פריטים מאת: עירית קופפרברג
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • לינק

    הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים (עירית קופפרברג).

  • סיכום

    התוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" הייתה בין התוכניות הראשונות שהוגשו לאישור המל"ג, והראשונה במכללת לוינסקי לחינוך, שנפתחה לרישום וזכתה להסמכה קבועה של המל"ג. תשע"ד היא השנה האחת עשרה לקיום התוכנית, והשנה העשירית של מסיימים-מוסמכים בתוכנית. בתקופה זו התוכנית התבססה ורכשה לעצמה שם בתחום החינוך הלשוני בארץ, מוסמכי התוכנית ממלאים תפקידים מובילים בהוראה ובתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות במערכת החינוך.מאמר זה יציג את התוכנית משלוש נקודות מבט: הרציונל של תכנית הלימודים ומטרותיה; הישגי התוכנית לאור בחינת פרויקט הגמר; ממצאי סקר מוסמכים על התוכנית והישגיה (אילנה אלקד-להמן, רחל חיטין-משיח ועירית קופפרברג).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי דן בשתי שאלות פתוחות שהופיעו בסוף שאלון כמותי שנשלח לחברי הסגל במכללה בדואר אלקטרוני: (1) אילו היית צריך לבחור במטפורה (תופעת טבע, צבע, חפץ או כל דימוי אחר) לתאר את מה שעובר היום על המכללה מבחינה ארגונית ואקדמית, מה היית בוחר ומדוע? (2) אילו היית צריך לבחור במטפורה (תופעת טבע, צבע, חפץ או כל דימוי אחר) לתאר את מי שאתה היום בהכשרת מורים, מה היית בוחר, ומדוע?המחקר משלב ניתוח איכותני וכמותי, ומתמקד בזיהוי, בתיאור ובפירוש ההתמודדות של חברי הסגל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במטלות הפקת המטפורות בהקשר של עבודתם במכללה (עירית קופפרברג, גילה רוסו-צימט).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר זה מתמקד בסיפורי החיים המקצועיים של שתי מרצות המלמדות במכללה להכשרת מורים, על רקע שינויים מרחיקי לכת בהכשרת מורים, בעיקר הכנסת תכנית לימודים חדשה למכללות לחינוך. כל אחת מהמרואיינות מייצגת את הקבוצה המקצועית שהיא משתייכת אליה. האחת – את קבוצת המרצים במכללה, בעלי ותק של עשר שנים לפחות, שאינם בעלי תפקיד; השנייה – את קבוצת בעלי התפקידים שהם חברי סגל קבועים, חדשים יחסית במכללה (חנה עזר, עירית קופפרברג).

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מתמקד בתהליכי הגיבוש של הזהות המקצועית של שני מרצים במכללה להכשרת מורים כפי שהם נבנים בצבירים מטפוריים שהם הפיקו במהלך ראיונות נרטיביים. הניתוח מראה, שבאמצעות צבירי המטפורות בנו שני המרואיינים את המשמעות של השינויים שחוו מבחינת התגבשות הזהות המקצועית שלהם בעקבות תהליכי מעבר (עירית קופפרברג, עידית טבק).

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא לבחון את מאמרי השער השלישי ולהעריך את תרומתם לנושא הכללי של הספר: הכשרת מורים במאה ה-21. במאמר זה נבחן כיצד המורים ומורי המורים המתוארים במאמרי השער השלישי ממקמים את עצמם – או ממוקמים על ידי אחרים – בהקשר של מערכת החינוך הישראלית. מאמרי השער השלישי מתמקדים בזיהוי ובפירוש המיצוב של המורים (המאמר של רייכל והמאמר של אבדור וריינגולד) ושל מורי המורים (המאמר של קופפרברג וורדי-ראט והמאמר של קלויר). פרקי השער מוסיפים לדיון לגבי דמותו של המורה בישראל גם את קולות מורי המורים בהדגישם כיצד הם תופסים את המיצוב שלהם. אולם עדיין, כפי שנראה, חסרים הקולות של המורים (קופפרברג, ע' ונירלנד, ד', 2012).

  • לינק

    מאמר זה מציג היבטים תיאורטיים ומתודולוגיים של שיטת ארבעת העולמות לניתוח שיח אינטראקטיבי. המסגרת התיאורטית שגישה זו נשענת עליה מבוססת על גישות פונקציונלית לחקר השיח המדגישות שמשאבים לשוניים הם כלים לבנית משמעות. עוד מדגישה המסגרת את מושג המיצוב בשיח המראה כיצד ניתן לחבר ניתוח ברמת המיקרו עם ניתוח ברמת המקרו. הגישה גם נשענת על המושג "זמן נרטיבי" המאפשר לבני אדם לנוע בחשיבתם קדימה ואחורה וכך להתגבר על "הזמן הכרונולוגי" הנע בכיוון אחד תמיד. שיטת הניתוח מאפשרת לחוקרים לפרק את הטקסט לעולמות שיח , עולמות הווה , העבר והעתיד של המשתתפים ולבחון אותם בעולם רביעי- עולם פרשני , שבו הם מחברים את הניתוח ממוקד הטקסט עם תיאוריות המנחות אותם ( עירית קופפרברג).

  • לינק

    תרומת הספר "חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר" היא בהצגת שבע שיטות המתמקדות בניתוח של טקסט אחד. כל שיטה מוצגת בלוויית המסגרת התיאורטית שבהשראתה היא נבנתה, עקרונות השיטה, ניתוח הטקסט הנבחר ודיון מסכם. השיטות המוצגות בספר פותחו לאור התיאוריה המעוגנת בשדה, סמיוטיקה, גישת ארבעת העולמות, חקר הספרות, סוציולינגויסטיקה, חקר השיח הביקורתי וגישה לבחינת התפתחויות בחשיבה מקצועית. הקורא יכול לבחור לו שיטה אחת מבין השיטות או כמה מהן לצורך המחקר שלו והוא ימצא בספר תשובות לשאלות האלה: 1. מה הרקע התיאורטי שבהשראתו פותחו השיטות המוצגות בפרקי הספר? 2. מה הם מושגי היסוד התיאורטיים והמתודולוגיים שעליהם מושתתות השיטות? 3. כיצד יכולים חוקרים להיעזר בספר לשם ניתוח לפי כל אחת מהשיטות המוצגות בו? 4. מה הם יתרונותיהן של השיטות ומגבלותיהן? ( עירית קופפרברג ).

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי נעשה בהשראת מחקרים עכשוויים הבודקים ידע מקצועי כחלק מתהליכי פיתוח מקצועי של מורים לאורך זמן. מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין תהליכי בנית ידע בקרב סטודנטים להוראה ומורים בפועל במהלך דיון אינטראקטיבי מקוון בפתרון בעיות מקצועיות לבין המיצוב החברתי שלהם. נתוני המחקר נאספו בקבוצות דיון א-סינכרוניות שליוו קורסים במכללה להכשרת מורים. מתוצאות המחקר עלתה רמה גבוהה של עקביות פנימית בין הממדים של מודל אח"מ להערכת רמת ידע מקצועי והמודל תוקף. נמצא שמורות מנוסות (תואר שני) באים עם רמות ידע גבוהות יותר ויש להם יותר ידע בכל שלבי האינטראקציה . גם המיצוב הרגשי-חברתי נמצא בולט יותר בקבוצות המורות המנוסות . יחד עם זאת, המשתתפות התמקדו בבעיה וכמות ביטויי המיצוב הרגשי –חברתי ירדה במהלך התפתחות השיחה. לא נמצאו מתאמים מובהקים בקשר בין רמת הידע לבין מיצוב רגשי-חברתי בשיח המקוון ( צביה לוטן . עירית קופרברג ).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).

  • לינק

    ספרם החדש של פרופסור עירית קופרברג, חוקרת שיח וד"ר דוד גרין פסיכולוג קליני מנסה לענות על השאלות הבאות: כיצד נבנית משמעות עם מצוקה? לאילו אתרים לפתרון בעיות פונים אנשים מיוסרים על מנת להציג את בעיותיהם ולדון בפתרונות אפשריים? באיזו מידה מתייחסים אנשי המקצוע לבעיות המוצגות ומסייעים לפונים במציאת פתרונות. פרופסור עירית קופרברג וד"ר דוד גרין חקרו שיח בעת מצוקה באתרים שונים, כמו הרדיו, הקו החם והאינטרנט. המחברים נשענו בעבודתם על מסגרת תיאורטית קונסטרוקטיביסטית –פרשנית, המעוגנת באנתרופולוגיה בלשנית, ניתוח השיחה, חקר הנרטיב ופסיכולוגיה קלינית, בנוסף לניסיונם המקצועי.

  • סיכום

    הוויכוח המתמקד בנושא התבחינים במחקר איכותי נמצא בעיצומו. רשימת התבחינים הפתוחה ובת-השינוי שמציעה לינקולן שונה מזו שבה הצטייד החוקר הניטרלי הפוזיטיביסטי ופוסט-פוזיטיביסטי שחתר לשקף (Rorty, 1979) במראה המחקרית אמת אוניברסלית הנמצאת אי שם בעולם באמצעות המשולש הקדוש של תוקף, מהימנות והכללה (Kvale, 2002). החוקר האיכותי המצטייד ברשימת תבחינים פתוחה ובת-שינוי מציב את עצמו מתוך בחירה בהקשר מקומי לנוכח קהילה של אנשים מסוימים, קשוב לקולות החברים באותה קהילה וחותר לבנות משמעות בשיתוף פעולה עם בני הקהילה ולמענם, מתוך דאגה עמוקה לצדק ולכבוד בין אישי ( עירית קופפרברג ).

  • תקציר

    המחקר בדק אם השילוב בין ניתוח מקרים המציגים בעיות מתחום ההוראה ופורום מקוון מקדם את התפתחותם המקצועית של סטודנטים להוראה הנמצאים בשלב המעבר מתרבות המכללה לתרבות הבית ספרית. השילוב נבדק בפורום אסינכרוני מקוון שהתמקד בהצגת מקרים יוצרי בעיה מתחום העבודה המקצועית בקרב 28 סטודנטיות להוראת אנגלית כשפה זרה במכללה. נמצא שלניתוח המקרים המשולב המקוון יש מספר מאפיינים: הגדרה של מבנה-על של רצפי ההודעות, שימוש גמיש במשאבי זמן, רלבנטיות, תמיכה קבוצתית ומקצועית ורמות שונות של ידע. הפורום הראה שהייתה תמיכה קבוצתית ומקצועית שהמשתתפים ספקו זה לזה שלא קימת בהכרח בעת ניתוח מקרים פנים-אל-פנים. האינטראקציות שקפו רמות שונות של ידע והתנסות שהציגו בשיח המקוון את המקום שבו הייתה המשתתפת בפורום על הציר בין טירונות למקצוענות. (מרים בן-פרץ, עירית קופפרברג)

  • תקציר

    המחקר בדק שני היבטים של התפתחות מקצועית של סטודנטיות להוראה: (1) תחושת המסוגלות העצמית; (2) עמדות כלפי מקצוע ההוראה.המחקר שילב מתודולוגיות כמותית ואיכותית ובוצע בשני שלבים.

  • מאמר מלא

    חקר השיחה הוא גישה ששורשיה נטועים בפנומנולוגיה, סוציולוגיה, analysis פילוסופיה ואתנומתודולוגיה. כל הגישות לחקר השיח מגדירות את הזיקה שלהן לממדי הקשר חברתי, תרבותי, ו/או היסטורי נתון. גישות מבניות לחקר השפה, לעומת זאת, מסתכלות פנימה אל תוך המערכת הלשונית הסגורה ובוחנות את רכיבי השפה השונים (תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה, וסמנטיקה) ואת הקשרים ביניהם. המערכת סגורה מפני שהיא לרוב איננה מתייחסת להקשר שבו היא מתפקדת. (עירית קופפרברג)

  • מאמר מלא

    החידוש שמציעה השיטה לחקר האני המקצועי בשיח דבור הוא בחינה קפדנית של כל המשאבים הלשוניים שבשיח הנרטיבי, וזיהוי קשר היררכי בעל משמעות בין שני מבני שיח שכיחים: סיפור אישי מפורט ומבני מיצוב מטפורי מארגנים. זיהוי מבני המיצוב המטפוריים שהפיקו המשתתפים בכל אחד מהסיפורים האישיים, איפשר לחוקרים לתאר ולפרש כיצד המשתתפים בונים מאפיין, או מאפינים של האני המקצועי בתוך הקשר נתון. זיהוי מיצוב מטפורי תורם תרומה תיאורטית משום שניתן לחזור ולבדוק את אמינותו בהקשרים שונים של שיח טבעי ומחקרי בחינוך בתוך הקשר מוסדי (עירית קופרברג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין