מילת מפתח: אימון קוגניטבי
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • לינק

    מורה טוב, פותח צוהר לעולמות חדשים עבור תלמידיו. הוא מעורר את תאוותם להכיר את העולם ולחדור לעומקי הידע. מצד שני, מורה בינוני יכול לשעמם תלמידים ולעתים לגרום להם לסלידה עד כדי כך שהם מתרחקים לגמרי מנושא הלמידה. ליאונרדו דה וינצ'י אמר : "למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון, ושום-דבר ממה שנספג בו אינו נשמר." מכאן הלמידה צריכה לגעת באותנטיות של התלמיד , הגרעין המיוחד של ה – "אני" השואף תוך סקרנות להכיר את העולם ואת עצמו ( פניה ודניס מרימסקי ) .

  • לינק

    כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית (מבוסס על שיטת ה"אמון הקוגניטיבי" שכתבו ארתור ל' קוסטה ורוברט ג' גרמסטון) . אימון קוגניטיבי הוא מסגרת לדיאלוג מובנה שבו מאמן קוגניטיבי מנחה את חשיבתו של מאומן קוגניטיבי כדי שזה יוכל להגיע להחלטות, לפתרונות ולרעיונות שהיו גלומים בחשיבתו במצב ראשוני אך נזקקו לעיבוד ולניסוח. המאמן מנחה את המאומן באמצעות שאלות המעבירות אותו בהדרגה ממצבי תודעה קיימים למצבי תודעה רצויים.

  • לינק

    מהות יחסי הגומלין המתקיימים במסגרת בית הספר בין מורים, הורים ותלמידים, והשאלות הרלוונטיות לעתידו של התלמיד: כיצד מתמודד בית הספר בעידן הפוסט-מודרני עם האינטרסים, הצרכים וזוויות הראיה השונות של הצדדים השונים. הספר מציג את הגישה והמתודולוגיה האימונית-COACHING כפרדיגמה חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסטמודרני. הוא מראה כיצד פרדיגמה זאת נותנת את המענה האפקטיבי ביותר להצלחת הצדדים במהלך המפגשים המתקיימים ביניהם, ומשווה אותה לגישה המסורתית, הרואה את המערכת הבית ספרית כארגון ייעוציי שבו מתקיימים יחסים בין יועץ לנועץ ( אסתר אשכנזי).

  • לינק

    בספרה החדש מתמודדת ד"ר לילי אורלנד- ברק בהעמקה ובפירוט רב עם המושג אימון / חונכות (mentoring) כמרכיב בלתי נפרד של הכשרת מורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים בצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך-אישיים בין אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר האימון – התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי מעוררת הכותבת לחיים דוגמאות אמיתיות של אימון וחונכות בפעולה . מעשית, תפיסת חונכות כ-praxis מציעה מעבר מהגישה המסורתית לפיה התיאוריה היא בסיס למעשה אל קוריקולום שבו קשר הדדי בין תיאוריה למעשה (למשל,Korthagen, & Kessels,1999) הוא המנחה את המבנה והיישום של התוכנית. בגישה המוצעת יש מעבר מתפישה של "הכשרת (training) חונכים " בדגש על טכניקות וכשירויות לתפישה של "חינוך (education) חונכים" שיש בה תהליך שיטתי שבו המתכשרים לתפקיד מפתחים את התיאוריות החינוכיות, הקריטיות והסובייקטיביות שלהם (Kelchtermans & Vandenberghe, 1994) בנוסף לרכישה של כשירויות חונכות.

  • סיכום

    המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין