מילת מפתח: אוכלוסיות חלשות
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    קורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) קודמו כמנגנון להגברת הנגישות להשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיות מוחלשות (underserved populations). אולם, אנו עדיין יודעים מעט על הנתונים הסוציו-דמוגרפיים של המשתתפים בקורסי המוּק באופן כללי ועוד פחות מכך על המשתתפים מאוכלוסיות מוחלשות בקורסי המוּק בפרט. כדי להרחיב את הבנתנו לגבי המשתתפים בקורסי המוּק, כולל אלה העומדים להפיק את המירב מקורסים בחינם בקולג', מחקר זה מסתמך על מדגם של 2,634 משתמשים בקורסי מוּק בארצות הברית שהשתתפו לפחות ב-398 קורסי מוּק שונים שהוצעו על ידי 129 אוניברסיטאות שונות ועל ידי 22 ספקים שונים (Stich, Amy E.; Reeves, Todd D.., 2017)

  • לינק

    ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה (הפקולטה לחינוך) באוניברסיטת חיפה, ד"ר אריה קיזל הוזמן באמצע דצמבר 2016 לשאת את הרצאת הפתיחה בכנס השנתי של תנועת Con-Act שהיא ארגון הגג של חילופי הנוער והצעירים בין גרמניה וישראל (ארגון שנוסד בשנת 2000). ההרצאה ניתנה במסגרת הכנס שנושאו היה Living Diversity והתקיים בעיר ויטנברג שבגרמניה (העיר בה ממוקם המטה של הארגון שהוקם ביוזמת נשיא גרמניה). מדי שנה נוטל הארגון נושא לפעולה והשנה הנושא של Diversity נבחר להיות הנושא המרכזי. בכנס השתתפו ראשי ארגונים גרמנים וישראלים העוסקים בחילופי נוער וצעירים אשר שמו לעצמם למטרה את הפעולה המשותפת של הדור הצעיר בשתי המדינות. ד"ר קיזל שימש ראש הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד בין השנים 2010 ל-2015 והרצאתו אתגרה את השומעים לדיון ער בשיח הקורבני אשר לדבריו השתרש בשיח בקהילות שונות – אזרחיות ופרופסיונאליות – בישראל (אוניברסיטת חיפה).

  • לינק

    מי מצליח להגיע להשכלה גבוהה בישראל, ומה צריך לעשות כדי להנגיש אותה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש בוחן שאלות אלה ומצביע על חסמים בכניסה להשכלה גבוהה (רונן בר-אל, יובל ארבל ויוסי טובול).

  • תקציר

    בעוד שהמחקר הקיים מתעד את האפקטיביות של תכניות לקריאת קיץ, מעט ידוע לגבי האופן והמידה שבהם הילדים קוראים בפועל את הספרים הנשלחים לבתיהם או כיצד המשפחות מעורבות בטקסטים אלה. המחברים מנצלים הזדמנות זו כדי להעמיק ולחקור את שאירע כאשר ספרים נשלחו לבתיהן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה ומגוונות מבחינה תרבותית. בפרט, המחברת ותלמידי התואר השלישי שלה עשו שימוש בביקורי בית ובראיונות כדי להבין בצורה טובה יותר כיצד תלמידים ובני משפחה היו מעורבים בספרי קריאת הקיץ (Compton-Lilly, Catherine; Caloia, Rachel; Quast, Erin; McCann, Kelly, 2016).

  • לינק

    מרבית התקציב לבתי הספר מגיע ממשרד החינוך, שהוציא לפועל מדיניות ברורה של אפליה מתקנת. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן כיצד הקצאת הכספים של גופים אחרים המעורבים במימון – ובפרט הרשויות המקומיות – משפיע על יעילות מאמצי האפליה המתקנת של הממשלה (צוות מרכז טאוב).

  • לינק

    מאמר זה מבקש לתרום לאתגר של הצגת הקולות המושתקים של קבוצות מודרות בחברה באמצעות קהילת חקר פילוסופית המורכבת בעיקר מילדים ואנשים צעירים. המאמר מציע מודל תיאורטי שנקרא "איפשור זהות" המציג את השלבים שבהם, תחת התפקיד המנחה שמגלמת קהילת החקר הפילוסופית, המטא-נרטיב ההגמוני של הזרם המרכזי בחברה מפנה מקום לזהות של חברי קבוצות הנמצאות בשוליים. המודל מבוסס על ההכרה בנרטיבים שונים בתוך רשת של נרטיבים משותפים שאינה מבכרת את המטא-נרטיב. המאמר מדווח על ההתנסויות של מתווכים ותלמידים ממגזרים חלשים ומודרים בחברה בשתי מדינות אשר השתתפותם בקהילות חקר פילוסופיות סיפקה להם לא רק "קול" אלא גם נוכחות וזהות (Arie Kizel, 2016).

  • לינק

    הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותו של פרופ' נח לוין-אפשטיין ועיקרו ארבע סקירות ספרות: 1. קשרים בין היבטים חברתיים-כלכליים ואי-שוויון לבין אקלים הכיתה ובית הספר וזיקתם להישגים לימודיים; 2. מגמות של בידול או שילוב בסביבת המגורים על בסיס מיצב חברתי-כלכלי של התלמידים בבית הספר; 3. חינוך בגיל הרך כאמצעי לצמצום אי-שוויון ופערים חברתיים: מחקר, מדיניות ופרקטיקה; 4. מגמות בהשקעת משאבים בחינוך לפי מעמד חברתי-כלכלי: השקעה ציבורית, השקעה של המגזר השלישי והשקעה של משקי בית. שלב ב' של הפעילות נעשה בתמיכת הכנסת ובשיתוף מרכז המחקר והמידע של הכנסת (עודד בושריאן).

  • סיכום

    אחרי תקופה מעוררת השראה בבית הספר ביאליק רוגוזין שבדרום תל אביב, ביקשה סמדר מורס לעבור לאתגר חדש – ניהול בית הספר היסודי נופים בעיר, שסבל מאקלים בית-ספרי גרוע ומהישגים נמוכים במיוחד. חמש שנים אחרי, לאחר תהליך העצמה מרתק של צוות המורות ובזכות עבודה מאומצת, "הילדים כבר לא רוצים להיות רתכים או פדיקוריסטיות, אלא חוקרי חלל" (תמירה גלילי).

  • סיכום

    כשקארן טל שמעה באוניברסיטה כי הצלחתו של אדם תלויה ברקע הסוציו-אקונומי שלו, היא נדרה לשנות את המשוואה הזו. שלושה עשורים אחר כך, אשת החינוך שהפכה את ביאליק רוגוזין לבית ספר משגשג, למרות הרקע הקשה שלו, הקימה מיזם שמבקש להביא את הבשורה לבתי ספר נוספים בפריפריה. בדרך השפיעו עליה אנשי חינוך רבים – וגם אבא שלה (תמירה גלילי).

  • סיכום

    ניהול בית ספר אף פעם אינו משימה פשוטה, אך מה עושה מנהל שפועל בסביבה סוציו-אקונומית לא קלה, עם הורים קשי יום שהחינוך לא תמיד בראש מעייניהם? ארבעה מנהלים שהצליחו לחולל מהפך בבתי ספר בשכונות מאתגרות מספרים על העבודה המפרכת, המסירות והאמונה שיצרו את הקסם ודחפו את התלמידים קדימה (לימור דומב).

  • סיכום

    הכותב מתמודד עם השאלה אילו בתי ספר הם המתאימים ביותר להתנסות מעשית של מתכשרים להוראה. שאלת הקשר "תוכנית הכשרה – בית ספר" נבדקה כבר רבות במונחים של יחסים, קשרים או קוהרנטיות (Boyd et al., 2009). לדעת הכותב ראוי גם לבדוק את השאלה אם סוגים שונים של בתי ספר שבהם משובצים המתכשרים, מקדמים או מעכבים את התפתחותם המקצועית. קיים ידע רב יותר על מורים מאמנים, מדריכים פדגוגיים וכיתות ופחות – על מאפייני בתי-ספר ( Ronfeldt, R ) .

  • לינק

    במאמר זה מתמודד ד"ר יוסי ארגמן עם הטענות כי תוכני הלימוד ותפיסת הידע בחינוך הדמוקרטי אינם רלוונטיים למיעוטים אתניים ולאכלוסיות שוליים כלכליות. בניגוד לדעות רווחות אלו , תורת הצרכים שעליה מבוסס החינוך הדמוקרטי, כמו גם תפיסת הידע עליהן הוא מבוסס , מאפשרות לתלמידים מן השוליים החברתיים להשתלב במסגרותיו באופן שבו הפערים התרבותיים-כלכליים אינם מהווים גורם מערכב בהתפתותם הלימודית ( יוסי ארגמן) .

  • סיכום

    מדיניות של העדפה מתקנת הצליחה לצמצם פערים במשאבים בין קבוצות חברתיות-כלכליות שונות בתוך זרמי החינוך, אך פחות הצליחה בהקטנת פערים בין הזרמים.משנות השישים המוקדמות, צמצום פערים לימודיים וחברתיים בין שכבות חברתיות שונות היה יעד מרכזי של משרד החינוך. לצורך צמצום פערים אלה, הענקת תקציבים גדולים יותר לאזורים חלשים יותר, לצורך תוספת משאבים לימודיים ותוספת שעות הוראה ולמידה בכיתות קטנות יותר. כיום, המדיניות אינה תואמת עוד את צורכי מערכת החינוך, שכן החינוך החרדי והחינוך הערבי מתקרבים למחצית מן התלמידים.

  • לינק

    אחת הסיבות החוזרות ועולות במחקרים ובסקרים על נשירת המורים היא תנאי עבודתם. עם זאת תשומת לב פחותה הוקדשה לתפקיד הייחודי של השיבוץ בעבודה, למרות שהמורים עצמם חשים שזהו אחד ההיבטים החשובים המשפיעים על תנאי עבודתם (Elfers et al., 2006). המחקר המתואר במאמר בוחן אם שיבוץ מורי TFA בבתי ספר באוכלוסיות חלשות – בהתאמה או אי-התאמה לקבוצת הגיל ולתחומי הדעת להם הוכשרו – קשור לתופעת הנשירה מבתי הספר ו/או מההוראה בכלל. שיבוץ מורים עשוי להשפיע על תחושת המסוגלות שלהם, וזו, בתורה, משפיעה על נכונותם להישאר בבית הספר או במקצוע ( Donaldson, M.L., Johnson, S.M ).

  • לינק

    ג'פרי קנדה הוא המנכ"ל והיוזם של "אזור הילדים של הארלם" (Harlem Children's Zone), תוכנית יוצאת דופן לשבירת מעגל העוני וחציית פערי המעמדות, שעשויה להיות המפתח לתיקון רחב היקף, לפחות באמריקה. "זה אחד הניסויים החברתיים הגדולים של זמננו", כתב "הניו יורק טיימס", ואובמה אימץ את המודל והבטיח לשכפל אותו ב־20 ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. "הם בפירוש מצילים דור של ילדים, במקום שבו מראש מעולם לא היה להם שום סיכוי", אמר לאורך הקמפיין שלו. אפילו עלויות העתק, המוערכות במיליארדי דולרים, אינן מרתיעות אותו; אובמה מתכנן לממן את התוכנית מכספי ממשל ומימון פרטי. "נמצא את הכסף לזה, כי אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על זה", הדגיש. גם ההשקעה של "אזור הילדים" גדלה משנה לשנה. גן הילדים של הפרויקט מלמד אותם צרפתית. שני בתי הספר, שבהם 8,000 תלמידים, משאירים אותם ליום לימודים ארוך, גם בקיץ, ומציעים תוכניות למניעת השמנה, מרפאות, עזרה סוציאלית, חוגי העשרה ועוד.

  • סיכום

    המאמר עוסק בבחינת עבודתם של מורים חונכים בבתי ספר אורבאניים שאוכלוסייתם באה משכבות מצוקה ועוני. המחקר נמשך 16 חודשים וזוהו בו שלוש טענות המציגות קשר בין ארבע תפישות קריטיות: הישרדות של מורים מתחילים, הצלחה של מורים מתחילים, נטילת אחריות והתכוונות לצדק חברתי. המאמר דן בהשתמעויות של הממצאים ומתייחס לצורך במשאבים הולמים, בשיבוץ ובהכשרה של מורים חונכים לעבודה בבתי ספר מסוג זה. בנוסף מראה המחקר שלדיספוזיציה כלפי צדק חברתי יש תפקיד בהצלחה ובהישרדות של החונכים ושל המורים המתחילים כאחד בהקשר המדובר. (Yendol-Hoppey, D., Jacobs, J., & Fichman Dana, N.)

  • תקציר

    האוסטרלים פיתחו מסלול הכשרה חדש וייחודי להכשרת מורים לבתי ספר הנמצאים בשכונות מצוקה ובאזורי מצוקה. האוסטרלים הגיעו למסקנה כי פרחי ההוראה המתכשרים בתוכניות ההכשרה הרגילות אינם מצוידים להתמודד עם אוכלוסיות התלמידים וההורים בבתי ספר באזורי מצוקה ואוכלוסיות סוציו-אקונומיות בעיתיות. הנשירה של מורים רגילים מבתי ספר אלו היא גבוהה ועל כן יזמה מחלקת החינוך של New South Wales עם אוניברסיטת University of Western Sydney (UWS) מסלול הכשרה יעודי להכשרת מורים לבתי ספר באזורי מצוקה. תכנית Classmates מכשירה את פרחי ההוראה להתמודד עם קשיי אוכלוסיות תלמידים הטרוגניות ודרכי הוראה מותאמות לכך ( Tania Ferfolja ).

  • תקציר

    החוקרים מצאו שלושה דפוסים מרכזיים המאפיינים את צוות בית הספר העובד עם אוכלוסיות בסיכון. אותם הם מכנים "הדפוסים המכשילים": חוסר אונים – לצוות אין כוחות להתמודד עם התופעות היומיומיות; זהות מדומה – בית הספר אינו תופס באופן מציאותי את האפיונים והצרכים של התלמידים ועקב כך גם לא מנסח לעצמו נכון את המשימה; אשמה והאשמה – שפה המתפתחת בין חברי הצוות ומקשה על התפתחות מקצועית. השאלה המרכזית – כיצד מנהל בית הספר משפיע על התהליכים המערכתיים המאפיינים מסגרות לאוכלוסיות בסיכון ומושפע מהם, ומהן אסטרטגיות הפעולה של מנהלים המשמרים או מחלצים את המערכת מדפוסיה המכשילים? ההרצאה מתארת את הדילמות המרכזיות שהמנהלים מתמודדים אִתן, ודרכים אופייניות להתמודדות עם דילמות אלו. (מיכל ראזר, בועז ורשבסקי)

  • רפרנס

    הספר מציג בפירוט שיטת הדרכה למערכות החינוך השונות, המבקשות ליעל את פעילותן החינוכית-טיפולית בקרב תלמידים בסיכון. מדובר בשיטה חינוכית חדשה הנקראת "התפישה החינוכית הפסיכו-חברתית": מאגר ידע עשיר המקשר בין דיסציפלינות שונות ומשלב מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים לקידום עשייה חינוכית בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון והוריהם. התפישה מביאה בחשבון גם את המחנכים והמטפלים, ומיועדת להכשירם מבחינה מקצועית ואישית, כך שיצליחו לציד תלמידים הנתונים במצבי סיכון ומצוקה בכלים שיאפשרו להם להתגבר על המכשולים השונים העומדים בדרכם, להשתלב בחיי בית הספר ולממש את יכולותיהם באופן מרבי. המחברת ביססה וגיבשה את התפיסה תחת ניהולו של ד"ר רמי סולימני, מנכ"ל אשלים ותרומתם של אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. (פלורה מור)

  • לינק

    מצגת ההרצאה של ד"ר סמדר תובל מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. במהלך הניתוב לחינוך מיוחד מעורבים הייצוגים החברתיים הבאים: הכלה; בידול; וריבוד חברתי. צוות ביה"ס חי בקונפליקט שבין שתי מטרות מרכזיות שלו שאינן מתיישבות. בין מטרת הכלה ובין מטרת הריבוד החברתי. לטענת תובל נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין