מילת מפתח: אינטליגנציה רגשית
מיון:
נמצאו 22 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם. הסקירה דנה בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות (Social Emotional Learning; SEL). מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות, עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות.

  • לינק

    מאמר זה מציג את סיפור ההגשמה וההיעדר של צמיחה, אמונה, התמדה, חזון וייעוד בקרב שתי סטודנטיות מהחוג לגיל הרך במכללת "שאנן" בחיפה, במשך חמש שנים. שתי הסטודנטיות היו חלק מקבוצה בת שש סטודנטיות נאחריהן נערך מעקב אישי בתדירות של אחת לחודש במסגרת מפגשים קבוצתיים של קהילה לומדת. טענת המחקר היא הגורמים לכישלון או להצלחה תלויים בשלושה פרמטרים עיקריים הקשורים זה בזה: מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית.

  • לינק

    במחקר זה נבדק הקשר בין הפנימייה בישראל לרמת הערכים והאינטליגנציה הרגשית בקרב תלמידיה, בהשוואה לתלמידים הלומדים במוסדות אשר אינם פנימייתיים. הפנימייה במהותה מאופיינת בערכים קולקטיביים, שאפיינו את התרבות בישראל במשך רוב שנותיה, עד שנות התשעים. מאחר שכיום נושבת בישראל הרוח האינדיבידואליסטית, אפשר היה לצפות שמוסד הפנימייה וערכיה ייתפסו מיושנים ולא רלוונטיים בעיני התלמידים כיום. ואולם, למרבה הפלא, נתגלתה במחקר זה תופעה הפוכה. לא זו בלבד שנמצא קשר מובהק בין הפנימייה ובין רמות גבוהות יותר של ערכים ואינטליגנציה רגשית בקרב תלמידיה (לעומת תלמידים במוסדות שאינם פנימייתיים), אלא היא אף בחירה אישית ואטרקטיבית של הנוער, אשר מרגיש כי נתרם רבות ממוסד זה (ניצה דוידוביץ, דן סואן, אלישע רוזנצוויג וחבצלת לרנר).

  • לינק

    מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרבתלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד.על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי (Mayer & Salovey, 1997), הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרךהתנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בובסיטואציות חינוכיות (מירב חן, עדי שרעבי-נוב).

  • לינק

    המאמר סוקר את המהדורה השנייה של הספר "הוראה עם אינטליגנציה רגשית". ספר מעשי זה בוחן כיצד מורים ומרצים יכולים לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלהם ולהשתמש בה כדי להגביר את ההוראה שלהם ואת הלמידה של הסטודנטים שלהם.

  • לינק

    מאמר מעניין שכתבה פרופסור ג'ניפר קאהן (אוניברסיטת קליפורניה) אודות המורכבות של הקניית כישורי התמודדות רגשיים לתלמידים בבתי ספר בארה"ב . הקניית מיומנויות להתמודדות חברתית ורגשית לתלמידים הופכת להיות נפוצה ביותר ויותר בתי ספר ברחבי ארה"ב , אך הסוגיות של דרכי ההתמודדות עם כך אינן פשוטות ואפילו מורכבות ( JENNIFER KAHN) .

  • לינק

    המחקר הנוכחי, שנערך בשיטות מעורבות, הועבר למורים שהשתתפו בתכנית אימון בת שנתיים לאינטליגנציה רגשית המבוססת על קבוצה בבית ספר תיכון בישראל. המחברת בחנה את ההשפעה של תכנית האימון על המיומנויות של אינטליגנציה רגשית ועל האפקטיביות האישית והמקצועית של המורים, את ההתנסויות והתהליכים שנגרמו על ידי התכנית, והאלמנטים שתרמו להצלחת התכנית (Niva Dolev, 2013).

  • לינק

    האוריינות הרגשית משמעותה תבונה ותובנה ביחסי אנוש, והיא כוללת מאפיינים כגון: כנות, אמינות, רגישות, תבונה, מסירות, חמלה, אכפתיות, שליטה עצמית, הבעת חיבה ועוד, המהווים את הגורמים המשמעותיים ביכולת להניע אחרים לעשייה ולמעורבות. אוריינות רגשית מאפשרת לנו לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו, וכן להבין אנשים אחרים, דינמיקות חברתיות ולתקשר ביעילות. מדובר בתהליך מתמשך שעל המתכשרים להוראה להיחשף אליו, להבינו וליישמו. יש צורך בהכרה בקבוצה של תכונות המאפיינות מנהיגות חינוכית ( אלכס שניידר).

  • לינק

    התפתחויות במדיניות האמריקאית, וההתפתחות המחקרית והמקצועית לקידום למידה חברתית ורגשית בבתי ספר נעזרות בעבודה המבוצעת על ידי ה-Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL), בעידוד הזרז הפופולרי והפוליטי של עבודת הפסיכולוג דניאל גולמן (Daniel Goleman) בתחום של אינטליגנציה רגשית. בהתבסס על מחקרים וניסוחים של ה-CASEL לגבי ההשלכות של אינטליגנציה רגשית עבור בתי ספר, מאמר זה מגדיר 'למידה חברתית ורגשית' כחלק מפיתוח האופי ונעזר במחקרים אמפיריים של יישומים מוצלחים כדי להתוות עקרונות של התערבות יעילה ( Elias, M.J., & Moceri, D.C).

  • סיכום

    אף שיש עדויות לחשיבות האינטליגנציה רגשית (להלן, א"ר) של מורים להסתגלות וללמידה של תלמידים ולניהול עבודתם שלהם, רק מעט ידוע על רמות היכולות הרגשיות של מתכשרים ומורים מתחילים. כותבי המאמר מצאו שמתכשרים להוראה הם בעלי רמות א"ר נמוכות מהממוצע בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נמצאו גם הבדלים מגדריים: סטודנטיות מתפקדות ברמת הממוצע בשימוש ברגשות לצורך חשיבה ובוויסות רגשות, אך פחות טוב בהבחנה ברגשותיהן וברגשות אחרים ובהבנת מידע רגשי. סטודנטים מתפקדים באופן זהה בכל הכשירויות הנ"ל ולרוב נמוך יותר מהסטודנטיות (Roisin P. Corcoran & Roland Tormey).

  • לינק

    דוח המחקר מציג בחינה של משקלו של רכיב האוריינות הרגשית (אינטליגנציה בין אישית ותוך אישית (Gardner, 1983) כרכיב בכישורי הניהול הבית ספרי, כפי שהוא נתפס על ידי מנהלי בתי ספר. מטרת המחקר הינה להשלים את המודל של קמפבל המבוסס על שלושה עמודי תווך: מנהיגות, מנהל ופדגוגיה (Campbell, 1999), והמשמש כיום מודל מרכזי בהכשרת מנהלים, באופן שיציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מן המחקר בו נבדקו מאפייני "המנהל האידיאלי" (Schneider & Burton, 2005) עלתה באופן מפתיע, במנותק ממתכונת המנהיגות, התייחסות לכישור משמעותי נדרש נוסף, הוא האוריינות הרגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש. שאלות המחקר ניסו לאשרר את קיומו של נדבך זה כנדבך משמעותי בניהול הבית ספרי, תוך כדי זיהוי ומיפוי המאפיינים המרכיבים אותו והצגת האופן בו מביא אותו מנהל בית הספר לידי ביטוי בעבודתו השוטפת. אשרור קיומו של הרכיב הרביעי משלים את המודל של קמפבל, באופן המציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מודל זה יוכל לשמש בסיס לעדכון תכניות ההכשרה והפיתוח של מנהלי בתי ספר על מנת להכשירם כיאות לתפקידם ( שניידר, אלכסנדר ועינת יצחק מונסונגו).

  • לינק

    בתי ספר כיום אינם מכשירים כלל תלמידים למיומנויות קוגניטיביות של ארגון החומרים , קבלת החלטות פתרון בעיות וחשיבה יצירתית , טוענת ד"ר Christy Folsom ,לכן , היא גיבשה מודל אחר לתכנון הוראה ולמידה בכיתה הלוקח בחשבון מיומנויות חיוניות אלו. המודל הפדגוגי שפיתחה נקרא Teaching for Intellectual and Emotional Learning – TIEL והוא שואב חלק מבסיסו הרעיוני מתפיסותיו של דיוואי בחינוך תוך התאמה פדגוגית למציאות של ימינו . כותב הביקורת ד"ר Maurice J. Elias אינו שולל את נכונות המודל של פולסום אך סבור כי הספר הנוכחי שלה מתעלם לגמרי מכל בסיס הידע שהתפתח בעשור האחרון הנוגע ללמידה חברתית – רגשית בבתי הספר ובכיתה. הביקורת מונה את הפרסומים אלו שחשיבותם נעלמה מעיניה של פולסום. רשימת ספרים חשובים אלו עשויה להועיל לכל מי שמנסה ליישם תיאוריות למידה בכיוון הרגשי-חברתי בכיתה.

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות נסחפו מערכות החינוך בבריטניה לעידן של חינוך לאינטליגנציה רגשית בכיתות בתי הספר היסודיים. נוצרה בבתי הספר הבריטיים תרבות שלמה של טיפוח נושא הנקרא תרפיה כיתתית, כלומר, שיחות בשיעורים המנסות להדגיש את חשיבות הרגשות על פני השכלתנות מותך אמונה שהגישה התרפיסטית בכיתה שאותה מיישמים המחנכים תסיר את המכשולים הניצבים בפני מרבית התלמידים. חוקר בכיר בתחומי החינוך , פרופסור Dennis Hayes מבקר את הגישה החדשה בבריטניה ( ששואבת את מקורות השראתה מארה"ב ) וסבור כי עדיף שהמורים ילמדו את תחומי הדעת ולא יעסקו בטיפול פסיכולוגי קבוצתי בכיתה. התוצאה של מדיניות התרפיה הקבוצתית בחינוך היסודי בבריטניה היא , לדעתו, החלשת יכולת ההתמודדות של התלמידים. כתוצאה משיחות התרפיה שמנסים המורים הבריטיים להטמיע בכיתה, מגיעים בעצם התלמידים למסקנה כי הם לא חייבים להתמודד בכל כוחם ורמת דבקותם במטרה יורדת. המדיניות החדשה של תרפיה כיתתית עלולה לפגוע בביטחון העצמי של תלמידים רבים הלומדים להכיר כי הפגנת חולשה היא לגיטימית. הביקורת נגד תוכניות משרד החינוך הבריטי לטיפוח אינטליגנציה רגשית הועלתה בעקבות ספר חדש שכתב בשם The Dangerous Rise of Therapeutic Education.

  • לינק

    רעיונותיו של גארדנר היו-ועדיין- שנויים במחלוקת, אך בעשורים האחרונים מאמינים יותר ויותר פסיכולוגים כי אינטליגנציה "קלאסית" יעילה בניבוי הצלחה בתחום האקדמאי, אך יעילה הרבה פחות בניבוי "הצלחה בחיים" או חווית סיפוק ואושר: לא מעט אנשים בעלי רמת משכל גבוהה אינם מסוגלים להתמיד במקומות עבודה, ליצור קשר זוגי או לנהל שיחה קלילה ונעימה. ב-1990 טבעו הפסיכולוגים מאייר וסלוביי את המונח "אינטליגנציה רגשית", בהתייחסם ליכולת התמודדותם של אנשים שונים עם רגשות. עבודתם הורחבה ופורטה ע"י הפסיכולוג דניאל גולמן, ומאז הפכה למונח מקובל ושכיח בשפת היומיום. גם היום אין הגדרה מוסכמת וחד משמעית למונח "אינטליגנציה רגשית", אך המודל הבסיסי שהציעו מאייר וסאלוביי מכיל אלמנטים רבים אשר נכללו גם בהגדרות מאוחרות יותר. המודל של מאייר וסאלוביי כולל חמישה רכיבים מרכזיים המפורטים בסקירה.

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבדוק את פרופיל האינטליגנציה הרגשית של סטודנטים להוראה הלומדים באוניברסיטה בארה"ב . שאלת המחקר הייתה האם תוכניות הכשרת המורים המסורתיות הנהוגות באותה אוניברסיטה מצליחות להקנות לסטודנטים יכולות של אינטליגנציה רגשית הנדרשות להתמודדות עתידית בכיתות הלימוד בבתי הספר. במאמר מתואר השימוש בכלי מחקרי בשם ESAP להערכה של יכולות אינטליגנציה רגשית. כלי מחקרי זה The Emotional Skills Assessment Process -ESAP פותח במקור על ידי Darwin Nelson and Gary Low על בסיס תיאוריות למידה קוגניטיביות ורגשיות . המאמר מתאר את כלי המחקר ואת מערך המחקר שהופעל לצורך כך בקרב הסטודנטים להוראה (Justice, Madeline ).

  • לינק

    הקשר בין גורמי אישיות של סטודנטים להוראה ובין הצלחה בלימודים מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם. המטרה של המחקר שנערך באוניברסיטת נברסקה הייתה לבדוק האם היכולות של פרחי הוראה הקשורות לאינטליגנציה רגשית (emotional intelligence) מצביעות על מקדמי הערכה גבוהים יותר במהלך הלימודים. אמנם, לאינטליגנציה רגשית גבוהה יש השלכות חיוביות על יחסים בינאישיים של פרחי ההוראה ועמיתיהם מבחינת שיתוף פעולה ועבודת צוות, אך לא ניתן להצביע על יכולות גבוהות יותר של המוכשרים להוראה. אין מובהקות סטטיסטית המוכיחה תרומה של אינטליגנציה רגשית על יכולות הלמידה של פרחי הוראה (Drew, Todd L)

  • לינק

    מחבר המאמר, העובד כמורה מורים באוניברסיטה ובמכללה אמריקאית, סבור כי יש להכשיר את פרחי ההוראה לא רק בכיוון תחומי הדעת ומיומניות פדגוגיות, אלא גם בתחום האינטליגנציה הרגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית בה המצבים משתנים במהירות ובה התלמידים "מנסים" בדרכים שונות לבחון את היכולות הרגשיות של המורה החדש. המחבר מציע להכשיר מראש את פרחי ההוראה במכללה להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים ותובנות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם. במהלך הקורסים שלו בהכשרה להוראה לומדים פרחי ההוראה כיצד להפיק משובים נכונים מתלמידי הכיתה, כיצד לראיין תלמידים וללמוד מהם תובנות חדשות, כיצד לבצע תצפיות מועילות בכיתה וכיצד לשמור על גמישות בדרכי ההוראה. יש חשיבות שפרחי ההוראה ייחשפו עוד במכללה למצבים של תנודות רגשיות בכיתה וכיצד להתמודד איתם (Sam M. Intrator)

  • רפרנס

    הספר מציג הגדרות וממצאים הקשורים לאינטילגנציה הרגשית על רכיביה השונים לצד הגדרות של מושגים דומים (התמודדות, כשירות רגשית, ויסות עצמי) המשמשים פסיכולוגיים ומחנכים בניסיון לטפח אצל אנשים בכלל ואצל ילדים בפרט מיומנויות של הבעה, הבנה וויסות של רגשות במצבים חברתיים ואחרים. בספר ניתן למצוא גם פרקים המתמקדים בטיפוח מיומנויות אלו אצל ילדים, במקביל להצגה שיטתית של אופנים שונים של הכשרת מחנכים שיודעים להצמיח ילדים בעלי כישורים רגשיים וחברתיים משופרים. (קלודי טל)

  • תקציר

    הפרק מתוך הספר "אינטליגנציה רגשית – תיאוריה ויישום", מציג את הכתיבה הנרטיבית על חוויות רגשיות ככלי שעשוי לשמש סטודנטים להוראה ומחנכים לארגן את מחשבותיהם ולתאם בינן לבין רגשותיהם בכל הקשור להתמודדות עם מצבים המעוררים רגשות עזים, שהם חלק מתהליך ההכשרה שלהם או חלק מעבודתם. אף שהשימוש בכתיבה הנרטיבית איננו נובע במוצהר מתיאורית האינטליגנציה הרגשית, ניתן לראות בשימוש בה כלי שעולה בקנה אחד עם הנחות היסוד של תיאוריה זו, וזאת משום שהכתיבה הנרטיבית טוענת גם היא לקשר מובנה בין רגשות לקוגניציות. (קלודי טל)

  • לינק

    הקראת סיפורים והדיון בהם כאמצעי לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים דוגמא מובהקת לפעולה ראשונית למניעת בעיות נפשיות. זהו אמצעי זמין, הניתן להפעלה בקלות יחסית על ידי ההורים ואנשי חינוך. הכישורים השונים הכלולים במושג אינטליגנציה רגשית מהווים מיומנויות יסוד החיוניות לתפקוד בחברה האנושית המורכבת, ורבת הדרישות. כישורים אלה מאפשרים עמידה בפני מצבי משבר, הפחתה של פתולוגיה נפשית, והתמודדות יעילה עם אתגרי גדילה והתפתחות. ילדים צעירים חסרים במיוחד את המורכבות הקוגניטיבית ואוצר המילים לשם ביטוי מגוון רגשותיהם. לכן, סיפורים המשקפים את מורכבותם הרגשית, יש השפעה משחררת רבת עוצמה, בכך שהם מאפשרים לילדים "להרגיש שמישהו מבין אותי ". בנוסף, על ידי יצירה, קריאה והצגת הסיפורים בעצמם, הם עוברים לרמה אחרת של שליטה רבה יותר, רמה המאפשרת להם לגעת באחרים ולאפשר להם להבין את חוויותיהם (עמירם רביב, מוריס אליאס)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין