פריטים מאת: מרים בן פרץ
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    הספר מאחורי הדלת הסגורה מבוסס על מחקר איכותני נרחב של חדרי מורים בבתי ספר בישראל. הוא עוסק בהיבטים מקצועיים וחברתיים וביחסי הכוחות בחדר המורים. חשיבות התפקידים שחדרי המורים ממלאים בתרבות בית הספר עולה ככל שחלים שינויים בארגון בית הספר, למשל במדיניות "אופק חדש". הספר תורם תרומה משמעותית לגוף הידע על קהילות מורים ועל חייהם המקצועיים בהקשר הישראלי ומעבר לו ( מרים בן-פרץ, שפרה שינמן ).

  • לינק

    ספר זה מבוסס על שתי הנחות: האחת, עיצוב מדיניות חינוכית הנעשה כתגובה נאותה לאתגרי הגלובליזציה, מחייב התייחסות הוליסטית למספר היבטים: הגירה, כלכלה, סביבה וטכנולוגיה. ההנחה האחרת היא כי על מנת לעצב מדיניות שתענה על מגוון אתגרים אלו, יש צורך בקואורדינציה בין תחומים מרכזיים בחינוך: תכנון לימודים, הוראה והכשרת מורים. הספר מנתח מקרים אחדים של מדיניות חינוכית בישראל ומחוץ לה, ומציג מודל הוליסטי חדשני, עיוני ומעשי, לעיצוב מדיניות החינוך ( מרים בן-פרץ).

  • לינק

    המאמר מתמקד במהות הקשר בין תכנון לימודים והכשרת מורים. הוא פותח בתיאור קצר על מקומו של נושא התכנון במספר תכניות הכשרת מורים בישראל. כדי ללמוד על תפיסת המורים עצמם את הצורך בהכרת תחום התכנון, פנו המחברים למורות, ומציגים במאמר את תשובותיהן. בפרק הדיון הם מנתחים את סוגיית הקשר בין תכנון לימודים והכשרת מורים ומציעים את גישתם באשר להכללת נושא תכנון לימודים בתכניות של הכשרת מורים לסיכום המאמר , מציעים מחברי המאמר כי נושא התכנון ייכלל בתכנית ההכשרה בצמוד להתנסויות המעשיות הראשונות. בהקשר להתנסויות אלו, ייערך תרגיל הדמיה על צורכי המורים בהכרת נושא התכנון. הנושא ייפתח בבירור המושגים "תכנון לימודים" ו"תכניות לימודים" תוך הפניה לספרות הרלוונטית, ובעיקר לספרות שנכתבה בישראל (מרים בן-פרץ, גבי לנדלר-פרדו ושלומי חנוכה).

  • סיכום

    כיצד ניתן להצית אש של ידע, של תשוקה לדעת במוחותיהם של בני אדם? שאלה זו מטרידה את המחנכים במשך כל הדורות וחשובה מאד בישראל. אמנם ניתן ליצור אוכלוסיות נרחבות היודעות לקרוא, אך אינן מסוגלות להבחין במה שראוי לקריאה. ההתפתחות הכוללת של הפרט ויכולת השיפוט שלו עשויים להיות נשכרים ממה שקרוי החינוך הליברלי. יש להתרחק מהנסיגה התרבותית ולדבוק באתגרי האיכות התרבותית ובמצבורי העושר התרבותי העומדים לרשותנו. החינוך הליברלי עשוי לאפשר למורים להבין את פעילותם המקצועית בפרספקטיבה של מטרות חינוכיות ארוכות טווח. לעתים קרובות הכשרת המורים ממוקדת מדי בהיבטים הפרקטיים הדרושים לפעילות המורים, אך אסור להזניח את הרקע ההשכלתי והתרבותי הכללי הדרוש על מנת שהמורים יבינו את משמעות ההוראה ומטרותיה. עליהם לדעת לא רק מה ואיך הם מלמדים, אלא מדוע ולשם מה הם פועלים . לפיכך, הכשרת המורים תכלול התנסויות בפעילות חברתית בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר. התנסויות אלו תבחרנה אם הן משרתות שאלות בעלות משקל. תוכנית מעין זו הינה בעלת ערך לאנשי מקצוע שונים, אך חשובה במיוחד למורים, משום שיש בה פוטנציאל של קשר בין עיון ומעשה, בין עולם הידע לעולם ההתנסות ויש לה השלכות חינוכיות למורי העתיד ( מרים בן-פרץ).

  • מאמר מלא

    מצגת מעניינת שנלוותה להרצאתה המאלפת של פרופסור מרים בן פרץ בהרצאתה בינואר 2007 בסמינר המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה בטכניון. המצגת מכסה את הנושאים הבאים הנוגעים לרפורמות בחינוך בכלל ולרפורמות בישראל בפרט: הגורמים להצעת רפורמות, רמת השינוי (Cuban, 1988), נסיבות המעוררות יוזמות חדשות (עפ"י Kingdon, 1984), מהות בעלי העניין (the stake holders), מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין: סינרגטיות (synergy), מקבילית הכוחות (parallelogram of forces), בעלי עניין, מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין, מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין, דוגמה לסינרגיה במערכת החינוך הישראלית, הרפורמה המבנית ב-1968, כיצד פעלו בעליי העניין?, דוגמה להשפעת ההפעלה של הרפורמות (מרים בן פרץ).

  • לינק

    נוסח הרצאתה של פרופסור מרים בן פרץ בנעילה של כנס תכנון לימודים בעידן של סטנדרטים, המכללה האקדמית בית-ברל, 3 ביולי 2006. המצגת סוקרת את הנושאים הבאים: את מי משרתים הסטנדרטים? האם משרתים הסטנדרטים את המורים והתלמידים? סטנדרטים בהכשרת מורים נחלקים לשתי קבוצות, יתרונות סטנדרטים, טענות כנגד הסטנדרטים, דילמות הקשורות לסטנדרטים בהכשרת מורים, מהם הסיכויים בהכללת סטנדרטים בהכשרת מורים הן מבחינת התכנים של תחומי הדעת והן מבחינת תהליכי הכשרה?, הסיכונים בסטנדרטים בהכשרת מורים, מקומות בהם קיימים כיום סטנדרטים בהכשרת מורים.

  • סיכום

    בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.

  • תקציר

    המחקר בדק אם השילוב בין ניתוח מקרים המציגים בעיות מתחום ההוראה ופורום מקוון מקדם את התפתחותם המקצועית של סטודנטים להוראה הנמצאים בשלב המעבר מתרבות המכללה לתרבות הבית ספרית. השילוב נבדק בפורום אסינכרוני מקוון שהתמקד בהצגת מקרים יוצרי בעיה מתחום העבודה המקצועית בקרב 28 סטודנטיות להוראת אנגלית כשפה זרה במכללה. נמצא שלניתוח המקרים המשולב המקוון יש מספר מאפיינים: הגדרה של מבנה-על של רצפי ההודעות, שימוש גמיש במשאבי זמן, רלבנטיות, תמיכה קבוצתית ומקצועית ורמות שונות של ידע. הפורום הראה שהייתה תמיכה קבוצתית ומקצועית שהמשתתפים ספקו זה לזה שלא קימת בהכרח בעת ניתוח מקרים פנים-אל-פנים. האינטראקציות שקפו רמות שונות של ידע והתנסות שהציגו בשיח המקוון את המקום שבו הייתה המשתתפת בפורום על הציר בין טירונות למקצוענות. (מרים בן-פרץ, עירית קופפרברג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין