מילת מפתח: אוריינות מדעית
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • תקציר

    המטרה של המחקר הייתה לתכנן ולבחון פדגוגיה של קורסים התחלתיים בהכשרת מורים, שבה פרחי ההוראה מתנסים באופן שבו ניתן להרחיב את גישת החקירה להוראת מדעים בחטיבת הביניים בעזרת פעילויות אוריינות הספציפיות לדיסציפלינה לצורך פיגום וכתיבה של טקסטים מדעיים כדי לדווח ולהסביר את ממצאי החקירה (Susan Feez, Frances Quinn, 2017).

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה היום ממצאים ראשוניים מהמחקר הבין-לאומי פיזה 2015. פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. מחקר זה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), במחזוריות של אחת ל-3 שנים. מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" – רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים, קריאה ומתמטיקה. במחקר פיזה 2015 הושם דגש על אוריינות מדעים (ראמ"ה).

  • תקציר

    סקירה זו בוחנת הצלחות וכישלונות של רפורמות בחינוך מדעי משלושת העשורים האחרונים בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב, באנגליה, בפינלנד ובסינגפור. עוד הסקירה בוחנת הצלחות וכישלונות ברפורמות בין-לאומיות בארגון תוכני הלמידה והפדגוגיה, ה- (Science, technology and society (STS. הרפורמות שנסקרו נוגעות לכמה תחומים ומשלבות ביניהם, לרבות רפורמות בתכניות הלימוד ובתוכניהן; רפורמות בהיקף, בתדירות ובתיאום לימודי המדע; רפורמה ביעדי החינוך המדעי (אוריינות מדעית) ורפורמות בפדגוגיה (הוראה-מבוססת-חקר, הוראה-מבוססת-פתרון בעיות ושיתוף פעולה, הוראה קישורית, למידה-מבוססת-הֶקשר, הוראה לפיתוח חשיבה ביקורתית והוראה המייצרת עניין). עוד הסקירה כוללת רפורמה בהכשרת מורים ומתכשרים להוראה, רפורמה בדרך ההערכה של חינוך מדעי ובמרכיביה ורפורמה באמצעים ובתשתיות לחינוך מדעי בזיקתו לטכנולוגיה (דניאל שפרלינג).

  • תקציר

    הבנת טבעו של המדע (nature of science, NOS), היווה יעד מרכזי בהוראת מדעים במשך שנים רבות. למרות חשיבותו של יעד זה, עד עצם היום הזה, הוא מהווה אתגר מורכב שאנו רחוקים מהשגתו. המחקר נערך במטרה לקדם את ההבנה של NOS בקרב פרחי הוראה (Ester Aflalo).

  • סיכום

    הבנה הולמת של טבע המדע (Nature of Science) מומלצת לכל אחד כמרכיב של אורינות מדעית. מחקרים הראו שלחלק מהתלמידים המסיימים את בית הספר התיכון יש תפישות שגויות בכל הקשור למדע. נמצא כי פרחי הוראה ומורים בפועל, יכולים לפתח איסטרטגיות הוראה להדגשת והבלטת טבע המדע אשר ישפרו את הבנת מושג זה על ידי התלמידים (Valarie L. Akerson).

  • לינק

    מסמך מקיף שיטתי וחשוב הסוקר את התפתחות הוראת המדעים בעולם מאז שנות ה-80. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: הצבת יעדים חדשים בהוראת המדעים בשנות ה-80 – עיקרי השינוי, מהי אוריינות מדעית? כיצד היא נמדדת? מה מאפיין אזרח אוריין במדע? יוזמות חינוכיות להקניית אוריינות מדעית, פרויקט 2061 בארה"ב והשלכותיו על הוראת המדעים, מדע לכול – עקרונות הגישה, ההשלכות של עקרונות "מדע לכול" על ההוראה וההערכה, הוראת מדע בגישה רב-תחומית, ההגדרה של ליבת הידע המדעית בגישה רב-תחומית – הויכוח האקדמי, ליבת תוכן מושגית מפורטת מול ליבת תוכן רעיונית בלבד והתפתחות "מדע לכל" במוט"ב (יעל שוורץ, לולי שטרן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין