מילת מפתח: אוריינות
מיון:
נמצאו 100 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים.

  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציע מגוון מחקרים העוסקים בהתפתחות השפה הערבית כשפת אם בקרב דוברי ערבית החיים בישראל. חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ מתארים במאמרי הספר את ממצאי מחקריהם במגוון נושאים הקשורים בהתפתחות בשפה באמצעות מעקב אחר דובריה – החל מילדי גן, דרך תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים ובתיכונים ועד לאוכלוסייה בוגרת.

  • תקציר

    חקר מקרה זה בוחן כיצד שני פרויקטים של סיפור דיגיטלי של מועמדים להוראה שנוצרו בקורסים לשיטות אוריינות הפכו לגלוי את חזונם המתפתח וניתן למיקוח של הוראה ולמידה. הסיפורים הדיגיטליים נוצרו כדי להראות ולתאר את כיתות האוריינות העתידיות שלהם. תוך שימוש בניתוח מטאפורי, החוקרים חשפו מטאפורות מרומזות של סטודנטים ושל מורים הקיימות בכל אחד מהסיפורים הדיגיטליים של מועמדים להוראה. במטאפורות אלה ניתן לראות בבירור את המתחים בין האופן שבו מועמדים להוראה חזו את תפקיד המורה ואת תפקיד הסטודנט לבין האופן שבו הם מתייחסים למודלים בולטים של חינוך כולל מודלים תעשייתיים ומודלים של חקירה (Tammi R. Davis,Jackie Sydnor,Sharon Daley &Linda Coggin, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מוקדש לשאלת יכולות השיפוט המקצועי של מורים מתחילים. בעקבות המחקר, נמצא שכישורי שיפוט מקצועי של מורים השתפרו במהלך עבודה מעשית בהוראה במידה רבה יותר מאשר במהלך לימודי קורס שנועד לשפר יכולות אלו. בעקבות הממצאים, שואלים מחברי המאמר האם תכניות הכשרת מורים אכן מכינים את המורים העתידיים להשתמש בשיפוט מקצועי כראוי.

  • לינק

    הגלובליזציה והמדיה החדשה שינו באופן ניכר את המשמעות של להיות בר-אוריין בחברה כיום. כמחנכים, חשוב שנעשה שימוש במחקר עכשווי כדי לתרום לאפשרויות האוריינות שאנו מציעים לתלמידינו. מאמר זה בוחן חלק מהמחקר העכשווי לגבי רב אוריינות וכיצד ניתן להשתמש בו כדי לשנות פרקטיקה כיתתית באמצעות שימוש בבלוגים ווידאו-בלוגים (La Caze, Sarah, 2017).

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה היום ממצאים ראשוניים מהמחקר הבין-לאומי פיזה 2015. פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. מחקר זה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), במחזוריות של אחת ל-3 שנים. מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" – רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים, קריאה ומתמטיקה. במחקר פיזה 2015 הושם דגש על אוריינות מדעים (ראמ"ה).

  • לינק

    בכיתות מסורתיות, ספר הלימוד היווה לעתים קרובות את מקור הידע הזמין היחידי; בניגוד בולט, לכיתות הלימוד כיום יש מספר אין-סופי של מקורות ידע הזמינים באמצעות האינטרנט. אף על פי כן, מגוון של מחקרים מציע שתלמידים מעדיפים באופן שיטתי את ויקיפדיה בפרקטיקות האוריינות הקשורות לבית ספרם. המחקר הנוכחי חוקר נטייה זו בקרב תלמידים בחטיבה העליונה, תוך שימוש בסקר עם שאלות רבות ברירה ושאלות פתוחות. הממצא העיקרי מציע שהתלמידים מעדיפים את ויקיפדיה משום שהאתר מספק להם את מה שהם צריכים, בהיותו מהיר, גמיש, וקל לשימוש (Blikstad-Balas, Marte, 2016).

  • סיכום

    טקסטים גרפיים לא מילוליים [כגון תצלומים ואיורים] הם ייצוגים סמליים חיצוניים וקבועים. שימוש עקבי בטקסטים גרפיים בסיטואציות הרלוונטיות לחיי הילדים מספק הזדמנויות להעשרת אוצר המילים והידיעות ומניח תשתית לשימוש בשפה הכתובה. השימוש בטקסטים גרפיים לא מילוליים חשוב במיוחד לילדי עולים, משום שהם כלי זמין לתקשורת בין הילדים, משפחותיהם והצוות החינוכי. המאמר מציג גישה להעשרת השפה של ילדי עולים ומציע כלים לגישור בין שפת המורשת לשפה הנרכשת (עינת גוברמן וחוה תובל).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר פרויקט אייפד (iPad) בבית ספר יסודי בצפון אירלנד. הפרויקט מעריך כיצד הטכנולוגיה השפיעה על למידה באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ועל מיומנויות תלמידים. התלמידים הצעירים ביותר נשאלו לגבי ההתנסויות באייפדים שלהם תוך שימוש בראיונות בקבוצות קטנות המבוססות על גישת זמן המעגל (circle time). המורה שלהם ושני עוזרי הוראה רואיינו לגבי דפוסים ארגוניים, פדגוגיים ומיומנויות תלמידים (Clarke, Linda; Abbott, Lesley, 2016).

  • סיכום

    הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

  • סיכום

    פרק זה מתאר כיצד החינוך הגופני שבבית הספר יכול לטפח את ההבנה של התלמיד בשלושה היבטים שונים: אוריינות גופנית ואינטליגנציה גופנית-תנועתית, הבנה גופנית והבנת המשחק. הפרק גם מציג את העקרונות שעל מורה לחינוך גופני לשקול כדי לחזק את הקשר שבין התנסות מעשית של התלמיד לבין נושאי הלימוד העיוניים הנלמדים וזאת במטרה לטפח את הבנת התלמיד (רוני לידור).

  • סיכום

    המחקר המתואר במאמר התמקד בשאלה אם וכיצד ארבעה סוגים של משאבי למידה המופעלים בקהיליות למידה מקצועית של מורים – שיתוף עם עמיתים, שיתוף עם מורים מובילים, קריאה וצילום בווידאו – משפיעים על הלמידה ועל יישומה בהוראה בפועל ומה התרומה היחסית של כל אחד מהם. המחקר נערך במסגרת קליניקות בהן מתכשרים לתואר שני לימדו תלמידים בעלי קשיים באוריינות. כל אחד לימד תלמיד אחד. שני הכותבים הראשונים הנחו את הקורסים. מטרות הקורסים היו להכשיר מורים להערכה והוראה מאבחנת של אוריינות. אוכלוסיית המחקר כללה 18 מורים בשני הקורסים. המורים בכל קורס יצרו קהילייה לומדת. לבחינת הלמידה בקורסים השתמשו בדיווח-עצמי מובנה לאחר כל שיעור על מה שנלמד בקהיליית הלמידה, שכלל התייחסות לתרומת המשאבים השונים הנ"ל (Christ, T., Poonam, A., & Chiu, M.M).

  • לינק

    אוצרות דיגיטלית מספקת דרך להתעלות מעבר לתחומי הלימוד האקדמיים המסורתיים וליצור חומרי הוראה זמינים כדי לתמוך ביוזמות אוריינות בקרב מתבגרים ומבוגרים. יכולות ההוראה שכלי הווב 2.0 (Web 2.0) מציעים מאפשרות לאוצרים להגיע לקהלים בדרך שלא הייתה אפשרית בעבר. המחברים מציעים מסגרת של אוצרות דיגיטלית לשימושם של מורים כאשר הם אוספים, מקטלגים, מבקרים, ממשיגים ומפיצים משאבים (Sharma, Sue Ann; Deschaine, Mark E. , 2016).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא להמשיג מחדש את אוריינות ההערכה של מורים (teacher assessment literacy) על ידי קישור בין שני תחומי מחקר: הערכה חינוכית והכשרת מורים. המאמר נפתח בסקירה מקיפה של מחקרי אוריינות הערכה. באמצעות סינתזה וניתוח של 100 מחקרים אודות אוריינות הערכה של מורים, המחקר מציע מסגרת מושגית חדשה של אוריינות הערכה של מורים הלכה למעשה (Xu, Yueting; Brown, Gavin T.L.. , 2016).

  • תקציר

    בעוד שהמחקר הקיים מתעד את האפקטיביות של תכניות לקריאת קיץ, מעט ידוע לגבי האופן והמידה שבהם הילדים קוראים בפועל את הספרים הנשלחים לבתיהם או כיצד המשפחות מעורבות בטקסטים אלה. המחברים מנצלים הזדמנות זו כדי להעמיק ולחקור את שאירע כאשר ספרים נשלחו לבתיהן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה ומגוונות מבחינה תרבותית. בפרט, המחברת ותלמידי התואר השלישי שלה עשו שימוש בביקורי בית ובראיונות כדי להבין בצורה טובה יותר כיצד תלמידים ובני משפחה היו מעורבים בספרי קריאת הקיץ (Compton-Lilly, Catherine; Caloia, Rachel; Quast, Erin; McCann, Kelly, 2016).

  • לינק

    המאמר דן באופן שבו מחנכים יכולים לרתום את כוחה של הטכנולוגיה כדי לערב את התלמידים שלהם באירועים ובפרקטיקות אוריינות אותנטיים המיועדים לקדם ידע, מיומנויות ונטיות הדרושים לתלמידים כדי לפתח אוריינות גלובלית במאה ה-21. יוזמות ופרויקטים המיועדים ליצירת אוריינות גלובלית מתוארים בתחומים כגון חיבור קהילות של קוראים ושל כותבים; יצירת הבנה תרבותית באמצעות ספרות ופולקלור; יצירת תקשורת על פני זמן ומרחב; ושיתוף פעולה עם שותפים ללמידה על פני הגלובוס (Dwyer, Bernadette, 2016).

  • תקציר

    המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

  • לינק

    אקטואליה, אוריינות ותקשורת הם הצירים סביבם נע ספרה האחרון, ולעניות דעתי הבלתי אובייקטיבית, החשוב של ד"ר מירה פוירשטיין מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורתית (הוצאת מכון מופ"ת, 2016) שבו היה לי העונג לכתוב פרק אודות "שכול ותקשורת". פרשנויות רבות מצויות כיום למילה אוריינות: מהיכולת של האדם הלומד להבין את המציאות עבור ביכולת הפענוח של האדם הלומד את אותה מציאות וכלה ביכולת של האדם הלומד לתפקד באותה מציאות באמצעות שורה של כלי סריקה, סקירה, ביקורת ובעיקר אינטגרציה של כל השלוש לכלל סיכום בעל ממשות. אלא שבתוך סבך ההבנות הללו, המיומנויות אם תרצו, שבהם עוסקת פוירשטיין באופן מושכל, מצויים אנו כיום, במיוחד בישראל, במשבר סביב תפקידה הערכי של התקשורת (אריה קיזל).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר שתי התנסויות חדשניות עם טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בהכשרת מורים באמצעים של פיתוח שני בלוגים אודות ספרות ילדים ובוגרים צעירים. המחקר של שתי הפעילויות מראה את השימושיות של הבלוגים בהשכלה הגבוהה ואת תרומתם להכשרה הלשונית והספרותית של המורים לעתיד (Neira-Pineiro, Maria del Rosario, 2015).

  • תקציר

    מורים תרים אחר אסטרטגיות לפיתוח מיומנויות של תלמידים לעריכת חקירה מקוונת. מאמר זה מציג מסגרת מבוססת עצמית המלמדת תלמידים לבסס הקשר (Context) עבור חקירה, לנקוט פעולה (Action) כדי להשלים משימה המקושרת לשלב החקירה, ליצור תוצר (Product) ולהעריך (Evaluate) אותו כנגד מערך של סטנדרטים (Standards). מסגרת זו, המכונה CAPES, מייצגת תהליך מובחן שניתן לשלבו בהוראה כדי לתמוך בחקירת תלמידים (Putman, S. Michael; Hathaway, Jennifer I.; Coiro, Julie; Quinn, David J, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין