פריטים מאת: עידית אבני
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    במאמר זה מציגים המחברים את הערך של היישומונים ביישום פדגוגיה עדכנית בסביבה דיגיטלית, ואת הפוטנציאל שלהם לקידום ושינוי מהותי בהתאמה אותנטית של ערכת החינוך למאה ה-21. הם מציעים מאפיינים של יישומונים הטובים לחינוך, כעוגנים לבחירה מושכלת של יישומם בשדה החינוכי, ומתייחסים לאופני הטמעה מיטבית שלהם. המחברים צופים כי היישומונים המקוונים "הקטנים", יעצבו שינוי גדול בהטמעת הטכנולוגיה בחינוך, בדומה למהפכה השקטה שהם מחוללים בחיי כל אזרח בעולם הדיגיטלי (עידית אבני, אברום רותם).

  • לינק

    מיזם "מתקוונים לאתיקה" מוקדש לסוגיות העוסקות באתיקה בהקשר של שימוש בטכנולוגית ICST – טכנולוגיות מידע, תקשורת וחברות. מיתוסים ותפיסות מוטעות הן מרכיב חשוב בעיצוב זהות, תפיסות, אמונות ועמדות של קבוצות של אנשים. המיתוסים עשויים להשפיע על התרחשות של סדר חברתי תלוש מהמציאות, ולכן חשוב להעלות אותם למודעות מערערת. קל להבחין במיתוסים של חברות עתיקות וזרות לנו, קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה בה אנו חיים, וקשה עוד יותר לערער על נכונותם בתהליך שינוי כה מורכב כמו בחינוך. בעידן בו שילוב הטכנולוגיה בחינוך מהווה מרכיב חשוב בעיצוב תפיסה חינוכית עדכנית ובשינוי תפיסת התפקיד של המורה במאה ה-21, יש חשיבות רבה להתעמת עם מיתוסים ותפיסות שגויות העולות באשר ללמידה בסביבה דיגיטלית (אברום רותם ועידית אבני).

  • לינק

    במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. המאמר מציג "למידה משמעותית 2020" בשני רבדים מרכזיים: הלומד והלמידה, כשהמעטפת החינוכית מכוונת לבניית חווית למידה מעצימה ומניעה, כשהטכנולוגיה והקשריה לאדם ולחברה, מובנים בה כחלק בלתי נפרד ממנה. הלומדים בלמידה 2020 מתנהלים בשלושה מעגלים: אישי, חברתי וגלובלי. משמעויות הלמידה בכל מעגל נגזרים ממאפייני המציאות והמאפשרים הטכנולוגיים, כמו הנוכחות המקוונת, פריצת הגבולות, מגוון אמצעי הלמידה, כולל האוריינות הדיגיטלית הנדרשת, המזמנים מימוש חוויה לימודית מצמיחה ומעצימה של לומד עצמאי, חברתי ואזרח עולם. מהויות ( עידית אבני, אברום רותם) .

  • לינק

    במאמר מוצג האתגר הפדגוגי-ארגוני על מורכבותו של שילוב טאבלט אישי בהוראה-למידה. לצד פרוט הכרחי של הייחודיות הטכנית, מתוארת הייחודיות הפדגוגית שהיא חווית הלמידה האחרת שהשימוש בטאבלט מזמן, ששונה בממדים רבים מלמידה מוכרת, גם זו החדשנית, באמצעות מחשבים בכלל וניידים בפרט, ומכילה למעשה מרכיבים של פדגוגיה מיטבית רצויה שעד כה השימוש בהם היה קטן. בהמשך ניתן למצוא מרכיבי האוריינות הדיגיט לית הייחודית לשימוש בטאבלט אישי, והצעה ל-4 רמות יישום מודולרי, בהתאם ליכולת ההכלה הארגונית-פדגוגית-אישית בכל בית ספר. עם התחלת יישום שילוב טאבלטים בחינוך בקנה מידע גדול יחסית, כמצופה בראשית תשע"ג ואילך, יתווסף גם נסיון ותובנות הבאים רק תוך כדי עשייה בפועל, וניתן יהיה להשלים עם הזמן ולמלא את מרכיבי היישום באתגר חינוכי ראשון במעלה, שיביא את מערכת החינוך למקומות חדשים שחלקם עדיין בלתי צפויים ( אברום רותם, עידית אבני) .

  • לינק

    הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

  • תקציר

    המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

  • לינק

    בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי ( אברום רותם ועידית אבני ).

  • לינק

    יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 ( לכל תלמיד התקן קצה אישי ) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית ( אברום רותם ועידית אבני).

  • לינק

    לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, מציעים ד"ר אברום רותם ועידית אבני במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך( א. רותם ועידית אבני) .

  • לינק

    מאמר זה הנו חלק מסדרת מאמרים "פייסבוק 2012 בחינוך", שמפרט את השימושים, הכלים והאפליקציות שמספקים כיום שירותיי הפייסבוק לשם הוראה ולמידה. במקביל פורסם מאמר ם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני "פייסבוק 2102 בחינוך לחשב מסלול מחדש", הדן באפשור שירותי הפייסבוק ליישום הוראה למידה באמצעות –הפייסבוק, תוך שמירת הגבולות במסגרות חינוכיות ( ד"ר א. רותם ועידית אבני) .

  • רפרנס

    הטמעת מדיה חברתית במערכת החינוך לעומת הטמעתה בתרבות של ארגון עסקי-ציבורי כלשהו מציבה אתגר ייחודי – התאמת מתודות ההוראה-למידה לשינויים התרבותיים-חברתיים באופן שיאפשר למידה יעילה ואיכותית. לצד ההזדמנויות הפדגוגיות והרווחים המקצועיים והאישיים שניתן להפיק מלמידה המלווה במדיה החברתית, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זו ולעתים תכופות נאלצים להתמודד עמן לאחר שכבר קרו. התנסויות שכאלה עשויות להביא את מערכת החינוך לפעול ברוח אחת משתי התפיסות האלה:א. רתיעה וחשש עד כדי "פאניקת המדיה החברתית": תפיסה הרואה במדיה החברתית איום על שלמות החברה בכלל ועל החינוך בפרט (רותם ואבני, 2011). המדיה החברתית כמייצרת הזדמנות לעיצוב מחודש ועדכני של החינוך: על פי תפיסה זו, המדיה החברתית מזמנת התחדשות חינוכית והתמודדות עם מהויות ועם ערכים המשנים את פניהם בעידן הדיגיטלי. התמודדות מאתגרת זו צריכה להיעשות בדרך מושכלת, מתוך היכרות עם מאפייני המדיה החברתית והפוטנציאל הגלום בה ללמידה ולחינוך, לצד מודעות למלכודות הטמונות בה ואימוץ עקרונות המתווים דרכי פעולה מושכלות להתמודדות עמן ( (רותם ואבני, 2011).

  • לינק

    המאמר דן באוריינות אתית דיגיטאלית, שהיא חלק בלתי נפרד מאזרחות דיגיטאלית עדכנית, תוך הפניית הזרקור אל האוריינות האתית כחלק מכישורי המאה ה-21, על רקע התהליכים בעידן זה, בו מתעצבים ומשנים פניהם ערכים וזכויות בסיסיות של אדם, חברה ותרבות. לצורך כך מתואר מיפוי ופרוט המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם של כישורי אוריינות העידן הדיגיטאלי הנדרשים מאזרח ולומד כחלק ממיומנויות "המאה ה-21". הדיון ופרוט המושגים המאמר, מהווים עוגן ותשתית לפריסת ארגז הכלים הנדרש ללמידה וליישום אוריינות האתיקה הדיגיטאלית על ידי כל לומד ואזרח דיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה ( עידית אבני ואברום רותם ).

  • לינק

    לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .

  • לינק

    לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

  • לינק

    כמעט כל אחד מאתנו, וודאי מילדינו, מוצא עצמו עוסק ומצוי במדיה החברתית המקוונת. פאניקת הפייסבוק, שגוררת הכרזות והחלטות בשימוש בפייסבוק בחינוך, שאינן מעוגנות במציאות אלא בפחדים וחוסר הבנה וידיעה. מאמר זה בא לנסות לתקן זאת. במאמר מאיר עיניים זה מונים המחברים , ד"ר אברום רותם ועידית אבני, הנחות שגויות, שניתן להפריכן על סמך מחקרים, סקרים וממצאים אמפיריים מתוקפים ומוסמכים. נמצא שהרשת והמדיה החברתית אינן מוקד סכנות ופוגענות לילדינו, ובוודאי שלא יותר מכל סביבת חיים אחרת, ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר. התלמידים ברשת אינם זקוקים למשמרות אבטחה והגנה מידית, אלא, לחינוך נאות לשימוש נבון ובטוח בהם, להסברה, למודעות ולערנות מצד ההורים ומערכת החינוך במדיה חדשה ונרקמת לנגד עיננו מזה מספר שנים ספורות בלבד( אברום רותם ועידית אבני) .

  • לינק

    מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. המאמר מתחלק לשני חלקים: (1) תיאור האתגר ותיאור הגישות לנהלים לשימוש במדיה חברתית (2) מתווה הנוהל המוצע. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו (עידית אבני , אברום רותם ).

  • לינק

    חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

  • לינק

    מאמר מעניין ומאתגר של ד"ר אברום רותם ועידית אבני שפורסם בחודש יוני 2010 . חלק גדל והולך של מורים שמצויים במרחב המקוון לצרכים אישיים ומקצועיים, יוצרים קשר עם התלמידים בסביבתם הטבעית, קרי הפייסבוק (בישראל 2010), כשחלקם הגדול רואים זאת כחלק מעבודתם החינוכית, למרות שרבים אחרים, עדיין, סבורים שאין לקיים קשר שכזה. לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, לדרך בה הן באות לידי ביטוי במקרים אותנטיים, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן ( אברום רותם, עידית אבני).

  • לינק

    מאמר מעניין של עידית אבני וד"ר אברום רותם אשר התפרסם בחודש יוני 2010 . הפייסבוק פותח אפשרות חדשה של נראות בית הספר. מיתוג, פרסום ושיווק בית הספר, נעשים ללא עלות, תוך אפשרות להגיע למרב קהל היעד שבית הספר מעוניין בו – אוכלוסיית התלמידים וההורים בישוב/ באזור. פרסום ומיתוג בית הספר בפייסבוק, מצריך הבנה וניסיון עם עקומת לימוד קצרה כך שכל בית ספר יכול לעשות זאת תוך זמן קצר יחסית. אך לצד הפוטנציאל שזיהו בתי הספר בפרסום בפייסבוק, עולות סוגיות בעייתיות שהשלכותיהן האפשריות אינן במודעות בית הספר או אינן ברורות לו דיין. מאמר זה מתאר סוגיות אלו ופתרונות אפשריים ( עידית אבני ואברום רותם).

  • לינק

    עם ההצטיידות ההולכת וגוברת כיום (2010) בלו"א (לוח אינטראקטיבי/לוח חכם) ו"בכתה חכמה", גובר הצורך בדיון מפורט באופני השימוש היעילים וההולמים בו. "הכתה החכמה", והלו"א בפרט, מממשים סביבת למידה חדשה ועדכנית אשר מעצבת ומשנה את פני ההוראה. ההתנגדות לשימוש בהוראה פרונטאלית, בנימוק שהיא הוראה אנכרוניסטית שעבר זמנה, היא הנחה שגויה, שכן אם מנצלים את יתרונותיה הרבים, לצד חלופות בדרכי הוראה נוספות, ניתן למלא מגוון גדול של צרכי לומדים ולמידה. המאמר מציג עקרונות שיעור עדכני מבוסס הוראה פרונטאלית ממזגת, המיישמת למעשה את עקרונות ההוראה המיטבית, המשלבת פדגוגיה עדכנית עם טכנולוגיה כמהות פדגוגית חדשנית, שנותנת מענה אוטנטי והולם לצרכי הלומד במאה ה- 21. כמו כן מציע המאמר דרכים ליישום הוראה פרונטאלית ממזגת באמצעות מרכיבי השיעור: מסגרת השיעור, אינטראקציה, חשיבה, שילוב הטכנולוגיה בקידום הלמידה ובניהול שיעור. בנוסף, מתוארים גם הכלים שעומדים לרשות המורה המשתמש בלו"א, המאפשרים יישום בפועל של עקרונות הוראה אלה ( עידית אבני, אברום רותם, אביבה בן-חפר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין