פריטים מאת: ניצה דוידוביץ
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • לינק

    במחקר זה נבדק הקשר בין הפנימייה בישראל לרמת הערכים והאינטליגנציה הרגשית בקרב תלמידיה, בהשוואה לתלמידים הלומדים במוסדות אשר אינם פנימייתיים. הפנימייה במהותה מאופיינת בערכים קולקטיביים, שאפיינו את התרבות בישראל במשך רוב שנותיה, עד שנות התשעים. מאחר שכיום נושבת בישראל הרוח האינדיבידואליסטית, אפשר היה לצפות שמוסד הפנימייה וערכיה ייתפסו מיושנים ולא רלוונטיים בעיני התלמידים כיום. ואולם, למרבה הפלא, נתגלתה במחקר זה תופעה הפוכה. לא זו בלבד שנמצא קשר מובהק בין הפנימייה ובין רמות גבוהות יותר של ערכים ואינטליגנציה רגשית בקרב תלמידיה (לעומת תלמידים במוסדות שאינם פנימייתיים), אלא היא אף בחירה אישית ואטרקטיבית של הנוער, אשר מרגיש כי נתרם רבות ממוסד זה (ניצה דוידוביץ, דן סואן, אלישע רוזנצוויג וחבצלת לרנר).

  • מאמר מלא

    המחקר הנוכחי הוא מקרה בוחן אמפירי הבא לבחון האם ובאיזו מידה השימוש בטכנולוגיה השיג את המטרות המוצהרות של פרויקט שבוצע על ידי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינות העצמאיות (להלן: חמ״ע). בפרויקט זה לקחו חלק 5,075 סטודנטים מ-11 מדינות חמ׳׳ע, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה. המחקר בוחן את מאפייני אוכלוסיית המשתתפים בפרויקט, ציפיותיה ומניעיה ללימודים, מידת שביעות רצונה מהלימודים, תרומתו של הפרויקט לה במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בזיקה ליהדות ולישראל) וכן את נכונותה לעלייה ולרישום ללימודים גבוהים בישראל ( ניצה דוידוביץ'. אלעזר לשם) .

  • לינק

    פרק זה באסופת המאמרים מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים, הלומדים בקורסים מתוקשבים. רוב המחקרים המוסדיים בנושא תקשוב מתמקדים במספר הקורסים הנלמדים, במספר הסטודנטים המשתתפים ובמחסומי המרצים בהוראה מקוונת. הם כמעט שאינם מתייחסים לאופן שבו אפשר לנצל את ההוראה נסמכת-הטכנולוגיה, כדי לשדרג את ההוראה ואת הלמידה, ולהשתמש בממדים המקוונים כדי להשביח נושאים פדגוגיים שונים. מתוך ההכרה שהטכנולוגיות החדשות יצרו שינוי פרדיגמטי, יש לצאת למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות, המתאימות באופן ייחודי לטכנולוגיות החינוכיות החדשות. כדי לשפר את ביצועי המרצים בהוראה, יש לחזק את ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים; יש להציע תכנית, המטמיעה את הכלים החדשים כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי עזר חיצוני לתהליך ההוראה והלמידה. מחברי פרק זה סבורים כי המחשב והאמצעים הטכנולוגיים האחרים לעולם לא יחליפו את המורה; עם זאת, מרצים שישלטו בהיבטים הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשבחה של איכות ההוראה והלמידה – יחליפו את המרצים שלא יעשו כן (דוידוביץ, ניצה ודן סואן).

  • לינק

    מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת. ( ניצה דוידוביץ , דן סואן) .

  • תקציר

    במחקרן המעניין של ד"ר יערית בוקק-כהן וד"ר ניצה דוידוביץ נדונה עקרונית השאלה: האם תהליך ההערכה בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות הוא אובייקטיבי ? ומכיוון שכל כך הרבה תלוי ומותנה בתוצאות ההערכה באקדמיה , לתשובה לשאלה יש משמעות דרמטית. החוקרות בדקו ספציפית את מידת ההשפעה של ההופעה החיצונית על תהליך ההערכה , והתמונה נעשית מורכבת יותר כאשר מגדר משתלב בדיון ( יערית בוקק-כהן. ניצה דוידוביץ ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין