פריטים מאת: Orit Avidov-Ungar
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנערך בשמונה מכללות להכשרת מורים בישראל הבוחן את הזהות המקצועית של מכשירי מורים לנוכח שינויים חברתיים וטכנולוגיים שאירעו עם התפתחות טכנולוגיות תקשורת ומידע. זהותם המקצועית של מכשירי מורים מתוארת באמצעות שלוש גישות של זהות מקצועית: being, doing ו-having. ניתוח הרכיבים השונים, שנכללים בגישות אלה מספק תמונה עשירה בקשר לזהותם המקצועית של מכשירי המורים לנוכח תהליכי שינוי אלה.

  • תקציר

    פיתוח מקצועי מתמשך של מורים הוא אינטרס לאומי. קהילות פיתוח מקצועיות, הידועות גם בשם קהילות מקצועיות לומדות, נוסדו כאמצעי להשגת יעד זה. ב-2015 החלה ישראל ליישם תכנית לפיתוח מקצועי של מורים בשם “השקפה”. התכנית מורכבת מקהילות פיתוח מקצועיות מבוססות בתי ספר אשר מוביליהן, הקרויים מורים-מובילים, מקבלים תמיכה ממתאם התוכנית שמביא משרד החינוך. מחקר זה משתמש בראיונות עומק מובנים למחצה כדי לבחון כיצד מתאמי התכנית והמורים-מובילים מעריכים את יכולתה של תכנית “השקפה” לשמש מסגרת לקידום פיתוחם המקצועי של מורים, מהם המשתנים שהמורים-מובילים מחשיבים כמאפשרים או כחוסמים את מנהיגותם בהקשר זה, באילו מדדי תוצאות הם משתמשים ועל אילו שיפורים הם ממליצים. מורים-מובילים (שתי קבוצות, N=30 ו-N=10 מאוכלוסייה של כ-120) ומתאמי תוכניות (N=4, האוכלוסייה כולה) רואיינו באמצע 2016. המשתתפים מנו שש דרכים שבהן התוכנית מקדמת התפתחות מקצועית, ארבעה גורמים מאפשרים עיקריים וחמישה חסמים. המאמר מציג לשם מחקר נוסף טווח של תוצאות תוך בית ספריות המיוחסות לתוכנית מבוססת הקהילה.

  • סיכום

    המיקוד של המחקר הנוכחי הוא על תפיסות מורים את ההתפתחות המקצועית שלהם, מבלי לנסות לשבח את האפקטיביות של התהליך עצמו או מרכיביו שבהם ניתן למצוא על פי רוב סדנאות, קהיליות הדרכה ולמידה ועוד. מטרות: א) לבחון את הדרך שבה מורים שחוו יישום של רפורמה ארגונית תופסים את תהליך התפתחותם המקצועית, ב) לבחון את ביטויי התפיסות האלה בדפוס ההתפתחות של מורים. שאלות: 1. כיצד מורים המעורבים ברפורמה מאפיינים את תהליך ההתפתחות המקצועית? 2. על פי תפיסות המורים הללו, אלו גורמים הניעו אותם להמשיך בהתפתחות המקצועית? 3. אילו דפוסים של התפתחות מקצועית היו שכיחים בין המורים האלה? אוכלוסייה: 43 מורים מ-10 בתי ספר שונים שהשתתפו ברפורמת "אופק חדש". זהו מחקר איכותי בפרדיגמה של סיפורי חיים (Orit Avidov-Ungar).

  • סיכום

    מחקר איכותי זה בוחן באילו ייצוגים של מטאפורות מחזיקים מורים וכיצד ייצוגים אלה מבטאים את עמדות המורים לגבי שינוי באמצעות רפורמה חינוכית. מחקר זה מגלה ריבוי של תפישות שליליות כלפי הרפורמות הקיימות בישראל, ומראה סתירות בין ציפיות מורים – להיות שותפים בקבלת ההחלטות, להשפיע, לקבל הערכה והכרה וכלים למימוש השינויים, לבין מה שהם חווים במערכת – שינוי כפוי ללא התחשבות והערכה. המורים אינם חשים כמעצבים-שותפים או כסוכני שינוי, תחושות שהן הבסיס להצלחה של רפורמות בחינוך. ממצא נוסף הוא השוני בין המורים בהתנסויות ובדרכי ההתמודדות (Orit Avidov Ungar).

  • סיכום

    המחקר בדק דפוסי העצמה (empowerment) בקרב מורים בעלי עמדות מנהיגות בבית-הספר. מעורבות בבית-הספר, התפתחות מקצועית, קבלת תפקידי מנהיגות, עצמאות ומעורבות בקבלת החלטות הם כולם מאפיינים המעלים את רמת שביעות הרצון של מורים ומקדמים תחושת יכולת ומחויבות ברמה האישית והבית-ספרית (Bogler & Somech, 2004). תפקידי מנהיגות מרחיבים את סמכות המורים, מחזקים תחושות של אחריות ונכונות להשקיע מאמץ מיוחד בעבודה ויתר שיתוף פעולה עם ההנהלה. שאלות המחקר היו: מה הם הטיפוסים הבולטים של מורים המעורבים בתהליך העצמה? כיצד תופסים מורים את משמעות התפקיד המנהיגותי? מהם הגורמים המקדמים או מעכבים אינטראקציה עם תהליך העצמה? (Avidov-Unger, O., Friedman, I., & Olshtain, E.)

  • סיכום

    מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).

  • לינק

    המאמר מביא השוואות מפורטות בין שני דגמים בהיבט של פרמטרים של שינוי ארגוני (Sarason,1995 ) בהקשר של הטמעת טכנולוגיה מתוקשבת . במאמר זה נותחו הגורמים המרכזיים המעורבים בתהליכי הפצה של חידושים טכנולוגיים בדרך זו. בין המסקנות העיקריות ניתן לציין כי: א) למרות התקווה שדגם זה יהווה מנוף לשינויים מערכתיים, הוא גם עלול לעכב הפצת חידושים במיוחד בארגונים המאופיינים בקשרים פנימיים חלשים ובמקומות בהם קיימים פערים גדולים בציפיות ובעניין בין השותפים ליישום החידוש; ב) בטרם פעולה יש להגדיר בבהירות את אופי השינוי, יהא מקומי או מערכתי ,לתרבות הארגון; ג) כאשר מתקבלת החלטה בדבר הדגם המועדף חשוב לבחון את התאמתו לתרבות הארגונית הקיימת; ד) כדי לשפר את פוטנציאל ההפצה של החידוש בארגון כולו על הקבוצות מכניסות החידוש לנהל שיח מתמיד עם הסביבה, בתוך הארגון ומחוצה לו ( Avidov-Unger, O. & Eshet-Alkalay,Y).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנעשה עם מכשירי מורים שהשתתפו בקהילות מקצועיות שונות במכון מופ"ת ועם הרכזים של אותן קהילות כדי לברר את המאפיינים להצלחה או להעדר הצלחה של קהילות מקצועיות של מכשירי מורים וכן את המאפיינים המסייעים לרכזי קהילות אלה להוביל את הקהילות בהצלחה. המחקר דן בגורמים השונים, שעולים מדברי המרואיינים ומנתח אותם לאור הידוע בספרות בנוגע לתרומתן של קהילות מקצועיות לפיתוח הידע והמיומנויות של מכשירי המורים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין