מילת מפתח: אינטראקציה חברתית
מיון:
נמצאו 19 פריטים
פריטים מ- 1 ל-19
  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אינטראקציות חברתיות שונות של מתבגרים עם מבוגרים משפיעה על האופן בו מתבגרים מתמודדים עם קונפליקטים העולים במסגרת בית הספר. כפי שעולה מן המחקר, אינטראקציות שונות של המתבגרים עם מבוגרים הקרובים אליהם, כגון הורים ומורים, מעלות או מורידות את האפשרות שהמתבגרים יתמודדו באופן חיובי עם קונפליקטים אשר עולים בבית ספרם. כך למשל, אם למתבגר יש קשר טוב עם מורים, הסיכוי שהוא ידע להתמודד עם קונפליקטים בצורה משביעה רצון גדל.

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את המאפיינים ואת התנהגות הלומדים בתשעה קורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn בשנים 2014 ו-2015. הגישה הקונסטרוקטיביסטית חברתית של הפלטפורמה, המדגישה למידה דרך אינטראקציה חברתית, הופכת את המיקוד על פרסום בפורומים בתוך קורסי המוּק הללו למתאים במיוחד. מחקר זה תורם באופן ניכר לספרות המחקר אודות קורסי מוּק, ראשית על ידי חקירת ההיקף שבו לומדים בקורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn מעלים תגובות; שנית, בחקירה באם לקבוצות לומדים, המעלים תגובות במידה קטנה או במידה רבה יותר, יש מאפיינים דמוגרפיים שונים; ושלישית, בחקירה באם פעילות העלאת התגובות מקושרת לסיום קורסי המוּק (Swinnerton, B.; Hotchkiss, S.; Morris, N.P.. , 2017).

  • לינק

    חזונות פדגוגיים חדשים והתפתחויות טכנולוגיות הביאו את הארגומנטציה (פעילות הטיעון) לקדמת הפרקטיקה החינוכית. בעוד שתלמידים בעבר "למדו לבנות טיעונים", כעת הם "בונים טיעונים כדי ללמוד": למידה שיתופית מבוססת ארגומנטציה הפכה לטכניקה פדגוגית פופולרית ובעלת ערך, על-פני מגוון של מטלות ודיסציפלינות. חוקרים בחנו את התנאים לכך שבניית טיעונים כדי ללמוד תצליח, תיארו חלק מפוטנציאל הלמידה שלה (כמו למשל עבור שינוי מושגי ולמידה רפלקסיבית) ופיתחו כלים מבוססי-אינטרנט כדי לתמוך בלמידה כזו. אולם, המשך ההתקדמות של תחום זה ניצבת בפני מספר בעיות, שאליהן פונה ספר זה (Schwarz, B. B. & Baker, M. J. ,2017).

  • תקציר

    מחקר זה קישר 47 מתכשרים להוראה מהונג קונג ו-35 מתכשרים מקנדה לפרויקט של תרבות השתתפותית חדשה במסגרת תיאורטית של אוריינות מדיה חדשה. מאמר זה מדווח על הנתונים האיכותניים יחד עם התיאורים הכמותיים של האינטראקטיביות החברתית של המשתתפים בקהילות המעשה חוצות הגבולות. מעבר לאילוצים של הפורום המקוון הנבחר, הממצאים מעידים כי מעורבות המשתתפים בתרבות ההשתתפותית החדשה תרמה לבניית הידע והמודעות שלהם לצורך רתימת השתתפות מקוונת, טכנולוגיות מדיה חדשה ומגוון תרבותי/לשוני בחינוך (Zhang, Zheng; Li, Jia; Liu, Feifei; Miao, Zhuang, 2016).

  • תקציר

    מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על מחקר הבוחן אינטראקציות בדיונים א-סינכרוניים של הוראה מרחוק של סטודנטים לתארים מתקדמים בהוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות (TESOL), תוך התמקדות בהשפעה של הבניית ידע שיתופית כפיגום. נעשה שימוש בשתי תיאוריות משלימות: התיאוריה החברתית-תרבותית והבלשנות הפונקציונלית המערכתית (Delahunty, Janine; Jones, Pauline; Verenikina, Irina, 2014).

  • לינק

    מחקר חדש שנעשה במכללה האקדמית גליל מערבי מגלה כיצד הטוויטר יכול לעזור למורים בתחילת דרכם לעבור בהצלחה את טבילת האש בעולם ההוראה הציוצים המטוקבקים – שחרור קיטור. תווים יכולים משתמשי הטוויטר לעדכן ולהתעדכן בזמן אמת. האופן בו ניתן לשתף את הרשת החברתית במידע ואף לחשוף ולהיחשף לרגשות הביאה קבוצת חוקרים לבחון את האפשרות בה ניתן יהיה להיעזר בטוויטר ככלי המשפר אינטראקציה בתוך קבוצות מסוימות ואף להופכן לקבוצות תמיכה. לצורך כך נבחרה סדנת מורים בשנתם הראשונה במערכת החינוך (שנת הסטאז).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

  • לינק

    מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את מקומה של הנוכחות החברתית בלמידה שיתופית בקהילת לומדות מקוונת של סטודנטיות להוראה המתמודדות לראשונה בלמידה מרחוק. זאת בשל העובדה שבמערכת החינוך מתנהל מעבר מסביבות למידה מסורתיות אל סביבות מתוקשבות.תהליך זה מצריך הקניית מיומנויות שונות המאפשרות השתלבות בקהילות המקוונות של המאה ה 21- . בנוסף, הלמידה השיתופית חיונית להתפתחות אישית וחברתית ומובילה לאינטראקציה החברתי ( שרה ויסברג , מירי שינפלד , ציפי זלקוביץ ) .

  • לינק

    מאמר זה עוקב אחר תהליך מחקר בתכנון ופיתוח של סביבה ללמידת מדעים הנקראת WiMVT (חוקר מבוסס רשת עם טכנולוגיית ויזואליזציה ודיגום).מערכת ה- WiMVT מתוכננת כדי לסייע לתלמידי בית הספר התיכון לבנות הבנה מתוחכמת של קונספציות מדעיות, ואת תהליך חקירת המדע, כמו גם לפתח מיומנויות למידה ביקורתיות באמצעות גישה לחקירה שיתופית מבוססת מודל. המערכת מכוונת לתמוך בחקירה שיתופית, באינטראקציה חברתית בזמן אמת, בדיגום מתקדם, ולספק מקורות מרובים לפיגום עבור התלמידים (Sun, Daner; Looi, Chee-Kit, 2013).

  • לינק

    עיצוב שיתופי ( Participatory-Design ) הוא מתודולוגיה בשדה של העיצוב ממוקד- המשתמש, הנותן מנדט להשתתפות פעילה של משתמשים בתהליך העיצוב, כדרך לפיתוח מערכות רגישות ותקפות מבחינה חברתית עיצוב שיתופי מערב משתתפי קצה באופן ישיר כשותפי עיצוב. משתמשי קצה יכולים להיות ילדים, שיכולים להפיק תועלת מתוכנה חינוכית, כמו גם מורים, מטפלים והורים אשר משתמשים בתוכנה על מנת לעזור לילד להשיג מטרות חינוכיות וחברתיות ספציפיות. עיצוב שיתופי שימש בהצלחה לפיתוח טכנולוגיה חדשה כמו תוכנת מחשב, סביבות וירטואליות וממשקים רובוטיים. לאחרונה נעשה שימוש בעיצוב שיתופי ( Participatory Design ) בבחינת טכנולוגיה חדשה— שולחן מגע אלקטרוני Diamond Touch Table (DT, זהו יישום אינטראקטיבי ממוחשב, המבחין בו זמנית במגע של 2-4 אנשים, ודורש מקבוצת משתמשים לעבוד יחדיו בשיתוף פעולה . המאמר מתאר את מטרות הסדנה (תמר וייס, סיגל עדן) .

  • לינק

    כבר כתבנו בעבר על הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה, אך עתה רצינו להציג מקרוב את הפורום המתוקשב הכיתתי פורום "הלילכים מדברים" אותו מנחה ומנהלת המורה והמחנכת ענת עזרא. הפורום המקוון מלווה את תלמידי כיתה ה' בביה"ס "אמיר" בצורה רציפה ועקבית לכל אורך שנת הלימודים. הפורום המקוון הפעיל והתוסס משמש לפעילויות הבאות: לפרסום תכנית שבועית ללמידה לתלמידים, לכתיבת חוויות חיוביות משמחות לצד קשיים בהם התלמידים נתקלים ומעוניינים לשתף את הכיתה, מסירת הודעות שוטפות כגון: החלמה מהירה, תכנון מפגשים אחה"צ, תכנון מסיבות וכדומה, ניהול רב שיח סביב משימות מתוקשבות בתחומי דעת מגוונים. פרסום תוצרי ביניים, שאילת שאלות, בקשות ומשובים. ניתוח הפעילויות והדיאלוגים בפורום המתוקשב "הלילכים מדברים" מצביע על רמת רב-שיח כיתתי גבוהה לאורך כל השנה.

  • לינק

    ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך – עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה – ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

  • לינק

    מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידת חקר בחנו בדרך כלל את השפעת השיטה על הישגי התלמידים או התקדמות התלמידים בהבנת החומר. המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק את השלכות למידת החקר על סביבת הלמידה והאינטראקציה בין תלמידים עמיתים ובין תלמידים ומורים. כיצד משפיעה למידת החקר בכיתה על השיח בין תלמידים ומורים ועל הדיאלוג ביניהם. אוכלוסיית המחקר היו תלמידי בביה"ס תיכון ייחודי מסוג בתי הספר הנקראים Magnet school . מסקנות המחקר מלמדות כי הטמעת שיטת למידת חקר בכיתה של תלמידים במסלולים ייחודיים מגבירה את שיתוף הפעולה החברתי בין התלמידים העמיתים ומשפרת את השיח בכיתה והדיאלוג עם המורים . לרמת הדיאלוג והשיח של המורים בסביבה בה מתנסים התלמידים בלמידת חקר יש השפעה רבה מבחינת התמיכה ואווירת שיתוף הפעולה. עורכי המחקר ממליצים על פיתוח מקצועי מתאים ליצירת דיאלוג בלמידת חקר הן בקרב מורים ותיקים והן בקרב פרחי הוראה.

  • לינק

    המחקר בדק את השפעתן של קטגוריות שונות של "נוכחות חברתית" על הנכונות של לומדים להשתתף בקבוצות דיון. לפי המודל של Rourke, Anderson, Garrison & Archer, המרכיב החברתי הוא מכריע להצלחת הלמידה בסביבת למידה א-סינכרונית. שלושת הקטגוריות שהחוקרים זיהו נבדקו גם במחקר זה: אינטראקטיביות, תגובות מלכדות, ותגובות רגשיות. במחקר השתתפו 38 נבדקים בגילאים 22-43 (74% נשים), כולם סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. רמת הנוכחות החברתית נותחה באמצעות ניתוח תוכן של שתי קבוצות דיון. למרות פער ניכר בכמות האינדיקטורים לנוכחות חברתית בין שתי קבוצות הדיון נמצא כי הקוראים תפסו את רמת הנוכחות החברתית בשתי קבוצות הדיון באופן זהה. מהמחקר עולה כי לא ניתן לראות את הנוכחות החברתית כמושג אחיד. אינטראקטיביות ולא תגובות רגשיות או מלכדות קובעת את נכונות הלומדים להשתתף. (אינה בלאו, אבנר כספי)

  • סיכום

    בשנים האחרונות הולך וגדלה החשיבות של תיאורית ה- Distributed cognition לביסוס עבודת הצוות המתוקשבת והקהילות המקוונות בחינוך. התיאוריה של Distributed cognition גובשה בשנות ה-90 ע"י Edwin Hutchins כשהיא שואבת את נדבכי היסוד שלה מתחומי הסוציולוגיה, המדעים הקוגניטיביים ועקרונות למידת העמיתים של Vygotsky. עם ההתפתחות של קהילות מתוקשבות ופעילות מתוקשבת שיתופית באינטרנט העניקה תיאורית ה- Distributed cognition יסודות לתכנון של סביבות למידה ממוחשבות אשר יש בהן מרכיב בולט של עבודת צוות ושל שיתופיות בעיבוד מידע ופתרונות משותפים. האינטראקציה בין הלומד לבין לומדים אחרים – עומדת במוקד למידת העמיתים, והרשת מעניקה תמיכה ללמידה מסוג זה. הסקירה כוללת אוסף מקורות מידע ותקצירים שנאספו במאגרי מידע ממוחשבים בינלאומיים בתחומי החינוך והפדגוגיה.

  • לינק

    הספרות המחקרית העוסקת בקורסים מתוקשבים מנסה מזה שנים לבדוק את הקשר שבין האינטראקציה החברתית והנשירה הגבוהה בקורס המקוון. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ניסה להבין טוב יותר את המורכבות של תהליכי האינטראקציה החברתית בקורסים מקוונים וזאת על מנת לזהות את הגורמים המובילים לכישלון ולנשירה בהם. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את היחס שבין תכונות הלומדים המקוונים והאינטראקציה בקורס המקוון. המחקר בדק את דפוסי ההשתתפות והאינטראקציה החברתית של 140 סטודנטים במכללה לחינוך בארה"ב. נמצא שכל המכלול של אינטראקציה חברתית בקורס מקוון נותרת לגמרי באחריות הלומדים ללא כל לקיחת אחריות וללא כל מעורבות של מנחי הקורס ומעבירי הקורס. לכן, הלומדים המקוונים נוטים להסתגר בד' אמותיהם. כלומר, בוחרים לפתח אינטראקציה חברתית מוגבלת רק עם אותם לומדים מקוונים מעטים שלכאורה הם בעלי תכונות אישיות דומות. התוצאה: נוצר נתק בין הלומדים המקוונים והקהילה הרחבה יותר של הקורס. יתכן ואחד האמצעים לצמצם נתק זה הוא בלקיחת יותר אחריות מצד מנחי הקורס גם להיבטים של אינטראקציה חברתית. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ביולי בסן דייגו בארה"ב (Sophia Tan)

  • לינק

    פרופ' Miriam B. Raider-Roth טוענת כי התלמידים מפתחים יכולות מיוחדות להבחין בעיקרי התכנים המועברים בכיתה באופן מצבי לטיב יחסיהם בכיתה ומגבשים את הידע שלהם בהתאם. התלמידים לומדים לבנות את הידע שלהם בכיתה בהתאם לאיכות היחסים שהם רוקמים עם עמיתיהם ועם מוריהם. משקל רב בתפיסה מצבית זו יש לרמת האמון שהם רוכשים למוריהם ולעמיתיהם. ילדים שאינם מצליחים לפתח יחסי אימון ושיתוף מידע משפיעים גם באופן שלילי על הבנתם ועל היחסים בכיתה. נמצא קשר ישיר בין עומק ההבנה ואיכות ההבנה של התלמידים ובין התפתחות יחסי הגומלין בכיתה. חשיבותו של המחקר בכך שהוא מערער על ההנחה שטיב ההבנה של הילד תלויה אך ורק בהתפתחות הקוגניטיבית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין