מילת מפתח: אינטרנט
מיון:
נמצאו 153 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    פרופ' לי שולמן, מחוקרי החינוך המובילים בעולם, הגיע לביקור בישראל והעניק ראיון לדה מרקר שבו הביע את עמדתו בכמה מהסוגיות המרכזיות של החינוך במאה ה-21: שכר המורים, תפקיד בית הספר בעידן האינטרנט, גודל הכיתה הרצוי, מבחנים והדרכים לשפר את איכות ההוראה.

  • תקציר

    השימוש של מתבגרים באינטרנט הופך יותר ויותר לנייד, פרטי וללא השגחה. זהו דבר מדאיג לאור העובדה שהאינטרנט משמש יותר ויותר כמדיום להתנסות בקורבנוּת. אף על-פי שיש הכרה רחבה לכך שלקורבנוּת פנים-אל-פנים יש השפעה מזיקה על התוצאות החינוכיות של המתבגרים, פחות ידוע על המידה שבה לקורבנוּת ברשת יש השפעות דומות. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה זו מציעה סינתזה של הקשר בין קורבנוּת ברשת לבין תוצאות חינוכיות של מתבגרים מגיל 12 עד 17, כולל 25 מדידות של גודל אפקט מ-12 מחקרים שהתבססו על מגוון דיסציפלינות (Gardella, Joseph H.; Fisher, Benjamin W.; Teurbe-Tolon, Abbie R., 2017).

  • לינק

    המאמרון של ג'יי הורוויץ בוחן באם הדאגה לשלומם של ילדנו מצדיקה לרגל אחריהם: "לפני שלוש שנים, לקראת חג המולד, אדוורד סנודן [Edward Snowden] שלח מסר לעולם דובר האנגלית ממקום מחבואו ברוסיה. במסר הזה סנודן הזהיר שבני הנוער של היום גדלים בלי שום תחושה של פרטיות […] דבריו של סנודן כוונו ליכולת של השלטונות לעקוב אחרי כל מעשינו, יכולת שגדלה עשרות מונים בעקבות התכונה של הדיגיטאליות לרשום ולתייק כל דבר. אבל על אף העובדה שכל זה מוכר לנו, הוא גם, איכשהו, רחוק מאיתנו. גם אם הפרסומות שמופיעות על הצג שלנו כאשר אנחנו גולשים מאתר לאתר מעוררות תחושה שמישהו יודע עלינו יותר מדי, אנחנו מתייחסים לזה יותר כקוריוז מאשר כמשהו מפחיד. אבל מה עושים כאשר זה נעשה עוד יותר אישי? אתמול, בחדשות ערוץ 2, בכתבה קצרה בת שלוש דקות, ראינו לאן זה מגיע" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    מורים ממלאים תפקיד מכריע בסיוע לפרטים בהשגת יכולת מתאימה לשימוש באינטרנט, דבר הדורש מהמורים עצמם להיות בעלי אוריינות אינטרנט. המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש באינטרנט בלמידה מרחוק ובקמפוס של סטודנטים להוראת שפה ושל דיסציפלינות אחרות על פי פרמטרים מרובים. סך הכול השתתפו בסקר זה 789 סטודנטים להוראה (Firat, Mehmet; Serpil, Harun, 2017).

  • לינק

    מאמרון חדש בבלוג "המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני" מפנה את תשומת לבנו לרשימה עדכנית של מנועי חיפוש ייעודים לאיתור תמונות וצילומים נטולי מגבלת זכויות יוצרים. הרשימה נערכה בידי המידען פיל בראדלי (Phil Bradley) ותהיה לעזר לכותבי בלוגים, מנהלי תוכן ויצרני תוכן. סלנט מעיד על עצמו כי הוא משתמש ברב-המנוע Wylio למטרה זו. לשוחרי הצילום אנו ממליצים לבקר גם בגלריית הצילומים של "הערים הסמויות מן העין" (עמי סלנט).

  • לינק

    תאוריות קונספירציה (ת"ק) אינן נחלתן של תימהונים בלבד. דונלד טראמפ נבחר לתפקידו על רקע תאוריות קונספירציה שהוא עצמו הפיץ. נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשתות החברתיות ובדיית ראיות דוקומנטריות לכל טענה — האם עלינו להיאבק בתופעה זו כמו שעושהמערכת החינוך בצרפת? (נתן אודנהיימר).

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בשאלה: כיצד מדיניות דיגיטלית יכולה לסייע בסיפוק צרכי הלמידה של מבוגרים הנמצאים בשוליים מבחינת גישה לאינטרנט ולשירותים דיגיטליים? המאמר מבוסס על תיאור מקרה של אדם המתקשה בכל הקשור לגישה דיגיטלית למידע, בעקבותיו מציעות החוקרות לקובעי מדיניות דיגיטלית לשקול בחיוב מתן סיוע בלמידה דיגיטלית. סיוע זה יכול להתבטא בהשקעה בחדרי מחשב ציבוריים, הנחיה בלמידה דיגיטלית ואף הפחתת דמי האינטרנט החודשיים.

  • לינק

    המחברות מציגות מחקר מקיף שבדק את תופעת ההצקה ברשת בהשוואה לממדים ולאפיונים של הצקה פנים-אל-פנים. הן בדקו את קשת המעורבים: המציקים, הקורבנות והעומדים מן הצד בשני המרחבים החברתיים והגיעו למסקנה שמדובר בתופעה זהה שהרשת משמשת לה כר פורה. אלא שקורבנות האלימות ברשת מאופיינים באופן שונה מאשר קורבנות האלימות המתרחשת בבית הספר. ההמלצות המוצעות להורים ולמחנכים כיצד להתמודד עם חולי חברתי זה אכן דורשות מימוש של 'כאן ועכשיו' (מיכל דולב-כהן ונעם לפידות-לפלר).

  • סיכום

    המחברים טוענים כי מורים המקצים פרויקטים מדעיים לתלמידים, מבחינים שהתלמידים משתמשים במידה רבה באינטרנט, מה שמוביל למאמרים הכוללים מקורות רבים יותר של נתונים ושל ספרות. אף על פי שהתלמידים מפיקים תועלת מהעלייה בנגישות לידע, הם לא למדו לנתח באופן ביקורתי את המהימנות ואת האמינות של מה שהם קוראים. המחברים מרגישים שיש צורך בהתחשבות בתכנון המחקר וביצוג/ניתוח הנתונים שיש להציג בצורות השונות של הכשרת מורים, וכתוצאה מכך בכיתות למדעים לגילאי גן ועד סיום תיכון, אם הם מעוניינים שתלמידיהם והציבור הרחב יבנו את הטיעונים שהם רואים, קוראים ושומעים (Norman G. Lederman and Judith S. Lederman, 2016).

  • תקציר

    המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).

  • לינק

    מעל 10 שנים היה מקובל, אצלנו המידענים, להתחיל כל חיפוש ויזואלי באיתור חומרים ויזואלים ותמונות באתר פליקר, אך בשנתיים האחרונות אינסטגרם הוכיחה את עצמה כרשת חברתית לתמונות הכי פופולארית שיש. מאות מליוני משתמשים חולקים תמונות ומפזרים ב'האשתגים' לכל עבר. אבל החיפוש היעיל ביותר באינסטגרם הוא באמצעות סט הכלים של אתר אינטרנט יעיל בשם WEBSTA (עמי סלנט).

  • לינק

    ילדים במדינות עשירות משתמשים באינטרנט לצורך רישות חברתי ומשחק בשיעורים גבוהים מאוד, בייחוד באוסטרליה. מחקר זה בוחן באם פעילויות אלו משפיעות על הישגים לימודיים במתמטיקה, בקריאה ובמדעים תוך שימוש בנתוני מבחן פיז"ה (PISA) של שנת 2012 הנערך בידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). התוצאות מציעות ששימוש ברשתות חברתיות מקוונות מפחית הישגים לימודיים. וההיפך, משחק במשחקים מקוונים מעלה ציונים במבחנים (Alberto Posso, 2016).

  • לינק

    החיפוש ברשת פריטי המידע פינטרסט (Pinterest) שונה לחלוטין מגוגל, ובכל זאת כל חודש מיליוני אנשים מכל רחבי העולם מריצים בפינטרסט 2 מיליארד שאילתות (חיפוש מידע יזום), חלקם הגדול מהמגזר העסקי. מה הייחודיות של מנוע החיפוש בפינטרסט שגורמת ל-100 מיליון איש לעשות בו שימוש מושכל כל חודש? בפינטרסט יש 30 מיליארד פריטי מידע, אשר נבחרו וסווגו לקטגוריות של לוחות מידע ע"י אנשים הנוטלים חלק ברשת החברתית של פינטרסט. במידה מסויימת ניתן לתאר תופעה זו כחכמת ההמונים. שום אלגוריתם של גוגל אינו יודע לסווג ביעילות מאות מיליוני פריטי מידע לקטגוריות ברורות וגם ויזואליות (עמי סלנט).

  • תקציר

    הפופולריות ההולכת וגוברת של האינטרנט ושל המדיה החברתית יוצרת אתגרים חדשים וייחודיים עבור הורים ומתבגרים לגבי הגבולות בין שליטה הורית לבין האוטונומיה של המתבגרים במרחבים הווירטואליים. בהתבסס על פסיכולוגיה התפתחותית ועל תיאוריית ניהול פרטיות התקשורת (communication privacy management), המחברים עורכים מחקר איכותני כדי לבחון את האתגר בין הדאגה של ההורים לגבי הבטיחות המקוונת של המתבגר לבין הרצון של בני הנוער לווסת באופן עצמאי את ההתנסויות המקוונות שלהם (Erickson, Lee B.; Wisniewski, Pamela; Xu, Heng; Carroll, John M.; Rosson, Mary Beth; Perkins, Daniel F. , 2016).

  • לינק

    מצגת ההרצאה של עמי סלנט בכנס מידע 2016 ביום ג' 24 למאי 2016, במלון הילטון ת"א. נקודות עיקריות: כדי לחפש תמונות ביעילות לא די בגוגל; צריך להשתמש גם בבינג וגם ביאהו; צריך גם להפעיל רב-מנוע; וכדאי מאד גם לחפש ישירות בפינטרסט, אתר התמונות המתוייגות הגדול באינטרנט (עמי סלנט).

  • תקציר

    מיומנויות דיגיטליות חשובות יותר ויותר עבור תוצאות בשוק העבודה ולהשתתפות חברתית. האם גם יש להן חשיבות עבור ביצועים אקדמיים? מאמר זה חוקר את ההשפעות של אוריינות דיגיטלית על תוצאות חינוכיות על ידי מיזוג של נתונים מ"ההערכה הלאומית האיטלקית" בבתי ספר תיכוניים ומאוסף נתונים מקורי על מבחני הערכה של מיומנויות אינטרנט עבור תלמידי כיתות י' (Pagani, Laura; Argentin, Gianluca; Gui, Marco; Stanca, Luca, 2016).

  • לינק

    משורה של ניסויים שערכנו במהלך השנה האחרונה בחיפוש תמונות, התברר בוודאות כי תוצאות החיפוש של חומרים ויזואליים במנוע החיפוש Bing טובות לאין ערוך מאשר תוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל. היקף התמונות במנוע החיפוש Bing מגוון ועשיר יותר בהשוואה לגוגל וגם הפריסה שלהם בתוצאות החיפוש נוחה יותר. ניתן בקלות רבה יותר לראות את סוג רשיון זכויות היוצרים וניתן לסנן בקלות יותר את סוגי הקבצים ופריסתם (עמי סלנט).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ במבט רטרוספקטיבי לרגל עשור לבלוג החשוב שלו "למידה, אינטרנט … ומה שביניהם": "במשך שנותיו הראשונות הבלוג הזה עסק בעיקר בפוטנציאל של ה-WWW לפתוח את עולם המידע ללומדים שעד אז יכלו לינוק מידע כמעט באופן בלעדי מספרי הלימוד. בנוסף, התלהבתי מיכולתם של כלי Web 2.0 ליצור למידה פעילה שמעמידה את הלומד במרכז. פעמים רבות כתבתי על בלוגים ועל כלים שיתופיים למיניהם והדגשתי שכאשר כלים כאלה נמצאים בידיהם של הלומדים החינוך הופך לממוקד לומד. הדגשתי גם שהנגישות לעולם פתוח ובלתי-מוגבל של מידע מאפשרת סוג חדש של קשר בין מורה לתלמיד ומכרסמת בסמכות המסורתית של המורה. במהלך השנים אמירות כאלה הצליחו להשתרש בשיח החינוכי עד שהן נעשו לקלישאות, אבל על אף העובדה שמשמיעים אותן באופן תדיר, קשה להגיד שהן באמת התממשו, או הביאו לשינוי המיוחל" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא להגדיר Web 3.0 ולדון בטכנולוגיות המונחות ביסודה, לזהות הזדמנויות חדשות ולהדגיש את האתגרים הפוטנציאליים המקושרים עם ההתפתחות לטכנולוגיות Web 3.0. רשת האינטרנט מוכרת כאמצעי הפרסום ההולך וגדל במהירות הגבוהה ביותר בכל הזמנים. מהמאפיינים האינפורמטיביים הסטטיים של Web 1.0, היא התקדמה להתנסות האינטראקטיבית שמספקת Web 2.0. השלב הבא בהתפתחות הרשת, Web 3.0, כבר נמצא בעיצומו. Web 3.0 גוררת התנסות רשת משולבת, שבה המכונה תהיה מסוגלת להבין ולקטלג נתונים באופן דומה לבני האדם. שלב זה יסייע בקידום מחסן נתונים כלל-עולמי שבו כל פורמט של נתונים יהיה ניתן לשיתוף ויוכל להיות מובן בידי כל מכשיר על פני כל רשת (Rudman, Riaan; Bruwer, Rikus, 2016).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על אינדקס מקוון אשר יכול לסייע ביצירת חוויית למידה נהדרת: "מייק טיילור (Mike Taylor) אחד המומחים המובילים בתחומי פיתוח הדרכה/עיצוב הוראה (Instructional Design) בארה"ב פיתח לאחרונה אינדקס יעיל באינטרנט הנותן לנו מבט מהיר על תחום ה-Instructional Design. האינדקס מציג ביריעה אחת את מקורות המידע העיקריים של התחום, כגון אגודות מקצועיות, תיאוריות ועקרונות, פרסומים מובילים, בלוגים, ומומחים שכדאי לעקוב אחריהם" (עמי סלנט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין