פריטים מאת: Ken Zeichner
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    הכשרת המורים בארה"ב מורכבת הן מתומכים הן ממבקרים של המערכת הנוכחית של הכנת המורים. כמה מהמבקרים של הכשרת המורים מבוססת המכללה או האוניברסיטה, המתארים עצמם כ"רפורמטורים", התייחסו לתכניות לא-אוניברסיטאיות כאל "הכנת מורים 2.0" כדי להדגיש את החדשנות שהם מרגישים שתכניות אלה מייצגות. הם מרמזים על כך שהתכניות הקיימות לפני התכניות הלא-אוניברסיטאיות החדשות הללו הן תכניות להכשרת מורים 1.0, שהם תופסים כמיושנות (Kretchmar, Kerry; Zeichner, Ken, 2016).

  • לינק

    טענות הכותבים במחקר: א. יש שלוש גישות להמשגת קשר מורה/משפחה/קהילה: 1. מעורבות בהובלת ביה"ס כשמורים, מנהלים ו/או מתכשרים הם היוזמים; 2. מעורבות שיתופית ושוויונית לפיה משפחות וחברי קהילות נתפסים כבעלי ידע שראוי לשתף בו מתכשרים ולבנות על פיו את ההוראה;3. סולידריות שבה אנשי הקהילה והמשפחות מהווים חונכים ומורים למתכשרים ולמורים, וקולם והידע שלהם נמצאים במרכז.

  • סיכום

    המאמר מתמקד בשאלת התפקיד הגדל והולך של קרנות פילנתרופיות וגופים פרטיים בעיצוב מדיניות ומעשה בהכשרת מורים בארה"ב, זאת תוך הצגת מערכות ההכשרה הקיימות ככושלות ומכשילות. השאלה המרכזית: אם הנטייה ההולכת ומתחזקת להעברת האחריות על הכשרת מורים לגופים מסוג זה היא הפתרון לבעיות האמיתיות הניכרות בהכשרת מורים איכותיים. תשובת הכותבים לכך שלילית, והם פורסים במאמר את מאפייני התופעה ואת הטיעונים של מצדדיה ושל שולליה, ומציגים את עמדתם הם (Zeichner, K., & Pena-Sandoval, C).

  • סיכום

    בתי-ספר ומוסדות הכשרה אינם יכולים להכשיר מורים איכותיים כל אחד בעצמו. גם יחד הם אינם יכולים להצליח בכך מבלי לקיים ביניהם שיתופיות אמיתית המכירה במקומו של כל סוג ידע ומכבדת אותו, ומבלי להנגיש את המומחיות הקיימת בקהילות שבתי-הספר משרתים למתכשרים. נדרשת גם מחויבות רצינית של סגלי מוסדות ההכשרה לתוכניות הכשרה איכותיות זאת מבלי להזניח את פעילויות המחקר שלהם (Zeichner, K., Payne, K.A. & Brayko, K).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים טוענים שהכשרת המורים צריכה לעבור שינוי יסודי לגבי הידע והמומחיות של מי לוקחים בחשבון בהכשרה של מורים חדשים. תוך שימוש בכלים שסופקו על ידי התיאוריה לפעילות היסטורית תרבותית (cultural historical activity theory) והתיאוריה של דמוקרטיה דיונית (deliberative democracy theory), המחברים טוענים שעל ידי עיצוב מחדש של מי ייחשב כמומחה, וחשיבה מחדש על האופן שבו הסטודנטים להוראה וסגל ההוראה חוצים גבולות מוסדיים כדי לשתף פעולה בין קהילות ובין בתי ספר, התכניות להכשרת מורים יכולות לחקור את האתגרים שלהן ולהמציא פתרונות חדשים כדי להכין את המורים שהתלמידים שלנו זקוקים להם (Zeichner, Ken; Payne, Katherina A.; Brayko, Kate, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה דן בשינויים שעברו על הכשרת המורים בארה"ב במהלך 40 השנים האחרונות. השינויים הסתיימו בשתי אסטרטגיות שונות מאוד לשיפור הכשרת המורים ובאי-שוויון ניכר בפיזור של כוח ההוראה. נידונות החוזקות והמגבלות בקידום רב יותר של תהליכי ההפרטה והסרת הפיקוח הממשלתי לעומת השקעה בחיזוק המערכת הדומיננטית של הכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות(Zeichner, Ken, 2014).

  • לינק

    הכשרת המורים במקומות שונים בעולם נתונה היום בתהליכים של רפורמה. למרות שהמאמר עוסק במתחולל בארה"ב הדברים נכונים גם לגבי ארצות אחרות לאור ההשפעה הרחבה של החשיבה הניאו-ליברלית, הניהולית החדשה והניאו-שמרנית המנחה מאמצים לחסל חינוך ציבורי והכשרת מורים ולקדם פריסה של קפיטליזם ניאו-ליברלי. סקירת מחקרים מראה כי שיפור איכות ההכשרה בארה"ב דורש מיקוד רב יותר בהכשרה להוראה המתחשבת בשונות בין תלמידים, ביצירת קשרים קרובים יותר בין מרכיבי התוכניות המופעלות בקמפוס לבין מה שקורה בבתי הספר ובקהילות שבהן המתכשרים מלמדים, במעורבות רבה יותר של המגמות לאומנות ולמדעים בתוכניות ההכשרה ועוד. המחקרים גם מצביעים על מאפייני התוכניות היעילים בהכשרת מורים כדי להכשיר למד אוכלוסיות מגוונות בדרכים משמעותיות. ראוי לבחון את הכוחות הניאו-ליברליים והניאו-שמרניים המשפיעים על החינוך ועל ההכשרה ולאתגר אותם ולא להופכם לכוחות רשע מוחלטים. הגישה הניאו-ליברלית הופכת את החינוך מראיית טובת הציבור לפריט לרכישה פרטית ( Zeichner, K ).

  • לינק

    המאמר בוחן אחת מהבעיות המרכזיות המאפיינות את הכשרת המורים מזה שנים רבות: העדר הקשר בין הקורסים הנלמדים במוסד ההכשרה לבין ההתנסויות המעשיות בשדה. הכותב מביא מהתנסויותיו האישיות כמורה-מורים וכמנהל הכשרת מורים באוניברסיטת וויסקונסין ומהספרות העוסקת בנושא. לאחר מכן הוא מביא דיון במגוון של תוכניות הכשרה המופעלות כיום בארה"ב, שיש בהן הבטחה להעמקת למידת המתכשרים להוראה ולחיזוק יכולותיהם להיות מורים איכותיים במסגרות בית ספריות מורכבות. תוכניות אלה יוצרת מרחבים משלבים/מערבים (היברידיים) בהכשרה שבהם ידע אקדמי, ידע מעשי וידע הקיים בקהיליות מתחבר בדרכים פחות היררכיות לשירותה של למידת מורים. זהו שינוי פרדיגמתי באפיסטמולוגיה של תוכניות ההכשרה, המוביל לדמוקרטיזציה ולכוללנות (inclusiveness ) והוא חיוני להשגת המטרות הרצויות בהכשרת מורים כיום ( Zeichner, K.).

  • לינק

    המאמר מתאר חמש "וריאציות" אינדיקאטיביות של מחקרי פעולה שמבטאות, כל אחת, דרך של התאמת מחקרי פעולה למאפיינים תרבותיים ופוליטיים מקומיים, ועדיין כולם מחקרי פעולה שיש בהם שילוב של "מחקר" ושל "פעולה". הניתוח הסוקר מצביע על סיגול של דגמים שלטניים של מחקר פעולה למטרות שונות במגוון רחב של תרבויות והקשרים פוליטיים כולל מקרים שבהם מחקר הפעולה אתגר כוחות נאו-שמרניים שהשפיעו על חברות ותחומים שונים ובהם גם החינוך. ניתן לראות מחקרי פועלה כמתודולוגיה חשובה להכנסה/חיזוק של רפורמה בחינוך דווקא בגלל עקרון הליבה של שילוב פעולה עם מחקר המאתגר את שגרות הסטאטוס קוו תוך התאמת להקשרי בתוך הגלובלי ( Somekh, B., Zeichner, K).

  • סיכום

    המאמר מביא ניתוח מעניין של הדרך בה תיאוריות ופרקטיקות של מחקר פעולה מעוצבות מחדש בהקשרים לאומים-תרבותיים-מקומיים ומה מהותו של השימוש המחודש שעושים בהן בהקשר של רפורמה חינוכית. מניתוח של 46 פרסומים מהשנים 2008-2002, זוהו חמש "וריאציות" של מחקרי פעולה שיפורטו למטה. קו מאפיין לכולן הוא החשיבות הניתנת לקיים תהליך רפלקטיבי של חקר ויצירת ידע במטרה לבנות פרקטיקות הוראה ומחקר חדשות. המאמר גם מציע מסגרת מושגית שמטרתה לאפשר ניתוח של ההבדלים בין ה"וריאציות" הללו. המחקר טוען שניתן לראות את ה"וריאציות" השונות כדוגמה למושג של "גלובליזציה שבאה מלמטה" Appadurai,2001)), לפיו מורים המבצעים מחקרי פעולה תורמים ידע ולומדים מאתרי מחקר מקומיים רבים על התהליך של רפורמה חינוכית יעילה. (Somekh, B., & Zeichner, K.)

  • סיכום

    המאמר בוחן רפורמות חינוכיות ורפורמות בהכשרת מורים בארה"ב ובנמיביה ומנתח שני מתחים (tensions) שהיו חלק מויכוחים על איכות מורים ועל הכשרת מורים בעולם כולו: האם עלינו להכשיר מורים כטכנאים או כמורים רפלקטיביים? האם עלינו להכשיר מורים להוראה ממוקדת-מורה או ממוקדת- תלמיד? למרות ההבדלים הרבים בין ארה"ב לבין נמיביה בגודל, בהתפתחות הכלכלית ובדרכים רבות אחרות, כותבי המאמר טוענים שממשלותיהם, כמו אחרות, בחורו נתיבים דומים ברפורמות בהכשרת מורים ובחינוך בבית הספר היסודי והתיכון. שתי המדינות מכשירות מורים שיעמדו בסטנדרטים מוכתבים מבחוץ ויציגו ציונים טובים של התלמידים. המאמר טוען שגישה זו, יחד עם הגישה הטכנית להוראה ולהכשרה, הן גישות שגויות. (Zeichner, K., Bekisizwe, N.)

  • סיכום

    המאמר בוחן את השאלה של חיזוק מעמדו של המחקר-העצמי בהכשרת מורים. למרות ההכרה בהשפעה החיובית של המחקר העצמי על התפתחות מקצועית של מורי מורים, המאמר קורא ליצירת קשר הדוק יותר של המחקרים העצמיים הלו במסגרת הזרם המרכזי של מחקר ההכשרה. זאת כדי שהקולות של מורי המורים ישולבו עם קולות החוקרים האחרים. המאמר דוחה את התפישה הרואה את המחקר כתורם להבנה תיאורטית גדולה יותר או כתורם לשיפור המעשה וטוען שמחקר עצמי צריך לנסות לעבוד על שתי המטרות בו-זמנית. (Zeichner, K)

  • מאמר מלא

    מחקר עצמי בהכשרת מורים היא, על פי תפיסתו של פרופסור קן צייכנר, מאושיות המחקר המתהווה תוך כדי הכשרת המורים, אך למרות ההשפעה החיובית של מחקר עצמי על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים צריך להיזהר מההפרדה שעושים בין מחקר עצמי והזרם המרכזי של מחקרי מורי מורים. במאמרו המעניין קורא Zeichner לשלב בצורה יותר אינטגראלית את קולות מורי המורים המשולבים בלמידה העצמית על מנת להפוך אותם לקהילה לומדת שהיא חלק מהותי מהמחקר המרכזי בהכשרת המורים. Zeichner מתנגד לדואליות שנוצרה בין למידה עצמית ובין החוקרים בחינוך ומציע לטפח את הלמידה העצמית כחלק מרכזי משיפור ההתנסות המקצועית של מורי המורים המשולבת במחקר חינוכי ולא בהכרח כענף מקביל או צדדי בהכשרת מורים (Zeichner, Ken)

  • סיכום

    כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)

  • תקציר

    המאמר בוחן היבטים שונים של מעבר הכותב ממעמד של מורה-כיתה לתפקיד של מורה מאמן ואחר כך למכשיר מורים באוניברסיטה. הניתוח מהווה בסיס להצעות ספציפיות בדבר הדר בה ניתן לשפר את ההכשרה של מורי-המורים החדשים ושל תוכניות הכשרת המורים. המחבר מתאר במאמר את סיפור התפתחות המקצועית במערכת מאז תחילת עבודתו כמורה מאמן בראשית שנות ה-70 ועד היותו חוקר מומחה בתחום הכשרת מורים. (Zeichner, K)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין