פריטים מאת: Fred Korthagen
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • תקציר

    בהתבסס על ממצאים עכשוויים לגבי למידת מורים, מוצג ניתוח ביקורתי של גישות מסורתיות וחדשות להתפתחות מקצועית (Korthagen, Fred, 2017).

  • לינק

    מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).

  • סיכום

    מחקרים רבים עסקו ועוסקים בפער שבין תאוריה למעשה בהקשר של הכשרת מורים. הכותבים בוחנים את הסיבות לפער זה, מציגים מודל של למידת מורים ומבססים על כך את מה שמכונה "גישה ריאליסטית" להכשרה. הכותבים ממליצים לבסס תכנון של תוכניות הכשרה בגישה ריאליסטית על שלושה עקרונות: א. ראיה רחבה ואינטגרטיבית של תהליך למידת מורים/מתכשרים להוראה; ב. הפעלת גישות פדגוגיות ספציפיות; ג. השקעה במקצועיות סגל מורי המורים (Fred A.J. Korthagen).

  • לינק

    ההתפתחות המקצועית של מורי מורים באמצעות מחקר עצמי , ובעיקר הקידום של זהות למדנית-חקרנית אינה קלה. הספרות מראה שמורי מורים מתחילים ומנוסים חשים לעתים חוסר בטחון ופגיעות בצעדיהם הראשונים כחוקרים (Loughran, et al., 2004). אולם אין בידינו מחקר שיטתי העוסק בדרכים לתמיכה בתהליך זה. הפרויקט המתואר – המאמר מתאר פרויקט של עבודה עם מורי-מורים על פיתוח עבודתם המחקרית. הפרויקט כלל:רפלקציה מודרכת שהיוותה מעבר מהכשרת המורים היומיומית למחקר, מידע על שלבי מחקר ודיונים ועבודה על המחקרים העצמיים האישיים. מורי מורים המתחילים לבצע מחקר עצמי הם לרוב אנשי מקצוע מנוסים, ויש להם אומץ לחשוף את עצמם ואת עבודתם. יש צורך לתמוך בהם בתהליך המחקרי עצמו בנקודות הנ"ל כדי שיאמצו את דרך החקר כחלק מזהותם המקצועית. החוקרים ממליצים להמשיך ולבדוק שאלות נוספות בהקשר של מחקר עצמי הנעשה ע"י מורי מורים בדגש על התמיכה שיש לתת להם בתהליך זה (Lunenberg, M., Zwart, R., & Korthagen, F.)

  • לינק

    דעות על ידע והקנייתו- בספרם מעורר החשיבה שפורסם ב-1991, Lave & Wenger הציגו דעה ייחודית על למידה, ומושגים חדשים כמו השתתפות פריפריאלית לגיטימית ולמידה מצבית. עבודתם השפיעה על מורי-מורים ועל חוקרים רבים, וכתוצאה מכך, נפתחו זוויות ראיה חדשות על הוראה. מטרת המאמר היא לדון בשאלה של משמעות זווית ראיה זו לעבודה של מורי מורים ושל חוקרים על הבנת התנהגות מורה ולמידת מורה ועל פדגוגיה של הכשרת מורים. זאת גם לנוכח תחושת האכזבה הקיימת מההשפעה של ההכשרה על החינוך וההוראה בבתי הספר (Cochran-Smith & Zeichner, 2005,Grossman, 2008). בגישה המתוארת במאמר משתנה מומחיות מורה המורים מתפיסת התפקיד המסורתית של מרצה לתפיסה לפיה יש למורה יכולת לדלג על התיאוריה לזמן מה, ליצור התנסויות למידה ממשיות ולאפשר או לזמן רפלקציה על התנסויות אלה, תוך התחשבות בצרכי המתכשר ובשלב ההתפתחותי המקצועי בו הוא נמצא. על מורה המורים גם ליצור הזדמנויות ללמידת עמיתים במסגרת ההכשרה, דבר המכין את המורים להתפתחות מקצועית המבוססת על שיתוף פעולה ושותפות עם עמיתים. עליו להדגיש יצירה משותפת של משמעויות חינוכיות ופדגוגיות בקהיליית עמיתים כבר בשלב ההכשרה.

  • סיכום

    המאמר דן במושג "חוכמת המעשה" (practical wisdom) של המורה המקצועי ובקשר בינה לבין תיאוריה והתנסות. בימים שבהם יש נטייה הולכת וגוברת למקם את הכשרת מורים בשדה יש חשיבות לבירור זה. חכמת המעשה, תיאוריה והתנסות מהווים שלושה קודקודים במודל מוצע היכול להוות נקודת הפתיחה ברצף הלמידה של מתכשרים להוראה. (Lunenberg, M., & Korthagen, F.)

  • תקציר

    המאמר הנוכחי , שנכתב כפרק מסכם בקובץ המאמרים החדש של פרופסור Cheryl , J. Craig , מונה את העקרונות החשובים של התנסות שצריכים להיות בסיס לכל ניסיון לגבש תכנית לימודים משמעותית בהכשרת מורים. מחברי המאמר, מן המובילים בתחומי הכשרת המורים בעולם מציעים עקרונות פדגוגיים לשידוד מערכות בתחומי הכשרת המורים. העקרונות הפדגוגיים המוצעים מבוססים על ניסיונם החיובי והמצטבר של המחברים עם מערכות הכשרת המורים באוסטרליה, הולנד וקנדה. בין העקרונות ניתן למצוא אבחנות משמעותיות כגון : למידת פרחי הוראה מחייבת כיום העתקת הדגש מתוכנית הלימוד למצבי התמודדות של הסטודנט להוראה , למידת פרחי הוראה צריכה להיות מחוזקת על ידי מחקר עצמי שלהם, למידת פרחי הוראה מחייבת קשר שוטף והדדי בין הלומדים לבין עמיתיהם בשטח ( תמיכת עמיתים). למידת פרחי הוראה היא ביסודה מסכת של צבירת ידע והתנסות שיש בה יסודות מתנגשים ומתחרים כל הזמן (Loughran , John . Fred Korthagen,. Tom Russell).

  • סיכום

    המחקר עוסק בהיענות לצרכים הפסיכולוגיים של מתכשרים להוראה בראשית ההתנסות המעשית שלהם. תיאורית ההחלטיות-העצמית של רייאן ודצי (Ryan & Deci, 2002) מהווה מסגרת מושגית למחקר. ניתן להראות שלהיענות לצרכים יש השפעה על ההתנסות המעשית של הסטודנטים, במיוחד בדרך לא-רציונלית, למשל באמצעות רגשות ודימויים. נראה שלהתעלמות מקשיים אלה יש קשר לדימויים שמשקפים נטיות ללחימה, לטיסה ולקיפאון, בעוד שהענות לצרכים עולה בקנה אחד עם נטיות לדימוי של זרימה. מילוי הצורך לתחושת יכולת, להתייחסות ולאוטונומיה בקרב הסטודנטים פחות לעומת מצבם של מורים מנוסים בהקשר זה. המאמר דן בתועלת ובמגבלות של מחקר שדה ומביא המלצות להכשרת מורים. (Evelein, F., Korthagen, F., & Brekelmans,)

  • תקציר

    מאמר מעניין שעוסק בתפקיד של מכשיר המורים כמספק מודל הוראה לסטודנטים, ומביא ממצאים של 10 חקרי מקרה שבהם הסתבר שמכשירי המורים עושים מעט מאוד הדגמה מילולית של שיקולי הדעת שלהם בהוראה, וכמעט לא עושים בכלל קישור גלוי בין הפרקטיקה שלהם בהוראה לבין "תיאוריות ציבוריות" המופיעות בספרות הפסיכולוגית, חינוכית וכדומה. מאמר מעניין ויש בו גם מנייה של העקרונות של אנדרסון ל"למידה חדשה", שעל פיהם נבחנה איכות ההוראה של מכשירי המורים (Mieke Lunenberg, Fred Korthagen, Anja Swennen).

  • סיכום

    קיימת ביקורת על הגישות המסורתיות להכשרת מורים בטענה שהקשר שלהן לצורכי המתכשרים להוראה מוגבל ושהשפעתן על מעשה ההוראה קטנה. יש רצון לבנות פדגוגיה חדשנית בהכשרת מורים שיהיה בה קשר יעיל בין תיאוריה למעשה. למרות ניסיונות שונים להבנות מחדש את ההכשרה לא קיים בסיס ידע קוהרנטי העוסק בעקרונות המרכזיים שבבסיס תוכניות הכשרה שיש בהן היענות לציפיות, לצרכים ולעשייה של סטודנטים. המחקר שלהלן מביא ניתוח מאפיינים של תוכניות הכשרה באוסטרליה, בקנדה ובהולנד ותורם ליצירת מסגרת ראשונית הכוללת שבעה עקרונות בסיסיים המנחים פיתוח של תכניות הכשרה שתיצורנה שינוי. (Korthagen, F., Loughran, J. Russell, T)

  • סיכום

    רפלקציה היא מושג בסיסי בהכשרת מורים. תהליך הרפלקציה מתואר לעיתים קרובות במונחים של דגם מעגלי. במאמר זה, המחברים מסבירים כיצד ניתן להשתמש בדגם כזה לתמיכה ברפלקציה של המתכשרים להוראה על מצבים פרקטיים בבית הספר, ועל התנהגויותיהם, המיומנויות והאמונות שלהם. הכותבים מציעים צורה אחרת של רפלקציה על ידם "core reflection". המיקוד ברפלקציה זו עולה בקנה אחד עם הדגש הקיים כיום בפסיכולוגיה החיובית על התייחסות לחוזקות של אנשים יותר מאשר לחולשותיהם. (Korthagen , F., Vasalos, A)

  • לינק

    המאמר דן במושג "רפלקציית ליבה"(core reflection) המכוון לרפלקציה מעמיקה יותר מהמקובלת, אם כי אין הכוונה לצלילה לתוך החיים הפרטיים, אלא לחיזוק היכולת להכניס שינויים בתבונה. מדריך פדגוגי צריך להיות בעל יכולת לזהות ולקדם התפתחות של רפלקצית ליבה כחלק מההתערבויות הפדגוגיות המנחות שלו. חלק מכך צריך להיות הכיוון של התמקדות, עם המונחה, בסיטואציה האידיאלית ובגורמים המגבילים את מימושה, וגילוי אמפתיה לגבי שניהם. גם היכולת לעשות קונקרטיזציה צריכה להתאפיין במיקוד ברמה של זהות ושליחות בהצגת שאלות כמו: מהי הסיטואציה האידיאלית שאתה שואף אליה? מה אתה רוצה להשיג? או: מה מונע ממך מלהתקדם? ( Korthagen, F. & Vasalos, A).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי נערך במוסד להכשרת מורים בהולנד ונועד לבדוק את דרך ההכנה של פרחי ההוראה לקראת חינוך ערכי ומוסרי. נקודת המוצא של עורכי המחקר הייתה כי הכנת פרחי ההוראה להפנמת ערכים ומוסר צריכה לבוא לידי ביטוי בכל המקצועות הרלבנטיים של הכשרת המורים. שאלת המחקר העיקרית הייתה כיצד מורי המורים מכשירים את פרחי ההוראה לחינוך ערכי כאשר הם מתכננים ומיישמים בפועל את תוכניות הלימודים ומה ההשפעה בפועל של דרכי היישום האלו על פרחי ההוראה? נתגלו פערים רציניים בין המתכננים של תוכניות הלימודים ובין מורי המורים המיישמים לגבי חשיבות המטרות הפדגוגיות בתכנית ולגבי דרכי ההוראה הרצויות (Martijn Willemse, Mieke Lunenberg and Fred Korthagen).

  • סיכום

    המאמר בוחן את התפישה של הכשרת מורים תוך התמודדות עם השאלה מיהו המורה הטוב, וכיצד ניתן להכשיר להיות מורה טוב. על בסיס הספרות הקיימת העוסקת בהכשרת מורים , בהוראה ובלמידה מציע הכותב מודל היכול לשמש מסגרת לניתוח ולתכנון עבודתם של מורי מורים עם סטודנטים. זהו ניסיון להצביע על גישה הוליסטית להכשרת מורים הרואה את מכלול תכונותיהם האישיות ויכולותיהם המקצועיות של מורים ומתכשרים להוראה. הכותב סוקר התפתחויות שונות ומתבסס על מקורות תיאורטיים מתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והחינוך. (Korthagen, F)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין