מילת מפתח: אוריינות חזותית
מיון:
נמצאו 20 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    לימור ליבוביץ עומדת בבלוג שלה על הקשר בין שירה לבין אנימציה על רקע הרצאת הטד של בילי קולינס (Billy Collins: Everyday moments, caught in time): "בילי קולינס הוא משורר אמריקאי אהוב, מכובד וידוע הוא בוודאי לא צריך לפרסם את עצמו באמצעות יצירת אנימציה על שיריו. אז מדוע הוא עשה זאת? החיבור בין חברת סנדנס לבין בילי קולינס היה מובן מאליו בעיני קולינס. קולינס, המומחה בשירה מקבל השראה מהתנסויותיו וגם מקומיקס. הוא מודה ש'באגס באני' (לוני טונס) הוא אחד ממקורות ההשראה שלו. אדם יצירתי מחבר בין עולמות שונים ויוצר עולם חדש, וזה בדיוק מה שקרה בחיבור בין השירה של קולינס לאנימציה המקסימה של חברת סנדרס" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    המחברת מזמינה אותנו להתנסות ביוזמה נועזת: "בני שלוש מצלמים: תכנית לימודים מבוססת צילום דיגיטלי בגיל הרך". זהו ניסוי דו-שנתי של הפעלת תכנית לימודים בגיל הרך המבוססת על אוריינות חזותית. המחקר בוחן את ההשפעה של התכנית על הילדים ועל המבוגרים בסביבתם וכיצד רוכשים הילדים באמצעות התכנית אוריינות חזותית. במסגרת התכנית כל הנושאים נלמדים בגן באמצעות עבודת צילום בפועל של הילדים במצלמות דיגיטליות ובאמצעות צפייה בתצלומים ממקורות שונים. ממצאי הניסוי מצביעים על מרכזיותו של התיווך החינוכי, ומבין המיומנויות של האוריינות החזותית שנרכשו ניתן להדגיש את המודעות והרגישות החזותית, יצירתיות וחשיבה סמלית. היוזמה הופעלה לגילאי שלוש-ארבע בעיר קטנה בפריפריה בצפון הארץ (אריאל פרידמן).

  • לינק

    הסקירה של לימור ליבוביץ מתמקדת בהרצאתו של עורך הצילומים בנשיונל גיאוגרפיק דיוויד גריפין (How photography connects us – David Griffin): "דיוויד מציג את הרעיון שהתצלום מעורר אצל הצופה רגש, מפני שזהו מנגנון אנושי המתעד מצבים מיוחדים ומשמר בזיכרון את ה'תמונה' שלהם. אם נסתכל על התצלומים שמביא לנו דיוויד בסרטון- נראה שהתצלומים שהוא מביא הם הטובים ביותר בכל הזמנים של הנשיונל גיאוגרפיק. דיוויד הוא מומחה בנושא זה. רוב האוכלוסיה אינה מומחית בצילום, אבל חלקה יודע להעריך איכות צילומית. עד כמה אנחנו במערכת החינוך בוחרים דווקא תצלומי מופת? כדי לדבר על נושאים כמו- הסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, כלכלה, מדע ועוד.." (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    סקירה מעניינת של לימור ליבוביץ העוסקת בייצוגים חזותיים: "[ג'ר ת'ורפ] Jer Thorp הוא אמן, מעצב מידע ועיתונאי. בסרטון הזה ג'ר מציג כיצד הוא יוצר ייצוג חזותי של מידע מתחומים שונים: ציוצים של בוקר טוב בטוויטר, הודעות שאנשים שולחים זה לזה בעקבות קריאת כתבה בעיתון, או מסייע לארכיטקטים שבונים את המצבה לזכר 3,000 הנספים באסון מגדלי התאומים לארגן את שמות הנספים בצורה שתייצג את ההכרות שהיתה ביניהם בחייהם (ואת הסיפור שלהם). ג'ר צודק, לדעתי, היכולת להפיק משמעות חברתית-ערכית ובעלת משמעות (סיפור) ממידע מאוד חשובה בעידן שלנו. ג'ר מציג לנו דרך לעשות זאת – באמצעות ייצוג חזותי של מידע, תוך שימוש באלגוריתמים שהוא מתכנת שהוא קורא להם 'כלי רכב' וויזואליים שמאפשרים לאדם לתפוס באופן חזותי את המידע ולמצוא בו דפוסים חוזרים (משמעות)" (לימור ליבוביץ).

  • סיכום

    טקסטים גרפיים לא מילוליים יכולים לשמש כ"פיגומים" וכתחליפים זמינים לשפה הכתובה. ניתן לנצל אותם בהקשר של פעילות רלבנטית במסגרת החינוכית – כדי להניח תשתית ליצירה של טקסטים כתובים, כבר מן השלבים המוקדמים של ההתפתחות האוריינית (חוה תובל, עינת גוברמן).

  • לינק

    לימור ליבוביץ סוקרת בפוסט שלה את מה שהיא מכנה 'שפות הסימנים החזותיים': "מידע איננו רק טקסט מילולי. אני מציעה לקרוא לטקסט – היצג מידע – information display פשוט משום שהיום המידע מתווך לנו באמצעות צורות שונות של אופני ייצוג. המילים הן רק צורה אחת מיני רבות. לכל הטוענים כי הילדים של היום חייבם לדעת לקרוא טקסט, אני אומרת- כמובן. וגם לכתוב בצורה רהוטה, אבל, הם גם חייבים לקרוא ולהבין לעומק מספר רב מאוד של מערכות תיווך אחרות" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה פוסט נוסף בנושא אוריינות חזותית: "אני מבקשת לשתף אתכם בשלבי סדנה שקיימתי לפני כחודש בפסג"ה בת-ים יחד עם עם סיגל נעמני לקבוצה של מנהלים וראשי מחלקות מחו"ל שבאו לבקר וללמוד במסגרת 'מרכז עופר' של משרד החוץ. מטרת הסדנה הייתה לקדם תובנות על שימוש מדויק ונכון בייצוגי מידע חזותיים למטרת למידה ותקשורת". הסקירה כוללת גם סרטונים המציגים כיצד המורים והמנהלים שהשתתפו בסדנה מבצעים את המשימות השונות שקיבלו במהלך כל שלבי הסדנה. לדברי ליבוביץ, ניתן ללמד את הסדנה הן בקורסי מורים והן בכיתות התלמידים בבתי הספר (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    לעצור ולהתבונן. כמה קשה לעצור לרגע במירוץ המטורף של החיים ולהתבונן באמת. (ולעומת זאת) כמה קל להשתמש במכשיר הטכנולוגי שבכף ידנו ולצלם. הצילום… מקפיא את התמונה שרואה העין, מארגן את הנראה בתוך מסגרת ומגביל את שדה ראייה. הצבעים, הצורות, המרקמים והתנועה- קופאים רק לרגע- ומאפשרים התבוננות. האוספים העצומים והבלתי נתפסים של צילומים שיוצרים ואוגרים אנשים בכל העולם (בעננים וירטואליים) מגיעים למספרים דמיוניים בכל רגע, אבל, 1. עד כמה אנחנו עוצרים להתבונן בצילומים שלנו? 2. מהם הכלים שבהם אנחנו עושים שימוש כדי לפרש, להבין ולהשתמש במידע לתועלתנו? (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    לימור ליבוביץ , כותבת על צורת למידה שהולכת וצוברת תאוצה- למידה מבוססת פרויקטים- כאחת הצורות המותאמות לעידן הלמידה המשמעותית במאה ה-21. היא מביאה במאמרון שלה כמה דוגמאות בתיכון בסן דייגו- בו תוכלו לצפות בתלמידים ומוריהם מממשים את התאוריה שהוסברה בסרטון הראשון ( לימור ליבוביץ)

  • לינק

    מטרתו של ספר זה היא להסב את תשומת לבם של מחנכים, מכשירי מורים וקובעי מדיניות אל התרומה הגלומה בטקסטים גרפיים לא-מילוליים לשם העצמתם של תהליכי למידה וחשיבה, הבעה ותקשורת. הספר מתמקד בתרומתם לילדים בגיל הרך, אך יש להדגיש כי תועלת רבה במיוחד עשויים להפיק גם בעלי צרכים מיוחדים, מהגרים ומבוגרים שלא זכו להשכלה פורמלית. הגישה הפדגוגית המנחה ספר זה היא הגישה האקולוגית, הדוגלת בכך שלמידה וידע מתפתחים בהקשרים חברתיים, תרבותיים וחומריים מתוך עשייה משמעותית משותפת לבעלי רקע, יכולות או נקודות ראות שונים (חוה תובל , עינת גוברמן ) .

  • לינק

    לימור ליבוביץ מציגה בבלוג שלה תובנות מעניינות וחשובות לגבי הפעלת תלמידים וייצוגים חזותיים . היא טוענת "שאסור להשאיר את הביטוי החזותי בתחומי חדר האמנות, אנחנו מפסידים את היכולת של רוב התלמידים בכיתה לבנות משמעות בלמידה, מאבדים את הקשב והעניין שלהם בתוכן השיעור, מקטינים את מספר המשתתפים הפעילים בשיעור, ולא פונים למגוון הלומדים בכיתה" ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    לימור לייבוביץ כתבה מאמרון מאיר עיניים על חשיבות מרחבי למידה מעוצבים בבתי ספר. "אנשי החינוך שיידעו לדבר בשפה החדשה הזו של שפת עיצוב (בנוסף לשפת הפדגוגיה והחינוך), יוכלו ליצור את המרחב האידיאלי לקידום מטרות חשובות כמו- שייכות, העצמה של כישורים של התלמידים, הגברת היכולת של קיום שיח משמעותי בין אנשים, קידום בניית המשמעות בלמידה, תהליכי הוראה-למידה מותאמים למאה ה-21, ולא רק ליצור אותו, אלא גם להשתמש בו בצורה אידאלית ומותאמת" .

  • לינק

    סאני בראון בהרצאה בTED מדברת על שרבוט ככלי חשיבה ממדרגה ראשונה. כלי החשיבה הזה מקדם אוריינות חזותית בכך שהוא מאפשר לאנשים לבטא ולייצא את הייצוגים הפנימיים (מנטליים) שלהם, למטרות עיבוד מידע וידע. האופן בו אנו מעבדים מידע (ואז פותרים בעיות), יכול להיות מקודם מאוד על-ידי תהליכים של החצנת החשיבה ואפילו שיתוף אחרים. מי שאצלו בכיתה יושבים בזוגות או בקבוצות ממילא, יכול לנסות את התרגיל הזה בכל שיעור, בכל תוכן ( לימור ליבוביץ) .

  • תקציר

    ספרה החדש של פרופסור בליל עילם ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, באוניברסיטת חיפה. אוריינות ויזואלית מהווה אוסף מיומנויות הנחשבות כיום להכרחיות בעולם גלובאלי ודיגיטאלי, שהמידע בו מוצג בצורה וויזואלית. הספר דן בהיבטים שונים של האוריינות הוויזואלית בחינוך והשלכותיה לתהליכי הוראה-למידה של תלמידים ומורים. תהליכים אלו דורשים הבנה מעמיקה של המושגים ייצוג וייצוגים, של סוגיהם ואפיוניהם, של השימוש היעיל בהם, תוך טיפוח ערנות ליתרונותיהם וחסרונותיהם. בספר חלק תיאורטי הדן בתהליכי התפיסה הוויזואלית, שפות סימבוליות ודיווחי מחקר לגבי ייצוגים והלמידה בעזרתם ( Eilam Billie ).

  • לינק

    הספר אוריינות חזותית בפעולה: חינוך בעידן החזותי מציע להטמיע את המרכיב החזותי בכל תחומי הלימוד, לא רק בשיעורי האמנות, ולהפוך אותו לרכיב משמעותי בעל נראות גבוהה במערך הלימודים. דגש מיוחד מושם על קריאה ביקורתית של טקסטים חזותיים. כיוון שבעולם של ימינו ילדים "מוצפים" בטקסטים חזותיים, ומשך הצפייה שלהם במסכים חזותיים למיניהם עולה על כל דמיון, הצורך בקריאה ביקורתית של טקסטים אלה הוא הכרחי. הפרק הראשון בספר דן בטקסט החזותי, באפשרויות הקריאה שלו ובנחיצותו העכשווית במערכת החינוך. הפרק השני מתמקד בתמונה באמצעות תצלומים עיתונאיים ותצלומים אישיים. בפרק השלישי נידונה התרבות החזותית הפופולארית, והפרק הרביעי מציע יישומים של תכנית הלימודים בדיסציפלינות למיניהן ( רחל שליטא, אריאל פרידמן , רות הרתאן ).

  • לינק

    אסופת המאמרים אוריינות חזותית בוחנת בפעם הראשונה בעברית, בפרישה רחבה ומקיפה, את שדה האוריינות החזותית מההיבטים הפילוסופיים, המחקריים והפדגוגיים. 21 מאמרי הספר מקיפים מכלול שלם של תחומי יצירה חזותית, מתוך כוונה לגבש בסיס רחב, תיאורטי ומעשי, כמו גם להבנה ולפיתוח של אופני יצירה ודרכי ביטוי חדשים. האוריינות החזותית, כמו האוריינות המילולית, מחייבת בנייה משולבת של יכולת פרשנית של טקסט חזותי לצד התנסויות מבוקרות של תהליכי יצירה עצמאיים. ( איתן מכטר, עורך ).

  • לינק

    הכנס השנתי ה42 של האגודה הבינלאומית לאוריינות חזותית (IVAL ) יתקיים באי הידידותי השכן לנו , קפריסין, בין ה29 לספטמבר ל-3 לאוקטובר 2010. כינוס IVLA-2010 שייערך בקרוב במרחק של 50 דקות טיסה מגבולות ישראל מהווה הזדמנות מעולה למפגש עם חוקרים ומומחים מכל העולם המתמחים באוריינות חזותית בלמידה , בעיצוב סביבות הוראה בבתי הספר. מדובר על תחום מחקר רב-תחומי בו ההתפתחויות הן מרתקות מבחינת קידום סביבות לימוד מעוצבות בבתי הספר ופרויקטים חזותיים הנעשים ומתפתחים בתחום זה במערכות חינוך בעולם , הן בקרב מומחי עיצוב והן בקרב מורים ומחנכים המתעניינים באוריינות חזותית ועיצוב סביבות למידה .

  • לינק

    מכללת סמינר הקיבוצים מציעה מסלול ייחודי ומרתק להתמחות באמצעים חזותיים ופיתוחם. תכנית הלימודים מיועדת לאנשי מקצוע המעוניינים ברכישת מיומנויות לקידום רמת השימוש באמצעים חזותיים ופיתוחם, הן בסביבות ההוראה שלהם והן בסביבות ההוראה של המוסד החינוכי בו הם פועלים. במהלך הלימודים רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי ותובנות ביחס להיבטי השפה החזותית ומפתחים רגישות חזותית ויכולת לעשות שימוש מושכל וביקורתי בשפה זו למטרות חינוך והוראה. כמו כן, במהלך הלימודים מעמיקים הסטודנטים את היכרותם עם אפשרויות השימוש באמצעי המחשה ובעזרים חזותיים לצורכי הוראה – למידה בתחומי היצירה החזותית, משכללים מיומנויות התנסות בשימוש בהם ומתנסים ביצירה חזותית הנשענת על מחקר. ראש ומרכזת התכנית: ד"ר מלכה בן-פשט ( ד"ר בן-פשט הנה אחת המומחיות המובילות בארץ לנושאים חזותיים ולאמנויות ).

  • סיכום

    אופן ארגון הכתה והתצוגה שלה עשויים להעיד על תפיסות ההוראה-למידה של המורה, על דרכי ההוראה האופייניות לכיתה ועל אופי יחסי הגומלין שבין המורה לבין התלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. אחד הכיוונים המומלצים בעיצוב סביבה לימודית הוא שעיצוב התצוגה של כיתה ישקף את הרעיונות של טיפוח ההכוונה העצמית בעזרת משימות פתוחות. תצוגה היא חלק אינטגרלי של הלמידה, והיא חלק בלתי נפרד מהתנסות התלמידים. למידת תחום האוריינות החזותית תוך כדי שיתוף תלמידים בעיצוב הסביבה הלימודים של עצמם. דרך זו מספקת הזדמנות לקדם את כושרי האוריינות החזותית. מאחר שהתצוגה פומבית, היא משמשת הצהרה בולטת על ההוראה-למידה שמתרחשת בכיתה. (רימונה כהן, מלכה בן-פשט, איריס ברקוביץ)

  • סיכום

    המחברות הן מדעניות מחשב המציגות את מושג האוריינות הויזואלית (visual literacy) אשר לטענתן צריך לתפוס מקום מרכזי ומשמעותי יותר במאה ה-21. לסטודנטים רבים חסרים הכישורים, הדיוק, העומק וההשכלה שיאפשרו להם הן לשלוט במדיה הויזואלית והן היכולת לפענח ולבקר את תוצריה: קריאת מפות או עריכת מיפוי של נתונים, קריאה נכונה של טבלה או סכימה וכיו"ב. גם לאקדמיה אין את הכלים לבקר ולנתח תוצרים ויזואליים של סטודנטים (למשל כאלה המשולבים בפורטפוליו דיגיטלי) כפי שהיא יודעת לעשות לגבי תוצרים מודפסים, ומכאן נפגעים הסטודנטים שאינם זוכים למלוא ההערכה. (Susan E. Metros, Kristina Woosley)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין