מילת מפתח: אוטונומיה פדגוגית
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • לינק

    בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

  • לינק

    פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

  • תקציר

    הציפיות ממערכת החינוך גבוהות: לשפר את הישגי התלמידים; לטפל בהגירה ובסגרגציה; להפחית את שיעור הנשירה ועוד. על המורים לשלב את כל המטרות האלה בפעילותם היומיומית. רבים מהם שואפים לשמש סוכני שינוי עבור תלמידיהם, לסייע להם למצוא את מקומם בחיים ולהכינם לעתיד המשתנה תמיד. מורים המשפרים באופן קבוע את אסטרטגיות ההוראה שלהם הם סוכני שינוי גם עבור עצמם ועבור עמיתיהם.

  • תקציר

    מחקר זה מתחיל מהממצא לפיו קיים קשר סבוך – לעתים אף פרדוקסלי – בין האוטונומיה של המורה לבין שיתוף פעולה. האוטונומיה של המורה מושווית פעמים רבות לעצמאות ולעבודה אינדיבידואלית, באופן שבהגדרה אינו דר בכפיפה אחת עם שיתוף פעולה. לפיכך, המטרה הראשונה כוללת התרה של הקשר הפרדוקסלי הזה באמצעות הגדרה של אוטונומיה נתפשת וגישה שיתופית כשני מושגים נפרדים. מאחר שהמדדים הקיימים של אוטונומיה אינם מסוגלים להכיל את ההבחנה הזאת, המטרה השנייה כוללת פיתוח של מדד שיהלום את ההמשגה המוצעת. התוצאה היתה מכשיר המורכב משלוש סקלות (גישה שיתופית, אוטונומיה דידקטית-פדגוגית, אוטונומיה בתוכנית הלימודים) בשילוב עם איכות פסיכומטרית מתוקפת.

  • סיכום

    במאמר זה מתייחס המחבר בקצרה לטיב היחסים בין אתיקה לפדגוגיה, ובעיקר עומד על הצורך הדחוף בביסוס ריבונות חינוכית הנשענת על אתיקה מקצועית. הוא פותח בהצגת האתיקה, או הדעת העיונית והביקורתית המכונה בעברית "תורת המידות", כעיסוק אקדמי וציבורי שמבקש לעמוד על היסודות המכוננים חיי אנוש במיטבם (כיצד נכון וראוי לבני אדם להנהיג את חייהם) ועל הדרכים המוצלחות ביותר להגשמת חיים אנושיים מלאים, מספקים וראויים. בתור שכזאת, תורת מידות ומסכת אידיאליים לחיים ראויים, האתיקה משמשת הבסיס הנורמטיבי לפדגוגיה: שיח פילוסופי בדבר אנושיות במלוא התפתחותה ובשיא תפארתה אשר אמור להנחות את אנשי החינוך בהגשמת שליחותם המקצועית: סיוע לצעירים במימוש הפוטנציאל הגלום בהם, העצמתם לקראת חיים אוטונומיים ומלאים והכשרתם להשתתפות הוגנת ופורייה בחברה (נמרוד אלוני).

  • סיכום

    רפורמת האחריותיות של בתי הספר, הנחשבת לאחת הרפורמות השנויות במחלוקת והמשמעותיות ביותר מבין הרפורמות העכשוויות, החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. במסגרת רפורמה זו, בתי הספר זוכים לתמריצים ולסנקציות בהתבסס על הישגי התלמידים מתוך הנחה שהדבר יביא לשיפור בביצועיהם. מאמר זה מתאר מחקר, שבחן, אם רפורמת האחריותיות בבתי הספר (קביעת סטנדרטים, הערכה לפי סטנדרטים ושימוש בתמריצים/סנקציות) משפיעה על יכולתם לשמר את המורים העובדים בהם. כן בחן המחקר את השפעתם של תנאי העבודה של המורים, באופן ספציפי איכות מנהיגות בית הספר, כמות המשאבים בכיתה, התמיכה הניתנת למורים ורמת הסגל הכללית על ההחלטה אם לעזוב את המקצוע. לבסוף, המחקר ביקש לבחון אם דרגת האוטונומיה של מורים בכיתה משפיעה על היחס שבין מידת האחריותיות שלהם והחלטתם לעזוב את המקצוע (Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H).

  • סיכום

    המאמר בוחן את עמדות ההוגים עמנואל קאנט ומישל פוקו בשאלת גבולות האוטונומיה של המורה ביחסיו עם השלטון ועם הממסד החינוכי. זאת, תוך הסתמכות בעיקר על מאמרו של קאנט "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" מ-1784, ועל מאמרו של פוקו "נאורות מהי?" מ-1978.

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בתפקיד של סוכנות המורה ובגמישות של תכנית הלימודים כמאפיינים פדגוגיים של לימוד השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל. מאחר שהוראת נושא זה התרחבה הן בזרם הדתי והן בזרם הכללי של מערכת החינוך דוברת העברית, הנושא טופל בדרכים שונות במונחים של שיטה, חומרים ותוכן. הדרישות המוגדרות בצורה רופפת מאפשרות למחנכים להיות סוכנים פעילים בהפיכת תכנית הלימודים לאינדיבידואלית. מוצע שהדבר יעיל כאשר פונים לנושא רגיש מטבעו הקשור לתחושת הזהות של מורים ותלמידים ולתפיסת עולמם (Cohen, Erik H., 2016).

  • מאמר מלא

    את מי משרתים אנשי החינוך וההוראה? בחינת ההיסטוריה של האנושות מספקת תשובה לא מעודדת: על פי רוב משרתים המורים אדונים רבים — פוליטיים, דתיים וכלכליים — שרואים באדם אמצעי ולא מטרה. במקום שהמורים והמחנכים יתמסרו לטיפוחם הנאות של הדורות הצעירים וינהיגו את סדר היום החינוכי, הם תכופות משמשים צינורות פסיביים למדיניות השלטון ונושאי דברם של ממסדים חברתיים וקבוצות אינטרס. סדר דברים זה מעוות, ואת מחירו משלמים כולנו (נמרוד אלוני).

  • מאמר מלא

    למידה משמעותית עלתה לישראל לפני מאה שנה. הפדגוג היהודי־רוסי אהרן כהנשטם הסביר כיצד מניעים אותה בלימודי היסטוריה (נאוה דקל).

  • לינק

    שאלת האוטונומיה של המכללות לחינוך מלווה אותן מאז ראשית תהליך האקדמיזציה שהחל בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. עד אותה תקופה היו בתי המדרש להכשרת מורים מעין בתי ספר דו-שנתיים או תלת-שנתיים, שהלימודים בהם נתפסו כהכשרה מקצועית. אולם מהלך האקדמיזציה שהחל בעקבות דוח ועדת עציוני (1978) דרש להעמיד את בתי המדרש כמכללות אקדמיות. עם תחילת תהליך האקדמיזציה של בתי המדרש להכשרת מורים התעוררה שאלה משפטית בדבר מידת האוטונומיה האקדמית והתקציבית שיש לאפשר להם. במאמר זה, בחרו המחברים לבחון כיצד מכללות שונות מגדירות את ייחודן, ובסופו של דבר את תחומן האוטונומי למרות האילוצים והמגבלות שמטילים החוק והדגמים המאושרים להשכרה להוראה. המחברים בחרו לתאר שתי מכללות כדוגמאות להתמודדות עם תפיסות שונות של אוטונומיה מוסדית (עמוס הופמן ודורון נידרלנד, 2012).

  • לינק

    לאור המגמה להנהיג אוטונומיה ניהולית בבתי ספר, חשוב לבדוק מה משמעותה של האוטונומיה, והאם על פי תפיסות המורים אכן חל שינוי בדפוסי הניהול של בתי הספר בניהול עצמי לעומת בתי ספר שאינם בניהול עצמי. במחקר הנוכחי נבדקו אחד עשר בתי יסודיים , מהם שישה שהוגדרו על ידי משרד החינוך כבתי ספר בניהול עצמי, ובהם נדגמו 89 מורים. בחמשת בתי הספר האחרים נדגמו 69 מורים. שאלות המחקר בדקו: א. את ההבדלים בין בתי ספר עם וללא ניהול עצמי בתפיסת המורים את סגנון הניהול בבית ספרם, את תחושת האוטונומיה שלהם ואת שביעות רצונם מן העבודה בבית הספר, ב. את מקומם של משתני רקע של בית הספר והמורים בהסבר תחושת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים, ג. את עוצמת הקשרים בין מידת השיתוף של מורים בקבלת החלטות , סגנון השיתוף ותחומי השיתוף, לבין תחושת אוטונומיה ושביעות רצון של מורים. מן הממצאים עולה כי בבתי ספר בניהול עצמי תפסו המורים את גורמי האוטונומיה ושביעות הרצון כשונים מאלו שנתפסו על ידי המורים בבתי הספר ללא ניהול עצמי. כמו כן , נקשרו תפיסת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים בבתי הספר בניהול עצמי באופן הדוק לסגנון הניהול, בעוד שלא נתגלה קשר כזה בבתי ספר ללא ניהול עצמי ( חנה שחר , נגה מגן-נגר).

  • לינק

    חקר מקרה בביה"ס יסודי בקליפורניה . המטרה הייתה לצפות בדפוסי ההוראה של מורה המלמדת בביה"ס ולראות את השפעת הנחיות משטר ההוראה והבחינות שנכפו ע"י תכנית No Child Left Behind Act.המורה המלמדת בביה"ס פועלת בסביבת הוראה המעודדת אוטונומיה מקצועית בגיבוי ביה"ס , אך האילוצים שיוצרים הנחיות תכנית No Child Left Behind Act חזקים יותר מאשר הגיבוי לו זוכים מורי ביה"ס . חופש הפעולה של המורה לנקוט בדרכי הוראה גמישים ואקלים חינוכי תומך הצטמצמו באופן משמעותי . הסטנדרטיזציה אותה חייבה תכנית No Child Left Behind Act העיקה על המורה לאורך כל שנת הלימודים ופגמה ביצירתיות הפדגוגית והדידקטית שלהם. התוצאה הייתה כי המורה לא לימדה את תחומי ההיסטוריה ומדעי החברה בכיתות ה'-ו בדרך בה האמינה מבחינה פדגוגית. המסקנה היא כי כוחם של תכתיבים פדגוגיים ארציים הנכפים על המורים פוגעים במימוש פוטנציאל ההוראה המשובח שלהם ומרוקנים מתוכם את עוצמת המורים. דוגמא הפוכה לנעשה בקליפורניה היא מערכת החינוך בפינלנד שם לא ניתנים למורים שום תכתיבים פדגוגיים מבחוץ וכל ההחלטות הפדגוגיות הם של מורי ביה"ס ללא תלות במשטר בחינות וסטנדרטיזציה ( John S. Wills & Judith Haymore Sandholtz).

  • לינק

    קובץ מאמרים המעורר דיון מחודש בצורך לעסוק בטיבה, בנחיצותה ובמשמעותה של אוטונומיה אישית, במיוחד בהקשר החינוכי – כלומר לשאול האם אוטונומיה אישית ממשיכה לשמש ערך חינוכי מרכזי, ומה ניתן לומר על התוכן היצוק בה בעידן הנוכחי. המשתתפים באסופת מאמרים זו, אנשי אקדמיה ברובם, מקבלים ביקורת – או שמא תהייה – זו באשר לרעיון האוטונומיה כנקודת התייחסות, ומבקשים להתמודד אִתה איש-איש בדרכו, כדי לדחותה, להפריכה או להכילה. ברוב המאמרים ניתן לזהות גם עמדה "פוסט-ביקורתית", כלומר עמדה שהולכת מעבר לביקורת ומציעה חלופות בדמות דרכי חינוך מטפחי אוטונומיה, אשר ניתן ליישמן גם בתנאים המכשילים של המציאות הנוכחית( עורכת : שילה שיינברג ).

  • תקציר

    התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 . מדובר על מודל קונספטואלי של שני חוקרים אוסטרליים ידועים בשם Chris Bigum and Leonie Rowan מאוניברסיטת Deakin University. התפיסה של Knowledge Producing School -KPS יושמה בהצלחה בעשרות בתי ספר יסודיים באוסטרליה (Queensland primary schools). הנחת היסוד של מודל תקשוב חינוכי זה היא ששילוב המחשבים בבתי הספר אינו טכני אלא אותנטי , כלומר עליו להמריץ את המורים והתלמידים לחקור ולהפיק ידע ולא לתרגל מבחינת טכנית את הכלים המקוונים כפי שנעשה בבתי הספר היסודיים הקונבנציונאליים ברחבי העולם. המטרה היא להכשיר את התלמידים להשתמש באינטרנט ובכלים מתוקשבים בדרך של חקר וחשיבה גבוהה מסדר גבוה עפ"י העקרונות של ( Jonassen, D. (2000. ,תהליכי הפקת המידע מתחוללים בעבודת צוותים קטנים תוך עידוד סקרנות וחקרנות של תלמידים. מרבית תהליכי איסוף והפקת המידע על ידי התלמידים הם תהליכים הנוגעים לבעיות אותנטיות אותם חוקרים צוותי התלמידים בבתי הספר היסודיים באוסטרליה ובניו זילנד .

  • תקציר

    לאור המחסור במורים איכותיים בבתי ספר בבריטניה, מתחבטים המומחים הבריטים בימים אלו בשאלה משמעותית והיא מה הופך את המורה לאיכותי ובעל השראה? עשרות מומחי חינוך בריטיים התכנסו בפרלמנט הבריטי ודנו בשאלה זו. האם תוכניות הכשרת מורים חדשניות כמו תכנית Teach First אכן יש בה כדי להשביח את המורים הטובים או האם יש לשאוף להרכב אחר של חשיפה והתמודדות? חלק מן המומחים, כולם פרופסורים נודעים לחינוך באוניברסיטאות הבריטיות טענו כי לא הצד הארגוני של ההכשרה קובע אלא היכולת של המורה ליצור אווירה רגשית מיוחדת בינו ובין התלמיד ואין זה קשור להתנסות המוקדמת אלא בשימור תכונה זו לאורך זמן.

  • מאמר מלא

    המאמר מציג רציונל תיאורטי מעניין להתפתחות של מערכות למידה מתוקשבות מותאמות לומד (PLE). שילוב של לחצים משפיעים על המכללות והמוסדות להשכלה גבוה בעולם לבזר את סביבות הלמידה המתוקשבות באופן שהלומד יוכל לשלוט יותר בתכנים ובמינון של המערכת המתוקשבת. המכללות והאוניברסיטאות בעולם אינן מאושרות מהלחצים הפועלים בהשראת התפתחות ה-WEB 2.00 ומעדיפות אסטרטגיה של ניהול מרכזי של משאבי הלמידה המתוקשבים, אך הדרישה הגוברת ליותר אוטונומיה בחינוך ללומדים וגמישות מעמידה בפני האוניברסיטאות אתגר לא פשוט והן יידרשו בסופו של דבר לעבור למערכות למידה מתוקשבות המדגישות האצלת תכנים ע"י הלומד, הנחייה מקוונת ושיתופיות יותר גדולה בין הלומדים. המאמר שואב את השראתו מגישת המערכות המורכבות על מנת להצדיק את התפתחות תנועת ה-PLE בלמידה מתוקשבת. נקודת המוצא של תנועת ה-PLE היא העצמת הלומד המתוקשב במקום חיזוק המערכת המתוקשבת. המודל התיאורטי המוצע לגישור בין צרכי הלומד והדינאמיקה של הארגון נקרא The Viable Systems Model -VSM שהותאם תיאורטית לדפוסי התנהגות של מערכות חינוך בשנים האחרונות (Scott Wilson, Dai Griffiths, Mark Johnson, Oleg Liber)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין