מילת מפתח: אהבת קריאה
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • לינק

    כל חברה בכל תקופה ראוי לה שתשאל את עצמה מה הם ערכי היסוד שלה, מה הם מושגי הערך העיקריים שאליהם היא שואפת לחנך, מה הוא הסיפור הממחיש אותם, ומה מוריה עושים כדי להנחילם. כל חברה ראוי לה שתשאל מה מקורם של ערכי יסוד אלה, מהו תוקף סמכותם וטווח חלותם, ומי הוא שאמור ללמדם, כיצד ומדוע. במאמר זה אני סוקרת את הגישה היהודית ללימוד, לקריאה ולכתיבה החל מראשית הספירה, ואף קודם לכן, ומתארת את ביטוייהם המגוונים ורבי-הפנים של הלימוד והחינוך על פי גישה זו ואת דמותם המשתנה של המורים בתקופות שונות (רחל אליאור).

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • לינק

    מאמר זה מדווח שקבוצת המחקר People for Education מצאה שאחוז התלמידים באונטריו, שבקנדה שאוהבים לקרוא נמצא בירידה.

  • לינק

    אחד המאפיינים של ילדים ובני נוער בתקופתנו היא העובדה שהם כמעט לא קוראים ספרים בזמנם הפנוי ואינם מגלים כלל עניין בקריאת ספרים נוכח הנחשול של פעילויות באינטרנט . בניגוד לישראל במערכת החינוך בארה"ב מוטרדים מאד מבעיה זו ומחפשים דרכים ליצירת מעורבות של ילדים ובני נוער בקריאה. עורכי כתב העת החינוכי החשוב Teachers College Record מצאו , על כן, לנכון לפרסם את גישתה של המורה והסופרת ננסי אטוול שהצליחה ליצור שגרה חיובית של קריאת ספרים בכיתות בהם היא מלמדת. במאמר הנוכחי יוצאת המורה והסופרת Nancie Atwell להגנת האסטרטגיה שפיתחה לעידוד קריאת ספרים בבתי ספר בארה"ב. האסטרטגיה של ננסי אטוול היא ליצור סדנאות קריאה פעילות בבתי ספר בכיתות ז'-ח' כאשר ניתנת לתלמידים אפשרות של בחירת הספרים בעצמם. המורה מגבשת את רשימת הספרים לקריאה בתחילת כל שנה ( כ40 כותרים) ויוצרת בהמשכה מועדון קריאה פעיל שבו התלמידים יכולים לבחור את הספר לקריאה , להגיב ולכתוב על הספר ולהביע עמדה. ננסי אטוואל מדווחת כי חופש הבחירה שניתן לתלמידים לקרוא ולבקר את הספר מגביר אצלם את ההנעה בהשוואה לאותם כיתות בהם המורה מאלץ את התלמידים לקרוא ספר מסוים ולכתוב עליו.

  • סיכום

    תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין