פריטים מאת: תמר רותם
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • לינק

    חוויות הילדות שלה עצמה, שבהן נוכחה באי צדק ובאפליה, משמשות את ד"ר חגית גור זיו בספרה החדש, שבו היא פורשת את עקרונות התפישה החינוכית הביקורתית־הפמיניסטית. בבתי הספר, היא קובעת, ילדים מאבדים מחוש הצדק שלהם, מהסקרנות, השמחה והביקורתיות. "ילדים הם חכמים מאוד", אומרת גור זיו, מרצה להכשרת מורות וגננות במכללת סמינר הקיבוצים ומחברת הספר החדש "פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית וחינוך לתרבות של שלום" (מכון מופת). "בגיל הצעיר אנחנו אוהבים להתפעל מהפנינים שלהם, אבל צריך גם להתייחס אליהם בהתאם, להקשיב למה יש להם לומר. אני שואלת אותם גם, איך זה שאין לכיפה אדומה שם. והם עונים לי. יש להם תשובות. לילדים יש דקות אבחנה, חוש צדק טבעי ורגישות. הם מסוגלים להתבונן בביקורתיות על דברים" ( תמר רותם).

  • לינק

    הקשיים שעמם מתמודד עתה בית הספר האנתרופוסופי ביפו מעלים בחריפות את השאלה: האם בתי ספר מעין אלה הם חלופה לגיטימית למערכת החינוך, או אולי מוצא להורים מבוססים שמבקשים למלט את ילדיהם ממנה? מאבק ההישרדות של בית הספר אביב אינו סיפור מקומי בלבד. בתי ספר ביוזמת קבוצות הורים נפתחים בשנים האחרונות כפטריות אחר הגשם, ובחינוך האנתרופוסופי נראה שהקצב אפילו מהיר יותר. מלבד אביב יש כיום עוד שמונה בתי ספר אנתרופוסופיים בשלבים שונים של הקמה בנס ציונה, הוד השרון, מודיעין, שוהם, תעוז, אלוני יצחק, אלישיב וקריית אונו. חינוך אנתרופוסופי, או חינוך ולדורף, מדבר אל לב הורים שיש להם ביקורת על מערכת החינוך הרגילה ובעיקר מאסו בלמידה המכוונת למבחנים ולסטנדרטים האחידים כפי שבאים לידי ביטוי במבחני המיצ”ב. תפישה זו שמה דגש על התפתחות הילד ופועלת להגן עליו מפגעי התחרות והחשיפה המוגזמת לטכנולוגיה, באופן שלמבקריה נראה מנותק לעתים מהחיים הרגילים.ברוב המקרים נגזר על יוזמות החינוך הפרטיות הללו לעבור דרך חתחתים עד להכרה המיוחלת.(תמר רותם ).

  • לינק

    למרות הרתיעה היסודית, בכמה בתי ספר החלו באחרונה להתיידד עם המכשירים הניידים מסוג סמאטרפונים ולעשות בהם שימוש למשימות יוצאות דופן. זה קורה השנה בתל אביב, זכרון יעקב ופתח תקוה. בזו האחרונה אף יפעל הפרויקט החדשני הזה בכל בתי הספר היסודיים בעיר.בשלוש ערים אלה אימצו העיריות את התוכנית "Wandering", המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר. דוד לחמיש, יועץ לפיתוח תהליכי למידה, שפיתח את התוכנית, מסביר כי "זו למידה שאינה מתרחשת בכיתה באשר היא, אלא נעשית בסביבה מחוץ לכיתה ומתייחסת למקום על כל רבדיו, הפיסי, ההיסטורי ועוד" ( תמר רותם) .

  • לינק

    המחקרים שבדקו בעבר מדוע בנות מדירות את רגליהן ממדע זה גילו שהן נרתעות בין השאר מהאווירה התחרותית שיוצרים הבנים בשיעורים וכן כי ההעדפה של בנים מצד המורים או המורות מפריעה להצלחתן. החוקרים גם דיברו על הציפיות החברתיות השונות מבנות ומבנים . אבל בשנים האחרונות מתברר שלבנות יש גם השגות על דרך לימוד המקצוע, ובעיקר חסרה להן הרלוונטיות לחייהן הן. על רקע זה נולדה לפני כשנתיים תוכנית ניסיונית ללימודי פיסיקה שהדגש בה הוא מודעות ורגישות לבנות וצורכיהן. תוכנית זו, שיזמה היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מופעלת בשני תיכונים בירוחם, וכן ברחובות, בדימונה ובגן יבנה ( תמר רותם).

  • לינק

    ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך – עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה – ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

  • לינק

    לקראת פתיחת שנת הלימודים הצטיידו עשרות בתי ספר ברחבי הארץ ב"לוחות חכמים" – החלופה האלקטרונית ללוח המיושן. הלוח החכם מחובר למחשב ולאינטרנט אלחוטי ועם הדלקתו הופך למסך מחשב. למורים הוא מאפשר להציג לכיתה מסמכי וורד, מצגות ותמונות בלחיצת כפתור. "הלוחות החדשים מקבעים יותר את שיטת ההוראה הישנה, הפרונטלית", אומר יורם חיים, מורה ומרכז שכבת ח' בתיכון זיו בירושלים. "אנחנו מנסים כל הזמן לשבור את המבנה המסורתי של הכיתה, אך הלוח יקשור את המורה עוד יותר לעמדה הישנה שלו, ליד הלוח, ובעצם הוא ימשיך להרצות לתלמידים במקום לעבוד בשיטות הוראה מתקדמות יותר". התלמידים שייחשפו ללוח בפעם הראשונה ב-1 בספטמבר ודאי יגיבו בקריאות התפעלות. עם זאת, לדברי חיים, ספק אם הלוחות החכמים עשויים לכסות על המצב העגום של התקשוב במערכת החינוך בארץ.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין