פריטים מאת: נגה שביט-רז
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    חשיבות ההשקעה בילדים מגיל לידה ועד גיל 3 והקריטיות שלה להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית הוכחו במחקר המדעי. כך נמצא, למשל, כי השקעה בגילאים הצעירים תורמת להישגים לימודיים במערכת החינוך הבית-ספרית ועקב כך גם לחברה. ואולם בעוד שמחקרים רבים, בישראל ובעולם, בדקו בהקשר זה את תפישותיהם של הורים ומטפלות, בחר מחקר שהושלם באחרונה להתמקד בתפישותיהן האינטואיטיביות בנושא זה של סטודנטיות להוראה לגיל הרך, ולבחון את השינויים החלים בהן במהלך הכשרתן. במחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים במכללת לוינסקי לחינוך, בראשותה של ד"ר גילה רוסו-צימט, השתתפו 347 סטודנטיות להוראה הלומדות במסלול לגיל הרך בשלוש מכללות, שענו לשאלון מובנה בנושא ( נגה שביט-רז) .

  • לינק

    בוגרי התוכניות למצוינים, שמקדם משרד החינוך במכללות להוראה, מלמדים בעיקר בכיתות הגבוהות יותר במערכת החינוך, מלמדים בשיעור גבוה יותר את המקצוע שאליו הוכשרו ומלמדים יותר במסגרות פרטיות, בהשוואה לבוגרי התוכניות הרגילות – כך מעלה מחקר ארצי שערכו פרופ' ציפי ליבמן, הילה אקרמן אשר וד"ר דיצה משכית, במסגרת רשת המחקר של מכון מופ"ת ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    חשיבה ביקורתית על מערכת החינוך נפרשת בספר שיצא באחרונה בהוצאת מופ"ת – "אחריות לחינוך וחינוך לאחריות" – פרי עטם של ד"ר ג'מאל אבו חסין, ראש הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי, וד"ר סמדר גונן המלמדת פילוסופיה באלקאסמי ובמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצ"ו-חיפה. התמקדות הספר היא בנושא האחריות, כשהטענה המרכזית היא שהנושא – ערך יסוד בחברה דמוקרטית – אינו נדון כראוי במערכת החינוך ולמעשה אף אינו מהווה יעד חינוכי (נגה שביט-רז).

  • לינק

    ספרו החדש של חן למפרט "ילדים חסרי ערך – על מחירי החינוך ההישגי" (הוצאת מכון מופ"ת), עוסק בהתבוננות ביקורתית על החינוך ההישגי של ימינו ועל האופן שבו הוא מתווה את הערך העצמי של התלמידים. למפרט, פילוסוף וחוקר תרבות העובד גם עם ילדים במצוקה, בוחן בספרו את התהליכים המקיפים את בית הספר ואת ההיגיון החברתי המבנה את פעילותו. הניתוח המרתק שלו מערער מושגי יסוד ותפישות במערכת ומציע גישה והסתכלות אחרת ( נגה שביט-רז) .

  • תקציר

    אילו מנהיגים מובילים את בתי הספר שלנו? את השאלה הנוקבת הזו בוחן מחקרו של ד"ר איציק גונן, מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. המחקר מסתמך על מודל "הטווח המלא של המנהיגות" של החוקרים ברנרד מ. באס וברוס ג. אבוליו (Bernard M. Bass & Bruce J. Avolio), המבחין בין מנהיגות מעצבת לבין מנהיגות מתגמלת. מנהיגות מעצבת היא כזו שבכוחה לתת משמעות לדברים שאנו עושים ולגרום לכך שנחוש חזקים וכשירים יותר לבצע את היעדים המשותפים לנו ולמנהיג. לעומתה, מנהיגות מתגמלת אינה מתעלה מעבר לסחר החליפין הרגיל שבין השקעת מאמץ ועמידה במשימות לבין התגמולים הניתנים בתמורה ( נגה שביט-רז).

  • תקציר

    בובות תיאטרון יכולות לשמש כלי תיווך למידה בעל אפקטיביות רבה לגיל הרך—כך מעלה מחקרה של ד"ר רונית רמר, יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית לגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך. המחקר התמקד בבחינת השפעתו של תיווך בשילוב בובה על אסטרטגיות התנסות בלמידה בקרב מתווכות, על מדדים של הנעה ללמידה ועל הישגים בתחום ניצני האוריינות בקרב ילדי גן מהחינוך המיוחד והחינוך הרגיל ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    מחקר שביצעה ד"ר מור דשן, סמנכ"ל מו"פ והערכה של רשת אמי"ת, בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת במסגרת שיעורי האנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורה. מטרת המחקר היתה ללמוד על תרומת השימוש בטוויטר לצורך הכתיבה באנגלית ( נגה שביט-רז) .

  • לינק

    מיעוט המורים הגברים במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר היסודיים בפרט הוא עובדה ידועה שמעסיקה את קובעי המדינויות. מחקר של ד"ר שוש מלאת וד"ר אתי גלעד מהמכללה האקדמית אחווה בחן את מניעי הבחירה של גברים במקצוע המתמטיקה ואת תפישתם לגבי תפקידם כמורים בבית הספר היסודי. המחקר התמקד בבחינת השפעת הרקע התרבותי ממנו באים המורים, וכלל ראיונות עם מורים יהודים ילידי הארץ, מורים עולים מאתיופיה, מורים עולים מחבר העמים ומורים ערבים-בדווים ( נגה שביט-רז) .

  • לינק

    רמת ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדים המתחנכים בחינוך ביתי בישראל אינה נבדלת בעיקרה מזו של ילדי החינוך הבית-ספרי. עם זאת, קיימים הבדלים בתחום הקריאה ובתחום אוצר המילים. כך עולה ממחקר שערכה אבישג אדרי, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתה של פרופ' פנינה קליין ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר חדש הבוחן כיצד מתמודדים מורים עם תלמידים וכחניים המאופיינים בדפוסי התנהגות שונים (נגה שביט-רז, 2012).

  • סיכום

    לא רק הורים דואגים לילדם המשתלב בגן: גם הילדים עצמם רגישים לתחושות ההורים. זה רק אחד הממצאים של מחקר ייחודי, שבחן איך ילדים מעוניינים להציג את עולמם לפני הוריהם. מחקר חדש חושף עד כמה רגישים הילדים לתחושות הוריהם. במחקר השתתפו 45 ילדים מתשעה גנים – שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושלושה לבעלי צרכים מיוחדים – קיבלו מצלמות והתבקשו לצלם שלוש תמונות שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם, לבחור אחת מהשלוש ולספר עליה. כל כך הרבה מדברים על חשיבות מעורבותם של ההורים בגן ועל טיפוח הקשר בין הבית לגן, מחקרים שונים נעשו על ההשפעה של מעורבות ההורים על הישגי הילדים – אולם לרוב נשאר העניין בתחומם של המומחים. קולן של הגננות בנושא זה נשמע הרבה פחות, אומרת דיין, עוד פחות מכך נשמע קולם של ההורים, ולילדים עצמם לא ניתן קול כלל.

  • סיכום

    פרופ' קרלה רינלדי, נשיאת ארגון Reggio Children האיטלקי, מציעה לאמץ גישה אחרת, כוללת, גישה של שותפות בין הילד, ההורה והמחנך.פרופ' רינדלי מזמינה את כולם – מורים, מטפלים, הורים – להסתכל על הילד ועל ילדות בכלל, לא כגורם שצריך לחנך אותו, אלא דווקא ללמוד ממנו וליצור ביחד איתו את העתיד."המטרה העיקרית שלנו היא להפוך את הילד לנראה, ולהכיר בו כאזרח החברה כיום, לא בעתיד. אנחנו צריכים לקחת אחריות וליצור ביחד, בתהליך של דיאלוג, את העתיד", אומרת רינלדי.עפ"י גישתה של רינדלי, אנשי החינוך צריכים להתמקד ביכולות של הילד ולא בכישורי ההוראה שלהם ולהעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו."המהפכה במערכת היחסים בין המורה לילד צריכה בעצם להעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו. הילד לומד כל זמן שהוא נושם, הלימוד הפורמלי הוא רק חלק קטן מכך. במקום להתמקד בתוכן ובכישורים, צריך להתמקד ביכולות ובבניית זהות האדם".

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין