פריטים מאת: רחל הרץ-לזרוביץ
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • סיכום

    נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

  • לינק

    מעגלים של הדרה מתמקד בסיפורן של שלוש נשים מרכזיות בתולדות החינוך הקיבוצי: מרים רות (1910 – 2005), חוה שמיר (1914 – 2009), ומלכה האס(1920) תבלד"א. הספרות העוסקת במחקר החינוך הקיבוצי מכתירה את "אבות החינוך הקיבוצי" ועולה השאלה לאן נעלמו ה"אימהות" של החינוך המשותף? מה חלקן ומה תרומתן ומדוע לא זכו להכרה הראויה? האם זוהי תוצאתו של מנגנון הדרה מתוחכם אשר גם להן חלק בו? הספר בוחן את סיפור חייהן האישי ואת מסלולן המקצועי של שלוש הנשים ומתבסס על דברים שהוקלטו מפיהן בשעות רבות של ראיונות. כיצד השפיע בית ההורים על דרכן בחיים? מה היה מקומו של בן הזוג בחייהן ומה היה מקומה של המשפחה בחברה הקיבוצית לאורך שנותיה ותמורותיה? הספר סוקר לעומק את תרומתן ארוכת השנים למערכות החינוך של הקיבוצים ולפיתוח המחשבה החינוכית – שנכתבה כתיאוריה ועשייה חדשנית בתחומים שבהם התמחו ( גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ).

  • לינק

    המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

  • תקציר

    הספר "מורה נבוכים: חלונות להנחיית מורים" פותח חלונות אל עולם ההנחיה של מורים מתחילים ושל מורים עולים בשלבי הכניסה למקצוע ההוראה. הוא מאפשר הצצה אל סוגיות בהנחיה המאפיינות את המעבר מתרבות של לומד לתרבות של מלמד. הספר קושר את ההיבט היישומי עם המחקרי. הוא מציג מסגרת חשיבה כוללנית על המעשה ההנחיה והצעה לתכנית אופרטיבית לעבודת המנחה בשדה. ספר זה הוא תוצר של תהליך הנחיה שנערך על פי דגם ייחודי להנחיית מורים . קהילת המונחות המתוארת בספר התעצבה תוך כדי עבודת המנחות עם מורים מתחילים. היא התעצבה ברוח העיקרון של שיתוף בבניית התפקיד ההנחיה כמקצוע המתקיים לצד מקצוע ההוראה. ההנחיה התבצעה במסגרת תכנית לליווי מורים שהתנהלה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה בשיתוף משרד החינוך בשנים 1990-2002 ( רות סטרהובסקי, רחל הרץ-לזרוביץ , לילי אורלנד-ברק ).

  • סיכום

    ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.

  • סיכום

    המאמר מתאר את העבודה היישומית שנערכה בתכנית אשר בדקה את השפעת התקשוב בקרב תלמידים בכיתות ה'-ו' בעיר ובקיבוץ. התכנית הקיפה 4 צמדים של בתי ספר שיישמו אוריינות בלמידה שיתופית עם הכנסת תקשוב לכתה במהלך שנה. התלמידים התכתבו עם "עמיתי תקשורת" באמצעות דואר אלקטרוני, כאשר הכתיבה התבצעה בכמה שלבים בתהליך מעגלי שבו כל נמען הופך למוען. הממצאים תמכו במטרת התכנית – בניית יחסי גומלין בין ילדים מרובדי החברה השונים, ניהול דיונים משותפים בנושאים שונים והגברת מודעות התלמיד לכתיבה, לשכתוב, ליחסי מוען-נמען ולסגנונות הכתיבה. המחברות ממליצות לנצל את סביבת הלמידה המתוקשבת לפיתוח כתיבה בתוך סביבת למידה המעודדת כתיבה ומפתחת תהליכי כתיבה בהקשר של השפה כמכלול, תוך הפעלת דגמים שונים של שיתופיות. (אירית בר-נתן ורחל הרץ-לזרוביץ)

  • סיכום

    המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). בשיטת אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות את המרכיבים הבאים: מיסוד זהות קבוצתית, בניית צוותים בכיתה, חלוקת תפקידים, הכשרת תלמידים מנחים לקבוצות. (רחל הרץ-לזרוביץ, ברוריה שדל)

  • סיכום

    הספר אוריינות בלמידה שיתופית (אל"ש): פיתוח בתי ספר יהודים וערבים מתעד ומספר את הפיתוח, היישום והמחקר של תוכנית ייחודית אשר פועלת משנת תשנ"ג ומתרחבת בבתי הספר בישראל. התכנית מתחילה ב"הצלחה לכל" בכתות א'-ב' והמשכה באל"ש בכיתות ג'-ו' וגם בחטיבות הביניים –בבתי הספר יהודים וערבים בשתי השפות. מטרת התכנית להביא את כלל התלמידים להצלחה בקריאה וכתיבה תוך יצירת סביבת לימוד המאפשרת התפתחות אוריינית תוך רגישות תרבותית רחבה. (ברוריה שדל, רחל הרץ-לזרוביץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין