבת אשר עוסק בתהליכים של חקר העצמי המתבססים על ציור דיוקן עצמי ועל שילוב בין אמנות ומחקר איכותני (Cederboum, 2009). המאמר מציג תהליכים שהוגדרו על ידי הכותבת כ'מחקר על מחקר': שילוב בין חקירה באמצעות פעילות אמנותית – ציור דיוקן עצמי – ובין חקירה בכלים מדעיים באמצעות הפרדיגמה האיכותנית המשלבת קריאה פרשנית בגישה האינטרטקסטואלית. שילוב ייחודי זה מציב את פעולת ציור הדיוקן העצמי ואת התוצר של פעולה זו ככלי ליצירה, לחקירה ולהתפתחות. כערך מוסף, הוא מתגלה גם כתהליך טיפולי התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי ( נורית צדרבוים).

  • לינק

    הגנן ,עידו גנירם, מתעד בבלוג שלו את חווית ההתמודדות של ילדי גן עם ציור של פיקאסו . הגננת תלתה בגן את ציורו של פיקאסו, 'הליצן העצוב'. במסגרת הבניית כישורי הרגשות הגננת שאלה אותם – למה הוא עצוב? עידו כותב בבלוג שלו : "מדהימה אותי יכולת ההזדהות שלהם. כלומר, במובן מסויים זה נראה כאילו הם חושבים רק על עצמם – מה שלהם קשה, יהיה קשה לכולם. אבל האמת נראית לי הפוכה לגמרי: הם כואבים באמת את כאבו של הילד!"

  • לינק

    מערכת החינוך הבריטית מתמודדת כבר יותר מעשור עם ניסיונות מכוונים לטיפוח יצירתיות בבתי ספר. פרופסור קן רובינסון, המומחה המוביל ליצירתיות בחינוך הגיש לפני 10 שנים לראש הממשלה טוני בלייר תכנית פעולה לטיפוח ועידוד יצירתיות בבתי הספר הבריטיים. הממשלה הבריטית אימצה את הדו"ח של קן רובניסון והנחתה את שר החינוך דאז לקדם את התכנית בבתי הספר, אבל בראייה רטרוספקטיבית, ניתן לומר בוודאות כי התכנית הממשלתית לטיפוח יצירתיות לא השפיעה על בתי הספר הבריטיים ורישומה היה מצומצם. עם זאת, התכנית של רובינסון הצליחה ככל הנראה להכשיר את האווירה בקרב מנהלי בתי הספר וגורמי חינוך לקראת פרויקט ארצי חדש. הכוונה לפרויקט הארצי לטיפוח יצירתיות בבתי הספר באמצעות שותפיות יצירתיות עם אמנים מחוץ לבתי הספר.

  • לינק

    הניסוי מבוסס על תוכנית אינטגרטיבית והוליסטית המשתלבת בתוכנית המסגרת של גן הילדים. התוכנית בנויה באופן המאפשר לגננת לחנך וללמד באמצעות אמנות, זו דרך המבוססת על גישה המאפשרת לילדים ללמוד את הנושא הנלמד תוך כדי התנסויות מגוונות ועצמאיות המגרות ומקדמות חשיבה יוצרת ומאפשרות ביטוי ייחודי ואישי של כל אחד מילדי הגן. גישה מלהיבה זו מסקרנת את הילדים מהווה עבורם אתגר המעורר לעשייה חדשה. תוכנית הניסוי מזמנת יותר הזדמנויות, מצבים וחומרים המסייעים לילדים להמציא רעיונות ייחודיים ומקוריים, ופתרונות לבעיות ולסיטואציות בהן הם נתקלים בחיי היום יום. הילדים שותפים בתכנון, בעשייה וביצירה של חלק מהפעילויות השונות כל אחד על פי רמתו והקצב האישי שלו, בדרך חווייתית וייחודית ללא חשש מלהיות שונה. הילדים שותפים גם בהקמת תערוכות קבוצתיות בגלריית הגן, ובתערוכות של משפחות הילדים במיני מוזיאון של הגן. תוכנית הניסוי מאפשרת העצמה אישית וקבוצתית, חיזוק ובניית הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד ואחת מהילדים.

  • סיכום

    מטרת ההיצג היא לתאר תהליך שעברו סטודנטים עם הפרעות למידה במהלך קורס אקדמי ייחודי המותאם עבורם, בשנת לימודם הראשונה במכללה. מטרת הקורס היא לשפר את המודעות של הסטודנטים לגבי משמעות הקשיים שלהם בלמידה, הן מהיבט הקוגניטיבי והן מהפאן הרגשי. מטרה נוספת היא שינוי התפיסה של הסטודנטים את הלקות תוך הבנת ההיבטים החיוביים שלה. ייחודו של הקורס 'לקויות הלמידה באוסף אומנותי', הוא שמעבר להבנת הלקות, מתאפשר לסטודנטים אלו, לערוך עיבוד רגשי ולהביע את התובנות גם באופן אומנותי. הבנת הפרעת הלמידה לעומקה גם לצורך עבודתו העתידית, כמחנך תלמידים עם הפרעות למידה בכיתתו (נעמי וורמברנד, בטי שרייבר, איריס אפק)

  • לינק

    מחקרה המעניין של זהבה תורן בדק עמדות של גננות, ילדים והורים כלפי שילוב אמנות בגני ילדים בישראל. המחקר ערך בדיקה בין גני ילדים שונים בישראל במטרה לבחון את השפעת הריבוד החברתי הקיים על עמדות כל הגורמים המעורבים. האם למבנה חברתי יש השפעה על עמדות וגישות לטיפוח הסקרנות האמנותית של ילדי הגנים. שני גני הילדים השונים שנחקרו מצויים באזור חיפה, האחד מייצג אוכלוסיה ישראלית מרקע סוציו-אקונומי נמוך והשני מייצג אוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי מבוסס וגבוה יותר. במחקר ראיינו גננות, ילדים והורים. בגן אחד הפעילו הגננות גישה סמכותית מאד להפעלת הילדים ובגן השני הפעילו הגננות גישה יצירתית יותר ליצירת סקרנות והפעלת הילדים. עם זאת, גם בקרב אוכלוסיית גן הילדים שנמנה על אוכלוסיה חלשה בחיפה נמצאו עמדות חיוביות להפעלת ילדים בגישה יצירתית –אמנותית בגן הילדים.

  • תקציר

    אחת המגמות החדשניות בתכנון לימודים בעולם היא יצירת תוכניות לאומיות שהן רחבות וגמישות דיין כדי לאפשר מרחב החלטות גמיש יותר למורים בהשוואה לדור הקודם של תוכניות לימודים. התפתחות בכיוון זה אנו רואים כיום בניו-זילנד שם גובשה מחדש תכנית הלימודים בצורה גמישה כדי אפשר לתלמידים בגילאי 11-13 מרחב עניין מגוון יותר ולמורים מעורבות רבה יותר. עפ"י התפיסה של משרד החינוך בניו-זילנד תכנית הלימודים מוגדרת כתכנית לימודים מותאמת ללמידה יחידנית. המטרה מעבר להקניית מיומנויות למידה וידע היא גם להגביר את העניין של המורים והתלמידים בכל תהליך הלמידה. תוכניות הלימודים הלאומיות הגמישות זוכות בני-זילנד לגיבוי של מורי המורים שם השואפים ליישמן את עקרונותיהם במסלולי הכשרת המורים שם (Louise Starkey)

  • תקציר

    לקורס אמנות מתוקשב מספר יתרונות: הצגת יצירות האמנות באמצעות תמונות זולות וזמינות, במבחר פורמטים גרפיים ובאיכות גבוהה; חשיפה גבוהה של הלומד למגוון דוגמאות מעולם יצירות האמנות ביחס לחשיפה שמתקיימת בהוראה פרונטלית בלבד; הלימוד המתוקשב הלומד מכיר גם מבחר יצירות רשות תוך פיתוח מיומנויות למידה מתוקשבות; נוצרת היכרות מעמיקה יותר עם יצירות מתקופות שונות שלא תמיד נכללות בספרי הלימוד הבסיסיים באסתטיקה. (ערגה הלר)

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות למידה של מורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית. מהמחקרים עולה כי למורים המלמדים חשבון והבנת הנקרא בכיתות א', יש מודל מנטלי בפעולה כללי על אודות למידה. במחקר הנוכחי, בחרנו לבדוק את גבולות כלליות המודל המנטלי שנמצא במחקרים קודמים. כדי לבדוק את גבולות הכלליות של המודל הקיים, בחרנו תחום דעת השונה במהותו מתחומי הדעת שנבדקו במחקרים הקודמים – אמנות חזותית. שאלת המחקר: האם למורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית יש מודל מנטלי בפעולה על אודות למידה, ואם כן, מה טיבו? אוכלוסית המחקר במחקר הנוכחי השתתפו 20 מורים-אמנים בעלי רקע שונה (מין, מקום הוראה, השכלה, ותק בהוראה וגיל) ומורים המלמדים תחומים מגוונים של האמנות החזותית (ציור, פיסול, עיצוב וצילום).

  • תקציר

    האמנויות טומנות בחובן יתרונות שונים ומגוונים עבור התלמיד. רבים סבורים שלימוד האמנויות הוא דרך נפלאה להעביר לדורות הבאים את ההיסטוריה העשירה של ההישגים האנושיים של הדורות שקדמו להם. המאמר הנוכחי בוחן יתרון נוסף של האמנות באמצעות השאלה: האם חשיפה לאמנויות עשויה להשפיע על יכולתם של תלמידים לפתח חשיבה ביקורתית?

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין