מילת מפתח: אוריינות מידע
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

  • לינק

    אוריינות מידע היא מערכת מיומנויות הנדרשת לזיהוי, איתור, הערכה, הפצה ושימוש במידע. מטרתה של עבודת דוקטור זו הייתה לבחון את מצב ההוראה והלמידה של אוריינות מידע בבתי ספר יסודיים בישראל. כרקע לאיסוף הנתונים בוצע תהליך של ניתוח מסמכי המדיניות של תכנית התקשוב. ניתוח המסמכים סייע להבין מה היו הציפיות והדרישות של משרד החינוך מבתי הספר בהקשר למיומנויות מחשב ולאוריינות מידע. בחינת ההוראה הלמידה של אוריינות המידע בשני בתי הספר, החל ברמת תכנית הלימודים של משרד החינוך, דרך הוראת המורים ועד ללמידת התלמידים, הצביעה על פער בין תפיסת התפקיד של המורים אודות חשיבות הקניית אוריינות מידע ובין העיסוק בנושא זה בפועל עם תלמידיהם. כמו כן נמצא פער בין התפיסה העצמית של התלמידים אודות רמת שליטתם באוריינות מידע ובין היכולות שהתגלו במטלת הביצוע.

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את התנסויותיהם של מורי בתי ספר בתמיכה בתלמידים ואת דאגתם לדרך שבה תלמידים מחפשים ומעריכים מידע כאשר מנועי החיפוש הפכו לטכנולוגיה של אוריינות בבתי הספר. על ידי קביעת טכנולוגיות של אוריינות כסוציו-מטריאלית (sociomaterial), המטרה של מאמר זה היא לנתח ולדון בהתנסויות ובהבנות אלה כדי לאתגר השקפות דומיננטיות של חיפוש במחקר של אוריינות מידע (Sundin, Olof; Carlsson, Hanna. , 2016).

  • תקציר

    המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    הספר מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורת מציג בהרחבה את נקודות ההשקה שבין המדיה למציאות החדשותית והאקטואלית, ואת חלקן של שתי אלו בעיצוב האקטואליה בעיני הציבור. הספר מעוגן בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, ומטרתו להכשיר אנשי חינוך להיות סוכני שינוי ותקשורת משמעותיים לקהל הצעירים בעולם המידע של המאה ה-21, עידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. הדגש בספר מושם על שילוב בין ניתוח והבנה ביקורתיים של טקסטים מגוונים במדיה לבין התנסות בהפקה וביצירה של טקסטים חדשים. מטרתו לחנך צעירים להיות אזרחים מעורבים ופעילים בחברה ו"אזרחי רשת" – באמצעות שימוש מושכל ואקטיבי במדיה. תפיסת החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית היא צורך השעה עבור מורי מורים, מורים וצעירים, המתמודדים עם האפקטים הווירליים של החיים במרשתת ועם סוגיות אתיות וערכיות שהסביבות המגוונות של התקשורת מעוררות (מירה פוירשטיין).

  • לינק

    התלכדות מדיה (media convergence) היא תהליך המאפיין את השנים האחרונות ואשר כתוצאה ממנו ניתן לבצע מספר פעולות שונות במכשיר אחד, וכן להעביר מידע מסוים בין סוגי מכשירים שונים – למשל, סרטון המופץ במחשבים, בסמארטפונים ובטלוויזיה. תהליך זה, לצד השימוש המרובה במכשירים המחוברים לרשת, מחולל שינויים בדרך שבה הדורות החדשים לומדים וניגשים למידע. לפיכך, בני דור ה-Z (ילידי שנות ה-2000) חייבים לרכוש מיומנויות דיגיטליות חדשות אם ברצונם להתמודד עם אתגרי החברה הדיגיטלית. מחקר כמותני זה, שנערך בקרב מדגם של 678 תלמידי בית הספר היסודי, נועד לספק מצע אמפירי בעניין רמת המיומנויות הדיגיטליות של תלמידי דור ה-Z.

  • תקציר

    מיומנויות של אוריינות מידע הן חיוניות עבור לומדים מבוגרים בהשכלה הגבוהה, בייחוד עבור אלה שאינם מתמצאים במערכות מידע. תוך ציון מחסור בספרות המקצועית המעריכה מיומנויות מסוג זה בקרב לומדים מבוגרים, מאמר זה בוחן את יכולות אוריינות המידע של לומדים מבוגרים בקורס אוריינות מידע (Rapchak, Marcia E.; Lewis, Leslie A.; Motyka, Julie K.; Balmert, Margaret, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לספק לחוקרים המדעיים ולסטודנטים סיוע לגבי מהימנות המידע שעשוי לשמש במהלך חיפוש ואחזור מידע לצורך מחקר אקדמי בהתבסס על ההתנסות של המחברת כחוקרת בינתחומית וכספרנית באוניברסיטה. המאמר מורכב מהמשגה קצרה של המושג מהימנות המידע, וממדריך מעשי הכולל שלושה תהליכים להשגת מידע מהימן: ידע של אינדיקטורים ביבליומטריים, הערכה של מקורות מידע וניתוח התוכן של פרסומים ששוחזרו (Colepicolo, Eliane, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור האם התפיסות של סגל ההוראה את ויקיפדיה השתנו במהלך תקופה של חמש שנים. לאחר הסקר, המשתתפים שהשאירו פרטי התקשרות רואיינו לגבי התפיסות שלהם ו/או לגבי המשימות/פרויקטים שלהם שעירבו שימוש בויקיפדיה. המחקר הראה שהתפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל יוצרים משימות מעניינות וייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה (Soules, Aline, 2015).

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

  • לינק

    ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .

  • לינק

    על אף שמודל ארבע המיומנויות של אוריינות המידע אינו מהווה ציר מרכזי העומד בבסיס תוכנית הלימודים בתקשורת בישראל, דרכי ההוראה נוסחו ברוח מודל הלמידה הפעילה (למיש, 2002). עם זאת, מיפוין והערכת ישומן בכיתות הלימוד טרם נבחנה. לפיכך, מטרת המחקר היא לבחון כיצד מיושמת הוראת אוריינות המדיה בהנחיות להוראת תוכנית הלימודים בתקשורת ובכיתות הלימוד בבית-הספר העל יסודי בישראל ולהדגים את יישומה (דורית אלט ).

  • תקציר

    בעוד שיזמות להערכת תכניות לימוד בחינוך הגבוה, מתמקדות בדרך כלל, בביצועי והישגי הסטודנטים, קיים עניין הולך וגובר במדדים מכווני סטודנטים, כמו, שביעות רצון, כמדד לאיכות התכנית. התמקדות זאת, בשביעות רצון של הסטודנטים נגזרה, לפחות חלקית, מההיסט לכיוון אימוץ מודלים של שירות ללקוח בחינוך הגבוה, אשר זיהו אפקטים מועילים של מידת שביעות רצון סטודנטים על הנוכחות והיכולת לשמור בזיכרון. מעבר לכך יש רציונל פדגוגי, כי שביעות הרצון של הסטודנט משפיעה על הביצועים והיכולת האקדמית. מחקר זה שנערך על בסיס שימוש בתוצאות סקר שבוצע ברשת , מגלה את תפיסות הסטודנטים על תכניות לימודי המוסמך שלהם באוריינות מידע, בשש אוניברסיטאות בקנדה. מובאים שאלוני שביעות רצון המכסים את התחום הפדגוגי והמדעי ( Cherry, Joan M , Freund, Luann . Duff, Wendy M).

  • לינק

    אף על פי ששילוב מחשבים במערכת החינוך החל בישראל לפני כ-30 שנים, השינויים המשמעותיים התרחשו החל משנת 1992 כאשר הפרויקט הלאומי "מחר 98'" הוקם על ידי "הוועדה לחינוך מדעי וטכנולוגי בישראל". למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במכללות לחינוך, נמצא כי התכניות להכשרת מורים לא סיפקו לפרחי ההוראה את היכולות ואת המיומנויות המתאימות כדי ללמד בעזרת טכנולוגיה בכיתות. בשנת 2011, משרד החינוך השיק יוזמה לאומית של הפיכת הכשרת המורים כך שתענה על הדרישות של המאה ה-21, תוך שימת דגש על הצורך לפתח מיומנויות המתאימות למאה ה-21 (Olzan Goldstein, 2013).

  • לינק

    במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).

  • לינק

    אתר האינטרנט שפיתח המורה לאזרחות, אביב צמח , מאפשר לתלמידים להתנסות בצורה מושכלת בחיפושי מידע באינטרנט , ולרכוש מיומנויות בתחומי המידענות תוך כדי הבנה מעמיקה יותר של תחומי האזרחות. באמצעות ההתנסות המתוקשבת יכולים התלמידים הלומדים אזרחות בביה"ס תיכון לרכוש בלמידה פעילה כלים שיסייעו להם לחפש ולאתר מידע במנוע החיפוש Google, ולהשתמש בכלים מתוקשבים אלו כדי למצוא דוגמאות להגבלת השלטון.

  • לינק

    מחקר חדש מנסה לשפוך אור על חדירת מהפכת המידע לכיתות. מהממצאים עולה כי התלמידים אוהבים ללמוד כך, היו רוצים ללמוד כך, ושזה עוד לא קורה. וגם: כמה חברים של המורים בפייסבוק למרות האיסור ומה שיעור התלמידים שאין להם פרופיל? 96% מתלמידי החטיבות והתיכונים בישראל בבתי הספר הממלכתיים נחשפים לטכנולוגיה בכיתות, אך קיימים פערים משמעותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשימוש בטכנולוגיה בכיתות. כך עולה מסקר בנושא למידה וטכנולוגיה שנערך בחטיבות הביניים וביה"ס העל יסודיים, ביוזמת ביה"ס לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל ובמימון גוגל ישראל.

  • לינק

    המטלה הלימודית פותחה בביה"ס נווה חנה באמצעות גוגל דוקס תוך שילוב העבודה בכונן גוגל. לאחרונה הותאמה המטלה של למידת חקר בבי"ס לכלים שיתופיים מסוג גוגל דוקס. ההתאמה בוצעה בכיתה ט' שם מבצעות התלמידות מטלה לימודית בעבודת צוות באמצעות המנגנונים של גוגל דוקס בזיקה למתודולוגיה של הערכת אתרים הנלמדת בביה"ס נווה חנה מזה 6 שנים ( ראובן ורבר) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין