מילת מפתח: אוריינות אקדמית
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    על הכשרת מורים לשים את הדגש בידע פדגוגי ולא בתחום הדעת. הנושאים המרכזיים בהם יש להתמקד הינם מדידה והערכה; בניית תכניות לימודים; פיתוח יחידות הוראה; עבודת צוות ויזמות; חקר; לקויות למידה ודרכי התמודדות; שיטות הוראה שונות; היכרות עם מערכות חינוך בישראל ובעולם. מערכות חינוך מתקדמות מתאפיינות בכך שהמורים בהם ניחנים באוריינות מחקרית ומקבלים הזדמנויות למעורבות במחקר. מורים טובים חותרים לצמצום התלות של התלמידים בהם ("המורה הנעלם"); מפגינים כישורי הופעה ("המורה השחקן"); באים מאהבה ("המורה האנושי"); ומפגינים דמיון וחשיבה מחוץ לקופסה ("המורה היצירתי").

  • תקציר

    ישנם סטודנטים עמידים (resilient) עם ליקויי למידה המצליחים "כנגד כל הסיכויים" ומגיעים למכללה. המטרות של המחקר הן לבחון את משאביהם ואת החסמים העומדים בפניהם במהלך לימודיהם. המאמר בוחן את הקשרים בין מסוגלות עצמית אקדמית לבין משאבים אישיים (תקווה ותחושת קוהרנטיות) בקרב סטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במכללה. המדגם כלל 438 סטודנטים הלומדים במכללה שחולקו לשתי קבוצות: 149 סטודנטים עם ליקויי למידה ו-289 סטודנטים ללא ליקויי למידה. התוצאות העידו כי סטודנטים הלומדים במכללה עם ליקויי למידה דיווחו על רמות נמוכות יותר של מסוגלות עצמית אקדמית, כמו גם על רמות נמוכות יותר של תתי-סולמות התקווה ותחושת הקוהרנטיות (Ben-Naim, Shiri; Laslo-Roth, Roni; Einav, Michal; Biran, Hadar; Margalit, Malka, 2017).

  • סיכום

    קריאה היא קרוב לוודאי אחת הדרכים השכיחות ביותר ללמידה בבית הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. קריאת באנגלית הפכה לחשובה במיוחד עם עלייתה של האנגלית כשפה גלובלית. אולם, סקרים שנערכו מאז שנות ה-90 בקרב מורים וסטודנטים לאנגלית בישראל הצביעו על העדר דגש במוסדות אלה על הוראה מפורשת של הקריאה. למעשה, הנחקרים ענו שהם מכירים או מלמדים מעט מאוד אסטרטגיות קריאה. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתה של הוראה מפורשת של אסטרטגיות קריאה על ידי החוקרת באמצעות חשיבה בקול – מתודולוגיה איכותנית שאינה מוכרת לתלמידה: סטודנטים במכללה לחינוך המתכשרים להוראת אנגלית. הממצאים הצביעו, בין השאר, על השפעה משמעותית של הוראה זו על הידע האסטרטגי הקודם של התלמידים, על תפיסותיהם המשתנות בכל הנוגע לתהליכי הקריאה ולעצמם כקוראים, ובעקבות זאת על המסוגלות העצמית שלהם ללמד את תלמידיהם העתידיים אסטרטגיות קריאה באמצעות אותה מתודולוגיה. התלמידים אף הציעו שינויים שלדעתם יש לחולל בתוכניות להכשרת מורים לאנגלית (רחל שגב מילר).

  • לינק

    הספר עוסק בביצוע של מחקרי פעולה ובדרכי הכתיבה שלהם. הוא מיועד, למפתחי תוכניות להתפתחות מקצועית, ללומדים לתארים גבוהים, לסטודנטים בקורסי מתודולוגיה ולמרצים. הוא מציע מדריך כולל וידידותי-למשתמש להיבטים המעשיים של כתיבה וביצוע של מחקרי פעולה. הספר כולל קטעים מפרויקטים של מחקרי פעולה במגוון מסגרות ומציג תרגילים לפיתוח הסיפור הכתוב של המחקר. זהו ספר חיוני לכל מי שמתכנן מחקר פעולה, המגיש הצעה מעשית לדרכי הכנה וביצוע של הטקסטים, הבהרות כיצד מוערכים המחקרים וכיצד הם יכולים לאפשר לחוקרים להגיע לתוצאות הטובות ביותר (Jean McNiff).

  • לינק

    הקורס "אקולוגיה של הצומח בא"י בסביבה לימודית עתירת טכנולוגיה" משלב את תחום הדעת עם דרך למידה חווייתית ומגוונת בסביבה עתירת טכנולוגיה, במיוחד זו של יישומי .WEB 2.0 בדרך ההוראה בקורס ,חוו הסטודנטים את תחום הדעת אקולוגיה ולמדו עליו, וכצעד נלווה חזקו את המודעות לסביבה מקיימת. ייחוד הקורס הוא שהתכנים, השימוש במשאבי הלמידה הדיגיטליים ואופן העברת החומר, היו שזורים זה בזה ושימשו מודל של פדגוגיה עדכנית. המשאבים כללו יישומים לעיבוד תכנים בכל המדיה: כלים לעיבוד טקסטים ובכלל זה טקסטים במקורות ביבליוגרפיים בספרים מקוונים ובכלים לעיבוד קול, תמונה וסרט במדיה אודיו-ויזואלית. התפיסה הפדגוגית המבקשת לשלב תוכן עם משאבי למידה דיגיטליים ( אלון, ג' ) .

  • לינק

    בלוגים מספקים הזדמנות עבור הסטודנטים להשקיע עצמם בכתיבה אינטראקטיבית מבחינה חברתית בהקשרים אקדמאיים. מחקר זה ביקש לחקור כתיבת בלוג מפרספקטיבה של אוריינות אקדמית (Cecile M. Badenhorst, 2012).

  • תקציר

    העידן הדיגיטלי הפך את הנגישות למידע לקלה מאין כמוה. מה שבדורות קודמים עלה בדמים, עולה היום בלחיצת עכבר: מאמרים (והסיכומים שלהם), ספרים (והסיכומים שלהם), הרצאות (והסיכומים שלהן ואז הסיכום של הסיכומים שלהן). מערכת החינוך כל כך מתרשמת מהנגישות לידע, שהיא שמה לעצמה מטרה, לחנך את הילדים למה שהיא מכנה "אוריינות" – שליטה בסיסית בטכנולוגיות המחשב ככלי לאיתור מידע. אבל בדרך אל המטרה היא יורה לעצמה ברגל ולתלמידים – בראש ( יובל דרור).

  • לינק

    בהמשך לדיווח של פורטל מס"ע מתייחס ג'יי הורוויץ בבלוג שלו למאמר המעניין של ריינגולד מציין חמש "אוריינויות" שבעיניו נחוץ לחנך לקראתן בתפוקה שלנו. (כמובן שאין חפיפה מלאה בין "מיומנויות" לבין "אוריינויות", אבל בדיון החינוכי על המטרות של מערכת החינוך, בדרך כלל אין הבחנה ברורה בין "מיומנויות", "כישורים" ו-"אוריינויות".) לדעתו של ג'יי הורוויץ , הרשימות של "כישורי המאה ה-21" שאנחנו בדרך כלל פוגשים יכולות, עם תוספת של מס שפתיים לתקשוב שחדר לתוך חיינו, להתאים לכל תקופה. גם הרשימה של ריינגולד כללית, והיא מכילה כמה מאותן מילות מפתח שכל כך פופולארי להזכיר, אבל הוא מתמקד באוריינויות/כישורים שבאמת קשורים לימינו. בראש הרשימה של ריינגולד נמצאת "תשומת לב" (attention). בעיניו, בתקופה שלנו יש צורך אקוטי שנלמד להתמודד עם שפע המידע שמציף אותנו, שנהיה מסוגלים להחליט בתבונה במה לשים לב, ושנכיר את הכלים שמאפשרים לנו לעשות זאת. לפי ריינגולד, יתר ה-"אוריינויות" – השתתפות, שיתוף, תודעה רשתית, ושימוש ביקורתי במידע – מתאפשרות רק אם נדע למקד או לחלק את הקשב שלנו בצורה נבונה.

  • לינק

    לאור דרישות מתווה הלימודים החדש הציבה מכללת לוינסקי לחינוך בתהליך ההכשרה בתואר הראשון, בכל מסלולי ההכשרה, את העיקרון של התפתחות מקצועית ולמידה לאורך החיים, תוך חקר ההתנסות . במסגרת זו, ועל פי הנחיות המתווה, נדרש כל סטודנט ל B.Ed במכללה לקורס סמסטריאלי, שנקרא "אוריינות אקדמית". בנוסף, הפעילה המכללה, כחלק מהשינויים הקוריקולריים בבית הספר לחינוך, המעניק תואר B.Ed. למידה אינטגרטיבית של מיומנויות אקדמיות בתחומי הדעת השונים. זאת, במסגרת העיקרון המוגדר במתווה הלימודים של שילוב "היבטים של שיח כתוב ודָבוּר בתהליכי הוראה ולמידה". מטרת המחקר נבחנה באמצעות שאלון שהיה ברובו סגור, והכיל מספר שאלות פתוחות. השאלון הועבר ל 147 סטודנטים להוראה בשנת תשס"ט, ול 139 סטודנטים להוראה – בשנת תש"ע. המחקר המוצג בדו"ח הנוכחי הוא מחקר המשך למחקר שנערך בתשס"ט ) .תחילה יוצגו תקצירים של עיקרי הממצאים מן המחקר הקודם, עיקרי הממצאים מן המחקר שנערך בתש"ע לסטודנטים בלבד ותקציר השוואה בין שתי קבוצות הסטודנטים. לאחר מכן, יוצגו בפירוט מחקר תש"ע והשוואה בין שני המחקרים ( עזר, חנה /מרגולין, ברוריה /שגיא, רחל).

  • לינק

    סלאור" הוא המרכז להוראת למידה של אוריינות אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים בו לומדים מדי שנה כ300 סטודנטים בדרך המנטורינג. בצורתו הקלאסית , המנטורינג הוא מפגש הנחיה לימודי של אחד על אחד ויש לו איפיונים ייחודיים. מטרות מאמר זה הן מחד, להאיר את מימד ההוראה במנטורינג של אוריינות אקדמית במרכז "סלאור" באמצעות המשגתו ויצירת מודל תיאורטי המעוגן בפרקטיקה. ומאידך, להציע אפשרות של העברה ( איכותנית) של מאפיינים רלוונטיים מהמודל המוצע אל פרקטיקות הוראה אחרות במכללה. הגורמים המקצועיים המשפיעים על ההוראה במנטורינג הם תפיסת תפקיד המנחה והמונחית על ידי שניהם, צרכים , מטרות וציפיות של המנחה והמונחה, מצב הידע של המונחה, כמו גם מאפייני תחום הדעת שבו עוסקת ההוראה. ( וולפנספרגר, יוכי).

  • לינק

    מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.

  • לינק

    סקירה אודות ספר חדש על מיומנויות דיגיטאליות ללמידה בעידן התקשוב בעריכת Allan Martin and Dan Madigan. הקובץ כולל 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות לעידן הדיגיטאלי בכלל ולמידה בפרט. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כך לדוגמא, ניתן למצוא בספר על התפתחות תחומי אוריינות המידע במכללות ובאוניברסיטאות, אוריינות ללמידה מתוקשבת והפדגוגיה של למידה מתוקשבת וגם כישלונות והצלחות בהקניית אוריינות מידע ללומדים בעידן הדיגיטאלי.

  • מאמר מלא

    מאמר זה נועד סקור את התפתחותו של חקר השיח כמתודת מחקר מקפת, החוצה גבולות של דיסציפלינות, ז'אנרים ודגמים רטוריים. המאמר מתמקד בשינוי הגישה של הבלשנות המסורתית ליחידות לשון שמעבר למשפט ומצביע על פריצת הדרך של המחקר שהביאה להתפצלות חקר השיח לתת-ענפים (כבלשנות הטקסט, תיהלוך טקסטים וחקר השיחה). מודגשים במאמר השלכות הפיצול על התפתחותו של שיתוף- פעולה אינטר- דיסציפלינרי הולך ומתרחב, תוך יחסי גומלין עם זרמים רוחניים וחברתיים שונים, ונסקרת תרומתו של חקר השיח לחינוך ולהוראה בנושאים כגון האוריינות הכתובה והדבורה ואת תרומתו העתידית לדרישות האוריינות החדשה (המולטימדיה, תרבות הנוער, ההיפרטקסט ועוד). כמו כן נסקרים תרומתם של מניחי היסוד לחקר השיח בעברית (צבי שראל)

  • סיכום

    המאמר עוסק בשלבי התפתחותו של מודל הערכה חלופית אינטרדיסציפלינרי במסגרת הוראה משותפת של שתי מורות בקורס במינריוני. המודל כורך יחדיו הערכה בתחום הוראת המתמטיקה והערכה בתחום האוריינות האקדמית בביצוע עבודות חקר בבית הספר היסודי. מטרת ההערכה על פי מודל זה היא לשפר את ההוראה, את הלמידה ואת ביצועי ההבנה של הסטודנטים בעבדות החקר. דגם ההערכה פותח בתהליך תלת-שלבי וכולל תכנון של מחוון. (יוכי וולפנספרגר, דורית פטקין)

  • לינק

    המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)

  • לינק

    פרופ' Clare Brett, מרצה בכירה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת OISE/UT בטורנטו המתמחה בלמידה מתוקשבת והכשרת מורים, מציגה בהרצאתה בכינוס EC00 2006 בקנדה את חשיבות פיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטאלי. יש צורך לחשוף תלמידים לאסטרטגיות של קריאה מובחנת הדורשת בו-זמנית גם הבנה של הייצוגים וגם הערכה של הטקסטים. בהתפתחות הטכנולוגית באינטרנט כיום הטקסט מופיע בשילוב ייצוגים נוספים כגון וידאו, אודיו ולכן יש צורך לפתח יכולת קריאה והבנה משולבת של ייצוגים משתלבים. קריאה מקוונת פירושה יכולת לזהות שאלות חשובות תוך כדי ניווט במצבורי מידע מורכבים בהם יש לדלות את המידע על מנת לענות על שאלות המפתח. לכן, הלומדים צריכים לדעת להעריך באופן ביקורתי את המידע, למזג ולגבש אותו וגם לדעת כיצד להעביר אותו או להפיצו בצורה נכונה ותמציתית ללומדים אחרים שהם משתתפים פעילים בסביבה המתוקשבת כיום.

  • לינק

    מטרת המחקר היית לבחון כיצד תופסות אוכלוסיות שונות של סטודנטים (עולים חדשים, ערבים וישראלים, דוברי עברית כשפת אם) את הכתיבה האקדמית והאם יש פער בין תפיסת הסטודנטים לבין תפיסת מורים לאוריינות ומורים דיסציפלינריים את הכתיבה האקדמית "הטובה". כמו כן , בדקו החוקרות באיזה אופן משקפת תפיסת הכתיבה ידע באוריינות אקדמית והנחות תרבותיות אצל הלומדים ואצל מוריהם (חנה עזר, תמר סיון)

  • סיכום

    המאמר בוחן את התפקיד של בלוגים בחינוך באמצעי לקידום אוריינות במסגרות לימוד של בתי ספר וכיתות לימוד. חשיבות האוריינות כאמצעי וכתשתית לפיתוח כישורי שפה ויכולות אקדמאיות מצדיקה שימוש בבלוגים כאמצעי התנסות גמיש. כתיבת סיפורים באמצעות טקסטים ממוחשבים יכולה לבוא לידי ביטוי בבלוגים של תלמידים. הבלוגים יש בהם כדי לדמות יומני כתיבה תוך מתן ערוץ של ביטוי עצמי לתלמידים, כל זאת במסגרת קהילה מתוקשבת שבה גם כותבים נוספים. הבלוגים הם כלי מעולה לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית (Huffaker, David)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין