מילת מפתח: אווירה בבית ספר
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    ברוך יעקובי, מנהל בית הספר עין הים בחיפה, סיפר בראיון למגזין "השפעה" של משרד החינוך, על ההשראה שהוא שואב מילדים ומבוגרים שמערערים על הקיים ועל יצירות אמנות והגות שמציגות אפשרות של חינוך שכנגד. זאת בניגוד לחינוך מנרמל, המבקש למשטר את הלומדים ולהכפיפם באופן אלים לאידיאולוגיה ולצרכים חברתיים וכלכליים כאלה ואחרים. בהשראת ניטשה, רואה יעקובי את תפקיד המחנך כמשחרר.

  • לינק

    רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך, פרסם רשימה קצרה בכתב העת האינטרנטי "קו לחינוך" ובהם הציג שלוש שיטות לשיפור האווירה בכיתה:

  • לינק

    לימור ליבוביץ מתייחסת בבלוג שלה לתובנות העולות מכתבה מעניינת שדנה בשיפור חווית העובד. ליבוביץ מעריכה כי בדומה לשינויים המתחוללים בסביבות העבודה, גם "חדרי הכיתות ייעלמו ויופיעו במקומם מרחבים אחרים. מרחבים אלה לא יאורגנו לפי גיל הלומדים, תחום הלמידה או זהות המורה המלמד. הם יאורגנו אחרת. איזה צורות לארגון מרחב הלמידה הבית-ספרי יתהוו בעתיד? יש לכך כמה 'מבשרים'…כבר כעת קיימים באוניברסיטאות (גם בארץ) מרחבים כאלה. באוניברסיטה נוכל כבר לראות מרחבי למידה שמספקים שרותי למידה לדוגמה- בספריות. מרחבים אלה כבר מתפתחים כיום בבתי ספר. כרגע הם קיימים לצד החדרים המסורתיים" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת לבנו לתיעוד מקורי של מרחב למידה בית-ספרי לא שגרתי ומעורר השראה: "לואי הוא vlogger מהמפורסמים בעולם. בסרטון הזה הוא מבקר בבית הספר הכי אקולוגי בעולם. Green School Bali נמצא באי באלי שבאינדונזיה (מאוד קרוב לאוסטרליה). לואי הוזמן על-ידי אחת המורות לסיור בבית הספר. בסיור מתגלה התכנית הפדגוגית של בית-הספר, בגישה יזמית-קהילתית-אקולוגית. בית הספר טובל בצמחייה ומטפח אותה למטרות הזנה – בבית הספר פועל מזנון בו הכריכים עטופים בעלי בננה, כל הגידולים אורגניים כמובן. כל הגישה האקולוגית הזו השפיעה על הקהילה של בית הספר, ורבים מההורים עברו לגור בבקתות מסביב לבית הספר" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    סיסמת יום המורים העולמי 2015, הנחגג מדי שנה ב-5 באוקטובר מאז שנת 1994, היא "העצמת מורים, בניית חברות ברות קיימא". צלמי רויטרס סרקו את הפלנטה ותיעדו את סביבות הלמידה של תלמידים מאומות עתירות משאבים כגון יפן או ארצות הברית, ועד לאלו הנאבקים להשיג חינוך באומות נפגעות מלחמה או עוני (Jason Wells).

  • מאמר מלא

    סביבת הלמידה היא נושא העומד בראש סדר היום הציבורי בתחום החינוך, אך אף שתלמידים מבלים את עיקר זמנם בתוך כיתות, ולמרות ההנחה כי בעיות משמעת מצמצמות את זמן הלמידה ופוגעות בהישגי התלמיד, רק מחקרים מעטים עסקו בקשר בין האווירה בכיתה להישגי התלמידים. כרמל בלנק, עמיתת מדיניות במרכז טאוב, ויוסי שביט, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, חקרו את הנושא בבתי הספר הממלכתיים בישראל (רווית שרף).

  • סיכום

    צבע, קווים מעוגלים, פופים וחדרי הירגעות הם חלק מהחידושים שנכללים בשנים האחרונות בתכנון ועיצוב בתי ספר בישראל. ברשת אפשר למצוא בתי ספר שנתנו עוד דרור לדמיון ויצרו סביבות חדשניות מאוד, לעיתים אף קשות לעיכול (לימור דומב).

  • לינק

    סוגיית עיצוב הכיתה צריכה להעסיק את המערכת ברמת העל, ברמת החשיבה המערכתית. זאת משום שהיא מהווה גורם חשוב בקידום הפעילות ההוראתית-לימודית, במוטיבציה של תלמידים ומורים להיות מעורבים בתהליך זה, ובתרומה לתחושתם הטובה במהלכו. מעבר לכך – לעיצוב ראוי של כיתה יש השפעה על קידום החוש האסטתי של התלמידים ועל קידום המוטיבציה שלהם לשמור על מראה הסביבה (במקרה זה הכיתה שלהם), שני ערכים חינוכיים חשובים ביותר. חשיבה על עיצוב הכיתות לשיפור ההוראה והלמידה וכן לעצם תחושתם הטובה של התלמידים והמורים חשובה מכדי לחכות שהיא תתפתח מאליה ללא כל סיוע וללא כל הכוונה, כשהיא תלויה ברצונו או באי רצונו של גורם זה או אחר. כדאי לקיים חשיבה על עיצוב הכיתה ובכלל על עיצוב סביבת הלמידה-הוראה, גם מעבר לכיתה. צריך שחשיבה כזאת תניב פירות בדמות סיוע רלוונטי ראוי לבתי הספר שיכלול גם, ואי אפשר להמנע מכך, סיוע חומרי (כגון כסף, תשתיות וחומרים), וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם המשתמשים בכיתות הלימוד והקשבה לצרכיהם (יורם אורעד).

  • לינק

    לטענת ד"ר אשלי דינס תרגול של מדיטציה טרנסצנדנטלית פעמיים ביום במשך 15 דקות מפחית אלימות ומתח בבית הספר ומשפר את הישגי התלמידים. בביקור הסברה בישראל ניסה דינס, ד"ר לפיזיקת חלל ומנהל בית ספר באיווה, ארצות הברית, לגייס מורים ספקנים להטמעת תורתו המופעלת כבר ב־700 בתי ספר בעולם (אמתי , מור ).

  • לינק

    הספר מאחורי הדלת הסגורה מבוסס על מחקר איכותני נרחב של חדרי מורים בבתי ספר בישראל. הוא עוסק בהיבטים מקצועיים וחברתיים וביחסי הכוחות בחדר המורים. חשיבות התפקידים שחדרי המורים ממלאים בתרבות בית הספר עולה ככל שחלים שינויים בארגון בית הספר, למשל במדיניות "אופק חדש". הספר תורם תרומה משמעותית לגוף הידע על קהילות מורים ועל חייהם המקצועיים בהקשר הישראלי ומעבר לו ( מרים בן-פרץ, שפרה שינמן ).

  • לינק

    כדי לגבש אתוס או חזון חינוכי בר-יישום דרושה כאמור מידה רבה של אוטונומיה בית-ספרית ה"מחייבת" את המנהל ואת צוותו להוכיח במעשה את הייחוד החזוני שעיצבו. מרבית המרחב הזה נמנע מבתי הספר בישראל. עבודה עיונית חשובה ביצע הרפז (2009 ) בהגדרתו את “המודל השלישי" , שיאפשר חינוך חווייתי ומשמעותי לתלמידים ולמוריהם, אבל זו אינה “שימושית" במציאות הישראלית. החינוך המתואר כאן התאפיין בגישה ערכית מלאת שאר-רוח ובאוטונומיה מרבית לעוסקים במלאכה. אין ספק שאיננו יכולים או צריכים לחזור במדויק אל הדפוסים ההם . אבל אין גם ספק, שללא מידה יתרה של אוטונומיה לצוותי החינוך ( כולל ה"פוחת משעותיו של מקצוע זה ומוסיף על זה ) מחד גיסא, וללא האחריות שיחושו צוותי ההוראה על “מלאכת החינוך" מאידך גיסא – לא תתאפשר יצירת התנאים לתובנה, לפתיחות, לסקרנות אינטלקטואלית , לחקרנות ולעומק מחשבה, הלא הם מרכיביו של שאר-הרוח ( אברהם פרנק ) .

  • מאמר מלא

    בית הספר "אורנים – בית חינוך הומניסטי סביבתי" ביוקנעם אימץ את שיטת החינוך הדיאלוגי. "כאשר לבית ספר יש פילוסופיה שמכוונת אותו", אומרת יפה אוקנין, מנהלת בית הספר, "הוא ממוקד יותר ויכול לבדוק את עצמו טוב יותר". השינוי התחיל בקבוצת הורים שרצתה להקים בית ספר הומניסטי בעיר ( נאוה דקל) .

  • לינק

    דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים . המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

  • לינק

    בגיל 33 הקים לב טולסטוי, מגדולי הספרות העולמית בכל הדורות, בית ספר למען פשוטי העם באחוזתו. טולסטוי דגל בחינוך באמצעות דוגמה אישית ובהנחלה של ערכים שרק הם יכולים לדעתו להעניק לידע הקשר, קוהרנטיות וכוח-מניע. במאמר זה סוקר המחבר את עקרונות החינוך שהנהיג טולסטוי בבית הספר שהקים ובהם ההתמקדות בתלמיד ולא במורה, ויתור על נשיאה והבאה של ספרים או ציוד ("התלמיד מביא רק את עצמו"), אי מתן שיעורי בית ומקומות ישיבה בלתי קבועים ואף חופשיים ("התלמידים יושבים אל השולחן, על אדן החלון, על הרצפה ובכל מקום שהוא").

  • לינק

    מסע בין חדרי מורים בבתי ספר מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה. בבית הספר ברנקו וייס בבית שמש פירקו את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי. יש בביה"ס זה 13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית. מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס. משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה ( אמתי מור).

  • תקציר

    התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 . מדובר על מודל קונספטואלי של שני חוקרים אוסטרליים ידועים בשם Chris Bigum and Leonie Rowan מאוניברסיטת Deakin University. התפיסה של Knowledge Producing School -KPS יושמה בהצלחה בעשרות בתי ספר יסודיים באוסטרליה (Queensland primary schools). הנחת היסוד של מודל תקשוב חינוכי זה היא ששילוב המחשבים בבתי הספר אינו טכני אלא אותנטי , כלומר עליו להמריץ את המורים והתלמידים לחקור ולהפיק ידע ולא לתרגל מבחינת טכנית את הכלים המקוונים כפי שנעשה בבתי הספר היסודיים הקונבנציונאליים ברחבי העולם. המטרה היא להכשיר את התלמידים להשתמש באינטרנט ובכלים מתוקשבים בדרך של חקר וחשיבה גבוהה מסדר גבוה עפ"י העקרונות של ( Jonassen, D. (2000. ,תהליכי הפקת המידע מתחוללים בעבודת צוותים קטנים תוך עידוד סקרנות וחקרנות של תלמידים. מרבית תהליכי איסוף והפקת המידע על ידי התלמידים הם תהליכים הנוגעים לבעיות אותנטיות אותם חוקרים צוותי התלמידים בבתי הספר היסודיים באוסטרליה ובניו זילנד .

  • תקציר

    רמת הציפיות שנוצרת אצל תלמידים משפיעה על עתידם יותר מאשר הישגים חינוכיים בביה"ס. ציפיות שליליות הניטעות בלבו של הילד פוגעות בסיכויי ההתפתחות שלו בעתיד אך גם בהווה טוענת פרופסור Rhona S. Weinstein מומחית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ייל בארה"ב. הממצאים של פרופ' התפרסמו בספרה החשוב: REACHING HIGHER: The Power of Expectations in Schooling. לאחרונה, קיבלה פרופסור ויינשטיין כמה פרסי חינוך חשובים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות הממצאים המחקריים שהיא מביאה בספרה. פרופסור ויינשטיין אשר עבדה יותר מ-30 שנה כפסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בארה"ב מדגימה בספרה כיצד ציפיות נמוכות מצד מורים, הנאמרות לעתים בהערות מקריות בכיתה יש להן השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של התלמיד והן מחלחלות לאורך זמן בהערכה העצמית שלו ועלולות להשפיע גם על המשך לימודיו כבוגר בעתיד.

  • תקציר

    בית הספר חייב להרחיב את פעולותיו בתחום החינוך הרגשי והערכי. בני אדם זקוקים לחיבה, לאהבה, לחמלה, לידידות, לחברות, לחום, להגנה, לתמיכה. בית הספר צריך לעסוק באלה באופן מתוכנן ומכוון, לא כעיסוק שולי וכנספח לעיסוק בדעת ובמיומנויות אינטלקטואליות. חלק נרחב במאמר מוקדש לתפקידו של בית הספר: צוותים בבתי ספר צריכים לשוחח ולבנות יחד מערכות ערכים מקובלים וראויים כחלק מתפיסת העולם שבית הספר רוצה לחנך על פיה את הילדים. ה"אני מאמין" הבית-ספרי או כל מצע בית-ספרי אחר צריך לכלול מערכת ערכים בסיסיים, אנושיים, חשובים, שאותם יש להזכיר, לטפח ולהסביר כחלק מהעבודה השגרתית, היום יומית של המוסד החינוכי. (ברכה אלפרט)

  • סיכום

    על מנת להתמודד עם תופעת האלימות פרופ' Noddings מציעה מצד אחד "לדמיין את הגרוע ביותר" ומצד שני לבדוק בצורה שיטתית ולא להפסיק לשאול "למה". לטענתה יש לדבר יותר עם הילדים והתלמידים על "הצד האפל" שעלול להיות טמון אצל כל אחד ("The shadow size") ולדון יחד איתם בכך. נודיגנס מדגישה את ממד המגדר וממד הלאומיות כמזינים את בעיית האלימות כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלדון ולהעלות שאלות במסגרת שיח משותף עם הילדים, דיונים שמאוחר יותר יסייעו לתלמידים להתמודד עם קונפליקטים. נודיגנס מתנגדת נחרצות לרפורמה NCLB שלדעתה מייצרת תלמידים בעלי הישגים אך לא אנשים חושבים וביקורתיים.

  • סיכום

    כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות. תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר, פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (חני שלטון, הלנה קימרון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין