מילת מפתח: אוטונומיה מקצועית
מיון:
נמצאו 25 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

  • סיכום

    רוב המחקרים על נשירת מורים מתמקדים במורים שעזבו את ההוראה מוקדם מאד במסלול המקצועי. על מנת להבין את החלטות המורים לעזוב, מחקרים אלה עושים שימוש בתיאוריות אירגוניות, תיאוריות חוללות עצמית או תיאוריות של בחירה רציונלית. המחקר הנוכחי, לעומת זאת, מבקש להרחיב את היריעה על ידי חקירה של אוכלוסייה שונה ובאמצעות אימוץ פרספקטיבה חדשה, זווית חדשה, על האוכלוסייה האחרת אותה הוא בוחן. המחקר מתמקד במורים בעלי ניסיון ומחויבות למוסד, ולא במורים חדשים, שהחליטו לנטוש את כיתת הלימוד לאחר שכבר היו מוכשרים לקריירה של הוראה ולאחר שרכשו תחושת מסוגלות עצמית.

  • לינק

    פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

  • סיכום

    הכשרות המורים מכילות כיום מורכבויות רבות והן מעלות שאלות שונות בעלות השלכות על העתיד. כמה מהסוגיות המשפיעות על ההכשרות נוגעות לרמת האחריותיות הנדרשת מהן לצד הסטנדרטיזציה הנכפית עליהן מלמעלה (Sachs, 2016). סוגיות אחרות מתייחסות לכניעתם של מורים לצווי התרבות ההישגית, תוך ביקורת מתמדת על פעולותיהם, המתלווה לירידה באוטונומיה המקצועית שלהם, וכל זאת בסביבה של חשד וחוסר אמון עליה מעידים מורים ברחבי העולם (Sachs and Mockler, 2012). על כל אלה יש להוסיף שינויים של השנים האחרונות שנגרמו בעקבות גלי ההגירה והרב תרבותיות המוסיפים עוד נדבכים לעבודת המורה ומשליכים כמובן גם על מורכבות האתגרים של הכשרות המורים.

  • תקציר

    הציפיות ממערכת החינוך גבוהות: לשפר את הישגי התלמידים; לטפל בהגירה ובסגרגציה; להפחית את שיעור הנשירה ועוד. על המורים לשלב את כל המטרות האלה בפעילותם היומיומית. רבים מהם שואפים לשמש סוכני שינוי עבור תלמידיהם, לסייע להם למצוא את מקומם בחיים ולהכינם לעתיד המשתנה תמיד. מורים המשפרים באופן קבוע את אסטרטגיות ההוראה שלהם הם סוכני שינוי גם עבור עצמם ועבור עמיתיהם.

  • תקציר

    מחקר זה מתחיל מהממצא לפיו קיים קשר סבוך – לעתים אף פרדוקסלי – בין האוטונומיה של המורה לבין שיתוף פעולה. האוטונומיה של המורה מושווית פעמים רבות לעצמאות ולעבודה אינדיבידואלית, באופן שבהגדרה אינו דר בכפיפה אחת עם שיתוף פעולה. לפיכך, המטרה הראשונה כוללת התרה של הקשר הפרדוקסלי הזה באמצעות הגדרה של אוטונומיה נתפשת וגישה שיתופית כשני מושגים נפרדים. מאחר שהמדדים הקיימים של אוטונומיה אינם מסוגלים להכיל את ההבחנה הזאת, המטרה השנייה כוללת פיתוח של מדד שיהלום את ההמשגה המוצעת. התוצאה היתה מכשיר המורכב משלוש סקלות (גישה שיתופית, אוטונומיה דידקטית-פדגוגית, אוטונומיה בתוכנית הלימודים) בשילוב עם איכות פסיכומטרית מתוקפת.

  • תקציר

    שיעורי התחלופה הגבוהים של מורים מתחילים הם סוגיה לדאגה בחינוך. אולם, מעט ידוע לגבי התהליך ההנעתי שמעודד מורים מתחילים להישאר במקצוע ההוראה.מחקר זה בחן כיצד תנאי העבודה (אי-ביטחון במקצוע, האוטונומיה של המורה, אחריות קולקטיבית, דיאלוג רפלקטיבי, ופרקטיקה לא מופרטת) ומצבים פסיכולוגיים (מסוגלות עצמית של המורה ומחויבות רגשית) משפיעים על הכוונה לעזוב את המקצוע (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2017).

  • לינק

    הספר מתאר ומדגים כיצד יכולים בתי ספר לבנות יכולת שתאפשר להם להגיע להישגי תלמידים גבוהים יותר, באמצעות האוטונומיה שניתנה להם בשנים האחרונות – וכך להרוויח את הערך המוסף באוטונומיה – וכיצד יכולות מערכות חינוך לתמוך בבתי הספר. הספר נסמך ברובו על מחקר התומך בחלקה של אוסטרליה במחקר הבינלאומי על אוטונומיה בית ספרית ולמידה (International Study on School Autonomy and Learning – ISSAL), שכולל צוותי חוקרים מאוסטרליה, קנדה, הונג קונג, אנגליה, פינלנד, ישראל וסינגפור. במאמר זה מופיעים תקצירים מתוך הספר, שעשויים להועיל ללמידה ולחקירה המתקיימות בסמינרים ובסדנאות (בריאן ג' קולדוול).

  • מאמר מלא

    המפתח לשיפור משמעותי בטיב החינוך נעוץ בהיבט מהותי של אתיקה מקצועית: במהפך בדימוי העצמי הפרופסיונלי של המורים ובכינונה של ריבונות חינוכית חדשה. על המורים לא לראות עוד את עצמם כסוכני חִברות פסיביים של בעלי הכוח בחברה ובתרבות, אלא כמובילים אוטונומיים של שליחותם המקצועית. על המורים לשחרר את עצמם מן ההתניה המסורתית של נאמנות עיוורת לממסד הדתי, לשלטון הפוליטי, לסנטימנטהלאומני או לתחרות הכלכלית, ובמקום זאת להגשים את התכלית המהותית של עיסוקם המקצועי ולהתייצב בנחישות לצד הדורות הצעירים: להעמיד בראש מעייניהם את שלומם, התפתחותם וכבודם של התלמידים, ולקדם אותם לחיים אוטונומיים ומלאים של משמעות, הגשמה עצמיתושותפות פורייה והוגנת במעגלי התרבות והחברה (נמרוד אלוני).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לנתח שני תהליכים מקבילים במערכת החינוך הישראלית: ראשית, הרעיון של אוטונומיה בית-ספרית, חקירת מקורותיו, השלכותיו הפדגוגיות והאפקטיביות שלו; ושנית, פיתוחו של החינוך הפרוגרסיבי הבולט בעיקר בתחום הקוגניטיבי של מיומנויות המאה ה-21, תוך התמקדות בטיפוח "ידע עמוק" ומיומנויות חשיבה של ילדים. כתב היד חוקר את "הגלים" השונים של פדגוגיות פרוגרסיביות שהתרחשו במערכת הבית-ספרית הישראלית במהלך השנים, תוך תיאור וניתוח התהליכים המאפיינים אותם. בהתבסס על פרספקטיבה היסטורית, המאמר מתאר באופן כרונולוגי את ההתפתחויות העיקריות הקשורות לאוטונומיה בית-ספרית וליוזמות מדיניות של מיומנויות המאה ה-21, בהתבסס על סקירת ספרות וניתוח מסמכי מדיניות (Nir, Adam; Ben-David, Adi; Bogler, Ronit; Inbar, Dan; Zohar, Anat, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לתאר ולנתח את ההתפתחות של אוטונומיה בית-ספרית, מנהיגות בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית באנגליה במהלך ארבעים השנים האחרונות. הוא מספק תמונה ראשונית עבור המחקר הבין-לאומי הרחב יותר אודות אוטונומיה בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית. נערכה סקירת ספרות ראשונית, כולל ניתוח של מסמכי מדיניות. נערכו גם ראיונות ותצפיות עם משתתפים בתכנית מקצועית ניסיונית עבור מנהיגים בית-ספריים המבקשים לפתח את תכנית הלימודים הבית-ספרית שלהם (Greany, Toby; Waterhouse, Joanne, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את הנושא של בית ספר בניהול עצמי בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך הערבית בישראל, תוך השוואה בין בתי ספר מנוסים בניהול עצמי, בתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי ובתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי. הממצאים הצביעו על כך ששיפורים נתפסים בפדגוגיה, במבנה ארגוני, ובהשתתפות בקבלת החלטות ניכרו היטב בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי, יותר מאשר בשני הסוגים האחרים של בתי הספר. בניגוד לכך, שיפורים נתפסים בניהול תקציבי ניכרו יותר בבתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי. נמצא גם שמורים המלמדים בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של שביעות רצון בעוד מורים המלמדים בבתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי דיווחו על הרמות הנמוכות ביותר של שביעות רצון. הממד המשפיע ביותר של שביעות רצון היה השתתפות המורים בקבלת החלטות (Arar, Khalid; Abu-Romi, Amal, 2016).

  • סיכום

    המאמר בוחן את עמדות ההוגים עמנואל קאנט ומישל פוקו בשאלת גבולות האוטונומיה של המורה ביחסיו עם השלטון ועם הממסד החינוכי. זאת, תוך הסתמכות בעיקר על מאמרו של קאנט "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" מ-1784, ועל מאמרו של פוקו "נאורות מהי?" מ-1978.

  • תקציר

    אזרחות ארגונית (Organizational citizenship behavior) מוגדרת כעשייה התומכת בסביבה החברתית והפסיכולוגית שבה מבוצעת משימה. האזרחות הארגונית של מורים יכולה להיות מופנית כלפי אנשים מסוימים ו/או כלפי הארגון. למרות השפעתן המועילה על בית הספר, התנהגויות אלה יכולות לגרור עלויות אישיות עבור המורה. המחקר הנוכחי טוען שאזרחות ארגונית תורמת למתח של מורים באמצעות ההשפעה המתווכת של עומס בתפקיד, עמימות התפקיד וקונפליקטים בתפקיד, בעוד שאוטונומיה בתפקיד מקלה עליו (Anit Somech, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ עומד במאמרון זה על משמעותה של הוראה מותאמת אישית בהקשר של תקשוב חינוכי: "אף אחד לא יחשוד בי שאני רואה טעם בכיתה שבה התלמידים יושבים מול מסכים וזוכים ל-"שיעורים" שבהם יישום דיגיטאלי כלשהו "מעביר" אליהם "ידע" ומתרגל אותם כדי לבדוק אם אותו "ידע" נרכש בצורה יעילה. כבר כתבתי כאן פעמים רבות שבעיני "הוראה" כזאת היא עיוות רציני של הרעיון של "התאמה אישית". ובכל זאת, אני נוטה להשתכנע ש-"הוראה" מהסוג הזה עתידה לכבוש את החינוך" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    המסמך "אופק חדש: הצעד הבא" 2020-2015, שעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה, מציג את המורה המאפשר: מה נדרש ממנו כדי להיות כזה, ומה נדרש מהרשויות כדי לאפשר למורה למצות את יכולותיו ולהשפיע על איכותה של החברה העתידית בישראל (רמי הוכמן, מיכל גלר).

  • לינק

    בתגובה לריאיון עם פאסי סאלברג "בעוד עשר שנים לא יהיה לילדים מה לחפש בבתי ספר – הם יהיו מיותרים", כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי "קיומם של בתי ספר אינה הבעיה המרכזית בקידום החינוך. הבעיה מתקשרת, בין היתר, לחוסר עדכניותם, למיעוט הרלוונטיות שלהם, לחוסר התאמתם לשינויים המתרחשים בחברה ולמיעוט האוטונומיה שלהם, ולא פחות מכך – לצורתם החיצונית שבמקרים רבים רחוקה מלזמן עשייה, למידה וחדוות למידה, חקירה, סקרנות ועוד" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מחקר זה, המתבסס על פסיכולוגיה חיובית, תיאוריית ההגדרה העצמית ופרספקטיבה לגבי איכות המורה, בוחן גישה מבוססת-כוחות להתפתחות המקצועית של המורה. התוצאות חשפו עלייה ניכרת מבחינה סטטיסטית ברגשות של אוטונומיה ומסוגלות עצמית בהדרכת אחרים (Rosanne C. Zwart, Fred A.J. Korthagen & Saskia Attema-Noordewier, 2015).

  • תקציר

    למידה מקצועית בהוראה דיפרנציאלית (Differentiated Instruction) היא תהליך למידה מורכב עבור מורים מתחילים. מחקר זה בוחן את ההשפעה ההדדית שבין משאבי עבודה (כלומר, אוטונומיה של מורים ומאפיינים של קהילות למידה מקצועיות) לבין משאבים אישיים (כלומר, מסוגלות עצמית של מורים) המונחים כגורמים מכריעים להתמקצעות בהוראה דיפרנציאלית. המדגם כלל 227 מורים מתחלים מתוך 65 בתי ספר יסודיים (De Neve, Debbie; Devos, Geert; Tuytens, Melissa, 2015).

  • סיכום

    מורים נתונים ללחצים חיצוניים רבים של קובעי מדיניות, מדריכים, מפקחים, הורים ומומחים (תיעוד, רישום, אחריותיות ועוד). לחצים אלה גורמים ל"אינטנסיפיקציה" של ההוראה, להרחבת-יתר של תפקיד המורה, לעומס עבודה של מטלות-הוראתיות ושל מטלות לא-הוראתיות ולפגיעה ביצירת קשרים בינאישיים בבית-הספר (Ballet et al., 2006). לחצים אלה גם פוגעים באוטונומיה וביצירתיות של מורים, ויוצרים מצב של "דה-פרופסיונליזציה" של המקצוע. מחקר זה מתמקד בשלושה גורמי שחיקה: (א) איכות היחסים הבינאישיים בתוך בית הספר, (ב) סוגים שונים של עומס עבודה בבית הספר ו-(ג) מידת האוטונומיה של המורים בביה"ס (Van Droogenbroeck, F., Spruyt, B., & Vanroelen, C).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין