מילת מפתח: אזרחות
מיון:
נמצאו 45 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    באיזו מידה בתי ספר דתיים מכינים תלמידים לאזרחות בחברה דמוקרטית ליברלית ורב-דתית? ומהן השלכות הדבר על מדיניות ציבורית? המאמר מנסה לענות על שאלות אלו באמצעות ניתוח שלושה ממדים המרכיבים את מטרת החינוך האזרחי, לצד אפיון שלושה מרכיבים מקבילים בבתי ספר דתיים. המחקר מראה שקיים הבדל בין בתי ספר דתיים ביחס לממדים אלו, ובהתאם הם נבדלים גם במידת תמיכתם בחינוך אזרחי. לפיכך, על קובעי מדיניות בחינוך להתחשב בהבדל זה בעת קבלת החלטות.

  • לינק

    חינוך אזרחי הוא הדרך שבה מנסה המדינה לכוון את תלמידיה כיצד לפעול כאזרחים (אבנון, 2013). מערכת חינוכית במדינה דמוקרטית כישראל מתמודדת עם מטרות סותרות של חינוך אזרחי כמו הרצון לפתח פטריוטיות לצד השאיפה לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית, רגישות לזכויות אדם וכן מעורבות חברתית ואקטיביזם (Veugalers, 2007, 2017; Westheimer & Kahne, 2004).מאמר זה נשען על ההבחנה שפיתח צבי לם בין חינוך פוליטי לחינוך אידיאולוגי. לטענת מחברו, לשעבר המפקח על לימודי האזרחות במשרד החינוך, קיים מתח בין חינוך למעורבות פוליטית ובין החשש מחדירת העולם הפוליטי לבית הספר. בעוד ההוראה של פוליטיקה בבית הספר אמורה להיות א-מפלגתית, הרי מטרתה היא להכין את התלמידים לפעול במציאות שהיא מפלגתית באופן מובהק. זוהי דילמה המונחת לפתחם של מחנכים (Hess & McAvoy, 2015).

  • סיכום

    אחד הנושאים הטעונים ביותר בחברה הישראלית הוא יחסי ערבים-יהודים. דומה כי המורים נקלעים לדילמה בלתי פתירה: מצד אחד לא ניתן להתעלם מהנושא בגלל מרכזיותו, ומצד שני הדיונים עלולים להעמיד מורים בעין הסערה של הדיון הציבורי. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המשתנים המנבאים ניהול שיח בנושא יהודים וערבים בכיתה. 70 מורים, מתוכם 20 ערבים, ענו על שאלונים שניסו לגלות את מידת הפלורליזם שהם מגלים בכל הנוגע לשילוב יהודים וערבים בחברה ובמערכת החינוך, לתחושת המסוגלות שלהם, לאופן שבו הם תופסים את תפקידם, ולמידה שבה הם מנהלים דיונים בנושא היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל.

  • לינק

    אחד ממקצועות הלימוד ביפן נקרא "חינוך להתפתחות" (באנגלית: development education) והוא מקביל פחות או יותר ללימודים גלובליים או ללימודי אזרחות גלובלית בהקשרים הבריטיים והאירופיים. ואולם בשונה מאשר באירופה, רוב המורים ביפן מסתייגים מהעיסוק בחינוך המבוסס על מתודולוגיות ועקרונות ביקורתיים, השתתפותיים, פתוחי-קצוות ומרוכזים בתלמיד. מטרתו של מחקר זה היא לחשוף את טבעו הפוליטי של החינוך ביפן, תוך הערכה של מדיניות המפלגה השלטת המנחה את הרפורמה הנוכחית במערכת החינוך היפנית. המאמר מתמקד בסוג החינוך לאזרחות שקידמה ממשלת יפן בשנים האחרונות, ובוחן את ההשתמעויות הפוליטיות שנלוות לחינוך זה.

  • תקציר

    מטרתו של החינוך האפיסטמי היא להקנות לאנשים כלים להעריך ולשתף מידע בצורה אחראית. חשיבותו של חינוך זה עולה בעידן הפייק ניוז והפוסט אמת, שבו מידע שקרי או מסולף רב מצוי ברשת ובמקומות אחרים, ומקשה על אנשים לגבש עמדות פוליטיות המבוססות על עובדות. אתגרים מסוג זה הניעו מאמצים חינוכיים שמטרתם לקדם את הצמיחה האפיסטמית של תלמידים ולשלב בתוכנית הלימודים מיומנויות של חשיבה ביקורתית, כגון היכולת להעריך את אמינותם של מקורות מידע.

  • לינק

    שאלת החינוך לפטריוטיות עולה לנוכח הגלובליזציה, בעיות סביבתיות המחייבות פתרונות כלל-עולמיים, היחלשות מדינות הלאום, הגידול בשיעורי ההגירה והתחזקותה של הרב-תרבותיות.דין זה רלוונטי במיוחד לישראל, חברה מפוצלת בין כמה שבטים יריבים שלכידותה החברתית מתערערת.התפישה הקוסמופוליטית, שמזוהה עם הוגים כעמנואל קאנט ומרתה נוסבאום, מבקשת להנחיל לתלמידים ראייה המקדשת את המשותף לכל בני האדם, את הסובלנות, השוויון וההתחשבות באחר – ולא את הייחודיות הלאומית, האתנית או הדתית שלהם. קוסמופוליטים רבים מאמינים כי חירות ושוויון חיוניים למימוש האישי של הפרט, שהוא ערך חשוב בעיניהם.

  • סיכום

    פייסבוק ודומותיה הגדילו מאוד את מספרם של המשתתפים בשיח הציבורי, אך פעמים רבות גם דרדרו את רמתו. על מערכת החינוך להתמודד עם ההזדמנויות והסכנות במצב החדש

  • תקציר

    בעידן המדגיש את עקרונות הסטנדרטיזציה, ההישגיות והאחריותיות, מורים רבים חשים שהדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות רחבות, במיוחד בקרב השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, נהפך לעמוק פחות ופשטני יותר. לתופעה זו השפעה על יכולת הבחינה האפקטיבית של האופציות הקיימות במגוון נושאים מדיניים וחברתיים, והיא עלולה לפגוע ביכולת ההכרעה הרציונלית של הפורום האזרחי הדמוקרטי. אחד מהנושאים הללו, נושא טעון מאד מבחינות רבות, כמו גם לא קל לדיון, הן מסיבות פרקטיות והן מסיבות אידיאולוגיות, הוא נושא המלחמה.

  • לינק

    ספר זה מסכם את הממצאים העיקריים, המסקנות וההמלצות של הוועדה הישראלית-גרמנית שפעלה בישראל ובגרמניה בין 2010 ל-2015 ואשר חקרה את ספרי הלימוד (מכיתות ז' עד י"ב) בהיסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה. הוועדה הגישה את מסקנותיה לממשלות ישראל וגרמניה בשנת ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל לגרמניה והן כוללות התייחסות נרחבת לתכנים שבספרי הלימוד, הדגשים ונקודת המבט סביב סוגיית הוראת השואה בשתי המדינות וכן האופן שבו משתקפת כל מדינה בספרי הלימוד של האחרת (Arie Kizel, Dirk Sadowski).

  • תקציר

    במהלך שלושה עשורים, המדינות אימצו חבילת רפורמות למערכות החינוך שלהן במאמץ לשפר את ביצועי בתי הספר. בעוד שחוקרים עוסקים בספקולציות לגבי התוצאות הפוליטיות של מהלכי מדיניות אלו, עד היום לא נערך מחקר אמפירי שבחן כיצד רפורמות אלה משפיעות על הפרקטיקה של הדמוקרטיה האמריקנית. על ידי שילוב נתונים מסקר מקורי של הורים לילדים הלומדים בבתי הספר הציבוריים עם מידע לגבי הסטנדרטים הממשלתיים לחינוך, בחינה ומדיניות של מתן דין וחשבון, המחבר בוחן כיצד מאפייני התכנון של מדיניות זו משפיעים על העמדות של ההורים כלפי הממשלה, ההשתתפות בפוליטיקה ומעורבות בחינוך של ילדיהם (Rhodes, Jesse, 2015).

  • מאמר מלא

    חינוך פוליטי הוא חובה המוטלת על בתי הספר. בוגרי מערכת החינוך אמורים להיות כשירים לאזרחות מושכלת ופעילה. הם לא יוכלו להיות כאלה ללא חינוך פוליטי. אין ביטחון שכל בית בישראל מעניק לכך את היסודות הדרושים. בהכללה, התקשורת בישראל, לסוגיה השונים, אינה מעניקה חינוך פוליטי ברמה טובה. בהיעדר חלופות אחרות, טיב החינוך הפוליטי בבית הספר קובע את הנכונות ואת המסוגלות האזרחית-חברתית של בוגרי מערכת החינוך – האזרחיות והאזרחים (מרדכי קרמניצר).

  • מאמר מלא

    הוראת האזרחות בישראל בשנים האחרונות נעה בין קונפליקטים לנרטיבים מתנגשים, אשר הופכים את עבודתו של המורה ללוליין פוליטי הנדרש להלך בין הטיפות. מצב זה גורם כמובן לחששות ולטרדות בקרב המתכשרים להוראה אשר כבר בשיעורי הדידקטיקה במוסדות האקדמיים מביעים אי-נוחות "להיכנס לשדה מוקשים מול פוליטיקאים, מנהלים והורים", כדבריהם. מורים אלה מפתחים עד מהרה שיח קורבני שאחד מביטוייו הוא אין-אונות אזרחית, שמירה על ניטרליות העלולה להתפתח לשיתוק ואי-הפגנת אומץ אזרחי אל מול ביטויי גזענות קשים בכיתה "מחשש שאני אהיה ה'אדם ורטה הבא'", כדברי סטודנט שהוסיף: "ועוד לפני הקביעות" (אריה קיזל).

  • לינק

    חינוך אזרחי ממלכתי מתמודד עם אתגרים רבים, ובראשם הקושי העצום לעסוק במערכת ממלכתית בסוגיות השנויות במחלוקת. במאמר הנוכחי, קושי זה מוצג כפוגם בהיגיון החינוכי הקלאסי של השיטה הסוקרטית, לפיה על אדם להיחשף לערעור הנחות היסוד שלו על מנת שיתפתח כאדם חושב. המאמר מציע לנתח את חשיבותה של הצגת המחלוקות בתחום האזרחות כסוגיות שאינן פתורות, על מנת להוביל תלמידים למצב של מבוכה סוקרטית, בירור חוזר ונשנה של הנחות יסוד ועידוד הפיכתם של התלמידים לאזרחים חושבים. משימה חיונית זו תודגם באמצעות הצגת מחלוקות בשלוש סוגיות אזרחיות (הלל וורמן).

  • לינק

    המורים לאזרחות בישראל (ולא רק הם) נתקלים מדי יום בכיתות הלימוד שלהם בשיח ששורשיו נגועים בנגעי אי סובלנות כבדה וענפיו מלבלבים אלימות שעוד עלולה להבשיל לרצח הפוליטי הבא במהלך הפגנה או לאחריה. הם הראשונים שיותקפו עם פתיחתה של שנת הלימודים החדשה, חשבונות הפייסבוק שלהם יהיו תחת מעקב (גם של חלק מההורים) והם יועמדו תחת מתקפת המקתריסטים שפועלים כבר היום בגלוי ובתמיכת חלק מהמחנות הפוליטיים בישראל (אריה קיזל).

  • מאמר מלא

    הזהות הפלסטינית צומחת באופן מעוות בגלל האיסור שמדינת ישראל הטילה על תושביה הערבים להתאבל על הנכבה ולעבד אותה. בעקבות האיסור התקבעה הנכבה בתודעת הפלסטינים כאירוע טרנס-היסטורי נוכח תמיד. מערכת החינוך הישראלית משבשת בדרכים שונות את צמיחתה הטבעית של הזהות הפלסטינית. זהות פלסטינית משובשת אינה מאפשרת לפלסטינים להיפתח ולהתפתח. מסקנה: מדינת ישראל ומערכת החינוך שלה צריכות לאפשר לפלסטינים אזרחי ישראל לעבד את הזיכרון ההיסטורי שלהם כדי להיחלץ ממנו; זה טוב לערבים וגם טוב ליהודים (איימן אגבאריה).

  • מאמר מלא

    למה התכוון השר כשהפך את "הלמידה המשמעותית" לסיסמת הקרב שלו על נפש החינוך? ולָמה נאמר סיסמה כשהכוונה היא, ככל הנראה, למשמעות כלשהי? הרי מדובר לכאורה במובן מאליו, בדבר הלמד מעניינו: אם "למידה" אינה "משמעותית", ספק רב אם היא למידה; היא משהו לגמרי אחר. אומרים משמעות יש בחינוך, מהי אותה משמעות? סתם השר ולא פירש. ננסה אנחנו את כוחנו (יוסי שריד).

  • לינק

    מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד ( אביב צמח) .

  • לינק

    במאמר זה, המחבר דן בפדגוגיה האותנטית שמציעה אסטרטגיה מבוססת עבור המורים כדי שישלבו את התלמידים ויעודדו אותם לבצע את העבודה הקשה הנדרשת להבנה המורכבת, לפתרון הבעיות ולקבלת ההחלטות (Saye, John, 2014).

  • לינק

    בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות.עלינו לאמץ פדגוגיה של שיתוף שתחליף את הפדגוגיה של פחד ואיום (המהווה בסיס להצדקת שנאת והשנאת האחר). כדי לאמץ פדגוגיה של שיתוף ( אריה קיזל) .

  • לינק

    לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין