מילת מפתח: אוריינות
מיון:
נמצאו 100 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    בעוד שטכנולוגיות חדשות רבות מספור מופיעות בכיתות בית הספר ובחיינו, המחברים טוענים שאנו צריכים לזכור מהן מטרותינו בקריאה לפני שאנו משתמשים באחת מהטכנולוגיות. מחברי המאמר מציעים שמטרה עיקרית היא פיתוח היכולת לקרוא כדי ללמוד בעזרת מידע מקוון (Leu, Donald J; Forzani, Elena; Timbrell, Nicole; Maykel, Cheryl, 2015).

  • סיכום

    טקסטים גרפיים לא מילוליים יכולים לשמש כ"פיגומים" וכתחליפים זמינים לשפה הכתובה. ניתן לנצל אותם בהקשר של פעילות רלבנטית במסגרת החינוכית – כדי להניח תשתית ליצירה של טקסטים כתובים, כבר מן השלבים המוקדמים של ההתפתחות האוריינית (חוה תובל, עינת גוברמן).

  • לינק

    המבחנים בכיתה משמשים באופן מסורתי כדי להעריך את הצמיחה של התלמיד ואת השליטה בתוכן. אולם, העושר של המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה חינוכית מראה שפרקטיקת אחזור המידע (בחינה) בסיכון נמוך, יותר מאשר בחינה מסורתית עתירת סיכונים, יכולה גם לשמש ככלי פדגוגי אפקטיבי לשיפור הלמידה לטווח הארוך, הבנת הנקרא ומטה-קוגניציה. מאמר זה מספק המלצות לגבי האופן שבו מורים יכולים ליישם את פרקטיקת אחזור המידע בכיתה כדי להעריך ולייעל את למידת התוכן ( Littrell-Baez, Megan K; Friend, Angela; Caccamise, Donna; Okochi, Christine, 2015).

  • לינק

    אוסף הפעילויות המאורגנות באתר זה, פותח ע"י צוות המדריכים של אגף טכנולוגיות מידע. הוא מיועד לכלל עובדי ההוראה ומקיף את כל מיומנויות מחשב ומידע הנדרשות עפ"י מסמכי אוריינות מחשב ומידע (CIL) לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. נושאי הפעילויות שפותחו תואמים את הנלמד בבתי הספר ולרלוונטיים לעולם הלומד. הושם דגש על הקניית מיומנויות המאה ה -21 ועל קידום למידה משמעותית. לכל פעילות קובץ הנחיות להפעלת הפעילות למורה וקובץ לתלמיד. כל מורה יכול להתאים ולשנות את הפעילות עפ"י צרכי הכיתה ורמת הלומדים.

  • תקציר

    אתרי ויקי (אתרי אינטרנט שמחברים רבים יכולים לערוך אותם במהירות) שימשו לצורך כתיבת דיווחים קבוצתיים בנושאי מדע בקרב ילדים בחטיבת הביניים. המחקר בחן האם שימוש בוויקי יוביל לשינוי בפרקטיקות כתיבה ובעמדות. מחקר זה מצא כי אף על פי שהילדים הרגישו לעתים קרובות רכושניים לגבי הטקסטים שלהם, נמצאה עדות מסוימת לניהול משא ומתן ובנייה של תוכן משותף (Doult, Will; Walker, S. Aisha. , 2014).

  • תקציר

    המחקר המתואר במאמר זה נועד לבחון את סדר העדיפויות של אימהות ערביות בבחירת ספריםלילדיהן, וכן אם משתני רקע אישי ומקצועי משפיעים על הבחירה. זהו מחקר חלוץ באוכלוסייה הערביתבישראל, והוא נערך בשיטת המחקר הכמותי (אחמד עאזם, ישראלה וייס).

  • סיכום

    במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).

  • לינק

    אוריינות בהערכת הישגים היא אחד התחומים היישומיים ביותר בהכשרת מורים; וטוב שכך, מאחר שלמורים המתחילים לא תינתן שהות או ימי חסד, ויהיה עליהם ליישם את שלמדו כבר בשלבי ההוראה הראשונים. בין היתר יהיה עליהם להתמודד עם תכנון כלי הערכה כחלק מתכנית העל שירקמו, לשלב את הכלים עם ידע תוכני, עם דרכי הוראה ועם ניהול כיתה. כאן חשוב להדגיש שאל לה ליכולת הביקורתית להצטמצם רק בבחינה של מדיניות ההערכה של מערכת החינוך. אבן הבוחן של הגישה הביקורתית והחשיבה העצמאית שאנו מנסים לטפח תהיה בדיקה ביקורתית גם של הגישות שאנו מובילים נכון להיום במערכת ההכשרה. כוונת מחברת המאמר היא שהתובנות שהביאו למהפכה של ממש בדרך שבה אנו תופסים את תפקידה של ההערכה בשני העשורים האחרונים צריכות לעמוד לביקורת גלויה ופתוחה גם כן.

  • לינק

    במאמר מוצגים שני מחקרים שבחנו את תרומת הקריאה בספרים אלקטרוניים לאוריינותם של ילדי גן. במחקר א׳ נמצא שהקריאה בספר האלקטרוני תרמה לקידום אוצר המילים של הילד ולהבנה טובה שלו את הסיפור ברמה דומה לתרומת הקריאה של המבוגר לילד. ובמחקר ב' נמצא שהקבוצה שקראה את הספר האלקטרוני בתיווך של מבוגר התקדמה יותר משלוש הקבוצות האחרות בציון האוריינות הכללי וכן בהכרת שמות אותיות, בניצני קריאת מילים ובהמשגת הכתוב בספר (אורה סגל-דרורי, עפרה קורת ועדינה שמיר, 2014).

  • לינק

    המטרה של המחקר הנוכחי היא לתאר את אוריינות ההערכה של מורים מתחילים ולבחון את הקשר בין אוריינות ההערכה לבין שלושה משתנים של בהכשרת מורים הרלוונטיים לתחום זה.התוצאות חשפו אוריינות הערכה עלובה בקרב המורים החדשים, שבממוצע סיפקו תשובות נכונות ל-47% בלבד משאלות המבחן, מה שמראה על כישלון לעמוד בסטנדרטים המצופים. המשתתפים דיווחו על רכישת ידע מועט לגבי נושאים של הערכה במהלך ההכשרה, למרות העובדה שהסילבוסים שנותחו כללו נושאים אלה (Fadia Nasser-Abu Alhija and Adi Levy-Verd, 2013).

  • לינק

    מטרתו של ספר זה היא להסב את תשומת לבם של מחנכים, מכשירי מורים וקובעי מדיניות אל התרומה הגלומה בטקסטים גרפיים לא-מילוליים לשם העצמתם של תהליכי למידה וחשיבה, הבעה ותקשורת. הספר מתמקד בתרומתם לילדים בגיל הרך, אך יש להדגיש כי תועלת רבה במיוחד עשויים להפיק גם בעלי צרכים מיוחדים, מהגרים ומבוגרים שלא זכו להשכלה פורמלית. הגישה הפדגוגית המנחה ספר זה היא הגישה האקולוגית, הדוגלת בכך שלמידה וידע מתפתחים בהקשרים חברתיים, תרבותיים וחומריים מתוך עשייה משמעותית משותפת לבעלי רקע, יכולות או נקודות ראות שונים (חוה תובל , עינת גוברמן ) .

  • לינק

    דרך ארוכה עשה "המרכז לחדשנות בחינוך" לפני שפנה להפיץ ברבים את פועלו. כבר חמש שנים הוא מפעיל את תוכניתו בשיתוף משרד החינוך בבתי ספר באזור המרכז והשרון וכעת, אחרי שנבטו ניצני ההישגים שלה, מבקשים אנשי המרכז לספר על התוכנית ולהביא אותה לידיעת צוותי החינוך ברחבי הארץ. מטרתה הראשית של התוכנית היא לסייע לתלמידים יוצאי אתיופיה לצמצם את פערי האוריינות בינם לבין בני גילם.מדובר בתוכנית התערבות הוליסטית שאמנם מתמקדת באוכלוסייה ספציפית, אך מתאפיינת בכך שכלל התלמידים שנמצאים בה נהנים מפירותיה. התוכנית, שהתחילה כפיילוט בגרעין קטן של בתי ספר, התרחבה בהדרגה וכעת פועלים במסגרתה 18 בתי ספר, יותר מ-140 כיתות א'-ו' ו-3,600 תלמידים, והיא מכוונת לקדם תרבות בית-ספרית כוללת המקדמת לימודים בכלל וטיפוח הקריאה והכתיבה בפרט ( יעל אפרתי) .

  • לינק

    מטרתה של חקירה זו היא לבחון כיצד מורה בכיתה ד' תוכל לשלב מכשירי iPad בהוראת האוריינות כדי ללמד בו-זמנית מטרות אוריינות דיגיטליות ומטרות מבוססות על דפוס (Hutchison, Amy; Beschorner, Beth; Schmidt-Crawford, Denise, 2012).

  • לינק

    המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).

  • לינק

    המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).

  • לינק

    מאמר זה מתאר את השימוש ברובוטיקה בכיתות בשנים הראשונות של בית הספר היסודי ככלי שמסייע לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות בסביבה יצירתית העשירה בהזדמנויות לאוריינות וביכולת חישובית בחשבון. המאמר מתאר פרויקט פיילוט שנערך בבית ספר יסודי באוסטרליה שבו השתתפו 16 תלמידים בגילאי 5 שנים וחצי עד שבע שנים (McDonald, S., & Howell, J., 2012).

  • לינק

    המחברת מתארת את הויכוח בין המצדדים בשימוש בספרים אלקטרוניים לבין החוששים מהשימוש של ילדים בספרים אלקטרוניים. היא מתארת מחקר שבחן כיצד ילדים בגן (גילאי שלוש עד חמש שנים) והוריהם קוראים יחד ספרים אלקטרוניים ואת התפיסות של ההורים לגבי התפקיד של הספרים האלקטרוניים בהתפתחות האוריינות של ילדיהם (Sarah Vaala).

  • לינק

    הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

  • לינק

    סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים לתחום שפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה.באיזו מסגרת רצוי ללמד את המיומנויות האורייניות ואסטרטגיות פעולה בקריאה ובכתיבהבחטיבת הביניים? מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את המאפיינים הלשוניים והקוגניטיביים של טקסטים לימודיים לחטיבת הביניים בארבעה תחומי דעת: היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה, אזרחות. מהו העומק וההיקף של המיומנויות האורייניות הכלליות שמזמנים ספרי הלימוד, דהיינו מהי תרומתם הפוטנציאלית של ספרי הלימוד להבנת טקסטים עתירי ידע, ליכולת הכתיבה ולאופני החשיבה הנדרשים מהתלמידים בחטיבת הביניים. באיזו מידה סוללים ספרי הלימוד את הדרך לקראת אוריינות דיסציפלינארית בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו. מן המחקר אמורה לעלות תשובה ביחס לשאלה: האם יש ללמד את הבנת הנקרא כתחוםעצמאי או כמיומנויות ואסטרטגיות המעוגנות בכל תחום דעת? ( אסתר כהן (סייג) , לבנת זהר).

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק את הקשרים בין תחושת הקהילה של 75 גננות ואיכות ההוראה שלהן של השפה והאוריינות בכיתה לבין הישגיהם של 398 ילדים מבחינת אוצר מלים וידע של מושגים במהלך שנת הלימודים. התוצאות של המודל הליניארי ההיררכי הראו שאיכות הוראת השפה והאוריינות של המורים ניבאה באופן משמעותי את הישגי הילדים בידע של מושגים. כמו כן, התוצאות של המודל הליניארי היררכי חשפו אינטראקציות משמעותיות בין תחושת הקהילה של הגננות, איכות ההוראה של שפה ואוריינות וההישגים מבחינת ידע של מושגים ואוצר מלים. רמות גבוהות יותר של תחושת הקהילה של המורים קושרו להישגים גבוהים. ליצירת סביבת עבודה בגן ילדים הדומה יותר לסביבת העבודה בבית הספר היסודי יש פוטנציאל להגביר את תחושת הקהילה אצל המורים. סביר שתחושת הקהילה אצל מורים בגן חובה תגבר על-ידי מתן נגישות למורים עמיתים ועל-ידי עידוד שיתוף פעולה מקצועי ( Ying Guo; Joan N. Kaderavek; Shayne B. Piasta; Laura M. Justice; Anita McGinty).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין