פריטים מאת: ציפי ליבמן
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • לינק

    קבלת רישיון הוראה בישראל מותנית בעמידה בדרישות הערכה מסכמת הנערכת בתום השנה הראשונה של המורים החדשים בתפקידם, המכונה שנת ההתמחות. המחקר הנוכחי התמקד בחקר תהליכי ההערכה המסכמת של מתמחים בהוראה במסגרת הבית ספרית ובמסגרת הגן. במחקר נדגמו בדגימה שיטתית אקראית גיליונות הערכה מסכמת של 613 מתמחים במסגרות החינוך הרגיל, שסיימו את הליך ההתמחות בהצלחה בשנת תשס"ט והיו זכאים לקבלת רישיון לעיסוק במקצוע ההוראה. מסקנות המחקר עשויות לסייע במתן משוב למתכנני המהלך הבא בהערכת המתמחים ובשיפור הכלי החדש העומד להיות מוטמע במערכת החינוך בישראל (דיצה משכית, ציפי ליבמן, הילה אקרמן־אשר).

  • מאמר מלא

    הרבה מאוד ממה שמורים נדרשים לדעת על מנת להצליח הוא סמוי מן העין למרבית הציבור. ב-1823 נפתחה בקונקורד שבוורמונט תכנית ראשונה להכשרת מורים. מאז נמשך מאבק בין שתי גישות – שבתוכן שונות רבה: א. דוגלי הפרופסיונליות של ההכשרה; ב. דוגלי הדה-רגולציה. הוויכוח הממושך הזה מתנהל מאז ועד היום כאשר המושג "אלטרנטיבי", שהחל את דרכו כמשהו נחות ושלילי, הפך למילת קסם – אפילו במוסדות שמרניים ומכובדים (ציפי ליבמן).

  • לינק

    המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

  • לינק

    בשנים האחרונות מתרחשת במערכת ההשכלה הגבוהה תופעה מדאיגה, המכונה אינפלציה של ציונים. אינפלציה של ציונים מוגדרת כתזוזה של ציונים כלפי מעלה, וזאת מבלי שנחזית עלייה מוכחת בהישגי הידע של הסטודנטים. הטענה העיקרית שמעלים חוקרים, אנשי אקדמיה ומחנכים היא שציוני הסטודנטים באקדמיה עולים ו"משתפרים" באופן משמעותי בעת האחרונה, וזאת כאשר אין הוכחות חותכות לכך שרמת הסטודנטים והידע שלהם השתפרו בהתאמה מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( ציפי ליבמן)

  • לינק

    החלטת שר החינוך על אודות ביטול מרבית בחינות הבגרות היא החלטה שנויה במחלוקת, אולם ביטול חלקי בלבד עלול לגרום נזק. עצם העובדה שרק בחלק מהמקצועות תיוותרנה בחינות הבגרות על כנן היא אמירה באשר לחשיבות המקצועות השונים, אשר תשפיע באופן מכריע על אווירת הלימודים ותקטין עוד יותר את המוטיבציה להשקיע בלימוד המקצועות ה"לא נחשבים". לפיכך החלטה לבטל כליל את בחינות הבגרות הייתה יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, מכיוון שהייתה מאותתת באופן חד־משמעי למערכת החינוך על הצורך להחליף דיסקט. ואולם גם החלטה על צמצום חלקי של הבחינות מזמנת אתגר עצום לביצוע חריש עמוק במערכת החינוך ועשויה לשמש מנוף לשינוי מהותי בשיטות ההוראה ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    התאוריה הקונסטרוקטיביסטית היא תאוריה של ידע ולמידה, ידע ולמידה נבנים על ידי יחידים בהקשר חברתי , גם הבנה נבנית על ידי יחידים בהקשר חברתי , תלמידים אינם מבינים את מה שהם לומדים בבית הספר כי בית הספר אינו מצפה מהם להבין .מסקנה: יש לפתח סביבות חינוכיות שבהן תלמידים בונים הבנות ( ציפי ליבמן ).

  • לינק

    ביישום הגישה הקונסטרוקטיביסטית לשם פיתוחן של דרכי ההוראה שנוסו במחקר זה ננקטה גישה של קונסטרוקטיביזם "מתון". שתי דרכי הוראה נבחרו והוטמעו בסביבת הלמידה. דרך ההוראה הראשונה התמקדה בחיזוק גורם ההקשר (קונטקסט) של הלמידה. סטודנטים שלמדו בדרך זו תרגלו את נושאי הקורס בסטטיסטיקה תיאורית באמצעות חקירת נתונים שהם עצמם אספו לפי בחירתם. בדרך ההוראה השנייה הושם דגש על שילוב תהליכי רפלקציה של הלומד. סטודנטים שלמדו בדרך זו התבקשו במהלך הכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה להרהר ולחשוב מחדש על הבנותיהם ועל אופן הלימוד שלהם את נושאי הקורס ( ציפי ליבמן) .

  • סיכום

    לדעת ולהבין באופן מספק פירושו להיות בעל ידע שלא סתם "יושב" במוחו של הסטודנט, אלא מתפקד בחיוניות ומסייע לסטודנט להבין באמת את העולם ולפעול בהתאם. דיוויד פרקינס (Perkins, 1992) בספרו Smart Schools כינה ידע זה בשם "ידע מחולל" (generative knowledge). זהו ידע בעל משמעות רחבה, שכולל שליטה בעובדות ובמיומנויות והיכרות עם בעיות ופתרונות, ידע המהווה מקור לשאילת שאלות ומתן תשובות לבעיות לא טריוויאליות. הידע הזה הופך לכלי עבודה של התלמיד, והוא משתמש בו במצבים שונים בחייו, ולא רק כאשר הוא נדרש לבצע מטלת חובה שניתנת כשיעורי בית. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הנה מסגרת רעיונית שמסייעת להתמודד עם החיפוש אחר הבנה עמוקה( ציפי ליבמן) .

  • מאמר מלא

    מאמרה מאיר העיניים של ד"ר ציפי ליבמן , המשמש מעין נייר עמדה, דן בחשיבות מושג "החופש האקדמי" במוסדות להשכלה גבוהה ובייחודיות ( או שמא בנחיתות) של המכללות לחינוך בהקשר זה. בהמשך עוסק המאמר במנגנוני הפיקוח המופעלים במכללות לחינוך ובהשפעתם על מדיניות הכשרת המורים בישראל ( ציפי ליבמן )

  • לינק

    מי הוא אותו מורה "איכותי" ומהם מאפייניו? נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוח סוער בקרב חוקרי חינוך וקובעי מדיניות. מסתבר שהמחקר החינוכי עומד חסר אונים נוכח שאלה זו. האינדיקטורים של המשתנה "איכות ההוראה" מניבים ממצאים מאד לא עקביים, לא חד-משמעיים ולעתים אך סותרים. המסקנה העולה מסקירה של ECS , הוועדה האמריקאית לחינוך, היא שהזיקה של היקף הידע ועומק הידע של המורה לאיכות ההוראה שלו אינה ברורה ( Education Commission of the States, 2003 ). בשלב הנוכחי אפשר לומר שיש הסכמה רחבה בין החוקרים על העובדה שהיבטים חשובים מאוד של איכות המורה אינם ניתנים למדידה באמצעות אינדיקטורים כגון תארים, מספר שנות לימוד, ניסיון, ציוני מבחנים כאלו ואחרים ויכולת אקדמית או פדגוגית. לכן , מרבית המאפיינים של מורים שנמדדו במחקרים מסבירים חלק קטן בלבד מן השונות בין מורים ומן העובדה שמורים מסוימים נחשבים לאפקטיביים הם אנשים שיכולותיהם מתפרשות על מגוון עשיר של תחומים ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    מאמר זה , שנכתב ע"י ד"ר ציפי ליבמן, עוסק בהערכת הישגים ממוקדת-תהליך של סטודנטים בקורס לסטטיסטיקה תיאורית במכללה להוראה. המסגרת הקונספטואלית של המאמר מעוגנת בגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, המציעה דרך הוראה אשר מעניקה לסטודנטים את ההזדמנות לבנות לעצמם משמעות. תפיסה זו של הלמידה מחייבת גם דרכי הוראה תואמות, אשר הולמות את רוח ההערכה החלופית ומזמינות את הלומד להתמודד עם משימות מורכבות ולתפקד ברמה של חשיבה עילית. המאמר מתאר את תהליך ההערכה האותנטית ששולבו במהלך הוראת הקורס, שכללו ביצוע שוטף של תרגילים שבהם ניתחו הסטודנטים נתוני–אמת אשר הם עצמם אספו, ודיון בממצאים שעלו בעקבות הניתוחים הסטטיסטיים, אך מוקד המאמר הוא ההשלכות וההשתמעויות שיש להערכת הישגים תהליכית בכל הקשור לפוטנציאל הגלום בה לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים.

  • לינק

    במכללת סמינר הקיבוצים פועלת תכנית מיוחדת להכשרת סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים זו השנה ה11. מכללה זו היא המוסד הראשון להכשרת מורים שפתח את שעריו לתכנית ייחודית לטיפוח סטודנטים מצטיינים. בבסיס הרעיון שהנחה את הוגי התכנית, ואשר מנחה גם היום את האנשים העוסקים בה, קיימת האמונה כי ההשקעה באיתורם ובהכשרתם של סטודנטים בעלי כישורים אקדמיים גבוהים תעלה את קרנו של מקצוע ההוראה. התכנית תמשוך את המצטיינים, ובכך תקדם את המאמץ להפוך את מקצוע ההוראה למוערך יותר ולמבוקש יותר, בבחינת "הטובים להוראה", כראוי לתחום כה חשוב בחברה מתקדמת. את תכנית המצטיינים במכללה מלווה מיום הקמתה מחקר מעקב רב-שנתי , העוקב אחר פנים שונים ומגוונים של התכנית. המאמר הנוכחי מציג ממצאים הנוגעים להישגים הלימודיים של הסטודנטים המשתתפים בתכנית ולעמדותיהם ביחס ללימודים ( ציפי ליבמן. גילה זליקוביץ).

  • לינק

    סוג מערכות הערכה הנקראות מבחני רישוי למורים מיועד למורים מתחילים ומטרתם לקבוע מי יקבל רישיון הוראה. מבחני רישוי משרתים את הדרישה שכל מי שמועמד להיכנס בשערי ביה"ס וללמד תלמידים יעמוד בהצלחה בסטנדרטים שקבעה המדינה. מבחינה זו המבחנים הם חלק ממנגנון הבקרה אשר נועד לעצב את כוח ההוראה של המדינה. נייר העמדה שלהלן שנכתב ע"י ד"ר צפורה ליבמן עוסק במבחנים אלה ומורכב מארבעה חלקים. החלק הראשון בוחן את נושא מבחני הרישוי במדינות שונות בעולם: מהן הדרישות לרישוי, האם משתמשים במבחנים ומי קובע את הסטנדרטים. החלק השני מתמקד בשאלה מיהו מורה אפקטיבי, בחלק השלישי מובאות דעות בעד ונגד מבחני רישוי, ובחלק הרביעי והאחרון מוצגת עמדתה של הכותבת.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בעמדותיהם של 136 אנשי סגל כלפי התכנית למצוינים במכללה להכשרת מורים. מטרת המחקר היא לבחון באופן ביקורתי את הנכונות של מורי המכללה להתגייס וליישם את השינויים הנדרשים על-מנת להתאים את עצמם לצרכי התכנית.ממצאי המחקר מצביעים על עמדות אמביוולנטיות של המורים ביחס לתכנית למצוינים ומשתתפיה. מרבית המורים מכירים בחשיבות התכנית, אך למרות זאת, יש להם ביקורת לגבי היבטים רבים שלה ולגבי משתתפיה. עובדה זו מקשה על יכולתם לקבל על עצמם את מלוא המחויבות המתבקשת מהפעלת התכנית. (ציפי ליבמן ועדינה משעל)

  • סיכום

    מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין