פריטים מאת: ניר רסיסי
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • תקציר

    מדי פעם עולה על סדר היום הציבורי והחינוכי האפשרות לקצר את שבוע הלימודים. מאמר זה מוקדש לעיון סוציולוגי –חינוכי בהשלכות הצפויות אם תמומש האפשרות הזאת. נראה כי המעבר לשבוע לימודים מקוצר עשוי לשנות את משמעותו של זמן החינוך בשלושה היבטים : בהיבט החברתי משתנים החלוקה המסורתית בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הפונקציה " השמרטפית" של בית הספר, ההבחנה בין המערכת המשפחתית וזו הבית-ספרית, מאפייני ההורות , משמעויותיו של הזמן הפנוי, זמינותם של מצבי סיכון וניתוק , תפקידיהם של הקהילה ושל השלטון המקומי, השלכותיהם של פערים חברתיים, ועוד. בהיבט הארגוני משתנים הסדירות של הפעילויות הפדגוגיות ומשכן, יעילותה ותפוקתה של המערכת החינוכית, תרבות בית הספר , תנאי העבודה של המורים, מידת ההתנגדות למדיניות החינוכית או התמיכה בה, ועוד. בהיבט הפדגוגי משתנים משקליהם היחסיים של תכניות הלימודים ותכנים חינוכיים, איכותם הפדגוגית של שעות לימוד יומיות ושל ימי לימוד מסוימים- עד כדי קריאה להבנייתם מחדש, משקלו של רעיון הבחירה בחינוך, מקומו היחסי של פעילויות חוץ בית-ספריות, מידת האינטנסיביות של החוויה הבית-ספרית , ועוד. ראוי כי כל אלה יהוו חלק משיקול הדעת בהווייתן של רפורמות בחיוך ( ניר רסיסי).

  • לינק

    מטרות המחקר הן לזהות את החזון הארגוני-חינוכי באשר לכיוון ולדרך שבה ראוי להכשרי מורים בישראל, ולנסח את מאפייניו המשותפים והנבדלים, כפי שהם נתפסים בשתי מכללות מובילות להכשרת מורים. אוכלוסיית המחקר כללה 371 נחקרים. כלי המחקר היו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ומרצים, קבוצות מיקוד עם מרצים ושאלון פתוח לסטודנטים. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי החזון המשותף לשתי המכללות מצביע על מכללה שמתווה ומובילה חדשנות פדגוגית פורצת דרך, מכשירה מורים להיות מנהיגים חינוכיים מובילי שינוי חברתי, בעלי זהות וידע מקצועי מובחן. במונחים של מאפייני חזון אפקטיבי, חזון זה מאופיין בבהירות, במכוונות לעתיד , בהענקת השראה ואיתגור, במשימתיות ובתכליתיות. לתפיסת הנחקרים הכשרת המורים מאופיינת בשתי אסטרטגיות ליבה ייחודיות למקצוע ההוראה: הדוגמה האישית וההתנסות המעשית. מסקנה כללית מן המחקר היא כי חזון זה מציע תקווה וסיכוי להצבת אתגר ששווה להתאמץ בעבורו, ליצירת מוטיבציה ומחויבות בקרב סגלי המכללות, ולדיון וגיבוש אסטרטגיות למימושו להשגת עתיד טוב יותר ( רסיסי, נ.).

  • לינק

    הוראת החברה במובנה הרחב מאופיינת בבתי-הספר העל-יסודיים בכך שהיא מחולקת לתחומי דעת שונים – גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות (חובה), סוציולוגיה, תקשורת, כלכלה ומדע המדינה (רשות) – ללא פיתוח זיקה ויחסי גומלין ביניהם. גישה זאת, שמקורה במחקר ובהוראה של מדעי החברה באוניברסיטאות, אומצה גם על-ידי המכללות להכשרת מורים, שבכך תורמות להנצחת הרדוקציה של תופעות חברתיות מורכבות לכדי ראייה דיסציפלינארית צרה וחלקית. לדעת כותבי המאמר , על המכללות להכשרת מורים לנקוט בדרכי הכשרה חלופיות, שיזמנו לבוגריהן תיאור, ניתוח והבנה עשירים ונאמנים יותר של תופעות חברתיות ושל השתמעויותיהן למעגלי החיים השונים – מהמשפחתי ועד הגלובלי; לצורך כך עליהן לאמץ גישת הכשרה אחדותית (בין-תחומית, אינטגרטיבית), לרבות הוראה ולימוד אחדותיים של החברה, הממוקדים בבעיות חברתיות ובסוגיות העולות מהן. הדבר מחייב כמובן את "גיוס" הסכמתם לכך של מורי המורים הרלוונטיים – הן ממדעי החברה והן ממדעי החינוך ( ניר רסיסי,אריה הרשקוביץ ,ורדה גיל).

  • סיכום

    ההצגה מתמקדת בדילמות, שקדמו ומלוות מחקר העוסק בתפיסות ועמדות של אנשי סגל וסטודנטים סוגיות הקשורות בנורמות אתיות אקדמיות ובין אישיות. זאת הן כבסיס לטיפול מושכל יותר בכשלים המתגלעים בחיים השוטפים והן כבסיס לעיצוב מדיניות מכללתית. הדילמות המוצגות קשורות בין השאר בהשפעתם של מרכיבי רקע כמו שאלוני שביעות רצון ומדיניות שיווק. אלו היוו גורמים משמעותיים בהנעה לעריכת המחקר. (מיכל גולן וניר רסיסי)

  • לינק

    הדיווח הנוכחי מבוסס על ממצאי סקר הערכה שביצעו המחברים בהזמנת משרד החינוך, ועניינו ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר. הניסוי עצמו נערך במהלך שנת הלימודים תשס"ד בעיקר בבתי ספר שבתחומן של המועצות האזוריות, ובעיקר מטעמי חיסכון בתקציב. הסקר נועד לתאר את דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבתי הספר ואת הפעילות (הפורמלית והבלתי-פורמלית) המוצעת לתלמידים בימי שישי, וכן לבדוק עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים רלוונטיים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר – הן מבחינת תפקוד בית שהספר, והן מבחינת הפעילות המוצעת לתלמידים בימי שישי (ניר רסיסי , ורדה גיל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין